עמוד הבית

אודות IsraCampus

חיפוש

English

Русский

   אוניברסיטת בן גוריון

   אוניברסיטת העברית

   אוניברסיטת תל אביב

   אוניברסיטת חיפה

   מוסדות חינוך אחרים

    A-C

    D-G

    H-K

    L-N

    O-R

    S-V

    W-Z

קיצוניות אקדמית ישראלית כללית

קיצונים אקדמים ישראליים בחו"ל

חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות

ALEF Watch

IDI Watch

מאמרי IsraCampus

כתובות לתלונות

צור קשר

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב - הג'יהאד המתמשך של דניאל בר-טל (החוג לחינוך) נגד מדינת ישראל והציונות

מזה שנים רבות בר-טל בא בטענות נגד 'הנראטיב שמנציח את הסכסוך' של משרד החינוך.

"סכסוך בלתי נשלט הוא סכסוך אלים, שנסב על מטרות קיומיות ונמשך שנים רבות, לפחות 25 שנה, בלי תקווה לפיתרונו. הוא כרוך במחיר ביטחוני, חברתי וכלכלי גבוה, ומעמיד בפני החברה אתגרים קשים של הסתגלות לחיים בתנאי לחץ, מתח ביטחוני בלתי פוסק ואבידות מתמשכות בנפש וברכוש.

"כדי להתמודד עם האתגרים הללו, חברה מפתחת מערכת של אמונות, עמדות ורגשות שהולמת את תנאי הסכסוך. היא מציבה מטרות לקיום הסכסוך ומגבשת להן הצדקות, עושה לעצמה האדרה מוחלטת - ומציגה את עצמה כקורבן של אותו סכסוך. היא שוללת מהחברה היריבה צלם אנושי ומפתחת מוטיבציה להילחם בה.

"חברה שמתמודדת לאורך שנים עם סכסוך קשה ואלים היא חברה מגויסת. זאת חברה שהופכת לסגורה יותר ואינה נפתחת בקלות למסרים חדשים. בגלל דבקותה בדרכי הסכסוך, היא איננה מבחינה באפשרויות חדשות ומאופיינת בביטחוניזם מופרז: לצבא ולאנשי ביטחון יש בה השפעה מכרעת על רוב ההחלטות. זו חברה שמבזבזת את משאביה בקיומו של הסכסוך, הרבה מעבר לחיוני. היא חיה בצנזורה עצמית ובשטיפת מוח בלתי פוסקת, שלא תמיד היא ערה להם, ובהדחקה של מעשים לא-מוסריים. בסופו של דבר אין מנוס בחברה כזאת מפגיעה בערכי הדמוקרטיה.
…
"אין להתעלם מהמציאות הקשה של מלחמות, פעולות אלימות נמשכות, טרור ולאחרונה אף התקפות רקטות הקסאם. כולם גובים מאיתנו מחיר כבד. אבל תחושות הפחד וחוסר הביטחון אינן רק פרי המציאות הזאת. הן גם תוצאה של חינוך והטפה שנעשים במוסדות החברה, באופן מתוכנן. אמונות על ביטחון או חוסר ביטחון, כולל הרגשות הנלווים, כמו פחד ושנאה, הן סובייקטיביות. תרבויות ובני אדם נבדלים בהן, והן נוצרות לא רק מהתנסויות אישיות או חברתיות, אלא גם דרך למידה מההורים, מהתקשורת, ממנהיגים וכמובן בבית הספר.

"הפחד הוא כוח המניע להתגייסות, לחוסר שיקול דעת, ללאומנות ולשנאת זרים. הפוליטיקאים וראשי הצבא מרבים להשתמש בפחד ככלי לקידום המטרות שלהם. קצינים בכירים במילואים מפתחים את הפחד, המשמש כלי לשליטה ולצייתנות. תחשוב על המיתוס של 'אין פרטנר', ששלט במשך שנים, עד שפתאום נאמר לעם שבעצם יש פרטנר. רוב רובו של הציבור לא שואל שאלות וניתן בקלות למניפולציה".
…
"הדבר נובע מהיעדר אמון, פחד וחוסר ביטחון. כל אלה הם תוצאה לא רק של מעשי הערבים, אלא גם של הדה-הומניזציה שלהם, התעלמות מהמעשים הלא-מוסריים שלנו והאדרה עצמית. כל אלה נובעים מבורות ומאינדוקטרינציה בלתי פוסקת, שמחזקים את תרבות הסכסוך. כמעט כל ספרי הלימוד מעבירים ללא עוררין את הנראטיב שמנציח את הסכסוך, מציג את הערבים באופן שלילי ואת היהודים באופן חיובי. בסופו של הדבר נפגעת החברה בסכסוך פעמיים - גם מהסכסוך וגם מהתרבות הפוליטית-חברתית שמתפתחת אצלה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) פוסל על הסף את ההכרה של יהודים יוצאי מדינות ערב כפליטים

שנהב מטיל אשמה (מוטעית) על ישראל ל'נכבה' ותוצאותיה

קריאות להגדיר את היהודים מארצות ערב כפליטים כבר הועלו בעבר, אולם הושתקו על ידי ממשלות ישראל השונות. מדוע השתנתה המדיניות? בין השאר מתוקף ההכרה החדשה יחסית, שישראל לא תוכל להסתיר יותר את אחריותה לנכבה. התרגיל החנווני הזה של משרד החוץ מעיד על חרדה מפני התביעה של הפלסטינים לשיבה ופיצויים, שהיא מרכיב מרכזי בדרישות הפלסטינים. הוא מוכיח שישראל מכירה בכך שפרדיגמת 67' לא תביא לקץ הסכסוך משום שהיא מכחישה את הנכבה. מתוך הכרה זו מקווים מנהלי הקמפיין לחסום באמצעות המזרחים את מימוש "זכות השיבה" של הפלסטינים ולקזז את הפיצויים שישראל עלולה להידרש לשלם על הרכוש הפלסטיני אשר הופקע על ידי האפוטרופוס לנכסי "נפקדים". הרעיון הזה שגוי היסטורית, אינו חכם מדינית ובלתי צודק מוסרית, כפי שניתן ללמוד מן הביוגרפיה שלו.
...
האנלוגיה בין הפליטים הפלסטינים והיהודים המזרחים הינה מופרכת, שלא לומר מרושעת ולא מוסרית. היא מסכסכת בין מזרחים לפלסטינים, היא פוגעת בכבודם של מזרחים רבים, ופוגעת בסיכוי לפיוס אמיתי. יותר מכך, יש בכך חוסר הבנה באשר למשמעות הנכבה. הנכבה אינה מתייחסת רק לאירועי המלחמה. הנכבה היא בעיקר מניעת השיבה של המגורשים לבתיהם, אדמותיהם ומשפחותיהם לאחר הקמת מדינת ישראל. הנכבה היא פעולה אקטיבית ברורה של מדינת ישראל, ולא רק כאוס של מלחמה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה ג'אד נאמן (החוג לקולנוע) 'הנאור' מזלזל בצורך לעגן בחוק הישראלי הרעיון של מדינת ישראל – המדינה היהודית ומקלט ליהודים

גם לא למדן גדול של היסטוריה כשהוא מייחס למהגרי הפלאחים הערביים זהות אתנית אחידה.

המכה הראשונה היא מכת "חוק המדינה היהודית". מסע קצר במנהרת הזמן מביא אותנו אל הספר הלבן של ימי המנדט הבריטי עם הסיסמה "מדינה עברית עלייה חופשית". אולם הקונוטציה של "מדינה עברית" באותם ימים היתה שונה מזו של "מדינה יהודית" בזמננו. היה בה טעם של תחיית הלשון העברית ושל תרבות בשפה מתחדשת. היום, "מדינה יהודית" זה רעיון של שארות, של קרבת דם דמיונית או לא, המחברת בין מיליוני יהודים בארץ ובעולם. יהודי ישראל הם מהגרים או ילדי מהגרים, ערב רב של זהויות אתניות, יהודיות ולא יהודיות. לצד מיליוני היהודים שהיגרו לארץ, בישראל חיים היום מיליוני ערבים פלסטינים, ציבור שמוצאו בעיקר מחברת איכרים מסורתית. דווקא להם קל יותר לייחס לעצמם זהות אתנית אחידה, אבל גם זו בוודאי טעות אופטית של אחד כמוני, המסתכל מבחוץ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) היחצן בשירות מפלגת בל"ד

שנהב לא רואה את עצמו ואת השמאל 'האמיתי' משתייכים למדינת ישראל הציונית. כזכור, מפלגת בל"ד שלחה לכנסת את הידועים לשמצה עזמי בשארה הנמלט החשוד בריגול וחנין זואבי המסייעת ומעודדת אנשי טרור של המשט.

למרות שאני יהודי, או יותר נכון יהודי-ערבי, אני רואה בבל"ד את ביתי המפלגתי, כך שאין לי ספק שבל"ד שמה את האתגר הרציני ביותר בפני הציונות ומביכה את הרעיון.

הכיוון של בל"ד מראה פעם אחר פעם שאין ברירה או תחליף שמאלני אמיתי, אלא במסגרת זו, וכמו כן אין לשמאל אפשרות להתקיים בתוך השיח הציוני. השיח שפיתחה בל"ד לאורך השנים יוצר הסתכלות מהותית בפני החברה היהודית, ומייצג את נקודת מבטו של המיעוט הפלסטיני, לגבי זכויותיו הלאומיות והאזרחיות.

כוחו של מצע בל"ד הוא בכך שהוא מצביע על האפשרות של גיבוש דרישות פוליטיות בביטויים ונוסחים חברתיים ודמוקרטיים.

לדוגמא, נוסחת מדינת כל אזרחיה אינה מונח פוליטי בלבד אלא שהיא יוצרת מצע מדיני ואנושי מהותי. אך למרות שנוסחה זו היא תנאי בסיסי לשוויון, השמאל הציוני מתנגד לה. התנגדות זו מגלה את הפגם, הכשל, והגזענות בשיח השמאל היהודי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב -בן-דרור ימיני מתחשבן עם תומכי הנכבה באונ' תל אביב

ביום חמישי האחרון התקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס תחת הכותרת "הנכבה בזיכרון הלאומי של ישראל". נושא לגיטימי? בחסות חופש הביטוי האקדמי, גם הנושא הזה ראוי לדיון...

גם בסכסוך הישראלי-ערבי היה צד תוקפן שיצא למלחמת השמדה. היה הבדל אחד. המזימה לא צלחה. מדוע, לעזאזל, מי שהיה אמור להיות מועמד להשמדה צריך להתאבל על כך שהתוקפן לא הצליח להשלים את מלאכתו?

בעולם הערבי והמוסלמי יש בודדים שעושים את חשבון הנפש הזה. אפשר להניח שהם ושכמותם יתקשו למצוא במה באוניברסיטאות ישראל והעולם. הרי היא תפוסה באופן קבוע על ידי חסידי נרטיב הנכבה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) מצהיר שהוא ועוד פעילי שמאל רבים מחפשים 'להכשיל' את מדינת ישראל

במסגרת אירועי 'יום האדמה' 2013, אלגזי מעודד גזל קרקעות, מוחק את האופי היהודי למדינה, מחשיב קיום חוקי המדינה בידי המשטרה ובתי המפשט כ'מסע מלחמה' ועוד...

אבל אני כאן לא רק בגלל העבר אלא בגלל ההווה, בגלל מה שקורה עכשיו. יום האדמה הוא לא רק יום זיכרון, הוא יום של מאבק נגד מה שקורה עכשיו. כי המלחמה של מדינת ישראל נגד תושביה נמשכת היום בנגב. בנגב יוצאים פעם או פעמיים בשבוע כוחות גדולים של משטרה ויס"מ ובולדוזרים להריסה מאורגנת. התרגלנו לזה שפעם או פעמיים בשבוע מתאספים כוחות גדולים חמושים בצומת שוקת או בצומת בית קמה כדי לצאת למסע הריסה. אולי התרגלנו יותר מדי ואנחנו כבר לא מרגישים שמדובר במסע מלחמה.

היום ממשיכה להתנהל בארץ מלחמה. מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. הרבה מדינות מזניחות את האזרחים שלהן, וגם ישראל מזניחה ומשפילה את העניים שבה. אבל לא הרבה מדינות גם נלחמות מלחמה בלתי פוסקת נגד האזרחים שלהן. אני נמצא כאן כדי לומר עם פעילי שמאל רבים בארץ: אנחנו מסרבים לקחת חלק במלחמה של המדינה נגד אזרחיה הפלסטינים. נעשה כמיטב ביכולתנו כדי להכשיל אותה. גם ביפו. גם בעכו. גם בטייבה. גם בגליל, ובעיקר בנגב.
…
הבעיה היא לא ערביי הנגב. הבעיה היא ממשלה גזענית ותוכנית נישול. אנחנו חייבים לעצור את תוכנית פראוור. המאבק הוא מאבק התושבים הערבים של הנגב. אבל אסור, אסור שהם יעמדו בו לבד.
…
מדינה שבה לא מוחקים את העבר הערבי, והעתיד בה הוא של האנשים שחיים בה, של כל האזרחיות והאזרחים, ולא של דמוגרפים גזענים, שסופרים כל הזמן תינוקות ולא סופרים אנשים ממטר...

... מדינה של כלל אזרחיה ושל שני עמיה, מדינה שהיא גם מדינה יהודית וגם ערבית, מדינה יהודית-ערבית. בשוויון זכויות מלא. לא רק שוויון פוליטי: שוויון תרבותי ולאומי. וכן: שוויון תוך תיקון עוולות העבר, החזרת קרקעות, שיבת הפליטים, חלוקה שוויונית יותר של העושר וההזדמנויות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - דניאל בר-טל (החוג לחינוך) מוחה על "דה־לגיטימציה גוברת של השמאל" הנובעת ממסע הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בידי השמאל.

כזכור, אותו בר-טל, לוחם חופש הביטוי, חיפש להשתיק ולהגביל את חופש הביטוי של Isracampus.

הגישה הזאת מעלה על הדעת את דוברי המשטר הסיני, הנעזרים באותו נימוק כדי למנוע ביקורת מבית ומטילים פיקוח הדוק על התקשורת, היצירה התרבותית והאקדמיה. לגישת אורן ודומיו, יש להצדיק גם את המשטרים המנסים להשתיק ביקורת נגד אנטישמיות במדינותיהם, מחשש שפרסומה יעיב על המוניטין של מדינותיהם ויפגע באינטרסים שלהן.
...
לפרטים ולקבוצות בחברה יש דעות שונות, וחשוב שהן יבואו לידי ביטוי בשיח הציבורי, בתרבות, בספרי הלימוד ובדיונים בכיתות. ניסיונות להגביל את חופש הביטוי כדי להחליש את הדיון הביקורתי, המכוון לתיקון החברה, הם פגיעה בדמוקרטיה ומצעידים את המדינה למשטר טוטליטרי, שבו הכל מוכרחים לבטא דעה אחידה. התביעה להביע תמיכה מלאה בדרך של ההנהגה ולהימנע מביקורת מחבלת במאמץ לקדם פתרון למשבר. הגדרת המציאות "כסוג של מלחמה" היא שימוש דמגוגי ומניפולטיבי במלים לשכנוע אנשים לתמוך בהנהגה.

אורן ושכמותו מכתיבים לציבור את כללי ההתנהגות הראויים לדעת השלטון, ובשטח פועלות עמותות שמרניות המחזקות את המסרים על ידי מעקב ופיקוח על דברים הנאמרים או נכתבים, ואחר כך הכפשה של מי שמביעים עמדות שונות מאלו המתאימות להנהגה. כך נבנה אקלים פוליטי ששורר בו פחד מלבטא עמדות ודעות וצמצום חופש הביטוי, שהוא מהסימנים הבולטים של חברה דמוקרטית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (החוג למשפטים) מתבכיין על "פסיביזם שיפוטי"

בקול ענות חלושה החליט בג"ץ בשבוע שעבר למחוק את עתירתה של ח"כ חנין זועבי, כמו גם עתירה מקבילה של ח"כ איתן כבל, נגד החלטת הכנסת ה-18 לשלול מזועבי זכויות מסוימות הנתונות לכל ח"כ, ובהן הזכות לדרכון דיפלומטי. העתירות הוגשו ב-2010, אך בג"ץ קבע שמרגע שהכנסת ה-18 סיימה את כהונתה, הן נהפכו לתיאורטיות, ואין זה מוצדק שבית המשפט "יקדיש את משאביו המוגבלים לבחינה של שאלה תיאורטית".

מה שבג"ץ לא הזכיר הוא, שהעתירה נהפכה לתיאורטית בין היתר בגללו: אף על פי שהעותרים הגישו בקשה לדיון דחוף, פסק הדין ניתן שמונה חודשים לאחר שהדיונים הסתיימו.
…
אם מבחינה היסטורית התפתחו דיני החסינות מתוך הצורך להגן על חברי פרלמנט מפני רדיפה פוליטית מצד הרשות המבצעת, הרי כיום ברור שחשיבות ההגנה על חברי כנסת מפני רדיפות מבית גדולה לא פחות מהחשיבות שבהגנה עליהם מרדיפה חיצונית על ידי התביעה. אמנם בית המשפט העליון ביטל את פסילתה של זועבי מהשתתפות בבחירות, אך מחיקת העתירה נגד הצעדים שננקטו נגדה השאירה על כנה החלטה מוטה פוליטית וחסרת כל ביסוס משפטי. בית המשפט העליון החמיץ את ההזדמנות לקבוע שהחלטה כזאת פסולה מכל וכל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ארגוני השמאל מפגינים בעד מבצעי טרור באישורם של ראשי אוניברסיטת תל אביב

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabfyb

משמרת מחאה והזדהות עם מאבק האסירים הפלסטיניים
משמרת מחאה והזדהות עם מאבק האסירים הפלסטיניים, יום רביעי בצהרים, כיכר אנטין, אוניברסיטת תל אביב

אדם קלר
27/2/2013

מעצרים מנהליים ופוליטיים, עינויים ומשפטים לא הוגנים המבוססים על ראיות חסויות שאי אפשר להתגונן מפניהן הם כולם כלים רודניים של משטר כיבוש פושע.

לאחר מותו של העציר המנהלי ערפאת ג'ראדאת בכלא מגידו, עם כניסת שביתת הרעב של העציר המנהלי סאמר עיסאוי ליומה ה-215 ביום כתיבת הודעה זו ונוכח הפעלת תנאי השחרור הדרקוניים של עסקת שליט, לא נותר מקום לשתיקה.

היום יום רביעי, בשעה 13:45 נקיים בכיכר אנטין, בכניסת לאוניברסיטת תל אביב, משמרת הזדהות עם מאבק האסירים הפלסטינים ושביתת הרעב.

אוניברסיטת תל אביב - נמתחה ביקורת חריפה על דניאל בר-טל (החוג לחינוך) המאשש ההטיה הרעיונית הקיימת בנאראטיב הערבי

יעקב אחימאיר נדהם מבר-טל וחבריו שמחשיבים תיאורים עובדתיים של מעשי טרור ל"ייצוג שלילי" של "האחר". אחימאיר, העיתונאי הותיק, מעמיד את האובייקטיביות של בר-טל בסימן שאלה.

באחד מספרי הלימוד במוסדות החינוך של הרשות הפלשתינית נכתב כי "ההיסטוריה הקדומה של פלשתין היא עדה לכניסתם של בני ישראל, בהנהגתו של יהושע בן נון, במאה ה-12 לפני הספירה, ולמלחמתם בכנענים הפלשתינים". אם כן, יהושע בן נון וגייסותיו לא כבשו את ארץ כנען אלא את פלשתין, אשר לפי תיאור זה נולדה במאה ה-12 לפני הספירה (לפחות). בין הים התיכון לבין נהר הירדן, לפיכך, שכנו הפלשתינים.

"במאה ה-11 לפני הספירה נלחם המלך דוד בכנענים הפלשתינים וייסד ממלכה על חלק מן האדמה הפלשתינית", כך נאמר בספר לימוד פלשתיני...

ועוד "עובדה" אחת שנדפסה ראויה לשינון עבור התלמידים הפלשתינים. אנו לא ידענו, אבל "הפלשתינים הונהגו על ידי גוליית". גוליית הפלישתי, כמנהיג פלשתיני...

מענק של מחלקת המדינה של ארה"ב מימן את המחקר, שהוצג על ידי הפרופסורים דניאל בר טל מאוניברסיטת תל אביב, ברוס וכסלר מאוניברסיטת ייל וסמי אדוואן מאוניברסיטת בית לחם. נבדקו 492 ספרי לימוד ישראליים ו-148 ספרים פלשתיניים בתחומי לימוד שונים...

"הטרור הגיע לשיאו עם הירצחם של 13 תלמידים ומורים ממושב אביבים בדרכם לבית הספר (1970)". ובכן, האם זהו "ייצוג שלילי" של הפלשתינים או תיאור פשוט של עובדות, של אירוע מצמרר שאכן התרחש? בעיני הפרופסורים המלומדים, ובהם ישראלי, זוהי דוגמה ל"ייצוג שלילי". האם המעשה הנורא לא קרה? האם יש בתיאור זה הטיה רעיונית או אמת עובדתית? ומה עוד כלול בהגדרה של "ייצוג בלתי חיובי של 'האחר'" בספרי הלימוד הישראליים? ובכן, לדעת החוקרים, תיאור רצח הספורטאים הישראלים במינכן נחשב לכזה.

... ומדוע זה חשוב כל כך אם נכתב שגוליית היה פלשתיני ולא פלישתי? כי כך לא מחנכים לשלום, לפיוס או להכרה הדדית.

... מדינאים לא ישראלים התריעו בעבר על עיוותים בספרי לימוד פלשתיניים, ואולי מאז שונו הספרים במעט, אבל מדוע שלושה מלומדים, עורכי המחקר, לא מביעים שאט נפש מכמה מן ההגדרות שצוינו למעלה? האם באמת אפשר להתבונן בהן רק בצינה אקדמית?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - דניאל בר-טל (החוג לחינוך) מנחית 'מכה ניצחת' על מדינת ישראל והמלחמה נגד ההסתה

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, תוהה למה הוציאו מאות אלפי דולרים כאשר ההשתתפות של בר-טל, בעל אג'נדה שמאלנית קיצונית, במחקר של משרד החוץ האמריקאי הבטיח תוצאה ידועה מראש. משרד החינוך וחברי הצוות של יעוץ המחקר של בר-טל, דחו את דו"ח ה"מחקר" עקב 'הטיות קשות'.

הסיפור התחיל עם יוזמה ראויה, של "מועצת המוסדות הדתיים של ארץ הקודש". מדובר בגוף שכולל את הרבנות הראשית וראשי דת מוסלמים ונוצרים, שמקדם הבנה והידברות בין הדתות. המועצה יזמה מחקר לבדיקת ספרי לימוד, בישראל וברשות הפלסטינית, כדי להבין כיצד מוצג הצד השני, וכדי לקדם תיקונים ראויים. הרעיון התגלגל לפרופסור ברוס וקסלר מארה"ב, שגייס חצי מיליון דולר מחלקת המדינה, וגם את פרופסור דניאל בר-טל מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, ואת פרופסור סמי אדואן מהצד הפלסטיני - והמחקר יצא לדרך.

הנושא הזה אינו חדש לשני החוקרים. שניהם כבר עסקו בעניין, ולשניהם, למעשה, הייתה עמדה מגובשת. תוצאות המחקר, מותר לחשוש, היו ידועות מראש. והמסקנות הן שספרי הלימוד בשני הצדדים לוקים בהטיה ובראייה שלילית של הצד השני, גם אם אצל הפלסטינים ההטיה קצת יותר גדולה. וחשוב מכך: ה"מחקר" פוטר את הפלסטינים מהטענות שהופנו נגדם בעניין הסתה. כך, כביכול, הופרך עוד מיתוס ציוניסטי ידוע, שלפיו ספרי הלימוד של הפלסטינים מחנכים לשנאה, וספרי הלימוד של תלמידי ישראל הם הרבה יותר הוגנים. משרד החינוך הבהיר שלא ישתף פעולה עם המחקר, עקב הטיות קשות, והוא דוחה על הסף את מסקנות המחקר.
...
סמוך ל"עופרת יצוקה" פרסם הפרופסור המהולל עוד מחקר, וטען ש"התמיכה הגורפת במבצע אישרה את האבחנה העיקרית העולה מן המחקר: על התודעה של היהודים בישראל השתלטו תחושת קורבנות, מנטליות של מצור, פטריוטיזם עיוור, כוחנות, צדקנות, חוסר רגישות ואטימות לסבלם של הפלסטינים ודה-הומניזציה שלהם". איך בדיוק תמיכה בתגובה למטחי רקטות ללא הפסקה של החמאס היא הוכחה ל"דה-הומניזציה של הפלסטינים"? האם הבלים כאלה הם פמפלט פוליטי סהרורי, או מחקר אקדמי? בבחירות האחרונות הודיע האיש בפומבי על תמיכתו במרצ. אין שום בעיה עם זהות פוליטית של איש אקדמיה. הבעיה נוצרת ברגע שהאג'נדה מעוותת את המחקר. האם אפשר לטעון ברצינות שבר-טל הוא מופת ליושר אינטלקטואלי? שאין קשר בין דעותיו למחקריו?

כבר בשנת 2007 קבע בר-טל בהאי לישנא: "כמעט כל ספרי הלימוד מעבירים ללא עוררין את הנרטיב שמנציח את הסכסוך, מציג את הערבים באופן שלילי ואת היהודים באופן חיובי". אז לשם מה שילמו מאות אלפי דולרים על "מחקר" כשדעותיו של החוקר נכתבו כבר לפני שש שנים?

נניח בצד את הדעות הפוליטיות של האיש. נעבור למחקר עצמו. לח"מ הגיעו ניירות עמדה של שניים מחברי צוות הייעוץ, ד"ר אמנון גרויס ופרופסור ואליהו ריכטר. הם הצביעו, עוד במהלך ביצוע המחקר, על בעיות מתודולוגיות מהותיות ועל "השמטות של ארבעים טקסטים משמעותיים" מספרי לימוד פלסטיניים. מדובר, כדאי להבהיר, דווקא בטקסטים המסיתים ביותר ("הנחשים הפולשים... האויבים שמשסעים את בטן הנשים", ועוד ועוד). הדרישה לאזכר את הציטוטים נדחתה בתירוץ שלא ברור שמדובר בישראלים או ביהודים. באמת, איך לא ידענו שהפלסטינים מתכוונים לשבדים. לקרוא ולא להאמין.
...
שני החוקרים התנגדו לפרסום הדוח ללא ביצוע התיקונים הנדרשים. יש להבהיר שהם אינם מצדדים בעמדת משרד החינוך ואינם פוסלים את בר-טל. אבל נדמה שלאחר מילות הנימוסין הם לא משאירים אבן אחת במקומה. אין צורך במשרד החינוך כדי להפריך את המתודולוגיה של הדוח. חברי הצוות עושים את זה בעצמם.
...
הנה לנו שני מחקרים, על אותו נושא, האחד של בר-טל, השני של טף-סקר. בר-טל טוען שכבודו המקצועי נפגע, עקב תגובת משרד החינוך, שפקפק באובייקטיביות של המחקר. החופש האקדמי בישראל מאפשר לבר-טל לחפש תירוצים מפוקפקים לסרבנות הפלסטינית. הנייר סובל הכל. וגם מחקר הוא נייר. זכותו של בר-טל, לכתוב ולפרסם ללא שום הגבלה. וטוב שכך. אבל מהיכן השטות הזאת שמשרד החינוך חייב להתייחס למחקרים מהאסכולה שלו כאל אמת אובייקטיבית או עליונה? ומה הקשר בין זה לבין חופש הביטוי האקדמי? מישהו הגביל אותו? הרי עצם דרישת בר-טל להכריז על המחקר שלו כ"אובייקטיבי" היא פגיעה בשכל הישר ובמהות החופש האקדמי, שמחייב ביקורת וערעור והטלת ספקות. הדוח נבדק גם על ידי מפמ"ר היסטוריה במשרד החינוך, ד"ר אורנה אתר-כץ, והיא הגיעה למסקנות דומות לאלה של חוקרים מתוך הצוות המייעץ. האם בר-טל רוצה להעביר חוק שיסתום להם את הפה? ומה בשלב הבא? האם יחייב בר-טל את משרד החינוך לאמץ את ה"מחקר" שלו שלפיו התמיכה ב"עופרת יצוקה" היא הוכחה לדה-הומניזציה של הפלסטינים? האם "חוקר" שקובע שהציונות היא אימפריאליזם יעתור לבג"ץ כדי לחייב את הכללתו בחומר הלימודים? אגב, גם מחלקת המדינה התנערה מה"מחקר" למרות שמימנה אותו, עקב חשש לבעיות מתודולוגיות. האם יש תביעה בדרך גם נגד משרד החוץ האמריקאי?

במחשבה נוספת, זו לא הייתה זכותו של משרד החינוך לנפנף את החוקר והמחקר. זו הייתה חובתו.

הטרגדיה היא שהאסכולה של בר-טל מנצחת. ה"מחקר" כבר זכה לידיעה נרחבת ב"ניו-יורק טיימס" תחת הכותרת. "מחקר חדש מחליש את טענות ישראל על שנאה בספרי לימוד פלסטיניים". על דבר אחד אין שום ויכוח. אין סיכוי לשלום ללא הכרה בזכויות הצד השני וללא הפסקת קמפיין ההסתה שנמשך ללא הפסקה ברשות הפלסטינית. כדי להפסיק את ההסתה צריך לחשוף אותה, להוקיע אותה, להיאבק בה, ולהפסיק את המימון הבינלאומי לכל טקסט שמנציח את ההסתה. המאבק בהסתה חטף מכה, בגלל אידיוטים שימושיים כמו בר-טל. בפעם הבאה שישראל תדרוש להפסיק את ההסתה - אף אחד לא ייקח אותה ברצינות. דבר אחד כן אפשר לומר לזכותו של בר-טל. הוא באמת חסיד של הכרה והבנה. הוא נגד הסתה. התוצאה, כמה עצוב, היא תעודת כשרות להסתה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - בן דרור ימיני מפליל את אריאלה אזולאי במעורבות בקפמיין אנטי-ישראלי של "נאציפיקציה"

לדברי ימיני, הפרסום של הקריקטורה האנטישמית בעיתון "סנדיי טיימס" מעיד על ההצלחה של מזימות אזולאי ועדי אופיר. ימיני מבקר את ראשי האוניברסיטאות שלא עושים די ע"מ למנוע אשמות הנאציפיקציה ונותנים יד לתופעה בשתיקתם והתעלמותם.

כבר שנים שמתנהל בעולם קמפיין איטי, שקט, שמנסה להפוך את ישראל ליורשת של המשטר הנאצי והאידיאולוגיה הנאצית. לפי הקמפיין, לידתה של ישראל בחטא וכל קיומה הוא פשע נגד האנושות. לקמפיין הזה שותפים זרמים שונים. ימין קיצוני, מכחישי שואה, שמאל קיצוני. השבוע הגיע הקמפיין הזה לאחד מהישגיו האדירים. לא עוד שוליים, אלא מרכז הבמה. העיתון "סנדיי טיימס" פרסם קריקטורה אנטישמית שבה נראה בנימין נתניהו בונה חומה באמצעות דמם וגופותיהם של פלסטינים. הקריקטורה זכתה להרבה תגובות זעם. גם בבריטניה. מדובר בעיתון רציני. לא עיתון שמצטיין בקו אנטי-ישראלי...

אין שום צורך להרחיק ללונדון כדי לגלות את פרוייקט הנאציפיקציה. רק לאחרונה חשף "אקדמיה מוניטור" עוד אירוע של נאציפיקציה בישראל: אריאלה אזולאי פרסמה תמונה של פלסטינים שעטו על עצמם בגדי אסירים, כשהם נעצרים על ידי חיילי צה"ל. אזולאי הוסיפה כיתוב לתמונה, שבו היא משווה בין התנהגות חיילי צה"ל לבין הנאצים. פרופסור ריצ'רד לנדס הגדיר את המניפולציות הפלסטיניות לנוכח מצלמות התקשורת כ"פליווד" (הוליווד מתוצרת התעמולה הפלסטינית). הפעם יש להם גם את הכיתוב של אזולאי.

אזולאי היא גם מרצה בבר-אילן וגם חברה בצוות של מרכז מינרבה באוניברסיטת תל-אביב, שבראשו עומד עדי אופיר. כמעט כל חברי הצוות שייכים לקצה הרדיקלי של המפה הפוליטית. המכנה המשותף של אופיר, אזולאי וחברי האסכולה שלהם הוא שלילה מוחלטת לזכות קיומה של מדינה יהודית, תוך השוואות בינה לבין הנאצים. וכפי שכבר ציין פרופסור אלחנן יקירה ("פוסט ציונות פוסט שואה") יש דמיון מדהים בין הרטוריקה הזו לבין זו של מכחישי שואה.

האם נאציפיקציה היא אנטישמיות? ... נאציפיקציה ואנטישמיות מבוססות על אותה תבנית: הפצת שקרים שאין להם שום אחיזה במציאות... האנטישמים החדשים מתיימרים לדבר בשם שיח הזכויות. אין שקר גדול מזה. הם עסוקים בשלילת זכויות. פעם זו הייתה שלילת זכות היהודים כפרטים. היום זו שלילת זכות היהודים להגדרה עצמית.

...
הגינויים הרפויים אינם יכולים להסתיר את העובדה שאזולאי ואופיר וחברי פרוייקט הנאציפיקציה מצליחים. עלילות הדם שלהם מתפשטות. זה יפה שישראל הרשמית הגישה מחאה. השאלה היא רק, מדוע יש שיתוק שלטוני לנוכח אותן תופעות בדיוק, בתוך האקדמיה בישראל? ומדוע רבים מאנשי האקדמיה, שמודעים למה שקורה לידם, לוקים בשתיקת הכבשים?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) זועק "פינקוושינג" ותוקף את הליכוד

גרוס קושר זכויות הקהילה ההומו-לסבית למתן "זכויות של פלסטינים". אצלו זה הכל או לא כלום.

התופעה שזכתה לכינוי "פינקוושינג", שימוש בזכויות גייז כעלה תאנה על מנת לכסות על ערוות הפרת זכויות האדם והכיבוש, אינה פועלת רק כלפי חוץ. היא פועלת גם כלפי פנים, ככלי בידי פוליטיקאים לא-ליברלים. כך הם חשים שהם "נאורים", וגם יכולים לשדר כלפי חוץ תדמית דומה.
...
פעילות למען זכויות להט"ביות שנעשית בתוך מסגרת פוליטית השוללת זכויות של פלסטינים, מבקשי מקלט ואחרים, היא פעילות חלולה שאפשר לקבל אותה רק אם חושבים שזכויות להט"ב חשובות יותר מזכויות אדם אחרות. אין זה גם מקרה שבניגוד למפלגות שפועלות למען העניין הלהט"בי מתוך תפישה רחבה של שוויון, במפלגות שגילו את הנושא אך באחרונה, המחויבות אליו היא בגדר שטר שטרם נפרע. אך גם אם השטר ייפרע חלקית, יהיה זה במסגרת "הומו-לאומיות" שמנכסת את זכויות הלהט"ב על מנת להמשיך ולרמוס זכויות של אחרים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - בן-דרור ימיני מתגחך מרבקה פלדחי (החוג להיסטוריה), תגובתה הצבועה וחוסר האובייקטיביות שלה

הגדילה לעשות פרופסור רבקה פלדחי, שכתבה תגובה על הדברים שפרסמתי בשבוע שעבר. היא טרחה להזכיר את השייכות הפוליטית של אותו מאור... אבל מה שמעניין יותר הוא עצם העלאת הטענה הפוליטית.

כך שהנה הגיחוך של פלדחי ואחרים במלוא הדרו: כאשר הזהות הפוליטית של אנשי סגל, שם ובכלל, עולה לדיון - מייד אנחנו מוצפים בצווחות מחרישות אוזניים על מקרתיזם ורדיפה. והנה, כאשר מושמעת ביקורת עניינית על המחלקה, הן על ידי אנשי מקצוע חיצוניים והן על ידי איש ימין - מייד אותם אנשים צווחים על הקשר בין העמדות הפוליטיות של האיש לבין חוות הדעת המקצועית שלו.

אותה פלדחי אינה מגיעה לקמפיין הזה ממרומי האובייקטיביות. היא עצמה חתומה על עצומות של השמאל הרדיקלי. למשל, עצומה של "יש גבול" בעד הסרבנות, או נגד "הרג של עם אחר". היא גם חתומה על עצומה נגד הביקורת שהשמיע פרופסור אלן דרשוביץ בגנות הדמוניזציה של ישראל בתוככי האקדמיה. לה מותר לטעון שישראל "הורגת עם אחר", אבל לאחרים אסור לבקר אותה. ולה יש את החוצפה להעלות טענות על הזהות הפוליטית של פרופסור מאור. נדמה שאין גבול, פשוט אין, לצביעות שלהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - סטודנטים באוניברסיטה נלחמים נגד החרם האקדמי

הסטודנטים מתמודדים מול קאמפיין משומן ומתוזמן המקודם בחלקו בידי עמותות ישראליות ואנשי סגל ישראליים

כל חטאה של ג'וי הרג'ו היה שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה שהיא עושה את דרכה לביקור בתל-אביב. הרג'ו, משוררת ומוזיקאית מוערכת ממוצא אינדיאני-אמריקני, הוזמנה להופיע בפני הסטודנטים בחוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה ולספק להם הצצה ייחודית וחד-פעמית לתרבות הילידים העשירה של היבשת. אלא שלגורמים אנטי-ישראליים בחו"ל היו תוכניות אחרות: תוך שעות מרגע הודעתה, התמלאו חשבונות הפייסבוק והטוויטר של הרג'ו בעשרות איומים ובהודעות שנאה.
…
נציגת הארגון [קואליציית נשים לשלום - עמותה ישראלית], ד"ר דלית באום, בעבר מרצה באוניברסיטת חיפה המתגוררת כיום בארה"ב, הציגה עצמה כ"מורה ישראלית" והתחננה בפני הרג'ו להחרים תרבותית ואקדמית את אוניברסיטת תל-אביב והסטודנטים שלה. אכן, אותה אוניברסיטת תל-אביב שאפשרה לסטודנטים הערבים שלה רק לפני חודשים מספר לארח טקס זיכרון לנכבה בתחומה - מואשמת כעת בשקר האפרטהייד...

בצעד מהיר התגייסנו, עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה ומכל קצות הקשת הפוליטית, וכתבנו מכתב תמיכה אישי ובלתי מסויג למשוררת. לא הכברנו במילים, הפעילים כבר עשו למעננו שירות נפלא, אותם הפעילים המכנים עצמם "ליברלים ופמיניסטיים" אך בד בבד בוחרים להלך אימים על אישה מבוגרת, אשת רוח ופעילת זכויות אדם להחרים ידע, מחשבה, רעיונות ואנשים - כל אותם דברים מאפיינים יסודיים המהווים את התשתית של המוסד האקדמי שבו אנו גאים כל כך לרכוש השכלה.
...
המקרה של ג'וי הרג'ו חשף פעם נוספת את ערוותו של הקמפיין המתוזמר היטב המתנהל בשנים האחרונות ברחבי העולם, לעיתים בסיוע של גורמים ישראליים, במטרה לשמוט את הקרקע מתחת ללגיטימיות של מדינת ישראל, של מוסדותיה ושל החברה הישראלית. זהו קמפיין הנשען בראש ובראשונה על הפחדה של רבים מהאנשים מעבר לים שאינם בקיאים במורכבותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך שימוש בחצאי אמיתות ושקרים שלמים המוצגים תמיד כעובדות מוצקות. לא קשה גם להבחין בגודל הפרדוקס: אנשי אקדמיה ישראלים בעבר ובהווה, בגיבוי ארגונים המתיימרים להיות ארגוני שלום, מטיפים להחרמת מוסדות האקדמיה שבהם צמחו, גידלו ועדיין מחנכים דורות על דורות של אקדמאים ישראלים, המהווים את עתידה האיתן של מדינת היהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - רבקה פלדחי (החוג להסטוריה) נעלבת מתגית "רדיקלית"

בעצם ההזדהות של פלדחי עם האויב והתנגדות ל"כיבוש" מצדיקות את התיאור

כדי ליצור את הסתירה בין עמדותי לבין הסכמתי להשתתף באירוע, נאלץ ציפר לשנות את דעותי, ולהפוך אותי לבעלת עמדה פוליטית רדיקלית. האם מי שמתנגד להתנחלויות ולהמשך הכיבוש, ומביע הערכה ותמיכה בסרבני מצפון (לא קורא לסירוב) - הוא רדיקל? או שמא זו עמדה מתבקשת ממי שמחויב לערכים האוניוורסליים של שוויון, חירות וחופש המצפון. נכון שהימין בישראל מסמן כל מתנגד לכיבוש כרדיקל המוציא עצמו מחוץ למחנה, שאיננו נאמן למדינה וחייב סקילה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – השתתפות של רבקה פלדחי (החוג להסטוריה) במפגש עם הקנצלרית מרקל נפסלה אודות דיעותיה האנטי-ישראליות, האקטיביזם השמאלני קיצוני והעצומות עליהן חתמה

פלדחי טוענת שהיא לא זוכרת שחתמה על העצומה שפסלה אותה. כשירות לרבקה פלדחי, אתר Isracampus מרכז עבורה העצומות עליהן חתמה.

פרופ' פלדחי, אשתו של המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, מראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כבר הגיעה לברלין, אולם אתמול בבוקר היא קיבלה שיחת טלפון משגרירות גרמניה בישראל, שבה התבשרה כי לא תוכל להשתתף באירוע…

בשנים האחרונות השמיעה פלדחי ביקורת חריפה נגד מדיניות הממשלה בגדה המערבית, ובארבע השנים האחרונות מתחה ביקורת חריפה על הפגיעה בחופש האקדמי. פלדחי יצאה נגד הכוונה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן תקפה את הכוונה להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה…

גורם בפמליית ראש הממשלה בגרמניה אישר שעמידרור הטיל וטו על השתתפותה של פרופ' פלדחי במפגש עם הקנצלרית מרקל. לדבריו, היא חתמה ב-2008 על עצומה שתמכה בחיילים שמסרבים לבצע פעילות מבצעית בשטחים… פרופ' פלדחי אמרה בתשובה לשאלת "הארץ" כי אינה זוכרת שחתמה על העצומה המדוברת.

העצומות שפלדחי חתומה עליהן
אקדמיים ישראלים עותרים נגד צעדי ביטחון המצרים את התנועה של מחבלים פלסטיניים ובעד "חופש תנועה" בשם החופש האקדמי
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - freedom of movement.htm

אוניברסיטת תל אביב – אקדמאיים בעלי קביעות שמאלנים קיצונים משמיצים את אלן דורשוביץ; טוענים שלבקר את השמאל זה פאשיזם!
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - TAU Tenured Leftists Vilify Alan Dershowitz for speaking up.htm

עצומת חברי סגל ומרצים נגד "פשעי ישראל" וה"כיבוש"
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - Academic Fifth Column Denounces Israel for War Crimes.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המרכז הבינתחומי - גליה גולן (החוג לממשל) מוותרת על הריבונות הישראלית בירושלים

גולן ואלון ליאל (אוניברסיטת ת"א - החוג מדעי המדינה והמרכז הבינתחומי) חוגגים כ"ט לנובמבר לעצמאות פלסטין מול היכל העצמאות

מהיום בערב יש מדינה פלסטינית", אמר ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ. "אם עד היום שלטנו בחיים של עם אחר, מהיום אנחנו שולטים במדינה אחרת". הוא בירך את סופיאן אבו-זיידה, בכיר בפתח ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, שהשתתף אף הוא בהפגנה בתל אביב. "זה יום חג. אני שמח שיש לכם מדינה כי מגיעה לכם מדינה. מגיע גם לנו שיש לכם מדינה. נמאס לנו לשלוט בחיים שלכם. אנחנו לא רוצים לשלוט בחיים של חמישה מיליון פלסטינים", אמר ליאל.
...
"הגיע הזמן", הצהירה פעילת השמאל הוותיקה, פרופ' גליה גולן. "הגיע הזמן לצאת מן האשליה הזאת ולנטוש את הדרך של הגזענות, הייאוש והדיכוי. היום יש לנו הזדמנות להשיג הכרה בגבולות של ישראל – גבולות 67. היום יש הזדמנות להשיג הכרה בעיר הבירה של ישראל – מערב ירושלים. היום, הודות למה שמתרחש באו"ם, יש הזדמנות לקדם פתרון לסיום הסכסוך. יש לנו פרטנר. הוא שם בעצרת הכללית של האו"ם – אבו מאזן, נשיא מדינת פלסטין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – מבצע 'עמוד ענן' בעיניו המעוותות של שלמה זנד (החוג להיסטוריה)

בעוד שהטילים נופלים, הוא מצדיק את פשעי המלחמה המשוגרים מעזה ומעניק לטרור פרס

כאשר אני שומע נפילות ואזעקות סביבי אני חושב, כמו כל אדם נורמלי, על ביטחון יקירי ושלומם. אך במקביל, כדי לא להיות בת יענה אווילית, איני יכול לשכוח ש-80% מתושבי עזה המיוסרת, שמטילה עלינו בזדון טילים ללא אבחנה, הם פליטים ובני פליטים מאותן אדמות שאנו יושבים עליהם. עבורם קרית מלאכי היא קסטינה, אשדוד היא איסדוד, ואשקלון היא אל-מג'דל. 65 שנים חלפו והם עדיין זוכרים. ולמה שהם ישכחו? הישראלים שדחקו אותם לשם טוענים שהם זכרו אלפיים שנים, כיצד ניתן לשכוח בזמן כה קצר? מה עוד, שהעוול שנעשה להם מעולם לא הוכר על ידנו, אף אחד לא קם לפצות עליו. ובנוסף לכך, החיים בעוני במחנות הפליטים, ללא כל תקווה, ממשיכים לחשל בעוצמה את זיכרון האסון שלהם.

אין לנו ברירה. אם ברצוננו להמשיך ולחיות במזרח התיכון ולא להמשיך ולמות בו, עלינו להתפשר באמת עם אלה העומדים מולנו. עלינו להכיר בהיסטוריה ולא להתכחש לה. אמנם הפליטים כבר לא יחזרו למקומותיהם, הישראלים כבר לא יעזבו את בתיהם, אך חוץ מזה עוד ניתן לעשות הרבה, ולפני הכל לשנות כליל את הדרך שאנו חושבים בה - לא על הנשק לבדו יחיה האדם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חילוקי דעות במגדל השנהב היכן נגמרים חופש הדיבור והמחאה ומתחילות ההסתה והבגידה

השמאלן שטרן ממכון הישראלי לדמוקרטיה הגדיר את החותמים האקדמיים בקריאה לטייסי חיל האויר שביוזמתם של חיים גנץ (אוניברסיטת תל אביב – החוג למפשטים) ואחרים - בגידה של אנשי הרוח ביסודות הדמוקרטיה

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מגדיר כ"שערוריה" את קריאתם של אנשי האקדמיה לטייסי חיל האוויר לסרב פקודה אם תינתן ההוראה לתקוף באיראן.

"המצוקה הכנה של החותמים על העצומה לא יכולה לתת להם פטור משמירה על כללי הדמוקרטיה בישראל שהם כללי היסוד בדמוקרטיה פרלמנטרית בידי הנהגה, הדרג הנבחר", אומר פרופ' שטרן לערוץ 7...
...
חמור לדבריו, היא העובדה שאנשי האקדמיה פונים לחיילי צה"ל, "הם יושבים בכורסא נוחה באקדמיה ודורשים מהאחר לא לציית לחוק... הם יושבים באקדמיה וחותמים על נייר?".
...
את דבריו מסיים פרופ' שטרן "חשוב להבהיר שיש פה בגידה של אנשי רוח בעקרונות היסוד של דמוקרטיה - אם אני, ידידיה שטרן, רוצה לשמר את הבסיס המוסרי שלי להתנגדות לסרבנות מהימין - עליי להתנגד לסרבנות כזו מהשמאל".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ע"פ דיווח מעיתון הארץ, תל אביב הינו מוסד אקדמי מוביל בטיפול הלקוי של תלונות להטרדה מינית שהוגשו נגד חברי הסגל בקמפוס

כ-40 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב הפגינו שלשום מחוץ למשרדי הרקטור ובידיהם שלטים שעליהם נכתב "די להטרדות בקמפוס" ו"הגנה לסטודנטיות, לא למטרידים". כעבור דקות ספורות הזמין אותם הרקטור, פרופ' אהרון שי, למשרדו, ובמשך כשעה הכחיש את טענותיהם על כך שהאוניברסיטה מטייחת תלונות של תלמידים על הטרדה מינית מצד הסגל האקדמי. גם בשיחה עם "הארץ" הבהיר שי כי המוסד מתייחס בחומרה להטרדות מיניות, ואף שיבח את הנציבה הנוכחית לעניין זה, פרופ' רחל ארהרד מבית הספר לחינוך, אשר לדבריו אף מסתייעת בעבודתה במשרד עורכי דין חיצוני. למרות כל זאת, כמה תלונות של סטודנטיות וסטודנטים נגד מרצים במוסד, שהוגשו בעשור האחרון לנציבות והגיעו לידי "הארץ", מעידות לכאורה על מדיניות טיפול לקויה ובלתי אחידה בסוגיה.
…
בתגובה לפניית "הארץ" מסר המרצה בתגובה כי "אני לא יודע על מה את מדברת. יש איזו מפגרת שנכשלה באיזה בחינה וניסתה לקבל איזה ציון בלי לעבור בחינה. אמרתי לא, וכנראה שהיא נוקמת".
...
פרופ' שי דחה בתגובה את טענות הסטודנטים שלפיהן האוניברסיטה סוגרת תיקים. "האוניברסיטה פועלת בצורה נחושה בנושא של הטרדה מינית, גם במסלול של הנציבה וגם במסלול של התנהגות שאינה הולמת", אמר, "כל מי שמרגיש שנפגע מוזמן לפנות לנציבה להמשך טיפול. אם הוא לא מקבל מענה בתוך שבעה ימים הוא מוזמן לפנות ללשכת הרקטור".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה) זוכה לביקורת חריפה על ספרו החדש 'מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל'

ביקורת הספר בידי ד"ר אבי בקר מעמידה בסימן שאלה את שיטות המחקר של זנד, שפיותו ושושלתו היוחסין

כדי לבטל את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ולבסס את הדה-לגיטימציה כנגד תנועתו הלאומית, הציונות, חייב זנד לבנות מערכת מסועפת של טיעונים, מגדל קלפים של פירורי תיאוריות אשר חלקן הזויות וכולן הוצאו מהקשרן ההיסטורי. נישא על גלי ההצלחה הגדולה של ספרו על "המצאת" העם היהודי פנה זנד, באותן שיטות מחקר מפוקפקות, שעליהן כבר הגיבו היסטוריונים רבים, לנפץ את קיומה של מסגרת טריטוריאלית של העם היהודי בשם ארץ ישראל.
...
זנד כבר הוציא מזמן גט כריתות לפוסט ציונות של רבים מעמיתיו ובמקום להסתבך בדיסוננס של נרטיב הנכבה הפלשתינית, הגדוש בהכחשה והעלמת עובדות היסטוריות עתיקות וחדשות, פנה לכתוב מחדש את כל תולדות האנושות כדי להעלים את היהודים מן ההיסטוריה.

בספרו השני הוא מתמקד ב"חשיפת" ה"שקר" על אודות היחידה הגיאוגרפית, הדתית וההיסטורית של ארץ ישראל. טענתו העיקרית היא כי ההיסטוריה הציונית פיתחה תיאוריה גזעית וגזענית שיצרה מיתוס לאומי יהודי שכלל לא היה קיים. הכול נועד כדי לגרש את תושבי המקום הפלשתינים שייתכן שהם צאצאי ממלכת יהודה הקדומה, היהודים האמיתיים.
...
בספרו לועג זנד לאלה הסבורים כי "הארץ הוענקה להם ישירות מידי האל", ומצהיר כי עיקר תפקידו הוא לערער את מיתוס העם הנבחר שבנו היהודים לעצמם. בלי שהתכוון לכך נוטש זנד את התקינות הפוליטית ומערער את אמונתם של מיליארדי מאמינים בנצרות ובאסלאם הדבקים באותו אל ואפילו מצטטים את הבטחותיו לבני ישראל וליהודים.
...
זנד נוטל עובדות ידועות במחקר, מוציא אותן מהקשרן ההיסטורי ומבודד אותן כדי לגייס תימוכין לתיאוריית ההמצאה. העובדה כי הוגי דעות יהודים כפילון האלכסנדרוני ישבו בגולה או שמנהיג דגול כרמב"ם עזב את ארץ ישראל עם משפחתו לאחר שהייה קצרה משמשת לו הוכחה על העדר הזיקה של יהודים לארץ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה) דיווח על קבלת איום על חייו

האם בידה שלמה זנד את סיפור האיום כפי שהוא 'המציא' העם היהודי?

פרופ' שלמה זנד, מרצה להיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב הידוע בעמדותיו השמאליות, קיבל מעטפה המכילה אבקה לבנה ומכתב הכולל איומים על חייו. מכתב הנאצה התקבל במזכירות החוג להסטוריה, זנד כונה בו "אנטישמי" ו-"עוכר ישראל" ונאמר לו כי "לא תחיה הרבה זמן".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אריאלה אזולאי (החוג לאומנויות) מחמיצה פנים על חוסר המחקר "האקדמי" ב"נכבה" – אסון הקמת המדינה היהודית

בין יתר הדברים שחשוב להזכיר ביחס לטקס מחר הוא שגם מחקר רציני של הנכבה והאסון האזרחי שהתרחש כאן עם החרבת המובן מאליו שבקיום-יחד של יהודים וערבים עד הקמת מדינת ישראל גם הוא מתנהל - המעט שמתנהל ביחס לגודל האסון - מחוץ לגדר.

האם לא הגיע הזמן לייצר סטטיסטיקות אזרחיות לגבי חקר 48? האם לא הגיע הזמן שנדע כמה עבודות דוקטורט נחסמו באיבן ורובן אף לפני שנבטו כאשר סטודנטים וסטודנטיות ערבים - אבל גם יהודים - רצו לחקור את הנכבה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - חבר המועצה להשכלה גבוהה תוקף החלטת האוניברסיטה לקיים טקס ציון הנכבה

"לא כל המתרחש בתוך תחומיה של אוניברסיטה כרוך בסוגיית החופש האקדמי"

הבה נבהיר: לא כל המתרחש בתוך תחומיה של אוניברסיטה או מכללה כרוך בסוגיית החופש האקדמי, אלא רק נושאים הנוגעים למחקר, הוראה או הרכב הסגל.

אם נפגעת האפשרות לחקור, ללמד או למנות איש סגל בשל השקפתו, אזי מדובר בפגיעה בחופש האקדמי. אך ניהול כספי כושל של מוסד או הפגנת סטודנטים בנושא פוליטי אינם קשורים כלל לחופש אקדמי. כלומר, את הפגנת הסטודנטים, המכונה משום מה "טקס", אשר מזהה את הקמת מדינת הלאום של העם היהודי כאסון, אין לשפוט כלל במונחים של חופש אקדמי, אלא רק במונחי חופש הביטוי הכללי של אזרחי המדינה, שבמסגרתו נערכת כל הפגנה פוליטית רגילה בעיר או בכפר.
...
זו סוגיה ציבורית חשובה הנוגעת לשאלת גבולות חופש הביטוי, והימנעותו של השר מלהשמיע עמדתו בנסיבות אלה הייתה מעילה בשליחותו כאיש ציבור. טוב יעשו גם ראשי האוניברסיטה אם יקדישו מחשבה נוספת לשאלה אם ברצונם לקבוע שאין כל גבול לתוכני ההפגנות המתקיימות בשטח שעליו הם ממונים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ח"כ גדעון סער, שר החינוך, הורה על ביטול טקס "יום הנכבה" בקמפוס

שר החינוך ויושב ראש המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גדעון סער, מנסה להתערב בהחלטתה של אוניברסיטת תל-אביב לאפשר את קיומו של ה"טקס לציון יום הנכבה" שצפוי להיערך על ידי סטודנטים במוסד מחר (שני). סער טלפן לנשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, וביקש ממנו שהאוניברסיטה תשקול מחדש את ההחלטה לאפשר את קיום האירוע.

בתגובה לדברים מסרה יועצת התקשורת של סער כי "שר החינוך בדעה כי ההחלטה שגויה ומקוממת". יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר מ"ישראל ביתנו", יקיים מחר דיון בנושא. לדבריו, "זו בושה וחרפה שאירוע מעין זה עתיד להתקיים בשטח ציבורי, הדבר מהווה פגיעה ישירה בסמלי המדינה ובריבונותה. על הנהלת האוניברסיטה לבטל את האירוע לאלתר ולהחזיר את השפיות למערכת".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב מארחת טקס "יום הנכבה"

"פעיל השמאל סער סקאלי... עתיד להנחות טקס לציון יום הנכבה... שמתוכנן להיערך... על רחבת הדשא מול ספריית סוראסקי, באוניברסיטת תל אביב. במהלך הטקס, כך נמסר, יעמדו משתתפיו לדקת דומיה לזכר ההרוגים הערבים ב48 והכפרים שנמחקו, תאמר תפילה ודברי הספד על "החיים שנמחקו". ופליטה שגרה בעבר בכפר הערבי שיח' מוניס שנינטש ואשר על אדמתו ממוקמת כידוע אוניברסיטת תל אביב, תעלה זיכרונות ותספר את סיפור הכפר.

שלחו דרישה לקצץ בתקציב אוניברסיטת תל אביב ע"פ חוק למועצה להשכלה גבוהה:

וצרפו העתק הדרישה גם לראשי אוניברסיטת תל אביב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) הוא הזוכה לתואר האקדמאי הטיפש של השנה מטעם IsraCampus; גרוס כינה את כינוי ההבלים "פינק-וושינג" ע"מ לנהל מסע גינוי של הטיפול בקהילת הגייז בישראל

חלילה שבעולם יחשבו שבישראל דמוקרטיה נאורה, ליבראלית וחופשית.

לא רק הלהט"בים הישראלים מנוכסים, אלא גם הפלסטינים. אורן טען בנאומו שישראל נותנת מקלט לקבוצות פלסטיניות שלא יכולות לפעול בשטחים. בפועל, ישראל סירבה לתת מקלט במקרים שבהם היו הומואים פלסטינים שביקשו זאת... אמנם, שני בסיסם של שני ארגונים פלסטיניים להט"בים שפועלים בישראל ובשטחים הוא בישראל, אך היא לא נתנה להם "מקלט" וניכוסם לצורך התעמולה הישראלית הוא מהלך מקומם בהתחשב בדיכוי המתמשך של פלסטינים בישראל ובשטחים על ידי ישראל, וכן בעובדה שהניכוס נעשה כדי להסיט את הדיון מדיכוי זה ולנסות ולהציג את ישראל כדמוקרטיה ליברלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) הסטליניסט מתלונן על המשטר הטוטליטרי הישראלי;

יתכן לא מספיק טוטליטרי עבור סטליניסט כמוהו

התעלמותה של המחאה החברתית מהאלמנטים הטוטליטריים במשטר כגורם הראשי של אי-הצדק בישראל, הפכה אותה לפסטיבל לאומי, בעל מאפיינים של קרנבל.
...
אולם מחיקתו של הפוליטי באה לידי ביטוי בסוגיה עקרונית יותר: התעלמות מן ההיבטים האנטי-דמוקרטיים של המשטר הישראלי. המחאה לא עסקה בחקיקה הטוטליטרית, לרבות הרחבת מצב החירום והחוקים הגזעניים שמוצדקים בצורך "להגן על המדינה". השימוש במונח "טוטליטריות" בהקשר הישראלי אינו פשוט, משום שהוא נקשר מיד עם המשטרים הטוטליטריים באירופה
...
אולם בכל זאת, המשטר הישראלי מתאפיין בשלושה יסודות שאפיינו משטרים פשיסטיים וטוטליטריים בעבר: (1) מצב חירום קבוע; (2) אזרחות מוטלאת ומפוצלת למסלולים נפרדים; (3) חקיקה גזענית על מנת "להגן על המדינה". כל שלוש הסוגיות נעלמו בגלי ההתלהבות מן המחאה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – סגל האוניברסיטה משתתפים בהפגנת תמיכה במחבלת ששוחררה במסגרת עסקת שליט

הפגנה באוניב' ת''א למען מחבלת ששוחררה בעסקת שליט ונעצרה שוב לאחר ששבה לעסוק בטרור. בהפגנה לקחה חלק גם פרופ' ומרצה מן המניין. בזיון!!!

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – 'הבורות המחפירה' של יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) מתועדת על ידי רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו'

לפני מספר ימים עלה לרשת אגודת הסטודנטים סרטון ההרצאה שלך בקורס מבוא לסוציולוגיה, קורס חובה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

במהלך ההרצאה, על פי הסרטון, אמרת דברי הבל בזו הלשון:

"כשהיה כל הסיפור הזה עם הארגון הטיפשי הזה שנקרא "אם תרצו", שתקף את העובדה, הטיפשי פשיסטי, שתקף את העובדה, אגב במימון של כסף אוונגליסטי אמריקאי, נוצרי רדיקלי, שמוכן לממן את זה כחלק ממלחמתו בערבים בישראל, סיפור מורכב, הם טענו, שבמחלקות למדע המדינה, עשו דו"ח במחלקות למדע המדינה, וטענו שרוב הסגל הוא שמאלני. זה מתחבר לשאלה שלך. רוב הסגל הוא לא שמאלני, הוא ליברלי במחשבתו. כי מדעי החברה הם ליברליים במהותם. כלומר להגיד רוב הסגל הוא שמאלני, ליברלי, זו שטות, כי הרפרטואר ממנו אתה לוקח הוא ליברלי. אחרת תסגור את המחלקות האלו. כי המילה שמאלני היא בעייתית בהקשר הזה, כי מה זה שמאלני בדיוק? אני חושב, זה עוד קצת לבלבל אתכם, שמי שרוצה שתי מדינות לשני עמים הוא ימני. מה שמאלני? אני מתנגד לשתי מדינות לשני עמים. אז אני שמאלני?".

העילגות במקור.

התבטאויות מאין אלו, מול קהל סטודנטים הנמצא בשיעור חובה, ביטאו בורות מחפירה. כ"ליברל דגול", עברת במפורש על הוראת המל"ג, אשר קבעה במפורש בהחלטה מספר 1109/11 מתאריך 21.12.2010, כי "יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה".

בהחלטה זו המועצה להשכלה גבוהה קבעה כי על המרצים לפעול לחשיפת הסטודנטים "למבט מגוון ככל שניתן על תחומי הידע אותם הם לומדים". מה שכמובן לא התרחש. בשיעור האחרון ניצלת את מעמדך באופן חד צדדי והבעת עמדות פוליטיות חד צדדיות תוך התעלמות בוטה מהחלטת המל"ג.

טענת כי "אם תרצו" תקפה את העובדה שחברי הסגל במדע המדינה הינם שמאלנים, או על פי פרשנותך, ליברליים. זהו סילוף בוטה של דו"חות התנועה, ואף חמור מכך של המושג ליברליזם. הדו"ח שפרסמנו לגבי המתרחש במחלקות למדע המדינה לא תקף את עמדותיהם הפוליטיות "השמאלניות" של חברי הסגל, אלא הציג חוסר גיוון בתכני הלימוד תוך הדרה, העלמה והשתקה של חוקרים וגישות מחקריות שאינן אנטי-ציוניות או אנטי-לאומיות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאת Isracampus אל הסטונדטים
באוניברסיטת תל אביב - נא למחות

לפני ימים אחדים, התפרסמה ענת מטר, חברת הסגל של אוניברסיטת תל אביב בחוג לפילוסופיה, כאשר השתתפה בחגיגת שחרורם של רוצחים ומחבלים בעיסקת שליט. בראיון בעיתונות מטר הצדיקה את השלכת רימון בידי מחבלים על אוטובוס מלא בחיילים. דרך אגב, לא לחשוש שבנה של מטר נפגע במתקפה, כי הורשע וישב בכלא על סירוב לשרת בצה"ל.

אותה חברת סגל המלומדת מצוטטת בתקשורת כאשר היא בעצם מצדיקה את חטיפתו של גלעד שליט ואחזקת בתנאי בידוד במשך 5 שנים מכוון ששליט "לא ירה במבה" בפגזי הטנק שלו, לדבריה.

מסתבר גם שאין לאוניברסיטת תל אביב הסבר מדוע העניקה קביעות בחוג לפילוסופיה לבוגדת שיש לה במבה בין האוזניים.

Isracampus יוצא בזאת בקריאה פומבית לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב למחות על דברי ענת מטר ולזרוק במבה עליה. ברור שבאופן בלתי-אלים.

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (החוג לפילוסופיה) מצטרפת לג'יהד ומארגנת חגיגה לאסיר שהורשע בניסיון לרצח חיילים

ד"ר ענת מטר, מרצה בכירה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ארגנה קבוצה של פעילי שמאל ויחד נסעו להשתתף בחגיגות השמחה בבית משפחת בורג'אל.
...מאבק של הטרור הפלשתיני נגד מטרות צבאיות צה"ליות הינו לגיטימי בעיניה. "אני חושבת שלגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש יילחם בכיבוש הזה. על כל המשתמע מזה", אומרת מטר בנחרצות למקור ראשון.
...ואף ייחלה לשחרורו הקרוב של אסיר ערבי-ישראלי אחר בשם ווליד דקה היושב בכלא על חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל משנת 84'. לדעת מטר, ווליד דקה הינו חף מפשע והיא מאמינה לגרסתו שלא הוא רצח את החייל משה תמם.

אם אתם מגועלים מעידוד של מעשי טרור וההסתה למעשי רצח של יהודים וגם מוחרדים מכך שמעשים אילו נעשים בידי חברת סגל ממוסד להשכלה גבוהה בארץ, אנא שתפו את ראשי אוניברסיטת תל אביב בדאגותיכם:

אוניברסיטת תל אביב:

נשיא, פרופ' יוסף קלפטר
אוניברסיטת תל אביב
תא דואר 39040
תל אביב 69978
מייל klafter@post.tau.ac.il
טל 972-3-6408254
פקס 972-3-6406466

רקטור, פרופ' אהרן שי
אוניברסיטת תל אביב
תא דואר 39040
תל אביב 69978
מייל  aashai@post.tau.ac.il
        rector@post.tau.ac.il

חברים ובוגרים של אוניברסיטת תל אביב ומשרדיהם בחו"ל
http://www.tau.ac.il/friends-eng.html

עוד ידיעות על מעשיה המתועבים של ענת מטר

http://www.isracampus.org.il/third%20level%20pages/Editorial%20-%20Lee%20Kaplan%20-%20Anat%20Matar.htm

http://isracampus.org.il/Extra%20Files/IsraCampus.Org.il%20-%20Seth%20Frantzman%20-%20TAU%20Ivory%20Towers%20of%20Critique.pdf

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/TAU%20-%20Anat%20Matar%20-%20Gets%20Arrested.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אליה ליבוביץ (החוג לפיזיקה) קובע 'שהבחירה היחידה' היא לסגת מההתישבות מעבר לקו הירוק אחרת הנסיגה תהיה מתוך אינוס לאחר תקיפות בסיגנון 9-11 על גורדי השחקים התל אביביים.

גוזר שאג'נדת השמאל היא 'הבחירה היחידה' להתמודדות עם איומי הבטחון למדינה - רק הכניעה וקבלת המרות לדרישות החמאס יסכל מגה-פיגועים עתידיים

'הבחירה היחידה שישנה בידי הממשלה היא רק בין ביצוע הנסיגה כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם בדרך השלום בתל אביב, לבין ביצוע הנסיגה לאחר קריסתם, שתהיה, קרוב לוודאי, מעשה ידי אדם. ברור שאירוע כזה ישים קץ לאפשרות של ממשלת ישראל לבחור בין שתי אופציות הנסיגה האלה.

במסגרת נסיגה ישראלית שתתבצע כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם, יש בידי הממשלה כוח לקבוע את הקו הירוק כגבול הנסיגה הזאת. אולם אם הנסיגה תתבצע לאחר קריסת המגדלים, גל ההרג וההשמדה שיביא לחורבנם יהיה רק חלק מן הטרגדיה שבה תמצא את עצמה המדינה האומללה הזאת. ישנו ספק רב אם בתנאים שישררו אז הנסיגה תיעצר דווקא על הקו הירוק. '

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב משתפים פעולה עם עמותת זוכרות לקיום "כנס" של שינון תעמולה בנושא "הנכבה הפלסטינית", המקוננת את קיומה של ישראל

הספרות העברית והנכבה הפלסטינית
יום עיון

אנו מזמינים את הציבור, חוקרות וחוקרים, תלמידות ותלמידי מחקר, להציע הרצאות שיעסקו בנוכחותה, עקבותיה, וייצוגה של הנכבה הפלסטינית בספרות העברית.

אנו מגדירים את הנכבה בצורה הרחבה ביותר. עניין מיוחד יש לנו בהרצאות אשר יעסקו בגבולות הזמן והמרחב של הנכבה ובאופני הבנתה כטראומה.
...
ועדת הכנס: הודא אבו מוך, מורן בנית, תומר גרדי, חנן חבר, מחמוד כיאל, שירה לפידות, ח'אלד פוראני ויהודה שנהב

מורן בנית Moran.benit@mail.huji.ac.il

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אורלי לובין (החוג ללימודי האישה) טוענת שממשלת ישראל מכריזה מלחמה נגד אזרחיה; רגע אחד! לובין הבטיחה לכולם שהיא מתפטרת!!

סדר היום של הממשלה מאפשר רק תגובה אחת לחיבור הזה בין המחאה לבין חוק החרם והכיבוש שהוביל אליו: הכרזת מלחמה. על העם הפלסטיני, על סוריה, על איראן, על מי שלא יהיה. הממשלה הנוכחית, שסדר היום שלה הגיע עם חוק החרם לשיא מטורף, עד כדי כך שגם האזרח הלא מתעניין פקעה סבלנותו, יכולה להחזיר את “הסדר” על כנו רק אם תקרא לצעירים האלה להסתדר בשורות ולצאת לקרב. אלא שאז היא עלולה לגלות שסדר היום הזה נמאס כל כך, עד שגם תרופת הפלא הקבועה לכל חולי אזרחי איננה עובדת יותר, והצעירים שמוחים אינם מוכנים להמיר את האוהל הפרטי שלהם באוהל צבאי - גם אם ימשיכו להצהיר שאין כל קשר בין מחאתם לבין חוק החרם וכלכלת הכיבוש. פשוט מפני שחוק החרם היה הטיפה האחרונה של עיסוק בשטויות לא רלבנטיות שהציבור הזה מוכן לבלוע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) תופס טרמפ על המחאה הכלכלית לקדם את סדר היום השמאלני-הקיצוני שלו

אף כי עיקר הבעיה היא מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית שמבקשת להקטין את ההוצאה הציבורית ולהקטין את האחריות של המדינה כלפי האזרח, הרי שאם רוצים לדבר על שינוי סדרי עדיפויות, אי אפשר להתעלם מסוגיית הקצאת המשאבים להתנחלויות. חובה לומר גם את הדברים הבאים: הנישול העמוק שמלווה את הכיבוש (כמו גם את אפלייתם של הפלסטינים אזרחי ישראל) כולל פגיעות עמוקות בצדק חברתי.

לאלו מאיתנו שרואים את המאבק כמאבק למשטר סוציאל-דמוקרטי, ברור גם שאין סוציאל-דמוקרטיה בלי דמוקרטיה, ושהכיבוש מעקר את הדמוקרטיה מיסודה. פיצול בין הנושא הכלכלי והנושא המדיני הוא מלאכותי ובלתי-אפשרי. ואולי שעת החסד ההיסטורית הזו בה האזרחים מתעוררים נגד העובדה שהממשלה לא פועלת למענם, עשויה גם לפקוח את עיני האזרחים לכך שגם בכל הנוגע למדיניות החוץ והביטחון, הממשלה אינה פועלת למענם: שהיא לא פועלת באמת למען שלום ולמען מניעת מלחמה. שהביטחון שהיא טוענת שהיא פועלת בשמו אינו הביטחון שלנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - חיים גנז (החוג למשפטים), אויב החופש האקדמאי ושמאלן קיצוני, טוען שה"ימין" מאיים על ישראל

אפליית הערבים כפרטים על ידי המערכת הפוליטית בישראל נובעת בעיקר מהאמונה הרווחת בציבור כי מדינת ישראל רשומה בטאבו על שמו של העם היהודי, וכי מעמד הערבים ביחס לנכס הזה הוא של מחזיקי רכוש גנוב. הציונות הקניינית שהראל מקדם מניחה הנחה זאת על פי הגיונה הפנימי, והרבה ממהלכיו, לרבות ליבוי השנאה כלפי הערבים בכנס בבוסטון, לא נועדו אלא לממש את מה שנובע מן ההנחה הזאת: השבתה של ארץ ישראל כולה, על כרעיה הטריטוריאליים ועל קרביה המדיניים, לידי בעליה היהודים.

אפליית הערבים כקולקטיב, שרוב האינטלקטואלים הציונים דוגלים בה, נובעת מפירוש הירארכי ולא שוויוני שהם מעניקים לזכות ההגדרה העצמית של היהודים. המדינה היהודית, מגדירה אותה גביזון, היא מדינה ה"מעניקה יתרונות חשובים לעם שהמדינה מזוהה עמו, ומטילה נטל כבד על אזרחי המדינה שאינם בני הלאום הזה". פירוש זה גוזר על הערבים בישראל - כעניין של עיקרון חוקתי - מעמד קולקטיבי נחות מזה של היהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – קרלו שטרנגר (החוג לפסיכולוגיה) קובע שמדינת ישראל היא האיום הגדול לעם היהודי

מעולם לא היתה בישראל ממשלה שפעלה כה בבוטות בניגוד לערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. מעולם לא אישרה הכנסת חוקים גזעניים כה בוטים כמו זו הנוכחית. היו לישראל שרי חוץ שלא ידעו אנגלית, אך מעולם לא היה לה שר חוץ שמטרתו היחידה לרצות את בוחריו הימנים על ידי זלזול בחוק הבינלאומי וברעיון זכויות האדם, ובהנאה כה רבה. כמו כן מעולם לא היתה ממשלה כה עיוורת ליחסיה עם יהדות העולם. הממשלה הזאת מאשרת חוקים המגבירים את אחיזת החנק של הממסד האורתודוקסי במוסדות הדתיים ועל החיים האישיים, מתעלמת מכך ש-85% מיהודי העולם אינם אורתודוקסים ומבטלת את זהותם היהודית ומוסדותיהם. כתוצאה, מרבית היהודים בעולם חשים שישראל אדישה לערכיהם וזהותם.

...

מרבית היהודים בעולם פשוט אינם מבינים, איך אנחנו, שסבלנו אפליה גזעית ודתית, יכולים לדבר בשפה ולהאמין ברעיונות - כפי שאמר חתן פרס ישראל והיסטוריון הפשיזם זאב שטרנהל - שהופיעו במערב בפעם האחרונה בספרד של פרנקו. ליהדות העולם ברובה, משמעות היידישקייט במחצית השנייה של המאה ה-20 היא, שאסור ליהודים לפגוע בשוויון כל בני האדם בפני החוק ובזכויותיהם הקדושות. אם כך, איך יכולים הם לתמוך במדינה המשלמת משכורת לרבנים הטוענים כי קדושת חיי היהודים עולה על זו של חיי הגויים ואסור להשכיר נכסים לערבים?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – הרצאה סודית מפיו של סלאח ממנהיגי התנועה האיסלאמית באישורה של אוניברסיטת ת"א

ועדה מיוחדת אישרה את קיום האירוע באופן חשאי. השייח' ראאד סלאח קרא למאות המשתתפים להמשיך במאבק למען זכות השיבה עד לשחרור ירושלים, ונתן פרשנות משלו לנאום אובמה.

... "יש לנו זכות להתפלל במסגד אל אקצה", אמר סלאח בכנס, שעסק בהיסטוריה של המגזר הערבי, לקול תשואות הקהל. "אנחנו חייבים לעמוד לצד ירושלים ומסגד אל אקצה, ולהתנגד למדיניות הכיבוש הישראלית", הוסיף. סלאח התייחס גם לאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית ואמר: " יש להמשיך במאבק עד לסילוק הכיבוש הישראלי ושחרור ירושלים הקדושה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ענת מטר (החוג לפסיכולוגיה) מובילה את הקרב נגד אהבה; היא מעדיפה שנאה

התחלנו להריץ בפייסבוק קמפיין המיועד לשכנע אמנים לבטל את השתתפותם בפסטיבל 'אהבה' בים המלח שנועד להתקיים בפסח, ולהביא לידיעת קהל שוחרי המוסיקה שעתיד להגיע לפסטיבל שמדובר בפסטיבל המתקיים בהתנחלות בשטח כבוש, בתקווה שידיר רגליו מהפסטיבל. נוסח הקמפיין מצורף למייל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

תנועת אם תרצו אירגנה מחאה נגד שלמה זנד האנטי-ציוני וחלוקת פלאיירים באוניברסיטת ת''א

חופש אקדמי אינו חופש להסית!

ספרו של שלמה זנד הוא מעשה של שרלטנות ורמייה

בשירות ההסתה האנטי-ציונית והאנטישמית!

יש גבול עד כמה יכול אדם קיצוני השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל להפוך את האקדמיה לכלי שרת של תעמולה שקרית ומניפולטיבית, תוך ניצול מעמדו להפצת שקרים ובדיות שכל קשר בינם לבין המציאות כלל לא קיים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - תנועת "אם תירצו" מחלקת עלון לתלמידי אוניברסיטת ת"א על הפעילויות החתרניות של פרופ' רחל גיורא

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (חוג לפילוסופיה) היא הזוכה בכתר "הנבלה האקדמאית" לשנת 2010

בחירת מטיף השטנה של הקמפוס הישראלי לשנה העומדת להסתיים לא הייתה קלה. לתואר הזה היו מועמדים רבים והמאבק ביניהם על הצמרת היה קשה מתמיד. לבסוף נפלה ההכרעה, אבל גם זה היה ב"פוטו פיניש"...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה), לאחר הקביעה שהעם היהודי הוא המצאת הציונים, מכריז שמדינה יהודית איננה יכולה להיות גם דמוקרטית

לא, לא, יגידו לי רוב הישראלים; היהדות או היהודיות אינה דת אלא עם. לכן ישראל לא צריכה להיות שייכת לכלל אזרחיה אלא ליהודי העולם, המעדיפים כידוע שלא לחיות בה. מוזר, לא ידעתי עד כה שלעם אפשר להצטרף רק באמצעות המרת דת ולא על ידי נטילת חלק בתרבות היום-יום המשותפת. ואולי כן קיימת תרבות-עם חילונית יהודית שלא ידועה לי?...

הבעיה היא שהמפעל הציוני, שיצר פה עם חדש, כלל אינו מרוצה ממעשה ידיו, לכן הוא מתייחס אליו כאל ממזר ומעדיף לדבוק ברעיון של עם-גזע יהודי, שבינתיים ניתן להפיק רווחים מקיומו המדומיין. יש לזכור, הסולידריות העזה הקיימת בין האוונגליסטים, או שותפות הגורל שבין הבהאיים, אינן הופכות אותם לעמים או ללאומים. ... זו סיבה נוספת להתעקש על כך שישראל היא מדינת העם היהודי ולא דמוקרטיה ישראלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) מתגאה בדרך שבה ביה"ס למשפטים חוסם פלורליזם ושומרת על משטרת המחשבות של הקיצונים הפוסט-ציוניים

חיים גנז הוא שמאלן אנטי-ישראלי קיצוני שמתעב את חופש הדיבור והדמוקרטיה. הוא הוביל את מסע הצלב נגד המינוי של סא"ל פנינה שרביט ברוך לביה"ס למשפטים. כמובן שהוא גם דמות מרכזית במאבק העיקש להשתיק את אלה המבקרים אקדמאיים השמאלניים הקיצוניים.

הוא פרסם מאמר דעת בעיתון הארץ (22.8.2010) שבו, חוץ מלגנות את תנועת "אם תרצו", הוא התרברב על כך שפרס בוכמן שהוענק לו ע"י חבריו השמאלנים בבית הספר למשפטים על כך שפירסם מאמר תעלומה אנטי-ישראלי. משפחת בוכמן היא מהתורמים המובילים של האוניברסיטה. בעצם ביה"ס למשפטים קרוי על שם בוכמן. כשגילו הבוכמנים שהפרס הוענק לגנז, הם יצרו קשר עם דיקן המשפטים פרופ' אריאל פורת. בשם האיזון והפלורליזם, ביקשו להעניק את הפרס בשנה שלאחר מכן לאדם מהצד האחר של הקשת הפוליטי, כלומר ציוני (או - במילים של גנז - "בעל עמדות ימניות"). בגסות רוח, פורת דחה את הדרישה. התורם ביטל את תרומתו.

עוד ניצחון עבור גנז המתלהב, ועבור משטרת המחשבה האחידה באוניברסיטת תל אביב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יוסף קלפטר, נשיא האוניברסיטה, מתחזה לאביר של חופש ביטוי כאשר הוא מתגאה ברמיסת החופש הביטוי של חברי הנאמנים של האוניברסיטה; תוקף חבר הנאמנים לשעבר מארק טננבאום שהתפטר בעקבות האירוע

"במושב חבר הנאמנים האחרון, שהתקיים לפני כמה חודשים, הועלתה הצעה על ידי כמה חברים להצר צעדים, ואפילו לפטר, מרצים התומכים בחרם אקדמי על ישראל. לא אפשרתי דיון בנושא. למרות שאני מתנגד לכל סוג של חרם, אני מאמין שזו זכותם של מרצים להביע את דעתם, גם אם היא מרגיזה אותי ואת הסביבה. אחד התורמים אמר לי שלא אקבל תרומות אם אמשיך לתמוך בחופש הביטוי שלהם. אמרתי לו שהאוניברסיטה אכן זקוקה לכסף, אבל שקבלת עמדתו פירושה ניפוץ הבסיס שעליו מושתת כל מוסד אקדמי. התורם הזה אכן העביר את תרומותיו למוסד אחר, אבל מעבר לכך קשה לדעת אם אכן יש ירידה בתרומות בגלל זה, כיוון שגם המשבר הכלכלי העולמי משפיע".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

דו"ח "המכון לאסטרטגיה ציונית" קובע: החוגים לסוציולוגיה במוסדות החינוך בארץ מהווים מרכזי תעמולה אנטי-ישראלית בידי הסגל הפוסט-ציוני; קיטורי "מקארתיזם" כתגובה מצד חברי הסגל המקרסיסטים באוניברסיטת תל אביב

לפני כשבוע שלח המכון טיוטה, כמעט סופית, של דו"ח חדש תחת הכותרת "פוסט-ציונות והאקדמיה". הדו"ח בדק את המאמרים השונים, הנלמדים בקורסים העוסקים בהיבטים שונים של החברה הישראלית, ומיין את מחבריהם לבעלי עמדות "ציוניות" ו"פוסט-ציוניות". "קבוצת הסוציולוגים הביקורתיים השתלטה בהדרגה על המחלקות לסוציולוגיה בחלק מהקמפוסים, שליטה הנמשכת עד היום, על אף ההזדהות הקלושה עם עמדותיה בציבוריות הישראלית", נכתב בנייר העמדה.

בין השאר טוענים מחברי הדו"ח כי "בכל האוניברסיטאות, למעט אוניברסיטת בר-אילן, קיימת הטיה פוסט-ציונית ברורה במחלקות לסוציולוגיה, והיא חריפה במיוחד בקמפוסים של תל אביב ובאר שבע. התוצאה הסופית לכלל הקורסים שנבדקו היתה 146 מקורות ציוניים לעומת 440 מקורות פוסט-ציוניים".

... פרופ' שנהב אמר אתמול בתגובה כי "אין לי ספק שהנשיא והרקטור ביקשו (את הסילבוסים) כדי להגן על החופש האקדמי מפני מקארתיזם".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) נעצר בשל ניסיון להשתלט על אדמות המדינה

משטרת ישראל עצרה את פרופ' גדי אלגזי, שהגיע, ביחד עם חברי תנועת תראבוט-התחברות לסייע לבדואים המנושלים מאדמתם ובתיהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) תוקף את פרופ’ אשר מעוז, שר החינוך גדעון סער ופרופ’ אמנון רובינשטיין על הצבת גבולות בין חופש הדיבור או החופש האקדמי לבין הבוגדנות השמאלנית

לאחרונה טען בעמוד זה אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי, כי אמירות של מרצים כמו זו הקובעת כי חיילי השייטת שפשטו על הספינה מרמרה הם “רוצחים בדם קר”, או זו המכנה חיילים המפנים מתנחלים “נאצים” - מתיימרות לחסות תחת כנפי החופש האקדמי, אך למעשה אין להן דבר אתו (“מה לחרם ולחופש אקדמי”, “הארץ” 21.7). שר החינוך גדעון סער קדם למעוז בעניין זה. לא מזמן אמר, כי “קריאה לחרם אקדמי, פעולות לחרם על מדינת ישראל, בעיני לא לגיטימיות”. ואמנון רובינשטיין, גם פרופסור למשפט חוקתי וגם שר חינוך בעבר, הצטרף למקהלת הליווי של “ישראל ביתנו” בטיוטת מאמר אקדמי שהפיץ בימים אלה באתר “מדעי החברה - ישראל”. רובינשטיין מציע שם לאפשר לטריבונלים משמעתיים אוניברסיטאיים להעניש מרצים, אפילו בפיטורים, על סוגים מסוימים של התבטאויות, שאינן בגדר עבירה פלילית.

כל הדוברים הללו מסכנים את חופש הביטוי והחופש האקדמי בישראל. הם מטשטשים את ההבחנה היסודית בין הזכות לחופש ביטוי ולחופש אקדמי ובין השאלה אם ראוי לומר דברים אלה או אחרים במסגרת החופש הזה. חופש הביטוי והחופש האקדמי פירושם גם חופש לומר דברים מוטעים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ניב גורדון (אוניברסיטת בן גוריון - החוג למדעי המדינה) וגדי אלגזי (אוניברסיטת תל אביב - החוג להיסטוריה) "פרצו את הסגר" כדי לשלוח את "צה"ל הביתה"

גדי אלגזי, אחד ממנהיגי "תעיוש", "אנחנו קוראים לחיילים לפנות לאחור ולחזור הביתה". ... ניב גורדון, נציג "תעיוש", אמר בנאום בעברית: "פרצנו את הסגר על רמאללה כדי להביע סולידריות עם העם הפלשתיני ומנהיגו, יאסר ערפאת". ערפאת התמוגג.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חברי חבר המנהלים של אוניברסיטת תל אביב תומכים בגדעון סער וקוראים לאקדמאים התומכים בחרם על ישראל להתפטר או להיות מפוטר

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (החוג לפילוסופיה) תולה חוברת המאשימה את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה בכניסה למשרד בקמפוס

אוניברסיטת תל אביב – פרופ' אפי יער (החוג לסוציולוגיה) חושף את משטר החשיבה השמאלנית באוניברסיטת תל אביב

יש כאן שימוש לא הוגן בסמכות, במטרה לחנך לחשיבה חד-ממדית, בלי לתת לתלמידים אפשרות לבחור בין גישות שונות בניסיון לחתור לאמת. ככל שמגמה זו תתחזק, רמת המחקר בחוגי הלימוד שבהם היא קיימת תרד, והם יאבדו את אמון הקהילה האקדמית ואת אמון הציבור הרחב.

כמה אירוני הוא, שהמרצים המייצגים מגמה זאת, המכונים "ביקורתיים", אינם מוכנים לקבל חשיבה ביקורתית כשזאת מופנית כלפיהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - נשיא הטכניון נוזף בענת מטר ורחל גיורא על מכתב ההשמצה שהפיצו

רק למחרת, כשכבר המשכתי בדרכי, התחילו להגיע אלי מסרים טלפוניים על אודות מכתב שנשלח למוזיאון המדע בבוסטון, לפני האירוע, ביוזמתו של פרופסור נעם חומסקי מ-MIT, חברות וחברי סגל משתי אוניברסיטאות ישראליות ואנשים נוספים. במכתב הביעו חומסקי וחבריו מחאה חריפה על כך שהמוזיאון איפשר לנשיא הטכניון, "האוניברסיטה המכינה כלי רצח", להרצות בו. עוד נאמר במכתב, כי האירוע שהעלה על נס את תרומתה העצומה של מדינת ישראל לטכנולוגיה העולמית ולמדע, "שימש כיסוי והסוואה לפשעיה של ישראל נגד האנושות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

איזי ליבלר משתמש בסגל האנטי-ישראלי באוניברסיטת תל אביב בתור דוגמא לאקדמאים שחצו את הגבולות שבין החופש האקדמי לבין "פעילות חתרנית"

למרבה הצער, האירוע באוניברסיטת תל אביב הוא רק דוגמה ומשל. אולי ראוי לציין כאן כי ענת קם, שהתהדרה בגניבת מידע מסווג מצה"ל בשם חופש הביטוי וניסתה להציג עצמה כדמות הרואית, למדה בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב, חוג שבו מרצים קראו לחרם גלובלי על ישראל. חופש הביטוי הוא מרכיב חשוב ביותר בדמוקרטיה, אך יש למתוח קו ברור בין חירות אקדמית לבין עבירה על החוק ופעילות חתרנית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (החוג להיסטוריה) על קצה המזלג

האם לא שמעתם לאחרונה על ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב? בודאי ששמעתם. גם הוא לא אהב את מה שלפרופסור דרשוביץ' היה לומר עליו ועל חבריו, אבל רק לאחרונה הוא קרא ל'ארגון לשיתוף פעולה כלכלי" (OECD) שלא לקבל את ישראל לשורותיו ובכך אישר כל מילה שנאמרה עליהם. הוא קרא לאירופה שלא להעניק לישראל שום יחס מסחרי מועדף, סבור שישראל זוממת לתקוף את איראן, טוען שביצעה ומבצעת פשעי מלחמה בשטחים, מרוצה מ"הצלחת ההתקוממות" של ה"חיזבאללה", מאשים שהמדינה גנבה 94% מאדמות הבדווים וקורא להכניס לכלא חיילים מורדים. לא, חלילה, סרבני שרות בשטחים כמוהו, אלא לובשי מדים המסרבים לפנות מתנחלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – מרצים רצו וקיבלו חרם

ג'רוסלם פוסט דיווח על התפטרותו של מרק טננבאום מחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב ומתפקידיו במוסד. זאת על רקע הוויכוח בשאלה אם החירות האקדמית מתירה למרצים לקרוא לסנקציות על ישראל, להחרים אותה ואת המוסדות האקדמיים שלה, ולקרוא למדינות, לאנשים ולגופים כלכליים בעולם למשוך מהם השקעות ותרומות.

טננבאום העלה בפני חבר הנאמנים הצעת החלטה לבקש מסנאט האוניברסיטה לבדוק את הפעילות הפוליטית של מרצים הנעשית בשם האוניברסיטה: כמה מהם דרשו להטיל חרם על ישראל ועל האוניברסיטה שלהם, שממנה ומהכסף שתורמים לה אנשים כמו טננבאום הם אוכלים את לחמם. טענתו איננה נגד עמדותיהם הפוליטיות, אלא נגד העובדה שהם מנצלים את השיוך האקדמי שלהם כחברי סגל באוניברסיטת תל אביב כדי לקדם את החרם על ישראל ועל אוניברסיטה זו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אקדמאיים מאוניברסיטת תל אביב קובעים שהטכניון "יצר טכנולוגיות לרצח"

פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב וממכון ויצמן חתמו על על מכתב גינוי שנשלח למוזיאון המדע של בוסטון המארח בימים אלה תערוכה הסוקרת המצאות ישראליות פורצות דרך בתחומי האנרגיה הנקייה, הרפואה והטכנולוגיה - בטענה כי זו מהווה "ניסיון של ישראל להסיח את הדעת מפשעי מלחמה" שהיא אחראית להם. ... בל מה שנראה כגאווה ישראלית אמיתית התקבל בהתלהבות פחותה בהרבה בקרב אנשי אקדמיה שונים, ביניהם הבלשן היהודי נועם חומסקי וחברי סגל אקדמי במוסדות בישראל - ד"ר קובי סניץ ממכון ויצמן, פרופסור רחל גיורא וד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל-אביב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אלן דרשוביץ מצהיר הסטודנטים זכאים שלא לעבור תעמולה שמאלנית על ידי מרצים באוניברסיטה

דרשוביץ, שנאם בשם מקבלי תואר הכבוד, המשיך את טיעוניו ואמר כי יש מרצים יהודים בעולם שמשתמשים בחופש האקדמי שניתן להם, ובהיותם יהודים, כדי לבקר את המדיניות הישראלית בכיתות ובמאמרים ואמר כי החופש האקדמי לא כולל רק את הזכות לבקר "אלא גם את הזכות להגן על הממשלה, לעבוד עם הממשלה והזכות להיות פטריוט", וזכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל.

"החופש האקדמי שייך גם לסטודנטים", אמר. "יש להם חופש לבטא את הזכויות שלהם. זה כולל גם את הזכות לא לעבור תעמולה בכיתה על ידי המרצים", אמר דרשוביץ. "אם יש פרופ' שמאיים להעניש תלמיד שלא מסכים עם דעותיו הוא אשם בהטרדה", הוסיף והשווה את עבירת ההטרדה במקרה זה להטרדה מינית. "הסטודנטים הם הצרכנים של האוניברסיטה ולצרכנים יש זכויות", הוסיף.

דרשוביץ ביקר בחריפות מרצים מתונים מן המרכז, שאינם מביעים את דעותיהם בפומבי, ומשאירים את הבמה ריקה למבקרים את המדיניות הישראלית. "לסטודנטים יש גם את הזכות לתמיכה של מרצים מתונים מהמרכז שמסכימים עם דעותיהם".

דרשוביץ תקף במיוחד את מרצים פרו ישראלים בארה"ב, שלפי דבריו אינם משתתפים בדיון הציבורי על ישראל. "אני לא יכול לדבר על מה שמתרחש בישראל, אבל אני יכול להגיד שבארה"ב אני נבוך מהשתיקה של פרופסורים פרו-ישראלים, שבשקט ובפרטיות מבטאים את הדעות שלהם, אבל חוששים לבטא אותם בציבור, בגלל חשש לאבד פופלריות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב הסוציולוג המרקסיסט מהלל ומגן על המאושמים בריגול לאירגון החיזבללה

על מילת הכבוד של שנהב שפגישת הנאשמים עם נציגי החיזבללה הייתה למטרות שלום. שנהב טוען שכל הפרשה היא בדותה והמצאה פשיסטית של השב"כ.

"ניתן לזהות בתקופה האחרונה קפיצת מדרגה ברדיפות השב"כ אחרי המנהיגות הפוליטית של הפלסטינים אזרחי ישראל (ערביי 48'). פעילים פוליטיים פלסטינים מופחדים, מגורשים, מועלמים או נעצרים ודבר מעצרם מושתק. פגישות פוליטיות או פגישות עם נציגי ארגוני זכויות אדם ערבים מוגדרות כריגול. פגישות עם אנשי שמאל בעולם מוגדרות כסכנה לביטחון המדינה."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אקדמאיים בעלי קביעות שמאלנים קיצונים משמיצים את אלן דורשוביץ; טוענים שלבקר את השמאל זה פאשיזם!

כהיסטוריונים, שמכירים היטב תקופות בעבר אשר בהן החלה התדרדרות מדמוקרטיה נאורה למשטר אפל, אנו מודאגים ביותר מחלק מן הדברים שנאמרו. מר דרשוביץ תקף בחריפות את אנשי האוניברסיטה המותחים ביקורת על מדיניות הממשלה, נקב במפורש בכמה שמות של אנשי סגל, והאשים אותם, כי הם מובילים מדי יום לעריצות מחשבתית כיוון שהם כופים דעותיהם על הסטודנטים (והוא השווה כפייה כזו להטרדה מינית).
...
רוחות רעות, אנטי-אינטלקטואליות ואנטי-דמוקרטיות, מנשבות כיום במדינת ישראל ובמערב בכלל. האוניברסיטאות הן – כדבריך - המעוז המגן מפניהן. פסילה של השקפות אלה או אחרות והתקפה על המביעים אותן מעל במת הכבוד של האוניברסיטה מערערות את חומות המגן הללו.

בין החותמים:
פרופ` גדי אלגזי
פרופ` ענת בילצקי, החוג לפילוסופיה
פרופ` דניאל בר-טל, בית-הספר לחינוך
פרופ` ג`אד נאמן, הפקולטה לאמנויות

[הטענה שמטר וגיורא "מובילים מדי יום לעצירות מחשבתית" היא שיקרית ביסודה. הציטוט "Free Speech for me, but not for thee" התיחס לפעילות הנחרצת של מטר וגיורא למנוע את המינוי של שרביט-ברוך לחוג המשפטים. אולי החתומי העצומה הם יודעי דבר על דרכי ההוראה האמיתיות של המוזכרים בנאום של דרשוביץ. לא יזיק לחתומים לשפר את האנגלית שלהם.]

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, זועם על האירוח של כנס החמס באוניברסיטת תל אביב ע"י החוג לפילוסופיה ומנוהל ע"י אורי הדר (חוג לפסיכולוגיה)

בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב יתקיים היום (ה') כנס תחת הכותרת "קולות מעזה", על טהרת דוברי השמאל הרדיקלי. זה יהיה כנס במתכונת של "וידיאו קונפרנס". חלק מהדוברים מוכרים כסנגורים של החמאס והחיזבאללה בארצות הברית, וחלקם יופיעו בשידור ישיר מעזה.

מנחה הכנס מהצד הישראלי הוא פרופ' אורי הדר, שחתום כמעט על כל עצומה של השמאל הרדיקלי, ובכלל זה הזדהות עם עזמי בשארה וטלי פחימה ותמיכה בסרבנים. למעריב נודע שגורמים רבים בצמרת האקדמית של האוניברסיטה זועמים על הכנס, אך הם חוששים להביע את דעתם בפומבי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מגנה את ההשתתפות של גדי אלגזי (ראש החוג להיסטוריה) בהפגנות "יום האדמה"

הפעם, כמו בחלק מהפעמים הקודמות, הפרובוקטורים המסוכנים באמת היו דווקא "נציגי המגזר היהודי". למשל, ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, גדי אלגזי. כדי לעורר מדון, הוא טען שם שהבדואים נושלו מ-94% מאדמותיהם. לפי ההיגיון הזה, כל מקום שבו עברה כף רגלו של גמל נודד, הוא קניין בדואי. כל הנגב הוא בדואי. בקרוב גם החולות מסביב לראשון לציון, משום שגם לשם מגיעים כבר מאהלים. כך שביום האדמה הבא ידרשו הפרובוקטורים פיצויים גם על רשל"צ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – קרלו שטרנגר (חוג לפסיכולוגיה) בורר את חופש הביטוי: טוב לשמאל; אסור לימין

בדעת שטרנגר, כל ביטויי הימין הם בגדר הסתה לאלימות (ראה כתבה קודמת של שטרנגר שדווח ע"י IsraCampus). אך בעיתון הארץ כתגובה למבקרים של ביטויי השמאל הוא מכריז:
"בדמוקרטיה, כל הכרזה פומבית שאינה מסיתה לאלימות או מעודדת שנאה באופן פעיל היא לגיטימית. מהות הדמוקרטיה היא, שהשיח הציבורי פתוח לדעות מנוגדות. לכן במשטר דמוקרטי אמיתי יש תמיד אופוזיציה. רק בפסאודו-דמוקרטיות, כמו בסוריה, הנשיא נבחר פה אחד ורק הקו הממשלתי מיוצג בדיון הציבורי."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (חוג להיסטוריה) מביע זלזול כלפי התנ"ך וההיסטוריה היהודית ע"ג YNET

נתניהו יכול היה להשקיע מיליונים בתיקצוב לימודי ההיסטוריה ההולכים ומידלדלים. אולם אתרי אבן פולחניים היו תמיד יעילים יותר לייצור ושעתוק של זיכרון לאומי קשיח ואטום

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) מצטרף למפגינים המניפים את תמונת נסראללה בסכנין

לא רק ערבים מציינים את יום האדמה . בעצרת המחאה המרכזית אתמול (יום ג') בסכנין נאם לצד מנהיגי הציבור הערבי גם פרופ' גדי אלגזי, ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב. בשיחה עם ynet הוא הסביר ש"התהלוכה היתה שקטה, ושני פרובוקטורים רעולי פנים הפכו אותה למשהו שהיא לא היתה אמורה להיות".

אלגזי התייחס לרעולי הפנים שהניפו תמונות של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ובכיר הארגון הלבנוני שחוסל, עימאד מורנייה. לדבריו, היו אלה שני פרובוקטורים שמהווים מיעוט בצפון, "או אולי מסתערבים שרוצים להבעיר את השטח".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - עדי אופיר (חוג למדעי הרוח) ה"פילוסוף" משייח' מוניס

'אופיר, לדבריו, מחזיק בדעה כי ישראל עושה בשואה שימוש פסול ובאמצעותו היא גורמת טרגדיות לאחרים. הישראלים מבקשים בלעדיות על זכותם להיות קורבנות והם נהנים מהדימוי העצמי של קורבן תמידי, תמים ופאסיבי. ישראל היא זו שמעניקה משמעות לשואה והשואה היא ההסבר העיקרי לכל הרוע שישראל מייצרת.
...
גרוע יותר, קורבנות השואה אשמים אפילו בנבזות גדולה יותר: הם "הכריחו" את הערבים לפנות לדרך הטרור. במלים אחרות, קורבנות השואה גם אחראים לטרור הפלסטיני, שכן הם דחפו את מבצעיו להיות רוצחים

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – פרופ' אמנון רובינסטין, שר החינוך לשעבר, המומחה הישראלי למשפט החוקתי ודיקן המרכז הבינתחומי הרצליה, מצהיר חברי סגל אנטי-ישראליים מנצלים את "דוכן המרצה לדוכן של תעמולה אנטי-ישראלית זולה"

לא התפלאתי למקרא הכתבה. קבוצה קטנה של מרצים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים הפכה את אוניברסיטת ת"א לקרדום לחפור בו ומבזה את התפקיד האקדמי על ידי הפיכת דוכן המרצה לדוכן של תעמולה אנטי-ישראלית זולה. בין השאר, חתמו שלושים פרופסורים על כרוז פרו-איראני שהזהיר מפני הרפתקנות אמריקנית-ישראלית נגד איראן, מבלי אפילו להזכיר במילה אחת את איום אחמדיניג'אד, מכחיש השואה, להשמיד את ישראל. זה רק מקרה אחד המאשש את תלונות הסטודנטים והגורם לי להצטער צער רב (הייתי בין מייסדי האוניברסיטה).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – צה"ל "מממן סרבנים"

בכנס, האשים רב היישוב בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, את הצבא בכך שהוא "מממן סרבנים" בכך שהוא שולח חיילים ללמוד באוניברסיטת תל אביב. ... הרב הוסיף עוד כי "צה"ל שולח חיילים להתחנך באוניברסיטת תל אביב, שם יש מרצים הקוראים בגלוי לסרבנות. אי אפשר להחיל את הדרישה רק על הרבנים, כשצה"ל מממן סרבנים".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (חוג לפסיכולוגיה) מתירה את הכל, כולל בגידה ורצח

הלב מנתר עם כל הדלפה על התקדמות במגעים לשחרור גלעד שליט. הנה, שוב התבשרנו השבוע כי המו"מ נמשך במרץ, ושוב עלה רף התקוות. אולם, כמו בפעמים רבות בעבר, חוזרת גם ההדלפה, שאחת מאבני הנגף לשחרור היא התנגדות ישראל לשחרור אסירים אזרחי ישראל. ... מדינת ישראל, הרואה בדרישת החמאס לשחררם התערבות גסה בענייניה הפנימיים ... דוגמה מובהקת היא של מחמד ומחמוד ג'בארין, תושבי אום אל פחם, המרצים עונש מאסר ממושך בשל רצח של משת"פ. בעוד שותפיהם לרצח, תושבי השטחים, שוחררו לפני עשר שנים כמעט, נותרו שניהם בכלא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - יהודה קופפרמן (החוג לצרפתית) יוצא בקריאה להקמת איגוד עובדים חדש בטענות של טיהור אתני וגזענות בחסדי ההסתדרות; טענות אלו מופיעות באתר המקדם חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית

את מפעל הגירוש והנישול של האיכרות הענייה הילידה כינתה ההסתדרות "גאולת הקרקע". בכך אמרה : הפלאחין, העובדים את אדמותם, מפרנסים עם עבודתם את משפחותיהם העניות – כאילו זרים הם ומזהמים את אדמתם שעיבדו מדורי דורות, מטמאים אותה ויש "לגאול" את האדמה מידיהם! אחרי 1948, הגירוש והנישול בידי ארגוני ההסתדרות התבצעו בדרך ישירה יותר. מלבד ההשתלטות רבתי על אדמות האוכלוסייה שהפכה לפליטים במהלך המלחמה, המשיך המנגנון הצבאי של המדינה וגירש בשנים 1950-53 עוד ועוד תושבים של יישובים שלמים. הפרשה של בירעם ואיקרית היא המפורסמת מכולם, אך היו עוד מקרים לא מעטים של יישובים נוספים, וביניהם גם העיירה מג'דל (שהפכה לאשקלון...) ההסתדרות השתתפה ישירות במבצע השוד של האוכלוסייה העמלה הילידה דרך הקיבוצים והמושבים שלה. יערות הקרן קיימת מכסים את הכפרים שעל אדמותיהם הוקם מפעל ההתיישבות של ההסתדרות.

ההסתדרות יישמה את הפרוגרמה הגזענית שלה גם באירגון לחימה בפועל נגד האוכלוסייה הפלסטינית הילידה. בסמוך להיווסדה, בדצמבר 1920, היא קיבלה על עצמה גם את השליטה באירגון הצבאי "ההגנה". עבור "ההגנה " האוכלוסייה הילידה על ציבור העובדים שלה סומנה כאויב אורגני.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

תנועת אם תרצו מגישה לח"כ אורלב, יו"ר ועדת החינוך, דרישה לחקור כל המקרים של סתימת פיות של הקול הציוני בכל האוניברסיטות ומכללות

בכתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" בתאריכים 9-10.11.09 עולה כי באוניברסיטת תל-אביב קיימת תופעה של סתימת פיות סטודנטים המביעים עמדות ימניות. ברצוננו לחדד עניין זה ולהצביע על כך שהתופעה הבאה לידי ביטוי בכתבות ב"הארץ" איננה ייחודית כלל לאוניברסיטת תל-אביב ונפוצה גם באוניברסיטאות ובמכללות אחרות. הבעיה חמורה אף יותר מן המובא בכתבות, שכן לא מדובר רק על סתימת פיות של הימין, אלא סתימת פיות של עמדות הקול הציוני, מצד שמאלנים וימנים כאחד וזאת אל מול הקול המרכזי שבא לידי ביטוי באוניברסיטאות ובמכללות שהינו קול אנטי ציוני חד וברור, שבמסגרתו מובעות עמדות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית ואף שוללות את זכותו של צה"ל מלפעול ולהגן על המדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אגודת הסטודנטים אם תרצו דורשת בהודעה לתקשורת מרקטור אוניברסיטת ת"א לחקור כל מקרה של דיקוי הקול הציוני באוניברסיטה

תגובתו של רקטור אוניברסיטת תל-אביב לעיתון "הארץ" וטענתו כי יבדוק את הטענה על סתימת פיות לסטודנטים ימנים, הינה הוספת חטא על פשע וניסיון להסיט את עין הציבור מהמצב אמיתי. הבעיה חמורה אף יותר מן המוצג בכתבות ומהמשתמע מתגובתו של הרקטור, שכן לא מדובר רק על סתימת פיות של הימין, אלא סתימת פיות של עמדות הקול הציוני, מצד שמאלנים וימנים כאחד וזאת אל מול הקול המרכזי שבא לידי ביטוי באוניברסיטאות ובמכללות והינו קול אנטי ציוני חד וברור, שבמסגרתו מובעות עמדות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית ואף שוללות את זכותו של צה"ל מלפעול ולהגן על המדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – עיתון הארץ מדווח שוב על ההשתקה והדיכוי של סטודנטים ע"י חברי סגל שמאלניים קיצוניים אך נותן ספין שעיקר התלונות מגיעות מ"סטודנטים בעלי השקפות ימניות"

זה היום השני ברציפות, עיתון "הארץ" מדווח בכתבה ראשית על תלונות הסטודנים של אוניברסיטת תל אביב כנגד המסע ההפחדה ואוירת האיומים שמייצרים חברי הסגל השמאלניים הקיצוניים בכיתותיהם באוניברסיטה. העיתון מדווח היום כי הרקטור הפרופסור דני לויתן תבדוק ותחקור את הטענות כפי שדווחו בעיתון הארץ. בכתבה הקודמת, כתב הארץ ציין שנחקרה התופעה בעיקבות סיפור אתרים העוקבים וחוספים חברי סגל שמאלניים קיצוניים שהתפרסם קודם לכן במדיה. כמובן הכוונה היא לאתר IsraCampus.Org.il והסטודנט שהגיש תלונה לראשי אוניברסיטת חיפה עקב פרסם מודעה של IsraCampus ביומן הסטודנטים. יש לשים לב איך עיתון הארץ מצייר את תופעה כתלונות מ"סטודנטים בעלי השקפות ימניות" בלבד.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – כתבת החשיפה אודות ישראקמפוס בעיתון הארץ הניעה בכירה באוניברסיטת תל אביב לחסוף גילויים של הפחדת סטודנטים ע"י מרצים וחברי סגל שמאלניים קיצוניים והשתקת העניין מפני הציבור

בתכתובת פנימית בין חברי הסגל האקדמי במוסד, טענה האחראית על הערכת ההוראה כי ממשובי הסטודנטים עולה שרבים מהם חוששים להביע דעות ימניות פן ייפגעו ציוניהם. "יש תלמידים לא מעטים של מרצים (בעלי דעות שמאליות) שמתלוננים מרה, ומדווחים שהם נפגעים מאוד מהצגת הדברים המנוגדת לדעתם אבל חוששים להביע דעות מנוגדות בשיעורים, פן הדבר יפגע בציונים שלהם או בדברים אחרים שהמרצה יכול להשפיע לגביהם". כך כתבה ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נירה חטיבה, האחראית על סקרי המשוב הנערכים למרצים. ההתבטאות יוצאת הדופן, שנכתבה לאחרונה במסגרת רשימת תפוצה פנימית של חברי הסגל האקדמי, עוררה ויכוח בין המרצים, וכמה מהם אף הביעו חשש מפני פרסומה. ... הרקע לדברים שכתבה פרופ' חטיבה ברשימת התפוצה הפנימית של חברי הסגל האקדמי, היה כתבה שפורסמה במהדורה האנגלית של "הארץ", אשר עסקה במעקב שמנהלים גורמי ימין אחר מרצים בעלי דעות שמאליות, כמו גם כתבה ב"מעריב" על דעותיו הימניות של ד"ר דן שיפטן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (חוג למשפטים) תומך בטענות שמדמות מדינת ישראל ל"אפרטהייד"

דיני הכיבוש לא צופים ואף אוסרים מצב כז של יישוב האוכלוסיה של המדינה הכובשת, וברור שברגע שיישבו יהיה יחס שונה כלפיהם וכו'. זה המצב שיוצר מצב דומה לאפרטהייד - בהחלט עם הבדלים חשובים. ... האפרטהייד אופייין דווקא בכך שחלק מהשטחים שקודם היו חלק מדרא"פ הוכרזו כטריטוריות עצמאיות כביכול, ומתושביהם נשללה האזרחות הדרא"פ. ... אני סובר שיש סממנים המזכירים את שני המשטרים האלו, אבל בעיקר חשוב לי להדגיש שהפרו את עקרונת היסוד של דיני הכיבוש.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (חוג למשפטים) תומך בקריאתו של ניב גורדון; תוהה למה ראשי אוניברסיטת בן גריון מתערבים

אמנון - אף כי ברשימתו של ניב היתה קריאה לחרם, היא היתה להבנתי עמומה ולא היה ברור אם התיחסה לחרם האקדמי או חרם צרכני. מכל מקום, הרשימה עסקה גם בתיאור של ישראל כמדינת אפרטהייד. אני חושב שהאוניברסיטה יכולה וצריכה לפעול נגד חרם אקדמי. היא לא יכולה ולא צריכה לפעול נגד מרצה שתומך בו. מה שמטריד אותי עוד יותר הוא שדברי האוניברסיטה לא ניתקו בין הדברים השונים של ניב גורדון, ונראה שהם מתיחסים למכלול דבריו, ושהאוניברסיטה נוקטת עמדה בקשר לשאלה האם ישראל היא מדינת אפרטהייד והאם מותר או אסור לניב גורדון לומר את זה. לאוניברסיטה לא צריכה להיות עמדה לגבי מרצה שאמר זאת כפי שלא יכולה להיות לה עמדה על מרצה שאומר שישראל היא דמוקרטיה ליברלית. שתי העמדות הן עמדות לגבי ישראל ששתיהן אפשריות והאוניברסיטה לא צריכה להפחיד מרצים שלוקחים את עמדה א' או עמדה ב'.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

נשיא אוניברסיטת תל אביב התפוטר

מבדיקת ynet מתברר כי נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, הודיע על התפטרותו רק לאחר שקיבל אולטימטום מהוועד המנהל - או שתתפטר, או שתפוטר. פרופ' צבי גליל בתגובה: "לא מאשר ולא מכחיש. אני עובר תקופה קשה"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (חוג למשפטים) מגיש כתב אישום נגד הציונות

אחת מן הרפליקות האהו- דות על דוברים ישראלים, בנסותם להצדיק את המחיר שהפלסטינים שילמו על מימושה של הציונות, היא הטלת מלוא האחריות למחיר הזה על הפלסטינים עצמם. ... אני מדבר על המחיר ששילמו הפלסטינים לא רק על חלקיה הלא צודקים במפגיע של הציונות (הגירוש של 1948, האי-שוויון בין יהודים לערבים בישראל וההתעמרות ההולכת ונמשכת בפלסטינים באמצעות ההתנחלויות).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (חוג לפילוסופיה) ייחקר ע"י היועץ המשפטי לממשלה בעניין האשמת חייל צה"ל ברצח

המייל שהקפיץ את צה"ל: עו"ד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, פתח בבדיקת תלונה נגד ד"ר ענת מטר, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שהפיצה מייל בצירוף תמונה בה נראה חייל צה"ל. מטר טענה כי הוא זה שירה למוות במפגין בבילעין, הגדירה אותו "רוצח" וביקשה מהגולשים את פרטיו האישיים. ... יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב, האשים את המרצה בלינץ' תקשורתי. "היא לא רשות חוקתית ולא שופטת והמעשה שלה ראוי לכל גינוי", אמר אורלב והוסיף כי הוא ממתין לתוצאות בדיקת היועץ המשפטי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
תרגום המאמר לאנגלית, עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (חוג למשפטים) – הפרופסור האנטי-דמוקרטי הקיצוני אשר הפיץ עצומה נגד העסקת אל"מ פנינה שרביט-ברוך בפקולטה למשפטים – כותב בעיתון הארץ

 איננו יכולים להצדיק את המחיר ששילמו הפלסטינים על שיבתנו לארץ ישראל בשמן של רדיפות שהסתיימו לפני יותר משישים שנה, אם בעת ובעונה אחת ידנו נטויה להוסיף להכותם ולגזול מהם. רדיפות היהודים המאסיוויות שהצדיקו את הציונות הסתיימו באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים. הן יכולות להצדיק מדינה יהודית בגבולות המציאות הדמוגרפית שנוצרה בסוף שנות הארבעים. הן אינן יכולות להצדיק מציאות דמוגרפית שנוצרה בעקבות המלחמה של סוף שנות השישים. מוטב שנמהר להפנים זאת. מוטב שנמהר לשמוע לאובמה. אחרת תאבד הציונות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – ג'אד נאמן (החוג לקולנוע) – החוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קורא לשלול מנאמן פרס ישראל על רקע התבטאותיו האנטי-ישראליות

ג'אד נאמן ,חתן פרס ישראל לקולנוע, הוא אנטי ציוני רדיקלי ותיק ומוכר מזה שנים רבות. הוא תומך בזכות-השיבה, תומך בסרבנות, מתאר את ישראל כמדינת אפרטהייד וחתום על מכתב תמיכה בעזמי בשארה. ביום הזכרון הלאומי לחללינו שנהרגו בפעולות האיבה הערבית, שנושק ליום העצמאות, יום הענקת הפרס, פרסם מאמר שקרי, אטום, מרושע, ואווילי במיוחד שכותרתו: "הלאומיות היא דת הרוצחים" (ידיעות אחרונות 27.04.09).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - פרופ' דניאל בר-טל (חוג לפסיכולוגיה) טוען שהיהודים מאוהבים בסכסוך עד למוות

הציבור היהודי בישראל מחזיק בהשקפה ציונית ומשום כך הוא מהווה מכשול לשלום. שורש הרע הוא שיש בו חוסר אמון כלפי הערבים והפלסטינים ויחסו מאופיין בדה-לגיטימציה שלהם. דברים אלה שייכים לפרופ' דניאל בר-טל מאוניברסיטת תל-אביב השואב לפחות עידוד מכך שבמחקרו הנוכחי יותר ויותר יהודים מאשימים את עצמם ביצירת בעיית הפליטים במלחמת 1948.

בר-טל הוא אותו מרצה אשר הפיץ לאחרונה ''קול קורא'' בו הוא מבקש להשתיק את הביקורת הנמתחת בשנים האחרונות על פעילותם של אקדמאים מסוימים המשמיצים את ישראל מעל כל במה אפשרית. זהו גם אותו מרצה הסבור שהתקפות חמושות נגד חיילי צה"ל בשטחים אינן נחשבות למעשי טרור. בעצם, על פי דבריו אין מנוס מלהסיק כי הישראלים פשוט...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

יעקב אחימאיר, עיתונאי בכיר, איש הטלוויזיה והרדיו, מגנה התנהגות אוניברסיטת תל אביב בפרשת ברגותי; מפקפק ב"יושר אינטלקטואלי" של כמה מרצים

אבל האם הקברניטים של אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטאות אחרות סבורים כי אין גבול? האם יכול אדם הנמנה על סגל האוניברסיטה להטיף לחרם בינלאומי על המוסד המעסיק אותו, המשלם את שכרו, בעת ובעונה אחת? ... התשובה, לפי מכתבו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל, חיובית. ... אולי ברגותי וכמה מן המרצים שלו חייבים להירשם בדחיפות ללימוד יסוד בקורס "יושר אינטלקטואלי – מהו?" ... כי בין הטפה לחרם אקדמי לבין חופש אקדמי אין דבר וחצי דבר

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה ג'אד נאמן (החוג לקולנוע) - חתן פרס ישראל מגנה נאמנות למדינה כ"דת הרוצחים"

מהו הכוח שכופה על גברים צעירים להפקיר את גופם לקליעים ולרסיסי ברזל מלובן, לריסוק איברים על ידי גלי הדף, לחריכת העור והבשר על ידי גאזים לוהטים? מה מביא אותנו להתבונן מקרוב במוות ברוטאלי של חברים לנשק? מה סיבת ההתאכזרות הקיצונית של החברה לצעירים? איך ייתכן שהצעירים מסכימים שיעוללו להם כל זאת? ... ואני הרשע שואל: מה העבודה הזאת לכם? מהו פולחן הנופלים? בעבר בני האדם היו רוצחים אלה את אלה בשם הדת או בשם המלך. בעידן המודרני אנו מקדשים את הקרבת חיי הגברים הצעירים למען המדינה. אלה הם פניה של דת חדשה. הבה נאמר ללא היסוס: הלאומיות היא דת הרוצחים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – עיתון הסטונדטים "תזה" מדווח על דברי הסתה של השיח' סאלח – מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בישראל – באישור של האוניברסיטת תל אביב

סאלח לא נמנע גם מלהציע הסבר מעניין לסבלה של האנושות כולה: "אפילו הדגים בים ואפילו העופות בקיניהם סובלים מהציונות. אין מדינה בעולם שלא סובלת מהציונות העולמית. עזה, בניצחונה, איחתה לבבות שבורים בכל העולם! איחתה לבבות שבורים בכל העולם! עזה סבלה ועודנה סובלת משחיתות עולמית אותה מנהיגה הציונות העולמית".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הגולאג מגיע לאוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב פותחת את שעריה לכנס ה 90 של מק"י - המפלגה הקומוניסטית האנטי-ישראלית התומכת בטרור

מבין המרצים בכנס:
דניאל בר-טל (אוניברסיטת תל אביב)
יואב פלד (אוניברסיטת תל אביב)
אביבה חלמיש (האוניברסיטה הפתוחה)
אורי רם (אוניברסיטת בן גוריון)
אילנה קופמן (האוניברסיטה הפתוחה)
אמל ג'מאל (אוניברסיטת תל אביב)
גדי אלגזי (אוניברסיטת תל אביב)

לעלון פרסומת המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה ג'אד נאמן (החוג לקולנוע) – עורך מעריב, בן דרור ימיני, יוצא כנגד הענקת פרסי ישראל למי שנגד מדינת ישראל

זכותו של ג'אד נאמן להפיץ דברי בלע נגד ישראל ולהעריץ את בשארה. זהו צו חופש הביטוי. השאלה היא, האם משרד החינוך צריך למנות את תאומו לדעה, רם לוי, לוועדת הפרס, והאם מדינת ישראל צריכה להעניק את הפרס היוקרתי ביותר למי שיוצא נגדה. ישראל הולכת ומאבדת את כושר החיסון העצמי שלה. זה חייב להיעצר.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - יהודה (ג'אד) נאמן (החוג לקולנוע ולטלוויזיה) זוכה בפרס ישראל בשיטת "חבר מביא חבר"

על מה, אם כן, קיבל פרופ' יהודה נאמן את הפרס?  על "פריצות דרך" בקולנוע הישראלי? הרי הישגיו המקצועיים מסתכמים בכמה סרטים גרועים עד בינוניים שהוא עצמו העיד על כישלונם.  אולי על הקריירה האקדמית העשירה שלו?  הרי כמוהו יש עשרות רבות שאינם חולמים על הכרה ממלכתית כלשהי.  על פעילות ציבורית למען הקהילה?  גם כאן קשה למצוא גדולות ונצורות.  הסיבה האמיתית לכך פשוטה: החבורה הנקראת "ועדת הפרס", (המדובר בפרופ' רם לוי, בד"ר ענת פרמינגר ובאורנה בן דור) עליה נמנים חבריו ומכריו, תגמלו אותו על דעותיו הפוליטיות, לידן מחווירות השקפותיו השערוריות של שטרנהל. למעשה, יהודה נאמן מחזיק בדעות העומדות בסתירה לעצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ממנה הוא לא יהסס ביום העצמאות הקרוב לקבל תעודת הוקרה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הרקטור של אוניברסיטת תל אביב דני לויתן מוציא מודעת הבהרה שבה מציין שלא הייתה כל כוונה של האוניברסיטה לבטל את מינוייה של שרביט-ברוך

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – רה"מ אולמרט תקף את חברי הסגל השמאלניים האנטי-דמוקרטיים וכינה אותם "מתחסדים וצבועים"

מחאתם של כמה מרצים על צירופה של שרביט-ברוך לסגל הפקולטה למשפטים התעוררה בעקבות טענות שהועלו כי המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית, שבראשה עמדה, העניקה במלחמה הכשר לפעולות לא חוקיות של צה"ל. "מדובר בכמה צדקנים, טהרנים, מתחסדים וצבועים", אמר אולמרט בישיבת הממשלה, "שקמו להטיל דופי במילוי תפקידה של הפרקליטות הצבאית בטרם בדקו את הדברים, וקבעו שאנשי הפרקליטות אשמים".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה אבינרי – יוצא בגנות "השיטות מקארתיסטיות" באוניברסיטה

הניסיון להגן על מי שנמנה עם "השמאל", אך להפעיל שיטות מקארתיסטיות כלפי מי שעמדותיה נראות כמזוהות עם "הימין" - אינו אלא צביעות, שאין לה מקום באקדמיה. מי שפועל למניעת מינויה של שרביט-ברוך, אינו מבין גם, כי ההצעה מעניקה לכל כוחות החושך, השורצים בפאתי החברה הישראלית, לגיטימציה להתחיל ברדיפה אחרי הקולות באקדמיה שנראים להם לא "פטריוטיים" או "ציוניים" די: זה עשוי לכלול גם אחדים מן הפעילים במסע הנוכחי נגד שרביט-ברוך.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - יהודה קופפרמן (החוג לצרפתית) השתתף בכנס המקדם "פתרון המדינה האחת" שבה "היהודים יחיו כמיעוט"

פרופ' יהודה קופפרמן, מהחוג לצרפתית באוניברסיטת ת"א, הרצה בכנס "מזכות השיבה למדינה אחת", כיצד ה'מדינה האחת' תביא לסיום סכסוך הדמים בין ישראל לפלסטינים. קופפרמן מעוניין במהפכה צרפתית משלו במדינת ישראל. הוא רוצה להפוך את ישראל למדינה חילונית אחת מהירדן ועד הים, כאשר מיליוני פלסטינים יחזרו אליה אחרי שברחו מישראל במלחמות 48' ו-67'. ומה יהא על היהודים? שאלה טובה. היהודים יחיו כמיעוט כמו רוב שנות חייהם בהיסטוריה, בתוך פלסטין הגדולה, בתקווה שהערבים - "ילידי הארץ האותנטיים", לא יזרקו אותם לים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מופץ השבוע באוניברסיטת תל אביב -

סכנה: איסלאם קיצוני באוניברסיטה

בשבוע שעבר נערכו באוניברסיטה בחירות לוועד הסטודנטים הערביים.

הזוכה -  EQRAAהשייכת לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שבראשות השייח' ראאד סלאח. היא קיבלה מעל 50% מהקולות.

יומיים לפני כן פרסם השב"כ כי שלושה תושבי לוד פעילי התנועה האסלאמית תכננו לחטוף ולרצוח חייל, לקבור את גופתו במקום מסתור ולדרוש שחרור מחבלים פלסטינים.

התנועה האסלאמית פעילה בהתנגדות למדינת ישראל ותמיכה בטרור הפלסטיני. היא נוהגת לפרסם בעיתון שלה דברי הסתה נגד יהודים ודברי שבח למחבלים מתאבדים ולטרור הרצחני. מנהיגיה הורשעו בסיוע כספי ולוגיסטי לחמאס.

כלומר, יותר מחצי מהסטודנטים הערבים שלומדים איתנו – שונאים אותנו. כשהם הצביעו EQRAA הם הצביעו בעד החמאס ונגד מדינת ישראל. הם מקבלים העדפה מתקנת ומלגות, אבל הם היו רוצים לראות את כולנו נרצחים בידי מחבלים פלסטינים או לפחות עפים מפה לעזאזל.

רוב הסטודנטים הערבים באוניברסיטה הם קיצונים, גזענים, פשיסטים וחובבי טרור. הם מסוכנים.

אל תגידו שלא ידעתם.

אוניברסיטת תל אביב - אב שטרנהל מבייש פרס ישראל

הוא הטיף למלחמת אזרחים, הוא קרא לחיל השריון לשגר טנקים אל תוך ההתנחלויות, הוא יעץ לפלסטינים להפעיל את אינתיפאדת הטרור מזרחית לקו הירוק, הוא סבור כי הרג ילדים ערבים הוא חלק ממדיניות לאומית, הוא מגנה את ה"התנהגות הברברית" של ישראל בשטחים, הוא סבור כי השרים הישראלים הם גנגסטרים חולי הדק, הוא מתנגד לזכותה של ישראל להילחם בטרור ובכלל אינו סבור שהוא חי בדמוקרטיה. בכל זאת, מדינת בלהות זו החליטה (בעזרתה האדיבה של ידידה קרובה) להעניק לו את פרס ישראל ביום עצמאותה הששים ולו הייתה החוצפה לקבל אותו בשמחה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניבריסת תל אביב - ענת בילצקי (מח' פילוסופיה) קוראת לנשיא האוניברסיטה

מכתב לנשיא אוניברסיטת תל אביב - בקשה לציון הכפר שיח-מוַנִּס בשטח האוניברסיטה ובפרסומיה

(החתימות יצורפו למכתב)

אנא ציינו סטטוס וחוג באוניברסיטת תל אביב, אם ישנם

לכבוד

פרופסור צבי גליל

נשיא אוניברסיטת תל אביב

הנדון: בקשה לציון הכפר שיח-מוַנִּס בשטח האוניברסיטה ובפרסומיה

שלום רב.

אנו, תלמידים ועובדים של אוניברסיטת תל-אביב ותומכיהם, פונים אליך בבקשה כי תפעל למען ציון הפרק המושתק בהיסטוריה של המוסד – היותו בנוי על אדמותיו של הכפר הפלסטיני שיח-מונס שנחרב ב-1948 ואשר תושביו הפכו מאז לפליטים.

ניתן למשל לאזכר את הכפר על-ידי התקנת לוחיות זיכרון, כפי שמקובל באתרים רבים ברחבי העולם ובארץ, או בדרכים נוספות רבות. במיוחד חשוב לדעתנו להקפיד לגלות לציבור את עברו של מועדון האוניברסיטה, הבית הירוק, שהיה בגלגולו הקודם ביתה של משפחת אבו-כחיל משיח-מונס. מבנה זה הוא אחד השרידים הבודדים כיום לבתי הכפר, אך קורותיו אלה בולטות כיום בהעדרן מפרסומים רשמיים של אוניברסיטת תל-אביב. מן הראוי לכבד גם את זכר בית הקברות של הכפר, שחלק מחניוני האוניברסיטה הוקמו למרבה הצער על שטחו.

דווקא על האוניברסיטה, כמוסד מוביל שעוסק בחקר האמת וחשיפתה, מוטלת לדעתנו יותר מכל החובה המוסרית לנקוט צעד כה חשוב של הכרה באמת ההיסטורית, שמפורטת בין השאר במחקרים שנעשו באוניברסיטת תל-אביב עצמה. לא פחות מכך יהווה צעד זה מחווה של פיוס, מהסוג שכה נדרש בימים אלו. בעוד מדינת ישראל מציינת בתקופה זאת את שנתה השישים, מונים הפלסטינים השנה שישה עשורים לאסונם – הנכבה. טוב תעשה לדעתנו האוניברסיטה אם אחרי תקופה כה ארוכה היא תבחר לתרום להפסקת ההתעלמות מגורלו של העם הפלסטיני והסתרת זכר נוכחותו. נודה לך אם תסכים להיפגש עם נציגים מבין חותמי מכתב זה, אנשי אוניברסיטת תל אביב, כדי להמשיך ולדון על הנושא.

מכתב זה מצטרף למכתב קודם בנושא שנשלח ב-28.10.03 לנשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' איתמר רבינוביץ', בשם עובדים וסטודנטים של האוניברסיטה, צאצאי המשפחות הפלסטיניות אשר התגוררו בשיח מונס עד ארבעים ושמונה, וחברי עמותת "זוכרות". המכתב הקודם מצורף כנספח.

http://www.nakbainhebrew.org/index.php?id=140

מצפים לתשובתך החיובית

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - קרלו שטרנגר (במחלקה לפסיכולוגיה) - מכחיש את זכות הקיום למדינת ישראל

מהי המשמעות של פסח אם משה לא היה קיים והעם היהודי מעולם לא שועבד במצרים? אם שני מיליון יהודים לא הוגלו אלא המשיכו לחיות בארץ ישראל עד לקריסתה של האימפריה הרומית? אם סיפור מצדה לא התרחש באמת (כפי שידע יגאל ידין, אך לא חשב שהציבור צריך לדעת)? ומעל לכל: אם זכותנו להיות כאן איננה מבוססת על הבטחה אלוהית אלא על הצורך הפשוט של היהודים במדינה, שמימושו גרם - באופן טראגי - לאסון גדול של עם אחר?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - סוכת האבלים לזכרה של טניה ריינהרט

הבלשנית המפורסמת ופעילת השמאל הקיצונית לא החמיצה מעולם הזדמנות להטיל רפש בפניה של ישראל. היא טענה כי המדינה גרועה אף יותר מהאפרטהייד הדרום-אפריקאי, תמכה ב"זכות השיבה" הפלסטינית, "גילתה" תוכנית גירוש המונית, התנגדה אפילו להסכם אוסלו, טענה כי התוכנית לפינוי עזה אינה אלא תרמית, הוקיעה את גדר הביטחון, פרסמה ספר עמוס שקרים על הסכסוך וקראה להטלת חרם בינלאומי מלא על האקדמיה ממנה התפרנסה זה שלושה עשורים. בכל זאת, ואולי בשל כך, חבריה באוניברסיטת תל-אביב עורכים לזכרה אירוע במלאת שנה לפטירתה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הערה, אוניברסיטת תל אביב קיימה ב 16.3.2008 עצרת לזיכרה של טניה ריינהרט - אחת הקינוציות אנטי-ישראליים הייתה אי פעם

אוניברסיטת תל אביב - צביעות אקדמית? – זה בלשון המעטה...

אוניברסיטת תל-אביב אירח ביום ה-10.12.07 את ההיסטוריון הרביזיוניסטי אבי שליים להרצאה על המלך חוסיין ויחסיו עם ישראל. האם הוא יספר להם מה הוא כתב בעמוד 8 של ספרו החדש?..."לדעתי הצהרת בלפור הייתה אחת מהטעויות הגרועות ביותר במדיניות החוץ הבריטית במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים. היא הייתה כרוכה בעוול מונומנטאלי לערבים הפלסטינים וזרעה את זרעי הסכסוך הבלתי נגמר במזרח התיכון".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן