האוניברסיטה
העברית
האוניברסיטה העברית - המחבל עאדל
הידמי זכה לדוקטור לכימיה מטעם האוניברסיטה העברית
הידמי (כיום המרצה בחוג
לכימיה
באוניברסיטת ביר זית)
היה במרכז של כתבה מחדשות ערוץ 2. בכתבה תואר החזרתו של הידמי המחבל
למחלקה לכימיה מדיצינאלית של עמירם גולדבלום, אשר היה ראש המחלקה דאז.
אולם לאחר מכן,
פרסמה חדשות ערוץ 2
בהודעת הבהרה שהם לא יודעים מי באופן פרטני גיבש את
ההחלטה להחזיר את הידמי.
עאדל הידמי, שריצה פעמיים עונשי
מאסר בבתי כלא במדינת ישראל בגין מעורבותו
בתכנון פיגועי
טרור, הפך שלשום לדוקטור לכימיה מטעם האוניברסיטה העברית
בירושלים. הידמי,
ערבי תושב מזרח ירושלים, מנהל חיים כפולים: מצד אחד הוא
אקדמאי, חוקר
במעבדות הכימיה המשוכללות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אך
מנגד מנהל מערכת
יחסים הדוקה עם תשתיות טרור שביקשו לבצע פיגועים קשים
בירושלים.
...
עם שחרורו מהכלא ביקש הידמי לחזור לעבודת הדוקטורט שלו מהשלב שבה עצר
אותה טרם מעצרו.
הנהלת האוניברסיטה העברית החליטה לאפשר לו את המשך
הדוקטורט, אולם בשל
הרגישות הרבה הכרוכה בכך שעבודתו עוסקת בתחום הכימיה
שיכולה לסייע רבות
להרכבת מטעני נפץ הוחלט באוניברסיטה העברית לא לאפשר לו
להשתמש במעבדות
האוניברסיטה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
IsraCampus
מונה את עמירם גולדבלום לחברות של כבוד באיגוד הרובאים הלאומי האמריקאי
כבן ברית לצידו של
צ'רלטון הסטון יכל היה גולדבלום לשחרר את העולם מכיבוש.
האוניברסיטה העברית - עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות) רושם עמותה חדשה במטרה להכפיש ולהשמיץ את
מדינת ישראל בהאשמות של אפרטהייד
המשמר האזרחי נגד אפרטהייד
בישראל (ע"ר)
|
מספר תאגיד: |
580571149 |
|
מעודכן לתאריך: |
15/03/2013
23:20 |
|
שם תאגיד
(עברית): |
המשמר האזרחי
נגד אפרטהייד בישראל (ע"ר) |
|
שם תאגיד
(אנגלית): |
|
|
תאריך רישום
התאגיד: |
|
|
סטטוס תאגיד: |
בהליך רישום |
|
כתובת: |
דוידסון 20,
עמירם גולדבלום, ירושלים, 93706 |
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
זאב שרטנהל (החוג למדעי המדינה)
חייב להתנער מההסתה נגד מדינת ישראל, מההסתה
לאלימות ומעידוד הטרור
אז בואו נשים את הדברים על
השולחן: יש בעיה חמורה של אלימות והפרת חוק
בשולי הימין...
אולם בקצה השני, יש בעיה לא פחות חמורה, בעיה שתחילתה
בהסתה נגד מדינת
ישראל והוצאת דיבתה רעה בעולם, המשכה ברדיפת חיילי צה"ל
וסופה בהסתה של ממש
לאלימות ולטרור.
מעולם לא הבעתי תמיכה באלימות,
לא כלפי יהודים ולא כלפי ערבים, מעולם
לא גיליתי הבנה
כלפיה. לצערי הרב, לא ניתן לומר זאת על זאב שטרנהל, אשר כתב
בעבר ש"לרבים
בישראל אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים",
כלומר לגיטימיות
הרצח שלי ושל שכניי. בשבוע שעבר הצטרפה למחנה עידוד
האלימות והטרור
כתבת "הארץ", עמירה הס, שפרסמה טור המעודד זריקת אבנים על
חיילי צה"ל, "כפשט
וכדרש" כלשונה. הס אינה תמימה, היא יודעת שאבנים הורגות.
...
אני קורא לשטרנהל: במקום לנצל את גזר הדין הזה כדי להכליל ולהסית, נצל
אותו
כדי להתנער מן
התמיכה המשתמעת מדבריך באלימות ובטרור, גם ב"שטחים". כך
נוכל להמשיך את
הוויכוח בינינו מתוך אנושיות, ישרות וכבוד הדדי, כך נבודד
את הקיצוניים,
מימין ומשמאל, המאיימים להטביע את כולנו בים של שנאת חינם.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
זאב שרטנהל (החוג למדעי המדינה) דורש דיכוי הריבונות הדמוקרטיה
הישראלית והתערבות ארה"ב בפוליטיקת הפנים של ישראל
שטרנהל
ורעיונותיו השמאלניות הקיצוניות ואומדן הצדק והמוסר השגויים אצלו
מובילים אותו לדרישה המבוזה הזאת האנטי-דמוקרטית בעליל.
ביקורו של ברק אובמה אישר עובדה
שרבים עדיין אוהבים לפקפק בה: ישראל אינה
ממתנת את עמדותיה
בגלל התפתחויות בזירה הפנימית אלא כתוצאה של כורח להבטיח
את התמיכה הקיומית
האמריקאית. במובן זה הצדק היה ונשאר עם השמאל: אין לחברה
הישראלית את
תעצומות הנפש הדרושות על מנת לשים לבדה קץ לקולוניאליזם
ההתנחלותי. רק
התערבות אמריקאית מסיבית, מגובה באיום אלגנטי בנושאים
ביטחוניים קריטיים,
מסוגלת לפרק את הבריח ההתנחלותי. אכן, לא יהיה פתרון
לבעיה הלאומית
הפלסטינית, המכתיבה יותר מכל גורם אחר את עתידה של החברה
הישראלית, אלא אם
תחליט ארה"ב כי זה מה שדורש האינטרס האמריקאי...
סביר להניח שאנשי המחקר
בוושינגטון יודעים שכך היה מאז קום המדינה: ישראל
ידעה לצאת למלחמות
יזומות, אך לא נקטה אפילו פעם אחת יוזמת שלום משמעותית
מתוך בחירה. כל
הצעה שהועלתה הוקעה כתבוסתנות או נדחתה מחשש שתערער את
ביטחונה העצמי של
החברה הישרלית בצדקתה המוחלטת. אין סיבה להאמין שבימינו,
כשהשלטון האמיתי
נמצא בידי המתנחלים, יחול פתאום שינוי דרמטי בדפוסי
התנהגות אלה,
הטבועים עמוק ביחסנו אל העולם הערבי.
...
סביר שהפוליטיקה הפנימית בישראל תיאלץ להסתגל
למציאות זו שבה
צריך יהיה לבחור בין הימין המתנחל, שמנסה גם להפוך את ישראל
למדינה שזהותה
תוכתב על ידי מהותה היהודית ואילו ישותה הדמוקרטית תימחק,
לבין ערכיו
המוסריים של השמאל. מעניין באיזה צד ימצאו את עצמם "האח" יאיר
ו"האחות" שלי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
השמאלנים האנטי-ישראליים
באוניברסיטה העברית מכינים דור חדש של שמאלנים אנטי-ישראליים
עמרי בן
יהודה, דוקטרנט, הוגה את תורתו השמאלנית הסהרורית
בהתעקשותו של לפיד על מימוש
הזכות לנישואים חד־מיניים, נחתמת המהפכה
האזרחית של ליברמן,
שהיא בסך הכל חידוד תפקידה ההיסטורי של מדינת ישראל
במזרח התיכון:
נירמול של מה שבשום אופן איננו נורמלי, נירמול של עוול,
כיבוש וגזל. כשלפיד
אומר "הומואים ונשים כן", הוא למעשה אומר "ערבים לא".
מיום הקמתה היוותה
ישראל מקור של אוניוורסליות והומניזם יוצאים מן הכלל
בעבור אזרחיה,
ובאותה עת דחקה הצדה את מי שאינו נכלל בהגדרה הומני, את
הלא־אזרח, הערבי.
היחס להומואים וללסביות בישראל כבר שימש בעבר את ליברמן
כעלה תאנה להכשרת
הקרקע לרעיון התקיפה באיראן. עכשיו, בעזרת הדימוי היפה של
לפיד, המהלך הושלם
ואנו מוכנים באמת למלחמה.
...
העיסוק באזרחות המלווה בחתירה לנורמלי הוא אחת התופעות המדאיגות שמלוות
את
קואליציית
ליברמן־בנט־לפיד, משום שהוא מוליך אותנו שולל. לא בכדי אנו
יוצאים בהרגשה
שהבחירות האחרונות הביאו אתן את המהפכה הפמיניסטית, בעוד
שלמעשה לא רק
שנשים, ובוודאי נשים ערביות, מודרות, אלא שהמהות של הנשים
אובדת פה לגמרי.
נשים, הכלולות בדרך כלל בקטגוריה המשפטית "נשים וילדים",
הן האחר הפרדיגמטי
לעומת אזרח המדינה, זה המשלם מסים ומשרת בצבא. לא בכדי
נשים מהוות גם היום
70 אחוז מאלה המוגדרים בעולם כ"חסרי מדינה", הרוב הגדול
של קורבנות התופעה
הקרויה "סחר בבני אדם". נשים הן גם אלו שכנראה ייאלצו
לשלם את המחיר
הגדול ביותר במלחמה הבאה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות) טוען שעורך "מעריב" בן דרור ימיני מסית לרצח
גולדבלום
באתר אנטי-ישראלי
וקומוניסטי-למחצה, גולדבלום מגיב למאמר של ימיני, במאמר מתנשא וזועם,
כי ימיני העז לבקר את הפעילות החתרנית האנטי-ישראלית של גולדבלום
'נראה
שימיני נהנה לספק חומרי בעירה לימין הקיצוני והאלים. אם יפגע מי מהם
ב"גולדבלומים"
שנגדם ימיני מסית, הוא עוד יזכה למענק ולהעלאה בדרגה.'
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העבירת
- בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)
כשקרן סידרתי וכשונא ישראל כפייתי
עמירם גולדבלום, שהזמין את
ה"סקר" על עמדות הישראלים בנוגע לסיפוח, הצליח לגרום לכותרת ראשית
בעיתון "הארץ" על כך שרוב הישראלים תומכים באפרטהייד.
השקר כבר הופרך…
אבל גולדבלום לא מוכן לוותר. הוא מקים עכשיו התארגנות
חדשה. הוא לא נאבק נגד אפרטהייד. להפך. הוא מנסה לטפח את העלילה שישראל
היא מדינת אפרטהייד. "שליטת ישראל בכל השטחים מהים עד הירדן,
עם או בלי סיפוח רשמי, הוא מצב אפרטהייד דה-פקטו"...
...
אבל העובדות לא חשובות. העיקר שיש לנו גולדבלומים כדי לפברק לעצמם
"סכנת אפרטהייד". התקציבים כבר יגיעו. אולי גם מהאיחוד האירופי. אולי
גם מהמדינות שבהן ממדי העוינות לזרים גבוהים יותר.
השקר של "סקר האפרטהייד" הופרך עניינית ועובדתית. אבל לשקר יש
רגליים. הסקר זכה להצלחה גלובלית. משום שאלה שעסוקים בחיפוש מתמיד אחרי
עוד ראיות לכך שישראל היא מפלצת, לא יוותרו על שום מסלול. התקציבים
מובטחים. כך שאין צורך באשליות. הגוף החדש, כמו חלק מהגופים באותה
תעשייה, לא יקדם זכויות אדם, ולא יעסוק בביקורת לגיטימית. הוא יהווה
עוד תוספת לקמפיין הדמוניזציה נגד ישראל.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - דן אבנון (החוג
למדעי המדינה),
מטרת החרם האקדמי מסיבות פוליטיות, פגע בעצמו בחופש האקדמי מטעמים
פוליטיים
משה פוקסמן,
סגן ראש מרכז מורשת בגין מספר כי כשהיה סטודנט לתואר שני תר אחר מרצה
שינחה אותו בעבודת המאסטר אותה ביקש לכתוב על המשנה הלאומית-ליברלית של
בגין. אחד המרצים אליו פנה משה ענה כי יהיה מוכן להנחות את העבודה רק
אם זו תוכיח כי בגין היה פשיסט, ואם לא, שילך לחפש מרצה אחר. השילוב של
דעה פוליטית עם עמדה מקצועית גרם לפוקסמן תחושת עלבון עמוקה, ככל הנראה
דומה מאד לזו שחש פרופ' דן אבנון כשהוחרם בנסיבות פוליטיות מוצהרות על
ידי עמיתיו מאוסטרליה. למי שעדיין לא ניחש, פרופ' אבנון, היה זה שדחה
את הצעת ליווי המחקר של פוקסמן. אם יש מגיע באקדמיה, אז לאבנון בהחלט
מגיע.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
אוניברסיטת סידני מטילה
חרם אקדמי על דן אבנון
(החוג למדעי המדינה)
בן-דרור ימיני, עורך
מעריב, מבשר שאבנון מתנגד להגדרת המדינה כ'יהודית', קובע שהאקדמיה הפכה
'לזרוע הארוכה' של השמאל הרדיקלי ולאבנון 'מגיע לו' והחרם שקיבל
על שלא נאבק בחרם ומארגניו.
החרם נגד ישראל הוא תוצר מובהק
של הסתה, תעשיית שקרים וצביעות. אבל כאשר
שומעים את תגובת
חלק מהאקדמאים הישראלים לחרם, צריך להודות שמגיע להם. משום
שהם אינם יוצאים
נגד החרם. הם בעצם בעדו. הם רק לא מבינים למה זה מגיע
להם. הרי הם כל כך
בסדר. הרי הם פעלו בדיוק לפי דרישות משטרת המחשבות. הרי
הם גינו את ממשלת
ישראל שוב ושוב. הם ציפו לפרס, והם מקבלים אגרוף בפרצוף.
ממש כפויי טובה,
האנטי-ישראלים הללו.
פרופ' דן אבנון פנה למכון השלום
באוניברסיטת סידני כדי לקדם מיזם העוסק
בחינוך לאזרחות
משותפת. זה בדיוק מה שהוא עשה גם בישראל: במסגרת פעילותו
האקדמית ניסה אבנון
להשפיע על לימודי האזרחות בכיוון מסוים מאוד. במסגרת
פורום לימודי
האזרחות הוא פרסם את ההברקה הזו: "פרסמתי שני מאמרים הנוגעים
ישירות לסוגית
הגדרת המדינה כ'יהודית.' אני טוען שם שאין להגדרה מעין זו
תקדים במשפחת
החוקות הדמוקרטיות". קביעות מפוקפקות מהסוג הזה, המתעלמות מכך
שרבות ממדינות
העולם הן מדינות לאום, מבהירות שהאקדמיה הפכה לזרוע הארוכה
של הפוליטיקה.
בעיקר פוליטיקה מתוצרת השמאל והשמאל הרדיקלי.
...
וזה עוד לא הכל. לאחר שקיבל בעיטה בפרצוף שיגר אבנון תגובה מדהימה:
"אירוני
שאתם מקדמים מדיניות של חרם שאינה מבחינה בין אינדיווידואל אחד
למשנהו. זה אירוני
משום שרוב אנשי האקדמיה, כמוני למשל, עושים כל שאפשר כדי
לשנות את התרבות
הפוליטית של ישראל. אנחנו משלמים על כך מחיר. ואז אנחנו
נתקלים בעיוורון
לדעותיו של האדם".
מה
בעצם אומר לנו
אבנון? אני הייתי בסדר. התאמצתי. השתדלתי. הייתי נגד
מדיניות הממשלה. אז
למה אתם עושים לי את זה? הוא מצדיק את החרם. הוא רק
מבקש שזה יהיה חרם
על בסיס אישי. כל מי ששייך לקבוצה של השמאל הקשה צריך
ליהנות מפטור, וכל
מי שחושב שהפוליטיקה הרדיקלית צריכה להישאר מחוץ לכותלי
האוניברסיטה - אותו
מוצדק להחרים.
...
יש רגעים נדירים שמצדיקים שמחה לאיד. אבנון סיפק לנו רגע נדיר כזה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אברהם סלע
(החוג ליחסים בינלאומיים) ואורן ברק (החוג ליחסים בינלאומיים) מציעים
מדינת חמס-סטאן בעזה
חמאס היא קודם כל תנועה
חברתית
ופוליטית אשר
הצליחה לזכות בתמיכה רחבה של הציבור הפלסטיני בבחירות
הדמוקרטיות ביותר
שנראו אי-פעם בחברה ערבית כלשהי. המוסדות החברתיים
והפוליטיים שבנתה
חמאס מאז הקמתה העניקו לתושבים ברצועת עזה מינימום של
שירותים, ומאז יוני
2007 השליטה חמאס גם סדר ציבורי, גם אם לא מספק מבחינת
ישראל. הריסת
המוסדות הללו כיום מותירה את הרצועה בריק שלטוני ותוהו ובוהו
חברתי שבטווח הארוך
יחריף את הסיכונים לישראל.
...
ישראל זקוקה כיום לא לניצחון צבאי אלא לאופק מדינתי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - בן-דרור
ימיני, עורך מעריב, מוכיח את אלי פודה (החוג
ללימודי מזרח התיכון) על השמצת ישראל
ימיני 'מדקדק' עם פודה לאחר
שפרסם מאמר רצוץ מסקנות ללא שחר.
פרופסור אלי פודה ועינת
לוי פרסמו השבוע
מאמר תחת הכותרת "אין
פרטנר ישראלי".
בעיתון "הארץ" כמובן. איך
לא. המאמר כולל סקירה היסטורית, שמסתיימת בימים
אלה, ו"מוכיחה" את
האמור בכותרת. זה לא שאין פרטנר פלסטיני לשלום. יש ויש,
טוענים השניים. אבל
ישראל, הם טוענים, איננה פרטנר לשלום. בקרדיט המאמר
מצוינת העובדה
שעינת לוי "כותבת עבודה לתואר שני על תפישת ה"אין פרטנר"
בחברה הישראלית".
התוצאות ידועות מראש. המחקר יאשש אותן.
העניין
האמיתי הוא
העובדות... איכשהו, במעשה פלאים, יוצרים השניים תיאור היסטורי שהקשר
בינו לבין המציאות
מקרי לחלוטין.
השניים מתעלמים, למשל, הן מהצעת קלינטון והן מהצעת אולמרט.
שתי הצעות שנתקלו
בסרבנות פלסטינית.
פניתי לפרופסור פודה...
הצגתי לפודה גם את העובדה שיש
פער תהומי בין
הכותרות על המסמכים הפלסטיניים שהודלפו, לבין תוכן המסמכים,
וביקשתי שיציג לי
את העמדות המתונות מתוך המסמכים, כדי שאוכל לחזור בי
מדברים שכתבתי
בעבר, תחת הכותרת "ההונאה
הפלסטינית".
עברו
שעות אחדות, ופודה
הגיב. בנוגע להסכמת אבו-מאזן לנוסחת שתי מדינות לשני
עמים כתב פודה:
"אני לא יכול להפנות אותך לציטטה ספציפית. לא ברור לי מדוע
הדקדקנות הזו - האם
הסכמתו לשתי מדינות זה לא היינו הך?"... ובכן, פודה מודה
שאבו-מאזן לא אמר.
מה שכתב פודה ב"הארץ" לא היה ולא נברא. הפרופסור מתעקש
שזו דקדקנות. חשבתי
שזו תכונה שצריכה לאפיין חוקרים. אולי טעיתי...
...
אם נסכם את הדברים, הרי
שפודה לא הצליח לבסס
אפילו טענה אחת
שלו. כלום. פשוט כלום. אבל מאות אלפים בעולם קוראי האנגלית
זכו לעוד מאמר
שהופך את אבו-מאזן לרודף שלום ואת מנהיגי ישראל לסרבנים. וזה
חייב להיות רציני,
כי פרופסור ישראלי כתב את זה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
פרשת 'סקר האפרטהייד'
חנוך מרמרי, העורך הראשי לשעבר של עיתון
הארץ, תוקף את עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)
על יוזמתו בפרשת 'הסקר האפרטהייד'
דבריו של מרמרי מצוטטים בטור
"פולישוק'' של מנחם רהט בעיתון השבועי "מצב
רוח"
גיליון 9/11/2012 עמ 36. רהט מצטט:
מרמרי: "הכשל הרביעי... מציף היבט מדאיג
בתפיסה העיתונאית העומדת מאחורי פרסום הסקר. אחד ממזמיני הסקר, ד"ר
עמירם גולדבלום, פעיל פוליטי מוצהר... אומר בגלוי לב כי הסקר הוזמן כדי
לקדם פעולה שהוא מאמין בה: 'לפעול במהירות, לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ
בצורה שאי-אפשר לסגת ממנה'... שיטת הפעולה של גולדבלום נחלה הצלחה
שאולי לא חלם עליה". נמצא העיתון שבלע את הפיתיון ונתן לו הבלטה
מקסימלית.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - תיפקודו
הזדוני של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)
ב"סקר האפרטהייד" נחשף בידי פרופ' שטיינברג
שטיינברג
דורש מגולדבלום התנצלות פומבית על תפקידו בדיבה וההשמצה של הציבור
הישראלי שאותן היה שותף לו
ה"סקר" הוא דרך נוספת לתקוף את
ישראל, וחלק לא מבוטל מהאחריות לכך מוטל על עמירם גולדבלום, ממייסדי
שלום עכשיו ומנהל קרן ישראלה גולדבלום ז"ל (על שם אשתו המנוחה), אשר
מימנה את הסקר במסגרת עמותה בשם "חותמים מחדש". המימון לחותמים מחדש
ניתן על ידי הקרן החדשה לישראל, אשר גולדבלום מכהן כחבר במועצה
הבינלאומית שלה.
על פי ההודעה לעיתונות שהפיץ
גולדבלום, "השאלות" שבהן נעשה שימוש בתרגיל הפוליטי הזה נוסחו על ידי
אנשים בעלי קשרים הדוקים לקרן החדשה לישראל, לאסטרטגיית דרבן
ולניסיונות להחרים את ישראל: מיכאל ספרד - היועץ המשפטי של כמה ארגונים
פוליטיים הקשורים לקרן החדשה; אלון ליאל (בעלה של רחל ליאל, מנכ"ל הקרן
החדשה בישראל), שהביע את תמיכתו בחרמות "מכוונים" בעיתון ה"גרדיאן"
ובתקשורת הדרום-אפריקנית; ומרדכי בר-און ואילן ברוך, גם הם חברים
במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.
כל המעורבים חולקים את האחריות
לנזק הפוליטי הרב שנגרם בעקבות הפרסום, ומן הראוי שהציבור יקבל על כך
התנצלות. וכשם שהקרן החדשה לוקחת קרדיט כשאלו המקבלים ממנה מענקים
משפיעים בצורה חיובית על ישראל, כך גם היא צריכה לקבל עליה את האחריות
לנזק שגרמה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אלון הראל
(החוג למשפטים) מתלונן שהמל"ג איננו מספיק מוטה שמאלה לטעמו
הוא מפקפק בסמכות של המל"ג והדרישה
לסטנדרטים אקדמיים במחלקת פוליטיקה וממשל באב"ג היא בעצם רדיפה פוליטית
גרידא בעיניו.
ההקצנה של האקדמיה והמעורבות
הפוליטית-חברתית של אנשי אקדמיה, כמו גם התגובה האלימה של תנועת "אם
תרצו" ותנועות ימין קיצוניות אחרות, שינו מצב זה מן היסוד. כיום ברור
כי סגירת חוג כמו החוג לפוליטיקה וממשל היא בגדר ניצחון פוליטי של ממש
לתנועות הימין הקיצוני שהפכו את סגירת המחלקה הזו לדגל במאבקם נגד
ה"אליטות האקדמיות". השליטה באקדמיה הפכה לפיכך במהלך השנים האחרונות
לנכס פוליטי של ממש.
אין לפיכך פלא כי שר החינוך הנוכחי,
גדעון סער, גילה עניין מיוחד בהרכב המועצה להשכלה גבוהה. במרץ 2012
מינה השר מל"ג חדש. ...לא מעטים מהם מוכרים היטב בציבוריות הישראלית
דווקא בשל תרומתם לשיח החברתי-פוליטי בישראל במסגרת מכון שלם, מרכז
בגין וגופים אחרים המזוהים עם הימין.
חברי המל"ג החדש הבינו היטב את
תפקידם החדש ומיהרו לספק את הסחורה. החלטת ועדת המשנה להמליץ לסגור
דווקא את המחלקה שהפכה לסמל במאבקן של תנועות הימין, נשענת לכאורה על
דו"חות של ועדה מקצועית בינלאומית. ואולם בעידן בו תמימות הפכה נדירה,
קשה שלא להרים גבה לנוכח צירופי המקרים הללו: סגירת המחלקה לפוליטיקה
וממשל הופכת לדגל במאבק של תנועות ימין קיצוני בישראל כמו תנועת "אם
תרצו", שר החינוך נואם נאומים נרגשים במסגרת כינוסים של תנועה זו, שר
החינוך ממנה מל"ג חדש וראו זה פלא: ועדת משנה של מל"ג זה מזדרזת
וממליצה על סגירת המחלקה שהיא (במקרה כמובן) מזוהה בציבוריות הישראליות
עם השמאלניות של האקדמיה. רק אצבע אלוהים (או חלילה, כוונת מכוון של שר
החינוך) יכולה להסביר צירוף מקרים פלאי שכזה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - בן-דרור
ימיני, עורך מעריב, מגנה את עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) על חלקו
ב"סקר האפרטהייד" האנטי-ישראלי המגמתי שיזם
טוען
שגולדבלום הינו קיצוני אנטי-דמוקרטי
המטרה סומנה מראש
אחד ממזמיני הסקר הוא
פרופ' עמירם גולדבלום, שהוצב
במקום ה-95 ברשימת מרצ לכנסת. נגד גולדבלום הוגש כתב אישום
בעקבות סירובו לפרסם את מקור הכספים ששימשו למימון מודעות במערכת
הבחירות. בסופו של דבר, במעשה פלאים, הוא
זכה לעיכוב הליכים.
גולדבלום הוא חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה, אלא שהקרן
עצמה מיהרה להסתייג מהסקר. אפילו שם מבינים שמדובר בעלילה.
עם השנים הפך גולדבלום ליותר ויותר קיצוני. הוא התחיל את דרכו ב"שלום
עכשיו", ובהמשך
חתם על עצומת תמיכה בסרבנות.
בכנס השמאל האחרון הביע אותו גולדבלום ייאוש מהציבור הישראלי,
וקרא להפנות את המאמצים לכיוון הדין הבינלאומי. כך שהתמונה
מתבהרת. חלק מפעילי מחנה ה"נאורים" ויתרו על השפעה בדרכים דמוקרטיות.
הם כבר קבעו מראש שהישראלים הם גזענים חסרי תקנה. הם סימנו את המטרה.
הם רק היו זקוקים לעיתון "הארץ" ולגדעון לוי כדי להפוך את הדעות הלא כל
כך דמוקרטיות שלהם לסקר שזוכה לכותרת ראשית.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות)
אירגן והזמין סקר מגמתי אנטי-ישראלי המסיק כביכול שרוב היהודים בישראל
תומכים באפרטייד
ה"סקר" היה
יזמה של קרן ישראלה גולדבלום המנוהלת על ידי עמירם גולדבלום עצמו
והוקמה
ע"ש
אישתו המונחת.
הקרן
החדשה לישראל, השותפה של קרן ישראלה
גולדבלום, מתנערת מ"ממצאי" הסקר.
הקרן ישראלה גולדבלום
הוקמה לזכר
אישתו המנוחת של עמירם גולדבלום. ישראלה
גולדבלום הייתה בכירה בארגון השמאל
הקיצוני הקרן החדשה לישראל. קרן גולדבלום הוקמה על
שמה
ופועלת
בשותפות עם הקרן החדשה לישראל. קרן ישראלה גולדבלום
תורמת כספים למטרות השמאל, אך התפרסמה לאחרונה
לאחר
שהזמינה "סקר" מגמתי הבודק כביכול את עמדות
הציבור הישראלי. שאלות מגמתיות בסקר חוברו ע"י
אנשי אקדמיה ואנשי 'שלום עכשיו'.
...
ממצאי הסקר פורסמו בעיתון
'הארץ'
בידי גידעון לוי, הכתב
האנטי-ישראלי הקיצוני. לוי מנצל את
ממצאי הסקר לגנות את החברה הישראלית
כ'גזענית'
ו'תומכת באפרטייד'. הוא בעיקר
תוקף
את החרדים והרוסים...
אך כל זה לא מספיק לו. לוי ממשיך לנצל את
תוצאות הסקר ע"מ להשמיץ את החברה הישראלית.
הוא מאשים אותנו כ'גזעניים'. הוא
משמיץ
ומגדף את היהדות ואת ההשפעה השלילית שלה לטענותו
על
הדמוקרטיה. לוי מגיע למסקנה אחת
בלבד. שחובה להקים
מדינה לערבים לאלתר, כי ישראל היא מדינה גזענית ותומכת אפרטייד.
...
אתר
Honestreporting.com
מפריח את המסקנות של לוי
וממצאי
ה"סקר." האתר מאשים את לוי
בסילוף הממצאים להתאימם לאג'נדה
הפוליטית של השמאל. האתר גם מאשים את
עיתון "הארץ" בהצגה חלקית של הממצאים
–
בעיקר בגרסה
האנגלית של הידיעה – ע"מ
לקדם את ההשמצות של לוי. הקרן החדשה
לישראל
פרסמה הודעה לעיתונות המסתייגת
מממצאי
ה"סקר", מאנשי שמאל
ומ'שלום עכשיו' אשר חיברו את השאלות.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה)
בשירות האייטולות
שטרנהל טוען שהוא איננו פוסל את 'התועלת שבקווים אדומים' אך בפסילתו
העיוורת של דברי רה"מ הוא סולל את הדרך להמשך פיתוח הפצצה האירנית
חסד גדול
עשתה עם
בנימין נתניהו
התקשורת
הישראלית כשלא הותירה מנאומו הארוך באו"ם אלא את
האיור של הפצצה האיראנית.
מי שהיה באמת רוצה לפגוע בו לא היה צריך אלא לפרסם את הנאום במלואו...
…
אך אצלנו מושג זכויות האדם הוא מלת גנאי וארגוני זכויות האדם נרדפים.
אכן, בזכויות האדם דוגלים לפי תפישת הימין רק עוכרי ישראל, כי עיקרון
זה עושה את הערבי הפלסטיני לבעל אותן זכויות בדיוק לחירות ולשלטון עצמי
כמו היהודי הישראלי. בתרגום למציאות שלנו, זאת משמעות הנאורות: מגדירים
אותה החתירה לחירות ולשוויון ולא הישגי ההיי-טק. טכנולוגיה מתקדמת
יכולה להיות גם למשטר אפל, כמו איראן למשל. האם נסכים שהערבי הישראלי
והערבי הפלסטיני יהיו בעלי אותן זכויות בדיוק שיש ליהודים?
בכל אלה אין
כדי לפסול עקרונית את התועלת שבקווים אדומים. ייתכן שגם במקרה האיראני
רצוי להציב תכתיב כזה. אך ישנם גם מקרים אחרים: מדוע לא לקבוע קווים
אדומים לכיבוש ולהתנחלות הישראליים? אילו הוצבו גבולות כאלה עוד בשנות
ה-70 וה-80, ייתכן שהיום היה שורר שלום עם הפלסטינים. אך מוטב מאוחר
מאשר אף פעם: גם הסיפוח הזוחל הנוכחי זקוק נואשות לקווים אדומים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
יגאל ברונר (החוג ללימודי מזרח אסיה), השותף של ניב גורדון,
מאיים שפיטורי אקדמאיים מדומים אנטי-ישראליים יובילו למשטר טוטליטרי
ברונר טועה - ימים
חשוכים של דיכוי חופש הדיבור במדינה
כבר היו כאן
מי שחושב שחייו ימשיכו להתנהל כסדרם
גם אם יפטרו כמה מרצים עם חשיבה ביקורתית באוניברסיטת בן גוריון צודק,
וגם טועה טעות מרה. כן, החיים ימשיכו, אבל המסע של הממשלה לא יעצר
במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. כשהמל"ג ממונה בידי
גדעון סער, ולימור לבנת מעצבת כרוחה את מועצת ראשות העתיקות, לא ירחק
היום שהתכנים באוניברסיטה ייקבעו במרכז הליכוד. ובכלל, אנשים שאפשר
להשתיק יש גם במשטרה, בבתי החולים, ברשויות המקומיות, במפעלים,
באיגודים מקצועיים, והרשימה עוד ארוכה.
תמיד נוכל להתעלם, לומר שזה "לפי
הנהלים", לטעון שאפשר לקיים את המדינה גם בלי קול ביקורתי ושמדובר
ב"שמאלנים", "בוגדים" וכיו"ב. אבל כשנתעורר בוקר אחד לישראל טוטליטרית,
בלי בג"ץ ובצלם, שבה אסור גם לספר בדיחה על ראש הממשלה בלי להסתכן
בפיטורים או במעצר, נזכור אולי את הרגע שבו המל"ג של סער ונתניהו סגרה
את המחלקה הראשונה באוניברסיטה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העבירת – הקרב
להשתקת מבקריו של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) - גולדבלום הגיש
תביעת סלאפ"פ אנטי-דמוקרטית נגד עו"ד יורם שפטל
עדכון
IsraCampus לידיעה על
איומי גולדבלום לסגור את תוכנית הרדיו של שפטל ולדכא את חופש
הביטוי
עו"ד
יורם שפטל כינה את עמירם גולדבלום
כבולשביק בתוכנית הרדיו השבועית שלו. זאת כתגובה ל'דיקטטים' של
גולדבלום בפני תחנת הרדיו 'רדיו ללא הפסקה' 103FM בניסיון לסגור את
התוכנית של שפטל. ניסיון סתימת הפיות של גולדבלום בא בעיקבות הביקורת
הנוקבת נגד התנועה 'שלום עכשיו' ששפטל נהג לנקוב בתוכניתו.
לבסוף, גולדבלום הגיש את
תביעת הסלאפ"פ המטרידה נגד תחנת הרדיו 'רדיו ללא הפסקה' ביולי 2012.
בית המשפט הפנה את הצדדים להליך של גישור כפי שתואר בלינק הנ"ל:
http://www.psika.net/119407-5193.html
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)
הודה באשמה והביע חרטה על סירובו לגלות מי מימן עבורו מודעות פוליטיות במסגרת
פרשת העמותות
לאחר שגולדבלום הודה
באשמה,
ההליכים המשפטיים נגדו "עוכבו".
פולו-אפ בגין
כתב
האישום
הפלילי
שהוגש נגד גולדבלום
[מקרה נוסף שבו הפרקליטות
נמנעת מלפתוח בהליכים משפטיים נגד עבריין שמאלני! – Isracampus]
למכתב
המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
חשיפה של קידום שלא ע"פ שיקולים
אקדמיים גרידא בשיטת ה"שמור לי ואשמור לך" המתקיים בפקולטות מסוימות
באוניברסיטת בן גוריון או באוניברסיטה העברית
במרכז האוניברסיטאי אריאל אין חשש מפני אינדוקטרינציה אנטי-ציונית,
אנרכיסטית, פוסט-ציונית
כיום
אני
מכהן
עדיין
בחבר
הנאמנים
של
המוסד
שנגדו
יוצאת
כעת
חבורה
של
אינטרסנטים
שמפחדת
פן
משהו
ייגרע
מן
העוגה
התקציבית
לטובת
עוד
כמה
עשרות
אלפי
תלמידים
שמעדיפים
את
האוויר
הצלול
של
הרי
השומרון
על
פני
המחנק
הקיים,
למשל,
באוניברסיטת
בן
גוריון
בנגב.
וכשאני
מדבר
על
מחנק,
אני
מתכוון
בעיקר
לכך
שבמוסדות
הוותיקים
צמחה
וצומחת
יבלית
מסוכנת,
העושה
ככל
יכולתה
לקעקע
את
מעמדה
של
ישראל
ברחבי
העולם.
מה
שלא
קיים
בשום
מכללה
בארץ,
שם
יכול
כל
סטודנט
ללמוד,
ללא
חשש
מפני
אינדוקטרינציה
אנטי-ציונית,
אנרכיסטית,
פוסט-ציונית
באוניברסיטאות
הוותיקות.
שם,
שיטת
ה"שמור
לי
ואשמור
לך"
מתקיימת
כל
העת.
יש
פקולטות,
בבאר
שבע
או
בירושלים,
שפשוט
חוסמות
התקדמות
של
מי
שאינו
"משלנו".
ואני
אומר
את
הדברים
מתוך
ידיעה
אישית,
כמי
שניהל,
ומנהל,
לא
מעט
מאבקים
משפטיים,
ומתוך
היכרות
עם
האנשים,
מראשי
הפקולטות
באוניברסיטאות
השונות,
שמטיפים
באתרים
מאוסים,
ניאו-נאציים,
אנטישמיים,
להחרים
את
ישראל
-
ולהעמיד
לדין
את
ראשיה.
זה
לא
קורה
בכל
הפקולטות,
אלא
רק
באלה
שבהן
לאג'נדה
הפוליטית
יש
משקל
מכריע.
אני
שואל
למה
בכלל
צריכים
ראשיהם
של
המוסדות
האלה
להישמע?
למה
בכלל
לתקצב
אותם
מן
הקופה
הציבורית?
חופש
אקדמי,
או
חופש
הדיבור,
בבקשה,
אבל
למה
צריך
הציבור
כולו
לממן
את
דברי
המיאוס
של
כל
אותם
שרלטנים
המתקראים
בידי
מאמיניהם
בעיתונים
"אנשי
רוח"?
הם
לא.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
בן עמי שילוני (החוג ללימודי מזרח התיכון) מקרקר שהפצצה האירנית תשכין
שלום במזרח התיכון
הפצצה גם תשטוף את
המכונית, תוציא את הזבל ותנקה את הפאנלים
איראן מכחישה שהפיתוח הגרעיני שהיא מבצעת נועד לצרכים צבאיים, אך
גם אם יתברר, כפי שרוב העולם סבור, שאכן מטרתה היא להשיג נשק גרעיני,
אין בכך משום סכנה קיומית לישראל. עיקר חרדתם של שליטי איראן, כמו של
שליטי צפון קוריאה, היא מפני ניסיון חיצוני (כלומר אמריקאי) להרוס את
המשטר הפנאטי שלהם. פצצות אטום יחידות ירגיעו את המולות של איראן, כפי
שהן הרגיעו את הדיקטטורים של צפון קוריאה.
הסיכוי שאיראן תפעיל את הנשק הגרעיני
שלה נגד ישראל הוא קלוש. ארץ ישראל וירושלים קדושות מדי לאיסלאם
ומאוכלסות מדי בערבים, מכדי להטיל עליהן פצצות אטום. חוץ מזה, שליטי
איראן יודעים היטב שבידי ישראל יש אמצעים להנחית עליהם מכה שנייה
שתהפוך את עריהם לעפר ואפר.
...
נשק גרעיני בידי איראן ובידי ישראל ירגיע את המצב במזרח התיכון וייצור
הרתעה הדדית שתתרום לשלום
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
קריאת התיגר של IsraCampus
לעמירם גולדבלום
(האוניברסיטה העברית, החוג לרוקחות)
סיים כיבושך עכשיו!
הפרופסור המנוח יוסף בן שלמה,
פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, האשים את עמירם גולדבלום
(האוניברסיטה העברית, החוג לרוקחות) ב"כיבוש". לדברי בן שלמה ב 1998,
גולדבלום, המתגורר בירושלים, חי בבית של פליט ערבי שחי בכווית. בן שלמה
כתב באתר של
הסתדרות המורים בישראל כך:
"אני יושב במקום שלא היה בו כפר או בית ערבי. אחד מראשי שלום עכשיו,
עמירם גולדבלום, יושב בבית של ערבי החי היום בכוויית."
חזרה על הצהרתו של פרופ' בן שלמה נמצא כאן:
http://dc.fresh.co.il/Scoops/40720.html
הציטוטים של בן שלמה מיוחסים לראיון שהתפרסם במוסף '7 ימים' בעיתון
ידיעות אחרונות ב 2002.
אתר
IsraCampus
מתיחס להצהרת בן שלמה כאמיתית מכוון שחיפוש אינטרנטי פשוט לא מוצא לא
הכחשה או התנצלות של פרופ' בן שלמה לגולדבלום, וגם לא פסק דין בתביעה
ללשון הרע, שגולדבלום כל כך ממהר לתבוע,
ב
14 השנים
מאז שהדברים נכתבו.
חיפוש אינטרנטי פשוט נוסף מייחס
את הבית בתמונה לגולדבלום, לפחות עד 2009:
IsraCampus
תוהה מה עשה גולדבלום בביתו של הערבי הנחמד עד 2009?
גולדבלום, וותר על ביתך שאתה כובש! הראה את האומץ לעמוד על עקרונותיך
גם כשמדובר על ביתך הקט!
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - בשנת 2001
הוגש נגד עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) כתב אישום פלילי על סירובו
לגלות מי מימן עבורו מודעות פוליטיות במסגרת פרשת העמותות
ח"כ מיכאל איתן נאלץ להאיץ ביועץ המשפטי רובנישטיין ע"מ שיגיש את כתב
האישום; זו עבירה שדינה שנתיים מאסר – אם כן, נגנז כתב האישום או צנזרו
מקורות המימון מעיני הציבור הרחב?
הפרקליטות
הגישה ביום ב'
(25.6.01)
כתב
אישום בבית המשפט השלום בירושלים,
כנגד
פרופ'
עמירם גולדבלום,
בגין
סירובו להשיב לשאלות מבקר המדינה
-
למרות שנדרש
שוב ושוב לעשות כן.
כתב האישום
עליו חתום עו"ד
דן אלדד,
סגן
לפרקליט מחוז ירושלים,
הוגש
באשמה של
"סירוב
להעיד"
-
עבירה לפי סעיף
11(ה)
לחוק
ועדות חקירה,
התשכ"ט-1969.
חיובו להעיד נעשה כדי לגלות מי מהמועמדים לראשות הממשלה ו/או
אילו מפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת,
גייסו,
שלא
כדין,
כספים לתעמולת הבחירות.
...
בחקירה נשאל פרופ'
גולדבלום על-ידי
עו"ד
בס:
מי
מסר לו תרומה למימון פרסומן של מודעות בעיתונות בשפה הרוסית ובשפה
העברית.
פרופ'
גולדבלום סירב להשיב.
עו"ד
בס חייבו להשיב ואף הזהירו,
בזו
הלשון:
"זה
לא נעים לאיים,
אבל
יש לי סמכות לקנוס אותך,
ואם
גם הקנס לא יעזור,
יש
לי סמכות לגרום לכך שתגיע לבית סוהר".
בכתב האישום
נמסר,
כי
לפרופ'
גולדבלום ניתנה שהות של כמה ימים כדי שישקול מחדש את עמדתו וימסור
תשובה.
למרות זאת,
ולאחר שהתייעץ עם עו"ד
אביגדור פלדמן ושכר את ייצוגו,
הוא
התנגד להשיב לשאלה זו,
וכך
עשה גם בחקירת המשטרה
-
שפתחה
בחקירה עקב תלונת מבקר המדינה.
לכבוד
מר אליקים רובינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
אדוני
היועץ,
...
בדו"ח
מבקר המדינה נקבע כי עו"ד
אהוד שגב חבר פעיל במפלגת העבודה היה מייסד העמותה:
"אזרחים
מימין ומשמאל".
בין
מטרותיה של העמותה הייתה גם המטרה החשובה של שמירת תקינות טוהר השלטון
במדינת ישראל.
עו"ד
אהוד שגב גייס לפעילות בעמותה גם את ד"ר
עמירם גולדבלום מראשי
"שלום
עכשיו",
ויחד
עם אחרים הם פעלו לשמירת טוהר השלטון בדרך של ניהול תעמולה שלילית
ושקרית נגד בנימין נתניהו
-
בין אם
בדרך של פרסום מודעות בעיתונות עברית ורוסית,
ובין
אם באמצעות תליית שלטים ובדרכים אחרות.
המודעות בעיתונות כללו מסרים כמו:
"ביבי
נתניהו
-
מסית
לאומי".
הן
נחתמו על-ידי:
"אזרחים
כועסים ומודאגים",
תוך
ציון העובדה השקרית שהמודעות מומנו מכיסם הפרטי של אותם אזרחים כועסים
ומודאגים.
שלטי
בד נושאי מסרים שליליים נחתמו במרמה על-
ידי:
"צעירים
בליכוד".
מבקר המדינה
קבע כי העמותה וראשיה הפרו את החוק.
במסגרת
חקירותיו בדרך להסקת המסקנה החמורה הזו הוא ביקש מעו"ד
שגב ומפרופסור גולדבלום לענות לשאלותיו,
ועל כך
הוא מדווח בסעיף
21
לדו"ח:
"שניים
מהעדים עמדו על סירובם להשיב על שאלות מסוימות גם לאחר שהוזהרו,
כי חלה
עליהם חובה שבדין להשיב."
...
אודה לך אם תבהיר מדוע מתעכבת הגשת כתבי האישום,
גם
בעניין פשוט זה כמו גם בגין תלונותיי האחרות.
בכבוד רב,
מיכאל איתן
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מועצת
העיתונות דחתה על הסף את "תלונותיו" של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)
רואה בתלונותיו סתם
טרטור ללא
בסיס
לפני כשלושה חודשים הגיש תלונה
למועצת העיתונות נגד רונן. בתלונה של פרופ'
גולדבלום מפורטים
הסעיפים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות שלדעתו הופרו
על-ידי רונן. מעבר
לפרסום דברים שאינם אמת, כפי שכבר הוסכם בבית-המשפט
בהליך מול חברת
החדשות של ערוץ 2, טוען פרופ' גולדבלום, בין היתר, כי בידיעה של רונן פורסמו
דברים בשמו על אף שמעולם לא נאמרו על-ידיו; כי
הידיעה פורסמה בלא
פנייה לדוברות האוניברסיטה או אליו בבקשת תגובה; וכי הידיעה היתה מוטה
בניסוחה.
בתלונה למועצה ציין פרופ'
גולדבלום כי פנה בבקשה להתנצלות מרונן, אך לא קיבל תגובה. פרופ'
גולדבלום ביקש מוועדת האתיקה של מועצת העיתונות לדון
בהתנהלותו של רונן,
אך אתמול התאכזב לקבל תשובה שלפיה תלונתו תיגנז.
"המשנה
ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל בחן את תלונתך", כתב לו
אריק בכר, מזכ"ל
מועצת העיתונות. "[...] המשנה קבע כי אכן נגרם עוול קשה
לשמך הטוב ולעבודתך
בעקבות הפרסומים, אך 'אין מתקנים עוול בעוול אחר'.
הנילון הסיר את
הידיעה שפירסם באתר האינטרנט שלו לאחר קבלת התלונה בגינה,
ובטרם הגשת תלונה
למועצת העיתונות. הידיעה באתר ציינה מפורשות כי היא מסתמכת על הידיעה
המקורית בחדשות ערוץ 2.
"הנהלת
האתר הנילון אף הודיעה לנו, בתגובתה לתלונתך, כי תהיה מוכנה לפרסם
כתבת הבהרה בנושא,
במסגרתה ייאמר במפורש כי ההאשמות שמקורן בערוץ 2 היו משוללות כל יסוד. יחד
עם זאת מציין הנילון כי אין לו כל אפשרות לשלוט באתרי
תוכן אחרים, לבטח
כאלה שמחוץ לישראל. המשנה ליועצת מביע תקווה כי יצלחו מאמציך להסיר את
הידיעות שעדיין מפורסמות באתרים שונים, אך קובע כי לאור
האמור לעיל, דין
תלונתך להיגנז".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
מתוך הודעה שהתקבלה ב -
IsraCampus מאת ד"ר כוכבה מלכיאל:
תהיתי אם באוניברסיטה העברית
מתכוונים לקבל את ג'יימס הולמס,
היורה מהקרנת הסרט באטמן בקולורקדו, לעבוד במעבדה של פרופ' עמירם
גולדבלום?
(ב
IsraCampus אין
תשובות)
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית שוכרת
שמאלן קיצוני מתנועה "יש גבול" לנגח במרכז
האקדמי באריאל
העיתונאי קלמן ליבסקינד מציע
שאין להעסיק בשום תפקיד ממלכתי שמאלנים "המוציאים רעה את דיבתה" של
מדינת ישראל
יום לפני ההצבעה הקובעת
זרקה
האוניברסיטה העברית למערכה
התקשורתית דוח שהזמינה ממש ברגע האחרון מחברה
לייעוץ אסטרטגי,
דוח שהוצג ככזה שנועד לבחון את ההשלכות הצפויות מההכרזה על
האוניברסיטה החדשה.
...את הדוח חיבר ד"ר זאב
רותם. מסקנותיו
מבהילות. מבהילות מאד. כשמצרפים אותו לטרימינולוגיה של ראשי
האקדמיה בישראל על
האסון האקדמי שעתיד להתרגש עלינו עם שינוי הסטטוס של
אריאל ועל הקריסה
הצפויה של כל מערכת ההשכלה הגבוהה, נראה שמישהו לא שתה
מספיק מים בחמסין
של השבוע האחרון. הדוח של ד"ר רותם, שצייר עתיד שחור
משחור, השתלב נהדר
כאמור באווירה הזו... וזה
עוד לא נגמר. ד"ר
רותם הזהיר עוד שההחלטה עלולה גם להצית חרם אקדמי כולל,
לא רק על אריאל אלא
על כל האוניברסיטאות בישראל, דבר "שיפגע ביכולת קידום
המחקר והמדע
במדינה"...
כשראיתי
את שמו של ד"ר זאב
רותם מתנוסס על המחקר הזה, היה נדמה לי שכבר נתקלתי בשם
הזה בעבר. בדיקה
קצרה בארכיון הזכירה לי איפה. ובכן, מסתבר שמי שעומד
מאחרי התחזית
האפוקליפטית הזו, האיש שמזהיר מפני קידומה של האקדמיה באריאל,
הוא אויב מושבע של
הנוכחות היהודית באזור הזה. מה זה אויב? זה לא מילה.
"המלחמה
שמנהלת ממשלת ישראל על אדמות אריאל", הצהירה עצומת סרבנות
שעליה חתם המומחה
בעבר כטייס במילואים מטעמה של תנועת 'יש גבול'...
...
גם
הטיעון על החרם האקדמי,
יסלח לי ד"ר רותם, מעט מגוחך בעיניי... חוץ מזה, הניסיון מלמד שהחרמות
מגיעים בדרך כלל אחרי שבעולם
קוראים טקסטים של
אינטלקטואלים ישראלים קיצוניים, שחותמים על עצומות המציגות את מדינת ישראל
ואת צבאה ככובשים אכזריים ורוצחי ילדים. ולכן, אם
יש לי לקח מהסיפור
הזה, הוא שאנשים כמו ד"ר זאב רותם, שקוראים לסרב פקודה
ומוציאים רעה את
דיבתה של המדינה הזו, אסור לממלכה להעסיק. לא במשרדי הממשלה שנותנת לו
תעסוקה ולא באוניברסיטה העברית, גם אם ממש צריכים שם את
הדוח שלו.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – דוד
לוי-פאור (החוג למדעי המדינה), המנהל ומצנזר את תוכן המקארתי ברשימת
התעמולה השמאלנית של הצ'אט ה"אקדמאי" הישראלי למדעי החברה, מודאג שידבק
בתוית "משתף פעולה בכיבוש" בדיון המל"ג במרכז האקדמי אריאל
דורש מכל
חברי הצ'אט לתמוך בדעותיו הקיצוניות; אורי רם (אוניברסיטת בן גוריון –
ראש החוג לסוציולוגיה)
מתגייס למען
הצנזור לוי-פאור ומצטרף לטענות שישראל היא מדינת לאפרטהייד
אני כותב כדי להביע תמיכה חד
משמעית
בהתנגדות ראשי
האוניברסיטאות וות"ת
למהלך הבלתי אחראי
של ממשלת ישראל
ושליחיה במל"ג
השטחים הפלסטיניים. לא
רק שממשלת ישראל
ממשיכה לפגוע בהשכלה
הגבוהה ולתעתע בנו
בהבטחות כזב לתקציבים
שאינם מגיעים אלא
היא ממשיכה לחבל
במעמדה הבינלאומי של
האקדמיה הישראלית
הנחשדת, לא בצדק,
בשיתוף פעולה
בכיבוש מתמשך תוך כדי
פגיעה בזכויות אדם
בסיסיות של מיליוני
פלסיטינים.
להתנהגות זו כשהיא נמשכת
עשורים רבים, אין
שם אחר אלא טרור של
מדינה.
...
אני מקווה שרוב רובם של חברי הרשת יפעלו ככל שיוכלו ובצורה
הברורה ביותר להרחיק
עצמם ולהביע קולם
בהתנגדות לכיבוש,
ההתנחלות והדיכוי
כדי לסייע לפלסטינים
במאבקם הצודק אבל
יותר מכך להפסיק את
מעשה החבלה של
ממשלת ישראל...
דוד לוי-פאור
--
אני מצרף את קולי למסר הנכון
והאמיץ של דוד לוי-פאור, ומצטער שראשי האוניברסיטאות לא מצאו לנכון
להתייצב להגנת ערכים אנושיים בסיסיים ובחרו להסתתר תחת הנימוק הבלתי
משכנע של תקציב.
... המאוויים של הישראלים כאן
ועכשיו צריכים להתמקד בביסוס מדינה משגשגת, חזקה, ודמוקרטית, ומכאן
במאבק לאפרטהייד שהנצחת הכיבוש יצרה.
בברכה, אורי רם
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
עמירם גולדבלום (האוניברסיטה
העברית – החוג לרוקחות) ונורית פלד-אלחנן (האוניברסיטה העברית – החוג
לחינוך) מצטרפים לקריאת מרד אזרחי וחותמים
על עצומה להחרים את מוצרי ההתנחלויות
האם חשפו את
עצמם לתביעת נזיקין במסגרת חוק החרם?
הפעם אסור להסתפק בנביחות
התנגדות – "השיירה עוברת"! הפעם חובה להתריס במרי אזרחי. לפיכך -
אנו, החתומים מטה,
קוראים פומבית להחרמת מוצרי ההתנחלויות,
ומצהירים שאם ניתבע
לדין בידי מתנחלים (שלפי חוק החרם אינם חייבים אף בהוכחת נזק!)
ובית-המשפט יטיל עלינו פיצויים למתנחלים – נסרב לשלמם,
ונעדיף להיכלא.
מבין החותמים:
אלון הראל –
פרופ' למשפטים,
מיוזמי עצומת 36 הפרופסורים למשפטים; [האוניברסיטה העברית]
אריק שפירא
– פרופ'
למוסיקה, חתן פרס ישראל לקומפוזיציה והוראה;
[אוניברסיטת חיפה]
גבי סלומון
– פרופ'
לחינוך, חתן פרס ישראל בחינוך;
[אוניברסיטת חיפה]
דני יעקבסון
– פרופ'
להתנהגות ארגונית;
[אוניברסיטת תל אביב]
יגאל עילם
– פרופסור
להיסטוריה;
[מכללת ספיר]
יוסי שביט
– פרופסור
לסוציולוגיה;
[אוניברסיטת תל
אביב]
יוסף נוימן
– פרופ'
לביולוגיה ולפילוסופיה;
[אוניברסיטת תל אביב]
נורית פלד-אלחנן
– פרופ'
לחינוך, כלת פרס סחרוב לזכויות האדם ולחופש המחשבה;
[האוניברסיטה העברית]
עמירם גולדבלום
– פרופ'
לכימיה, יוזם עצומת 400 האקדמאים להחרמת ההתנחלויות;
[האוניברסיטה
העברית]
צבי מזא"ה
– פרופסור
לפיזיקה ואסטרונומיה, חתן פרס ויצמן למדע;
[אוניברסיטת תל
אביב]
רן סמורודינסקי
– פרופ'
לתורת המשחקים;
[הטכניון]
רפי ולדן
– פרופ'
לרפואה, סמנכ"ל בי"ח תל-השומר;
[אוניברסיטת תל
אביב]
שפרה שגיא
– פרופ'
לפסיכולוגיה, ראש תוכנית לניהול ויישוב סכסוכים;
[אוניברסיטת בן גוריון]
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
עו"ד יורם שפטל מדווח על האיומים של אמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות) לסגור את תוכנית הרדיו של
שפטל ב 103FM
נסיון של
גולדבלום "לסתום פיות" של ביקורת על שלום עכשיו; שפטל לעג לגולדבלום
ולדיקטטים הבולשביקים שלו
עכשיו כפי שגם אמרתי לא אחת, מה
שמאפיין השמאל הקיצוני זה הבולשביזם שלו.
ושלום עכשיו כולנו יודעים שחלק ניכר מאוהדיו, תומכיו וחבריו (במידה שיש
לו חברים) באים מהשומר הצעיר שזה הגוף המרקסיסטי, סטליניסטי,
בולשביקי המובהק ביותר בארץ ישראל
למעט רק"ח ומק"י קודמתה. ולכן שלום עכשיו כמובן נורא לא אוהב כשמציבים
מראה מול הפרצוף שלו. ואיך הייתי אומר הסבלנות שלו, ויכולת הסיבולת,
שלו והפתיל שלו, הם מאוד מאוד מאוד קצרים.
אשר על כן, בשבוע שעבר, לאחר
שאני לעגתי לתלונתו של שלום עכשיו נגדי על כך שהגדרתי את שלום עכשיו
כסרסור בפועל של האויב הערבי ואמרתי שהאויב הערבי לא סתם אויב ערבי.
הוא אויב נאצו-ג'יהדו-פאשיסטי... ובעיני שלום עכשיו מאוד לא מוצא חן
העניין הזה של הגדרת מישהו בפועל מתפקד כמשרת... שלום עכשיו תמיד, אבל
תמיד, ניצבת לצד האויב הערבי, מסנגרת עליו ואת האצבע המאשימה מפנה
אלינו.
...
ובמסגרת הפתיל המאוד מאוד קצר של שלום עכשיו, לגמרי לגמרי איבד את
העשתונות אחד איך קוראים לו, אמירם גולדבלום. כן אמירם גולדבלום אחד.
והוא צלצל לתחנה בשבוע שעבר. ותשימו לב לדיקטט הבולשביקי
שהוא הציב לתחנה. אם תוך שעה אתם לא מודיעים לי שאתם מסירים את התחנה,
סליחה את התוכנית של יורם שפטל אז אני הולך גם לדליה דורנר, מועצת
העיתונות, וגם למשטרה. אבל אני מוכרח לומר לכם כשאני קיבלתי את הדיווח
הזה עם המשטרה אני ממש ממש התחלתי לרעוד ולחשוש חשש אימים ומיד התחלתי
בסבב טלפונים לכל חבריי, לכל ידידיי וכל מוקיריי שאני משביע אותם, ממש
משביע אותם, שכאשר אני אכנס לבית הסוהר כתוצאה מתלונתו העתידית (או
שהיא כבר הוגשה) של אדון איך קוראים לו, גולדבלום, או אז שיבטיחו לי
שלפחות יבואו לבקר אותי. ולפחות ביום חמישי בין 10 ל 12, בין 12 ל 2
להזכיר לי את הימים הטובים שאדון גולדבלום בלם אותם וחיסל אותם וקיפד
אותם.
ובכן, אדון גולדבלום: התלונות
האלה, הדיקטטים הבולשביקים האלה,
הניסיון לסתום את הפה למי שמוקיע ומוכיח מדוע שלום עכשיו הוא מה שהוא
לא יעזור. לא יעזור. הימים שהרדיו והתקשורת כולם היו מחלקה במשרד האחד
בדורו הלא הוא ראש ממשלה שידוע בשם דוד בן גוריון, הימים האלה עברו
חלפו ולא ישובו עוד. ובמדינת ישראל ותחנות הרדיו שלה אפשר, לא רק אפשר
אלא חובה, להוקיע את שלום עכשיו.
...
לסיכום, שום תלונה לא במשטרה ולא אצל הגברת דורנר לא תעזור. ואדון
גולדבלום יצטרך הלאה להמשיך ולשמוע את פשעי מקף חטאי שלום עכשיו.
עכשיו אנחנו נתאושש מאדון
גולדבלום וגם משלום עכשיו בעזרת הימנון בית"ר.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) משמיץ גם את הימין וגם את השמאל
מתאר
השמאלנים המתונים במונח הנאצי 'סוציאל-דמוקרטיה'
לא מקרה הוא שהחברה
הקולוניאלית
והניאו-שמרנית שלנו
היא אחת הבלתי שוויוניות ביותר במערב, שנייה רק לארצות
הברית...
ואמנם, בניגוד לטענה
הרווחת, המרכז-שמאל
הישראלי אין לו דבר
עם סוציאל-דמוקרטיה, מושג המורכב מסינתזה של המיטב
שבסוציאליזם והמיטב
שבליברליזם. סוציאליזם וליברליזם עולים בקנה אחד בזכות תכניהם המוסריים
והאינטלקטואליים, והם מאוחדים בראיית האדם כמטרה הסופית של
כל פעולות החברה
והמדינה. בתפישה הסוציאל-דמוקרטית המדינה אינה נתפשת כמטרה אלא כאמצעי
למימוש זכויות האדם. לפיכך, אין הסוציאל-דמוקרטיה יכולה
להשלים עם שלילת
זכויותיהם של בני אדם באשר הם. במציאות שלנו מדובר באזרחים ישראלים שאינם יהודים,
במהגרים שאינם אזרחים ובאוכלוסייה הנכבשת בשטחים.
באנשים אלה המרכז-שמאל
אינו מתעניין ולכן אין הוא ראוי לשאת את שמה של
הסוציאל-דמוקרטיה.
...
האמת היא שהמאבק על גיוס החרדים חסר משמעות ממשית כשם שהטלת שירות אזרחי על הצעירים
הערבים היא אחיזת עיניים... מי שרוצה באינטגרציה של הערבים שישים קץ
לכיבוש וישקיע בחברתם ובתשתיותיהם,
ואז הם יתגייסו לצבא ברצון כי יבינו את אשר אחרים
גילו כבר מזמן:
הצבא הוא כלי יעיל מאין כמוהו לקידום חברתי מהיר.
השורה התחתונה היא שהמאבק
האמיתי חייב
להתנהל בעת ובעונה
אחת נגד הכיבוש, המרוקן את החברה הישראלית מתכניה
המוסריים ופוגע
ברמת חייה של הפריפריה, ונגד הניאו-שמרנות ופולחן כלכלת השוק. אין דרך להפריד
בין שתי פנים אלה של אותה מציאות.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
חנן חבר (ראש החוג לספרות) קובע שקיום מדינה יהודית ודמוקרטית "בלתי
אפשרי"
להבדיל
מהדוגמאות של שיתוף לאום, דת ומדינה במדינות הדמוקרטיות בעולם הערבי
יש מקום לחזור ולהזכיר, שהמונח
"מדינה יהודית דמוקרטית" הוא אוקסימורון שהמרכיב
היהודי שבו לא
מאפשר קיומה של דמוקרטיה ראויה לשמה. הסיבה לכך היא לא רק
שהפלסטינים בישראל
הם מיעוט שמודר ממלוא הזכויות האזרחיות הנתונות לבני
הלאום היהודי
במדינה, אלא שהם גם נטולי זכויות לאומיות קולקטיביות.
לב העניין הוא שהלאום היהודי
מוגדר על פי דתו. פלסטיני שמבקש לעבור מן המיעוט
לרוב הלאומי, לא
יוכל לעשות כן מבלי שימיר את דתו. כלומר, ההבחנה בין הרוב
הלאומי למיעוט
הלאומי היא ביסודו של דבר הבחנה דתית, שאינה מאפשרת לבן
המיעוט הלאומי
ליהנות ממלוא הזכויות האזרחיות, האישיות והקולקטיביות. זהו
היסוד המתעתע של
הלאומיות היהודית, שההבחנה בין דת ולאום מטושטשת בה, מה
שהופך את קיומה של
מדינה ריבונית יהודית דמוקרטית ליצור פוליטי בלתי אפשרי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
חנן חבר (ראש החוג לספרות) טוען שעל ישראל נופלת האחראיות לקלוט את
הפליטים מניסיון הכושל להשמיד את העם היהודי ב 48 בידי צבאות ערב
בשל העובדה ההיסטורית
הזאת, שמאפשרת עד היום
את השימוש בשואה
כמכשיר להצדקת קיומה של המדינה (גם אם לא היתה הגורם
להקמתה), מוטלת
עליה אחריות כבדה. גם אם השואה לא היוותה גורם להקמת
המדינה, העובדה
שהיתה ועודנה מקלט לניצוליה ויותר מזה - מכשיר להצדקת הקמתה
על חורבות העם
הפלסטיני, מטילה אחריות כבדה על ישראל.
... האחריות הישראלית
לנכבה לא חלה רק על אירועי 1948. הנכבה
היא אירוע מתמשך,
שאף הולך ומועצם באחריותה של מדינת ישראל.
העובדה הקובעת היא לא
שהפלסטינים ברחו או
גורשו מבתיהם במהלך
המלחמה, אלא שהם לא הורשו לשוב למקומותיהם לאחר המלחמה.
במובן זה, גם אם
הקמת המדינה לא נבעה מן השואה, הרי שהמרת הפליטים
הפלסטינים בפליטים
יהודים קושרת את השואה לקיומה של מדינת ישראל.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) רק חוזרת מאירגון
ועדת ראסל וכבר מפרסמת "מחקר" המאשימה את משרד החינוך באפרטהייד
ובאפליה נגד ערבים
עוד מקרה אקדמי מפוקפק של קודם לכתוב מסקנות ואחר כך להשלים נתונים?
פרופ' פלד-אלחנן בחנה ספרי
לימוד ישראליים בין השנים 2009-1996 במגוון
תחומים. לטענתה,
מערכת החינוך נועדה להכין את הצעירים להצדקת מעשי פשע
בצבא, על ידי פישוט
מורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מערכת החינוך הישראלית
זוכה פעם אחר פעם
להשוואות מרומזות לזו ששררה במשטר הנאצי.
הספר כבר זוכה לפופולריות
בינלאומית, והמרצה נדרשה לראיונות בכלי
התקשורת
הבינלאומיים. פלד-אלחנן כתבה: "האפרטהייד הישראלי הוא לא רק סדרת
חוקי גזע, אלא דרך
חשיבה על הערבים". היא הוסיפה: "יום הזיכרון הוא היום
שבו אנו רוקדים על
הדם שלנו, ריקוד של דם לפסטיבל של דם, ואנחנו לא מוכנים
שלפסטיבל הדם שלנו
ייכנס דם אחר".
...
פלד-אלחנן עומדת, עם כמה שותפים לדרך, מאחורי הקמת בית הדין הלא רשמי
למשפטי ראווה בדרום אפריקה,
שגבה בימים
האחרונים עדויות להוכחת "האפרטהייד הישראלי" וקרא לבידוד ולחרם
כלכלי, תרבותי
ואקדמי על המדינה. בשבוע שעבר פורסם בהרחבה כי ח"כ חנין
זועבי מסרה את
עדותה בפני בית הדין "טריבונל ראסל" שקם בעיר קייפטאון בדרום
אפריקה. את אותו
כנס, שאליו הגיעו אלפים מכל העולם כדי להשתתף בדיונים
שביקשו להוכיח כי
ישראל היא מדינת אפרטהייד, ארגנה פלד-אלחנן.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
פרופ
זיוה שמיר מציגה את ניב גורדון (אב"ג, החוג למדעי המדינה) ואת
נורית פלד-אלחנן (האוניברסיטה העברית, החוג לחינוך) כדוגמאות למעוות
בפוליטיזציה של האקדמיה בישראל ומעבירה ביקורת חריפה על התנהגותם
מתריעה בפני "הטרדה פוליטית" והניצול הלא הולם של משאבי האוניברסיטה
כאשר כיהנתי כחברה בוועדת
מינויים אוניברסיטאית, נזדמן לי לעיין בסקרי הוראה, ולגלות בשוליהם
הערות מחאה של סטודנטים ממורמרים, הקובלים בסתר על הטרדה פוליטית מצד
מוריהם. מתברר שיש מרצים "מיסיונרים" לא מעטים, המבקשים להעביר את
תלמידיהם על "דתם", כאלה ההופכים אפילו ניתוח תחבירי או תרגיל בלוגיקה
למכשיר מחוכם להטפה ולאינדוקטרינציה... מן הראוי לערוך צעדים אחדים
שישנו את המצב:
בראש ובראשונה, יש לדאוג
שהחוגים יבדקו את עצמם, וגם ייבדקו על-ידי גורם חיצוני, שיעריך אם הם
עדיין עומדים בתנאי המנדט שניתן להם לפני יובל שנים ויותר על-ידי
המועצה להשכלה גבוהה. בדיקה תקופתית כזו אינה הליך מיותר גם בזמנים
שפויים יותר, ויש בה כדי להחזיר לתכנית הלימודים האוניברסיטאית אותם
מרכיבים בסיסיים וחיוניים, שהם בבחינת תנאי בל יעבור לקבלת התארים
"בוגר" ו"מוסמך".
...
מן הראוי לבטל את הנוהג הפסול שפשה בקרב אנשי סגל לא מעטים: הפיכת החדר
או המשרד האוניברסיטאי לסניף של המפלגה שאת דגלה הם נושאים, תוך שימוש
בלתי הוגן בשירותי הדואר, הטלפון והאינטרנט של האוניברסיטה, ולעתים אף
בשירותיהם של עוזרי ההוראה שהועמדו לרשותם. תקני האוניברסיטה ותקציביה
נועדו לסייע להם במחקריהם ובהדרכת תלמידיהם, ולא לשום מטרה אחרת.
מן הראוי שייאסר על אנשי
סגל להטיף את דעותיהם הפוליטיות האישיות מעל הקתדרה. דעתו
האישית של איש הסגל האקדמי אינה חשובה יותר משל האיש ברחוב...
מן הראוי שתוקם ועדה של
משפטנים, פילוסופים, בלשנים וחוקרי טקסט אשר תשב ותנסח את ההבדלים
המהותיים שבין מחקר ראוי לשמו לבין תעמולה פוליטית בלתי לגיטימית, גם
באותם תחומים אפורים שבהם ההבדלים דקים וקשים לניסוח. ועדה כזו תוכל
לקבוע אם חצה מרצה, שתלמידיו הגדירוהו "מטריד פוליטי", את הגבול הדק
והמסופק שבין הבעת דעה לגיטימית להטפה טורדנית.
...הסטודנטים, יש לזכור,
אינם בני ערובה או שבויים של המרצים שלהם, והמרצים אינם רשאים להטרידם
הטרדה פוליטית, ממש כשם שאסור לאנשי סגל להטריד את תלמידיהם הטרדה
מינית. סטודנטים המתבקשים להביע את דעתם, בכתב או בעל-פה, על עניינים
פוליטיים שנויים במחלוקת, סטודנטים המוזמנים על-ידי מרציהם להשתתף
בהפגנה או לחתום על עצומה, מוטרדים הטרדה פוליטית, כי המורה מנצל את
מרותו. מבלי לומר זאת מפורשות, הוא כופה עליהם לחשוב כמוהו ולהתנהג
כמוהו. למותר לציין כי הסטודנט רשאי וזכאי לחשוב אחרת ממורהו ולהתנהג
אחרת ממנו, מבלי שהדבר יסכן את ציוניו, או ישבש את קידומו ואת מהלכה של
דרכו האקדמית.
...
והצעה נוספת לתיקון עיוותי "חופש הביטוי" נוסח האלף השלישי: אותם אנשי
סגל, מעטים אך קולניים, הקוראים להחרמת מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל,
יתכבדו וילמדו במוסדות שמעבר לים, ולא באותם מוסדות להשכלה גבוהה
בישראל המוקצים לדעתם מחמת מיאוס.
...
לא מכבר התבשרנו על הכוונה לסגור את החוג למימשל באוניברסיטת הנגב.
העיתונים ציטטו את דברי ראש החוג, שקרא לא פעם להחרמת האוניברסיטאות
בישראל, ולפיהם הוא חרד לגורל משפחתו. ולא עלה בדעתו של "הקוזק הנגזל"
הזה שגם אנשי סגל אחרים רוצים לגדל בארץ את משפחותיהם, וכי הדברים שהוא
משמיע בכל העולם נגד ישראל ומוסדותיה כורתים את הענף שעליו יושבים הם
והוא גם יחד.
אף ראוי להקים ועדת אתיקה
שתבחן את נושא המידתיות בטיעוניהם של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות,
ולא רק את איכות הטיעונים ותקפותם. כך, למשל, לא מכבר נתבשרנו בעיתונות
על ספר חדש המאשים את ספרי הלימוד בישראל בגזענות... לפי הדיווח
העיתונאי, הערבי מוצג לא אחת באחדים מספרי הלימוד בישראל כפ'לאח לבוש
בגלאביה, ר"ל, ולא כרופא בחלוק לבן... האשמת ספרי הלימוד בישראל
בגזענות צורמת במיוחד כשהיא נעשית באנגלית, למען קוראים בעולם הרחב,
שמעתה יאשימו את ישראל בגזענות מבלי שיידעו כלל כי בספרי הלימוד של
הרשות הפלשתינאית יש דרישות מפורשות להשמדת ישראל (לא פחות!). חוסר
המידתיות ב"מחקרה" של אשת החינוך מהאוניברסיטה העברית, שמיהרה לפרסם את
ממצאיה באנגלית, לאחר שבדקה רק צד אחד, העלימה בכוונה תחילה את ההקשר
והפריזה הפרזה אבסורדית בניסוח תוצאות בדיקתה כדי להוציא את דיבת ישראל
רעה מעבר לים – זועק אפוא לשמים.
...
האם יש תעודת ביטוח לאותם חברי סגל, המשמיעים כתבי שטנה אוטו-אנטישמיים
ואנטי-ישראליים מעל הקתדראות...?
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
נורית פלד-אלחנן משמיצה את מערכת החינוך
הישראלית
מקדמת
האג'נדה של אותם מחבלים שרצחו את בתה
גם אני רוצה להקדיש את דבריי
הערב לאסירים שובתי הרעב, וליתר האסירים לוחמי החירות הפלסתינים
היושבים בבתי הכלא הישראלים. אסירים אלה ועוד אלפים כמו הם, הם לוחמי
החירות של הארץ הזאת, המזכירים לנו שוב ושוב כי כולנו חיים תחת כיבוש,
וכי רק שחרורם ישיב לנו את חירותנו.
...
שנה אחרי שנה אנחנו מכניסים את ילדינו בשערי בתי הספר ומניחים להם
ללמוד במערכת חינוך ששורפת ספרי היסטוריה ואזרחות ומכשירה ספרי הסתה
לרצח ילדים. אנחנו מפקירים אותם לשטיפת המוח והשקרים על מלחמת השחרור
שבה ניצחנו ועל יום ירושלים שבו כבשנו ועל צעדת השומרון שהיא שלנו ועל
חברון עיר האבות ועל עיר דוד שלא היה ולא קיים.
אנחנו מרכינים ראש כשארגון
הטרור הממוסד ביותר בעולם לוקח את הילידים מאיתנו ומגייס אותם לשירותיו
ומלמד אותם שוב ושוב לסווג אנשים לסווג ילדים לסווג תינוקות ולסווג את
המתים, וכל זאת כדי להקשות את ליבם ולהקהות את חושיהם עד שיוכלו
להתעלל, להרוס ולהרוג במצפון נקי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) מגנה את 'שלטון האפרטהייד של מדינת
היהודים' כ'גזענית'
השנה הוכיח שלטון האפרטהייד של
מדינת היהודים את נאמנותו הגמורה לגזענות
ולעקרונותיה. 25
הצעות חוק גזעניות הוגשו ויותר מעשרה חוקי גזע התקבלו השנה וכמעט
אף אזרח יהודי לא
יצא לרחובות. יותר משלוש מאות אנשים הכלואים ללא דין וללא משפט
שבתו רעב עד מוות
במשך חודשיים ויותר וכמעט אף אזרח יהודי לא יצא לרחובות. אלפי
ילדים לא לומדים
במזרח ירושלים ואיש לא יוצא לרחובות. הפרדת משפחות, גירוש תושבים,
הפקעת אדמות, ילדים
נחטפים ממיטותיהם ונחקרים באכזריות, משפחות מגורשות מבתיהן
לרחוב, איכרים
מעונים על ידי קלגסים בכיפות בחסות הצבא ובפקודת הממשלה - וכמעט איש
אינו יוצא לרחובות.
זוהי פסגת הישגיה של התנועה הציונית.
מדינת ישראל, שהוכרזה רשמית
כמדינת אפרטהייד, מצטיינת במה שהיה מאז ומעולם שיטתה
המובהקת ביותר
והמוצלחת ביותר של הגזענות: סיווג של בני אדם. השפה העברית ההולכת
ומתכערת בחסות צבא
הכיבוש וביורוקרטיית הכיבוש מלאה בסיווגים: יש אנשים שהם סרטן
בלב האומה ויש
אנשים שהם סיכון בטחוני, ויש אנשים שהם מגיפה או סיוט דמוגרפי ויש
אנשים שהם סיכון
בריאותי, כולם מסווגים ומקוטלגים באופן שאפילו שרי ישראל הבורים
והנבערים מדעת
מצליחים ללמוד את הסיווג הזה בעל פה...
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מעודד את מנהיגיה של אירופה לאמץ
מדיניות עוד יותר אנטי-ישראלית
אלמלא רצתה אירופה לחסל את
מדינת היהודים, היא היתה מבהירה שאנגליה וצרפת,
בלגיה והולנד שבעו
מהקולוניאליזם. גרמניה מצדה היתה מוסיפה שלא תרשה עוד
- לא לעצמה ולא
לאחרים - מצב שבו קבוצה אחת של בני אדם שולטת על קבוצה אחרת
תוך כדי גזל
זכויותיה. תוכלו לקבל צוללות גרעיניות גרמניות וסיוע בפיתוח טכנולוגיה להגנת קיומכם
וחירותכם ככל שתצטרכו. אך אירופה החילונית לא תסבול
שליטה גסה ואלימה
שלכם על עם אחר בשם פולחנים אליליים ולאומיות שבטית
- לעתים גזענית ממש
- כי היא כבר היתה שם.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות), ממייסדי 'שלום עכשיו', קורא לחתור תחת
הדמוקרטיה הישראלית
מביע זלזול
בריבונותה של ישראל, בדמוקרטיה הישראלית ובמערכת המשפט הישראלית
ששון עוד מאמינה שאפשר לשכנע את העם. פרופ' עמירם גולדבלום, ממיקמי
צוות מעקב אחר ההתנחלויות של שלום עכשיו, נואש לחלוטין מהציבור
הישראלי. גולדבלום אמר בריש גלי שהוא מוותר על דעת הקהל השיראלית והוא
בוחר לדלג על הישראלים ולפנות ישר לחו"ל, לאירופים. הם כבר ידעו איך
לטפל בציבור הישראלי הסורר.
...
"איך פונים החוצה?" שאל גולדבלום ומיהר להשיב, "צריך להביא את
התנחלויות למשפט בינלאומי שאליו יבואו אנשים מרכזיים שעוסקים בנושא
הגזענות, וכך להפוך את הנושא של לחץ על מדינת ישראל מבחוץ לנשוא מרכזי
מפני שאין יותר סיכוי להשפיע מבפנים".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות), ממייסדי 'שלום עכשיו', מתעקש שהנסיגה
החד-צדדית מלבנון תשמש מודל לשלום רגעים לפני 4000 טילים נורו על ישראל
משטח לבנון
כדאי למצנע
להזכיר לבוחרים את הצלחת הנסיגה החד-צדדית מלבנון
אחד הנושאים
שאינם מוזכרים כלל במערכת הבחירות היה עשוי ליהפך למנוף של השמאל.
הנסיגה החפוזה
מלבנון, שהושמצה כ"בריחה", נהפכה לאחד מיסודות היציבות, היחסית כמובן,
בינינו לבין הערבים. אכן, נחטפו ונהרגו חיילים לפני כשנתיים, הייתה
חדירה רצחנית יחידה של חוליית טרור, מפעם לפעם עוד עולים המתח והסכנה
שהחיזבאללה יפגיז את יישובי הצפון. אך אלה היוצאים מן הכלל. מטהו של
עמרם מצנע יכול לשפר עמדות, אם יציג תושבים רגועים ביישובי הצפון,
המודים לאהוד ברק ולתומכי הנסיגה מלבנון על השינוי לטובה שחל בחייהם
מאז מאי 2000.
...
מתברר, שלהפסקת הכיבוש באופן חד-צדדי יכולות להיות תוצאות חיוביות, גם
אם עדיין לא הושג השלום המיוחל עם לבנון. ובכל זאת יש מי שחושב, שההצעה
לנסיגה חד-צדדית משטחי הגדה והרצועה "מעידה על כך שמשהו בנו נשבר" וכי
"הישראלים הם שממצמצים ראשונים"
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל
(החוג למדעי המדינה) נותן חסותו המקצועית לקבוצת
אנשי שמאל קיצוני הנתבעים
ע"י תנועת "אם תרצו" על כך שקבעה שהתנועה
היא "פשיסטית"
תנועת "אם תרצו" הגישה את התביעה לפני כשנה נגד שבעת מנהלי קבוצת
הפייסבוק: רועי ילין, יובל ילין, עידן רינג, דוד רמז, נעם ליבנה, טל
ניב (עורכת וכותבת ב"הארץ"), וארי רמז. בתביעה טענה כי מטרת הקבוצה היא
להשתיק את פעילותה וליצור לה דה-לגיטימציה.
…
בכתבי שובל
מוצא שטרנהל ביטוי מובהק לחשיבה פשיסטית... התפישה של האומה כגוף
אורגני, מסביר שטרנהל, היא מבנה יסודי בחשיבה הפשיסטית. ביטוי נוסף
לתפישה פשיסטית היא ראיית העולם המערבי כמנוון ויצירת תחושה של מצב
חירום שמחייב מאבק בבוגדים כביכול.
…
עו"ד נדב
העצני, בא כוח "אם תרצו", הגיב: "מדובר בניסיון של קבוצת אנשי שמאל
קיצוני לחסל ציבורית את 'אם תרצו', שהיא תנועה ציונית ודמוקרטית, ברוח
משנתו של זאב בנימין הרצל. הניסיון להוציא את 'אם תרצו' אל מחוץ לגדר,
תוך שימוש בלשון הרע, הינו בלתי חוקי ולכן פנינו לבית המשפט. מצערת
העובדה, אבל לא מפתיעה, שישנם אנשים שנחלצים לנסות להגן על חבורת
המשמיצים ולחלץ אותם מהפח המשפטי שטמנו לעצמם. אנחנו מקווים שבית המשפט
ישים קו אדום בפני ניסיון החיסול מצד קבוצת הנתבעים".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל
אביב משתפים פעולה עם עמותת זוכרות לקיום "כנס" של שינון תעמולה בנושא
"הנכבה הפלסטינית", המקוננת את קיומה של ישראל
הספרות העברית
והנכבה הפלסטינית
יום עיון
אנו מזמינים את הציבור, חוקרות
וחוקרים, תלמידות ותלמידי מחקר, להציע הרצאות שיעסקו בנוכחותה,
עקבותיה, וייצוגה של הנכבה הפלסטינית בספרות העברית.
אנו מגדירים את הנכבה בצורה הרחבה ביותר. עניין מיוחד יש לנו בהרצאות
אשר יעסקו בגבולות הזמן והמרחב של הנכבה ובאופני הבנתה כטראומה.
...
ועדת הכנס: הודא
אבו מוך, מורן בנית, תומר גרדי, חנן חבר, מחמוד כיאל, שירה לפידות,
ח'אלד פוראני ויהודה שנהב
מורן בנית
Moran.benit@mail.huji.ac.il
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי
עקוב אחר
הלינק כאן
תקדים באקדמיה –
פיטורים לפרופסור עם קביעות
האוניברסיטה העברית מפטרת את אייל בן ארי ופסול להנחות סטודנטים
לצמיתות
הסוציולוג
שהנחה מחקר שקבע
שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות,
הולך הביתה
בהודעה מטעם המחלקה לדוברות של
האוניברסיטה העברית: 'בית
הדין לערעורים של עובדי הסגל האקדמי של האוניברסיטה
העברית קיבל את ערעור האוניברסיטה על קולת העונש שנפסק
לפרופ' אייל בן-ארי בגין ניצול יחסי מרות וקיום יחסים אינטימיים
עם תלמידות. בגזר הדין
שניתן היום קובעים יו''ר בית הדין פרופ' פנחס
שיפמן וחברות בית הדין פרופ' אורנה קופרמן ועו''ד מרים ארזי-גיא
כי ''בית הדין החליט להטיל
על הנילון עונש של פיטורין מן
האוניברסיטה... כמו כן אנו קובעים כי הנילון יהיה פסול לצמיתות
להנחות או להדריך סטודנטים באוניברסיטה העברית אף אם יתברר
שכגמלאי היה רשאי למלא תפקידים אלה''.
בית הדין נימק את החלטתו
להחמיר את העונש בכך ש''המסר
העלול להתקבל הוא שהאוניברסיטה נוהגת בסלחנות כלפי אנשי-סגל
שסרחו ומוכנה להעלים עין מפגיעות חמורות בסטודנטיות. לפנינו
דפוס-פעולה שיטתי שבו הנילון ניצל לרעה, או ניסה לנצל לרעה, את
תלמידותיו."
'
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עוד ביטול של שירת ההמנון הלאומי "התקווה" בטקס
אוניברסיטאי רשמי; ראשי האוניברסיטה מתנערים מאחריות
סטודנטים שהשתתפו בטקס הסיום של בית
הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית שמחו מאוד לסיים את תקופת
הלימודים המתישה. אך הם לא ציפו כי
בטקס ההסמכה שלהם לא תנוגן "התקווה",
ההמנון של מדינת ישראל...
סטודנטים בבית הספר מספרים כי ההמנון הלאומי לא נוגן גם בטקסי הסיום
שהתקיימו בשנים הקודמות. ...
סטודנטים הלומדים בחוג מציינים כי מדובר בהחלטה פרטנית של בית הספר.
הם הוסיפו כי דיקן בית הספר פרופ'
ג'וני גל מודע היטב לדבר,
אך לפי שעה לא ברור אם מדובר בהנחייה שלו.
...
"כל
יחידה אקדמית באוניברסיטה רשאית ובעלת זכות לקבוע כיצד יתנהלו טקסיה,
ימי העיון שלה ואירועים אחרים שתחת חסותה ", נמסר מהאוניברסיטה. "הנהלת
האוניברסיטה לא רואה מקום להתערב באופי הטקסים -
כל עוד האירוע נעשה באופן המכבד את הנוכחים בו ואת המאורע".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה
העברית – משלא סיים להתנצל על שקילל את התנ"ך וכבר אלון הראל (החוג
למשפטים) מנהל מסע תעמולה נגד ההמנון הלאומי "התקווה"
אי אפשר להתעלם מן העובדה כי הסמלים של
החברה הממלכתית שלנו אינם סמלים עימם יכולים להזדהות כל אזרחי המדינה.
הן החרדים והן אזרחיה הפלסטינים של מדינת ישראל הם אזרחים שומרי חוק אך
הם מנוכרים לסמלים הממלכתיים-לאומיים של מדינת ישראל. מעטים האזרחים
הפלסטינים היכולים להזדהות בלב שלם עם התקווה בת שנות אלפים של העם
היהודי להיות עם חופשי במולדתו וגם מגן הדוד הכחול במרכזו של דגל ישראל
הוא בסופו של יום סמל דתי יהודי.
נשאלת אפוא השאלה כיצד יכול אזרח פלסטיני
המנוכר לסמלים הממלכתיים הללו להיות אזרח נאמן למולדתו? התשובה לשאלה
זו מחייבת הבחנה בין המישור הממלכתי לאומי למשור האזרחי. ניכור של
האזרח הפלסטיני מן הטקסים הממלכתיים לאומיים הוא בלתי נמנע בנסיבות
הקיימות. ואולם האזרח הפלסטיני יכול לחיות כאזרח נאמן בחברה האזרחית:
בבית הספר, באוניברסיטה, במקום העבודה, במועדון הספורט ובמרכז הקהילתי.
תפקידה של החברה האזרחית היא לאפשר לאזרח הפלסטיני חיים של שותפות מלאה
בספירה האזרחית מבלי שהסמלים הממלכתיים ישתלטו על הספירה האזרחית כולה.
הבלטת והדגשת הסמלים הממלכתיים-לאומיים דווקא בהקשרים של החברה האזרחית
מקשה על המיעוטים להיות שותפים מלאים למרקם האזרחי של החברה הישראלית
ופוגעת אנושות ביכולת לחיות חיים משותפים בחברה אחת. לא כל מי שאיננו
יכול להזדהות בלב שלם עם שירת התקווה הוא בוגד בעם ובמדינה. דווקא
הציונים שבינינו ואילו שקיומה של מדינה יהודית יקרה לליבם חייבים
להבטיח כי בני המיעוטים בישראל יוכלו לחיות בישראל בכבוד, בשוויון
ומתוך תחושת שותפות ושייכות מלאה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
המכון הישראלי
לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (האוניברסיטה העברית - החוג למשפטים) מתעקש
להתעלם מהגייס החמישי הדורש להטיל חרם על ישראל
שלשום עברה בוועדת חוקה,
לקראת קריאה שנייה ושלישית,
"הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת בישראל באמצעות חרם".
...
ההצעה מטילה סנקציות
על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות
שם.
היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל.
בימים אלה,
שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם,
ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים.
...
זאת,
ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין;
ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר;
ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק;
וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה.
...
גרוע מכך,
הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף
"מעוול"
-
ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן
-
ובכך לשתק את הגוף לחלוטין.
אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עמירם
גולדבלום (החוג לרוקחות) - מי שפעם דרש שייאסר על נוצרים פרו-ישראליים
להכנס לישראל, דורש עכשו מחיקת כל ההתנחלויות ושוכח להזכיר לקוראים
שהיה בין המי ומי ב"שלום עכשו"
חוץ מהאירוע הבודד הזה,
השפעה אמריקאית על הפעילות הישראלית בשטחים
-
יוק.
ברק
אובמה מאכזב יותר מקודמיו,
בגלל
הציפיות שיצר.
הוא טעה
כשהחליט לנאום בקהיר ולא בירושלים ושגה,
כשהטיל
וטו על החלטת האו"ם
נגד ההתנחלויות.
התוצאות
של חוסר פעולה נמרצת מצד אובמה כבר מתפוצצות בפני כולנו. במקום
שייצוק תוכן מעשי להצהרות הפומביות בדבר חשיבות השלום בין ישראל
לפלסטין,
הממשל
של אובמה נכנע ללחץ של יהודים בארה"ב,
שילדיהם
לא ייפגעו במלחמות הבאות,
ושל
ימין אמריקאי דתי קיצוני,
שמקווה
למלחמת גוג ומגוג כדי להחזיר את המשיח.
נותרה עוד הזדמנות,
כמעט אחרונה,
לפעול
לקידום השלום בין ישראל לשכניה בפלסטין. תמיכה
מסיבית בהכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר עשויה להטות את הכף ולהביא,
בפעולה
בינלאומית מתואמת,
לשובו
של הסיכוי לפירוק ההתנחלויות ולשלום.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
דוד שולמן (החוג לדתות השוואתיות) מוביל הפגנות למען המחבל ג'ואד סיאם
http://religions.huji.ac.il/faculty/shulman.html
להזכירכם-- יתקיים סיור מודרך בשכונת
סילואן ביום שישי הקרוב, בין השאר
כאות הזדהות עם ג'ואד סיאם, אחד הפעילים
המרכזיים בחזית השלום בשכונה זו
הסובלת מהתנכלויות יום-יומיות של המתנחלים.
ג'ואד נעצר פעמים רבות בחדשים
האחרונים והוא נתון במעצר בית זה זמן רב. השבוע נפתח
משפטו-- משפט פוליטי
לכל דבר.
***
מי שרוצה לדעת מי זה באמת סיאם - תקראו פה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/230/312.html?hp=1&cat=402
רגע לפני שאתם מוציאים את הממחטות, אני מציע לכם לערוך
היכרות קטנה עם מה שב"הארץ"
בחרו לא לספר. ובכן, ביום ראשון בבוקר, ממש בשעה שקוראי העיתון
קראו על סיאם האומלל, הוקרא בבית משפט
השלום בירושלים כתב האישום נגדו,
המתאר כיצד תפס סיאם את מאזן קאק,
תושב ירושלים שלטענת סיאם מוכר שטחים
ליהודים, ועם אחרים חנק אותו, הכה אותו ובעט בו.
כשקאק נפל על הקרקע המשיך סיאם להכות
אותו ולבעוט בו בכל חלקי גופו. קאק
סבל משטפי דם בצוואר ובירכיים ומחבלות בחזה.
סיאם, שאולי חשש שבטיפול הזה
אין די, ניגש אל רכבה של רעייתו של קאק, שישבה בו עם
בתה הפעוטה, הכה בו
במוט ברזל, שבר את שמשת החלון ועיקם את הפח.
חודש אחר כך פגש סיאם את קאק, ותבע ממנו
לבטל את התלונה שהגיש למשטרה.
כשקאק סירב, אמר לו סיאם: "יש לך יומיים, אם לא
תוותר על התלונה הזאת, אני
אהפוך את החיים שלך לגיהינום, ואני אחטוף ילד מילדיך".
עד כאן כתב האישום.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עיתון הארץ
מסכם את פרשת גדעון ערן (החוג לסוציולוגיה)
האוניברסיטה העברית בירושלים
שילמה כ-38 אלף שקלים לסטודנטית אשר התלוננה
כי המרצה שאצלו
למדה בחוג לסוציולוגיה ניהל עמה קשר אינטימי והתנכל לה בהמשך. זאת, במסגרת
הסכם גישור בין הצדדים, שנשמר עד כה בחשאיות. התשלום
לסטודנטית, אורטל
בן דיין, הוגדר כפיצוי "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה".
עוד נכללת בהסכם הכרה רשמית
בנכונות פרטי התלונה שהגישה בן דיין, ומנגד
-
בוטל
ההליך המשמעתי נגד המרצה, ד"ר גדעון ארן. על פי האוניברסיטה, ההסכמות
שהושגו בגישור "מספקות את האינטרס הציבורי".
...
בתגובה
לאי-מייל, כתבה בן דיין לארן כי "בשל האופי האלים של מכתב זה ובשל
פנייתך הטלפונית שנעשתה בטון מאיים, אבקש שלא תפנה אלי יותר
בשום צורה ואופן". העתק נשלח גם
לראש המחלקה לסוציולוגיה דאז, פרופ' זלי גורביץ - אשר
לא הגיב. כעבור כמה
ימים פנתה בן דיין, אז מאסטרנטית במחלקה, פעם נוספת לפרופ' גורביץ, ששוב לא
הגיב.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ד"ר אורית
קמיר (החוג למשפטים) חושפת שד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) המעורב
בפרשת ההצקה המינית של תלמידה הינו נשוי לגיסתו של אהוד אולמרט
אבל גדעון ארן, שאומרים שהוא
אוהב להזכיר שהוא גיסו של ראש הממשלה (כן, גם
לזה יש חשיבות
ציבורית בעיני, כעדות ל"איך יוצרים בסטודנטיות תחושה שהמרצה
הוא "משהו משהו"),
וככל הנראה לא אוהב שמתייחסים אליו כאל סתם אזרח, וחושב
שהוא זכאי למעמד
מיוחד, לא מוכן לקבל את העובדה שאני משתמשת בחופש הביטוי
ובחופש האינטרנט
כדי להגיד אמת למטרות ציבוריות בעלות ערך. (הוא, לעומת
זאת, לא חשב פעמיים
לפני, שלפי טענתה של א', סיפר על ה"רומן" שלו אתה
למרצים בחוג, וגרם
לה לתחושת בושה והשפלה על שחייה האינטימיים נפרשו בפני
המרצים בחוג בו היא
לומדת ומתרגלת. מתברר שארן סבור שהפריווילגיה לחשוף את
א' היא בלעדית שלו,
ואילו זהותו צריכה להשאר חשאית. כי בו הפרסום פוגע; בה,
כנראה לא. לו,
כנראה, יש שם מקצועי ואישי להגן עליהם; לה, כנראה לא. מעניין).
בעבר, כשהזכרתי את שמו, הוא מיד
התקשר לביתי כדי לאיים שאחדל. היום, הוא
שכר שירותי משרד
עורכי דין כדי לאיים גם עלי וגם על אתר "רשימות", במכתב
אלים ומתלהם, על
פיו הוא יתבע גם אותי וגם אותם בסכומי עתק על הנזק האדיר
שהם גורמים,
לכאורה, לשמו הטוב (בכך, כזכור, שהם מאפשרים לי להשתמש בחופש
הביטוי כדי להגיד
את האמת שיש לה ערך ציבורי). בסיס משפטי כלשהו – אין לו...
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מהומה על
תשלום "דמי שתיקה" לתלמידת ד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) שסבלה
מהצקה מינית ממנו
במאי 2009 קבעו חברי בית הדין
של האוניברסיטה כי
"המקרה שלנו איננו חד-פעמי, אלא התנהגות נמשכת לאורך
כשנתיים. בניגוד
למקרים אלה (כלומר, האחרים, א"ק), ההתנהגות במקרה שלנו
כוונה לא נגד קבוצה
בלתי מסוימת של אנשים, אלא נגד אדם אחד מוגדר. בניגוד
למקרים הללו, המקרה
הזה עסק לא בדעות מעליבות באופן כללי אלא בהפצת מידע
אינטימי על אדם
ספציפי; בניגוד למקרים הללו, במקרה הנדון, התנהגות הנתבע לא
פסקה גם לאחר
שהמתלוננת מחתה על כך; בניגוד למקרים הללו, במקרה שלנו הנתבע
יצר סביב המתלוננת
סביבה לימודית ואישית מביכה ומאיימת".
לדברי
ד"ר אורית קמיר,
מרצה למשפטים המתמחה בנושא הטרדה מינית, טענת האוניברסיטה
כי הקשר בין בן
דיין לארן היה בהסכמה, ועל כן אינו נחשב הטרדה מינית, היא
"שטחית
ומגוחכת על רקע קביעת בית הדין המשמעתי, לפיה ארן ניצל לרעה את
סמכותו ומעמדו
כמורה. השאלה איננה האם היתה הסכמה, אלא האם היא ניתנה
במסגרת ניצול יחסי
מרות".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית הטילה עונש
קל ומגוחך על פרופ' אייל בן-ארי (החוג
לסוציולוגיה) אולם מעריב מראיין את קרבנותיו וחושף את האמת
"הדעה
שלו הייתה חשובה לי.
תמיד
חשבתי שהוא לצדי.
שהוא
מכבד אותי.
הוא היה
האדם האחרון שהייתי מצפה ממנו לעשות משהו לפגוע בי".
לדברי א'
תקופה
קצרה לאחר מכן התוודה המרצה בפניה שהוא מאוהב בה ודרש ממנה לוותר על
הטיסה לארצות הברית.
בסופו
של דבר הציע בן ארי לא'
להצטרף
אליו לנסיעה לצרכי מחקר באמסטרדם.
"התאהבתי
בה,
סיפרתי
גם לאשתי"
"באותה
תקופה הוא כבר רצה אותי"
סיפרה א'.
"
היה
ברור שיש לו רגשות כלפיי.
הוא אמר
שמעולם לא התעסק עם סטודנטיות ואני הראשונה.
לא
רציתי לנסוע אבל הרגשתי שאין לי ברירה.
הרגשתי
שבצורה אלגנטית הוא סוחט אותי.
הוא
הבטיח שזה יהיה משהו חד פעמי שאני אבוא איתו לאמסטרדם וזהו.
ואני אמרתי
לעצמי אולי זה מחיר ששווה לשלם.
בהולנד סיכמנו מראש שלא יהיו יחסי מין מלאים.
הייתי
נחמדה כל הזמן לא הייתה לי ברירה".
...
גם ד',
סטודנטית נוספת שהתלוננה נגד בן ארי,
טוענת
שראתה בו דמות אב.
ד'
הייתה
אמורה לנסוע עם בן ארי לסמינר מתוכנן בגרמניה.
לטענתה
עוד קודם לכן הציע הפרופ'
לד'
לחלוק
עמו חדר.
"מאוד
הערכתי אותו"
סיפרה ד'
לחוקריה.
"כשהוא
הציע לחלוק איתי חדר באמצעות אי מייל הרגשתי לא בנוח אבל עניתי בחיוב.
לא פירשתי את ההצעה כתמימה.
זו הרי
הצעה לא ראויה.
מנחה
ומונחה לא חולקים חדרים".
חברי
בית הדין הרשיעו את בן ארי בניצול לרעה של מעמדו אך גם במקרה זה הוחלט
שלא להאשימו בהטרדה מינית
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - בן דרור
ימיני, עורך מעריב, מגנה את הפאשיזם נוסח פרופ' זאב שטרנהל (החוג למדעי
המדינה): "האיש שמצדיק טרור"
האיש שמצדיק טרור
ובעצם, זה לא ששטרנהל,
באצילותו, כאיש שמאל שפוי, מגן על השמאל הסהרורי.
הלוואי. הבעיה היא
ששטרנהל מוחק את ההבדל בינו לבינם. זה לא התחיל השבוע. פעם הוא כתב מאמר בזכות
מלחמת אזרחים: "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם
טנקים, יוכל לבלום
את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית"
("דבר"
1988). בשנת 2001, נאמן לדרכו, הוא מינה את עצמו לקצין תצפית של
המחבלים, תוך שהוא
מנסה לכוון את הפיגועים אל עבר המתנחלים: "אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה,
הם היו מרכזים את מאבקם נגד התנחלויות". הוא גם הוסיף
הצדקה אידיאולוגית:
"אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם". ההצדקה
ל"התנגדות" הפלסטינית, כלומר טרור, פורסמה חודשים בודדים
לאחר שהפלסטינים
דחו את מתווה קלינטון. סרבני שלום. איך וכיצד מעניקה להם הסרבנות הזאת
"לגיטימיות להתנגדות מזוינת"? אין סיכוי שנקבל הסבר. זה האיש.
צריך לדחות על הסף את הקביעה של
ליברמן על "סייעני טרור". אבל נדמה שאדם שמצדיק ומעודד את הטרור
- וזהו שטרנהל - ראוי לתואר הזה. לאחר אותו מאמר
אלים הוא התפתל
וניסה לחזור בו. למרות שאוצר המילים שלו מסתכם בצווחות
"פשיזם,
מקרתיזם", הוא קיבל את פרס ישראל. בסיכומו של דבר, הוא ניסה להציג
את הרושם שהוא נגד
הכיבוש. לא נגד ישראל. באותם ימים אפילו הגנתי עליו.
שטרנהל מתעקש
להוכיח שטעיתי. האיש הוא שור מועד.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית
- הפרופסורית לפמיניזם פרנסיס ראדאי (החוג למשפטים) סבורה שהגנה על
נשים יהודיות באמצעות "מצור" על עזה היא בלתי חוקית! רק כניעה למחבלים
היא כשרה??
"נכון, כי על פי המשפט
הבינלאומי, והוועדה מתייחסת לכך, אם הסבל שנגרם לאוכלוסייה
האזרחית מופרז
לעומת היתרון הצבאי הישיר והקונקרטי אזי הסגר בלתי חוקי."
...
"יכול
להיות שאם היו
בוועדה אשה או גבר עם זווית ראייה פמיניסטית הם היו לוקחים
ברצינות רבה יותר
את משמעויות הסגר, את מניעת הכנסת חומרי החינוך לעזה, את
מניעת הכנסת חומרי
הבנייה להקמת מוסדות חינוך ודיור ומניעת הכנסת צעצועים.
מישהו בעל ראייה
פמיניסטית היה מבין שסגר לתקופה ארוכה בהיקף כזה גורם סבל
שאולי לא
פרופורציונלי ליתרון הצבאי שבו".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
ארז תדמור מאשים את
דניאל בלטמן (האוניברסיתה העברית) במחזור היסטרי של סיסמאות אנטישמיות
שקריות
בתחילת השבוע שעבר פרסם
הפרופסור דניאל בלטמן מאמר בעיתון "הארץ" שכותרתו "1932
כבר כאן". במאמר, קבע
בלטמן כי המציאות הפנימית בישראל היום זהה
למציאות הפנימית
במתרחש בגרמניה בשנת 1932. "בישראל של היום מתקיימים לא
מעט תנאים שניתן
לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית,
טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד", הרשה לעצמו בלטמן
להיסחף.
בלטמן הוא אולי פרופסור בכיר,
ומעמדו עשוי להקנות לדבריו חשיבות בעיני
אנשים בעלי חשיבה
סמכותנית, אך הטון ההיסטרי והסיסמאות הדמגוגיות בהן עטף את מאמרו לא מצליחות
להסתיר את חוסר הביסוס לקביעותיו מרחיקות הלכת.
אלא שיותר מאשר בלטמן לא מבוסס
והיסטרי, הוא פשוט לא מקורי. כתיבתו היא
ביטוי נוסף לדלות
ולהתדלדלות הרוח באקדמיה הישראלית. לעובדה שהאינטלקטואלים הבכירים ביותר בישראל,
(בלטמן לדוגמה הוא ראש המכון ליהדות זמננו
באוניברסיטה
העברית), הם אנשים הממחזרים סיסמאות שקריות שאחרים ניסחו,
מדקלמים ומקללים
בלשון גבוהה מחשבות של אחרים, ושבויים באופנות פסאודו-אינטלקטואליות
שייצרו תועמלנים מוכשרים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
דניאל בלטמן (החוג ליהדות זמננו) האנטי-ציוני מאשים את החברה הישראלית
בתכנון ג'נוסייד
אין חברה המחוסנת מפני הידרדרות
לגזענות אלימה. בישראל של היום מתקיימים
לא מעט תנאים שניתן
לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל
מהלך של הפרדה
גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד. קיימות בה קבוצות מיעוט
(ערבים
וזרים) מנודות על ידי הרוב, אידיאולוגיה גזענית שהולכת ומתפשטת,
ניסיונות להצר את
הפעילות הפוליטית של המיעוט ולצמצם את זכויותיו האזרחיות,
מציאות ביטחונית
מתוחה, וגורמים פוליטיים חזקים בעלי אינטרס של התפשטות טריטוריאלית.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) מכפישה את צה"ל במילים "הצבא הכמעט הכי
לא מוסרי בעולם" ומעודדת את הסרבנות לשרת בצה"ל
מינויו
של יאיר נווה הוא
מינוי הולם. אין הולם ממנו לעמוד כמעט בראש הצבא הכמעט
הכי לא מוסרי
בעולם. על כן לא יאיר נווה אלא אנחנו - אנחנו צריכים להתפטר
מתפקיד מספקי
החיילים, מולידי החיילים ומחנכי החיילים לעתיד, לאזור אומץ
ולומר לילדינו:
סרבו. סרבו להיות חלק מארגון שבראשו עומדים פושעי מלחמה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
חנן חבר (החוג לספרות), הפאשיסט השמאלני, מקדם אחידות המחשבה וקובע שכל
מי שיחשוב אחרת שייך לימין הפאשיסטי; מעודד החרם והתערבות גורמים
חיצוניים בענייני הפנים של ישראל
חוק האזרחות החדש
הוא חוק טוב.
בחשבון
אחרון,
הוא
פועל לטובת מדינת ישראל.
בראש
ובראשונה החוק תורם להבהרת מצב העניינים במדינה, שבשנה
האחרונה,
ליתר
דיוק מקיץ
2010, מתגבר הפן הפשיסטי שלה.
החוק
יגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל,
ונראה
שכעת זה המוצא היחיד שאולי יחלץ אותה ממצבה העגום.
...
התקווה היחידה
לבלימת הפשיזם לא תבוא מבפנים.
היחלשות הכוחות
הליברליים והדמוקרטיים,
הלכודים בצבת
המחויבות התיאולוגית שלהם ליהודיות המדינה,
היא
הסימן הראשון לכך.
למעשה,
מעטים
המקרים בהיסטוריה של המאה ה-20
של פשיזם שנבלם מבפנים,
ולא על
ידי מלחמה חיצונית שגברה עליו.
לכן,
ככל
שהאופי הפשיסטי של מדינת ישראל יתבהר יותר,
כך יגדל
הסיכוי שכוחות חיצוניים יפעלו נגד המדינה, אם
בחרם כלכלי, שכבר
צובר תאוצה, ואם
באמצעים אחרים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה
העברית - אלון הראל (החוג למשפטים) מפטיר חצי-ברכה פוגענית בתנ"ך
על פי התנהגותו התוקפנית ומזלזלת
במהלך ההפגנה בשכונת שמעון הצדיק, אפשר לשאר כיצד הוא מתנהג בתור מרצה
במהלך דיון
לסרטון המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
אלון הראל (החוג למשפטים) ממשיך להשתלח בתנ"ך או באלה שקוראים בו
בימים האחרונים
פורסם סרטון
ובו מוצג קטע מדברים
שאמרתי במהלך הפגנה שנערכה בשייח ג'ראח לפני כמה
חודשים, המבטאים
זלזול בתנ"ך.
... הביטוי הנפוץ יותר
לחילול קודשי ישראל הוא השימוש היומיומי בתנ"ך לצרכים
פוליטיים
סקטוריאליים, כמו הצדקת גירוש אנשים מבתיהם, הצדקת אפליה שיטתית
כנגד ערבים בדיור
ותעסוקה ושימוש בתנ"ך כהצדקה להשגת פתרון דיור נוח במרכז
ירושלים על חשבונן
של משפחות פלסטיניות.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
עמיאל ורדי (החוג לאומנות) נעצר
לאורך כל השנה האחרונה פועל צה'ל
לטרפד את הפעילות ההומניטרית של אנשי תעיוש,
באזור הר חברון, באמצעות צווי
'שטח צבאי סגור'.
עשרות פעמים השנה, גורשו
הפעילים והחקלאים הפלסטינים מאדמותיהם,
ע' הצבא, שמשתמש בצווים באופן הנוגד את
הנהלים. במקום לשמור עליהם
מפני התנכלויות המתנחלים,
הצבא מגרש את החקלאים משדותיהם ומבורות המים שלהם.
... עזרא נעצר ואחריו נעצר גם עמיאל
ורדי שרץ אל הכרם במחאה. בתחנת
משטרת חברון העיד הסג'מ שהביא
את עזרא, עדות מפלילה שיכולה
היתה להחזיר אותו לכלא.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) מתלונן על הצהרת האמונים למדינת ישראל;
על פיו הנאמנות נוגדת את "חופש המצפון והדעה"
להבדיל
ממדינות אחרות, בזהותה של ישראל קיים יסוד
פרטיקולרי
ואידיאולוגי, נוסף על היסוד הקונטינגנטי של רוב יהודי. זאת ועוד, טיבה של ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית עדיין לא התקבע, והוא נתון במחלוקת
קשה בציבור
הישראלי. אחדים מהמפרשים יוצקים לביטוי משמעות דתית או לאומנית
ואופי דמוקרטי דל
ביותר. בשל יסוד זה, ההצעה יוצרת בעיה חמורה מבחינת חופש
המצפון והדעה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית &
מעקב IDI – הפרופסור האנטי-ישראלי ירון אזרחי (החוג למדעי המדינה) מגנה
את המדינה כ"פשיסטית " ולא דמוקרטית
פרופ' ירון אזרחי אמר
בעצרת: "ישראל מידרדרת מחזון של מדינה דמוקרטית
למדינה פשיסטית. או
שילדינו יעזבו את המקום הנורא הזה, או שיהיו בבתי סוהר
או שיילחמו ברחובות
כמו באיראן".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העבירית –
אייל בן ארי, הסוציולוג שהנחה מחקר שקבע
שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות, עומד בפני
ועדת משמעת על האשמות סטודנטיות על "אונס", "כפיית יחסי מין"
אף תלמידה של פרופ’ אייל בן ארי
מהאוניברסיטה העברית לא הסכימה להעיד נגדו בחשד להטרדות מיניות - והתיק
נסגר. באחרונה חזרה בה אחת מהן, ומסרה עדות בוועדה פנימית. גורמים
במשטרה: התיק עשוי להיפתח.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה
העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מסית בגילוי לאלימות והפעלת כוח
נגד תנועת "אם תרצו"
רק כוח יעצור כוח
מאת זאב שטרנהל
פורסם
27/08/10
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג
לספרות) מוזמן לפרסם בידוייו בעיתון דר שטירמר
לנוכח החרפת המשבר הזה, התגובה
הציונית לא איחרה לבוא. המשט, שהביא להקלות
מסוימות במצור על
עזה, חשף את פעולות הדיכוי ככאלה שאפשר לוותר עליהן, ובעיקר
הבהיר את
האפקטיביות של הביקורת הכלל-עולמית החריפה על ישראל. התגובה הקבועה
לבושת הכישלון,
להצלחת ה"אויב" ולהכרה בבידודה של ישראל - ההסתגרות פנימה
וההתקשחות של
הביטחון באשליית צדקתנו המוחלטת - הביאה עמה את הצורך למצוא אויב
מבית, כזה שבאמצעות
רדיפתו קל להיטהר מן הבושה, מן הביקורת ומן האשמה.
המשבר הקיצוני שבו נתונה
הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את
העם הפלסטיני בלי
שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות
הביקורתיים, שאינם
מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא
שבו היא נתונה
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – ח"כ זבולון
אורלב וועדת החינוך תדון בפרשת המרצה ד"ר ברץ שפוטר בעקבות "החלטה
שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים" שמטילה "עננה כבדה על
האוניברסיטה"
יו"ר ועדת החינוך, התרבות
והספורט של הכנסת ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיב על פיטורי המרצה
ואמר: "לאחר ששוחחתי וביררתי
את העניין עם המרצה
ועם חלק מהנוגעים בדבר באוניברסיטה, עולה חשד כבד שמדובר בהחלטה שנגועה
בנימוקים פוליטיים לא ענייניים.
חובת ההוכחה להבהיר
את ההחלטה המוזרה מוטלת על האוניברסיטה. ההחלטה
התמוהה מטילה עננה
כבדה על האוניברסיטה. בדעתי לכנס ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך כדי לברר את
העניין".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
מעריב מדווח שדן ברץ (החוג לפילוסופיה) "המרצה הנערץ" פוטר עקב היותו
ימני-לאומי! הוחלף במרצה שאיננו "ותיק או מנוסה יותר" ממנו.
הרוחות סוערות בפקולטה למדעי
הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות
הפסקת
העסקתו של מרצה
פופולרי לפילוסופיה. ד"ר רן ברץ לא ישוב לשנת הלימודים הבאה
בגלל השתייכותו לצד
הימני של המפה הפוליטית, כך לפחות סבורים מרצים
וסטודנטים
במוסד האקדמי.
ברץ נחשב למרצה מוצלח ומוערך
מאוד לפילוסופיה יוונית. במשובי הסטודנטים הוא
הגיע למקום הראשון,
והתלמידים מכנים אותו "המרצה הנערץ". אבל ברץ, תושב כפר
אדומים, קצת שונה
מחלק מהמרצים מבחינת השתייכותו הפוליטית.
הוא כתב כמה מאמרים בעיתונות
בעלי תוכן ימני-לאומי, הוא עמית במכון "שלם",
ושמו עלה השנה
לכותרות בעקבות שני דוחות מתוקשרים שעוררו סערה באגפים
השמאליים
של האקדמיה: הדוח
שביקר את הקשרים של הקרן החדשה עם ארגוני שמאל קיצוני,
שברץ
היה אחד ממחבריו,
ודוח תנועת "אם תרצו" על המגמות האנטי ציוניות באקדמיה,
שברץ
נתן ייעוץ אקדמי לחלקים
ממנו.
...
"מרצה שהוא
באמת עילוי בתחומו, פילוסוף שמתמסר לעבודה האקדמית ומורה נערץ,
הוחלף
במרצה אחר שהוא לא
ותיק או מנוסה יותר, ובניגוד לברץ לא סיים דוקטורט
בהצטיינות. אז איפה
שיקול הדעת של האוניברסיטה?"
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
דני קשמרו מחדשות
ערוץ 2 חושף פעילים מהשמאל האנטי-ישראלי: קובי סניץ (אוניברסיטת בן
גוריון, החוג למתמטיקה), עמנואל פרג'ון (האוניברסיטה העברית, חוג
למתמטיקה) וחיים בראשית (אוניברסיטת מזרח לונדון, החוג ללימודי תרבות)
זה היה עוד שבוע קשה לתדמית של
ישראל בעולם. להקות ביטלו ביקור כאן, ארגונים בעולם קראו להחרים מוצרים
תוצרת הארץ, ונציגים ישראלים בחו"ל ספגו גידופים ואפילו מכות. אנחנו
פגשנו את הישראלים שלא רק מצדיקים את המהלכים האלה - אלא יוזמים אותם
בעצמם. עד כמה זה דמוקרטי? או לגיטימי? מה שבטוח, לא תישארו אדישים...
והדברים האלה צריכים להטריד
את כולנו.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
גבריאל שפר (החוג למדעי המדינה) מאשים את ישראל בפיתוח בפצצה הגרעינית
האיראנית
'הגישה
הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים
בגילויי אנטישמיות,
גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו
האחרונה לגילויים
אלה.
...
בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-הערבי-הפלסטיני, הרי שישראל תרמה ותורמת
לחוסר
היכולת להגיע לפתרון
ואפילו לניהול סביר והוגן של הסכסוך.
...
דברים אלה חלים גם על עמדת
ישראל ביחס לשאיפתה - הבלתי רצויה כשלעצמה - של
איראן (ואולי גם של
סוריה) להשיג נשק גרעיני. פיתוח נשק גרעיני על ידי
איראן
הוא, בחלקו, תגובה ליכולת הגרעינית המיוחסת על פי פרסומים זרים
לישראל
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
הקיטש של פרופ' מרגלית (החוג לפילוסופיה)
השמאל הישראלי הקיצוני
ממשיך לחלק מתנות לעצמו. אחרי זאב שטרנהל (לפני שנתיים) ויהודה נאמן
(לפני שנה) הגיע תורו של אבישי מרגלית לקבל את פרס ישראל. הפרופסור
לפילוסופיה, כמו שני קודמיו, לא יחמיץ הזדמנות להאשים את ישראל בכל
המתרחש במזרח-התיכון. כמותם הוא ישמח מאד לקבל את הפרס ואת המעטפה.
אולם בניגוד להם, הוא גם מוצא לנכון לפגוע בזכר השואה ובחיילי צה"ל
הנופלים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
נורית פלד-אלחנן (חוג לחינוך) קובעת שמדינת ישראל רוצחת נוער ערבי
מכוון שמתיחסים אליהם "ככינים"
בישראל נוהגים מאז ומתמיד
בילדים פלסטינים על פי האמרה "בני כינים
ככינים". יש
האומרים זאת בריש גלי ויש השותפים לדעה בשתיקה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
עופר שנער (החוג למדיניות ציבורית וממשל) מאשים מתנגדי ההפרטה והימין
בהתקפת הנעל על נשיאת בית המשפט העליון
לא ניתן להתעלם מהקשר בין
האלימות שבה נוקטים מנהיגי ישראל לבין האלימות הרצחנית המשתוללת בישראל
בתקופה האחרונה: הסגנון הראוותני של התנהלות שר הביטחון, המתקפה הבוטה
של שר האוצר נגד בית המשפט העליון (בעקבות ההחלטה האמיצה לבטל את הקמתו
של בית כלא פרטי), וכמובן תהליכי ההפרטה של שירותים שלעולם לא יניבו
רווח, כגון שירותי הבריאות ומערכת החינוך בישראל, תהליכים שמקדמת
הממשלה בימים אלה ממש. על כל אלה אפשר להוסיף את האופן שבו ישראל
מתייחסת לפליטים מאפריקה ואת תוכנית ויסקונסין הפוגעת בכבודם של
המובטלים ויוצרת רווח על חשבונם. כל אלה משאירים את האזרח המום מול
האלימות הצינית של השלטון
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) משווה בין הסרבנות השמאלנית "המוסרית"
ובין הסרבנות האידיולוגית של דתיים "הפולטית" ולא מוסרית
בין התקוממות מוסרית,
המעוגנת בדבקות בנורמות אוניוורסליות, בעלת אופי אישי לחלוטין ומלווה
בנכונות לשלם את מלוא מחירה, לבין המרד האלים והמאורגן, הפוליטי
במהותו, המתרחש היום בהתנחלויות, אין ולא כלום. ... הישיבה היא מסגרת
חיים, לא מוסד שבשעריו באים ללמוד ורק ללמוד. זהו מוסד מונוליטי, מונהג
בידי שליט יחיד, המקיף את כל תחומי חייו של התלמיד. כאן לומדים לציית,
לא למרוד במוסכמות או במרות אינטלקטואלית כזאת או אחרת.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) - ישראל אשמה עד שתוכח אחרת וגם אז אשמה.
כל אחד מבין שלהתנגדות הצבא
לחקירת ההאשמות שהועלו נגדו יכולה להיות רק סיבה אחת: יש מה להסתיר. יש
דרך פשוטה לשכנע שכל חקירה נוספת מיותרת, והיא כמובן חשיפת התחקירים
שביצע הצבא עצמו. פומביות היא אחד מיסודות המשפט. אין שום סיבה להאמין
לצבא יותר מאשר לכל גוף ציבורי אחר. לכן כל שצריך לעשות הוא, להציג את
החומר לציבור.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) – מגנה את "האליטה הפוליטית הישראלית"
בליחמה בלתי מוסרית במצבע "עופרת יצוקה"; לא מזהה את תפקיד של עצמו
בבניית "חומת הדה-לגיטימציה הסוגרת" על ישראל
אין ספק,
שלא היתה כאן כוונה תחילה לפגוע בלא-לוחמים, אך האסון שפקד את משפחת
אל-עייש היה תוצאה הכרחית וחזויה מראש של מימוש העיקרון של אפס סיכון.
זאת דוגמה אחת מיני רבות, הממחישה עד כמה זול היה בעיניים ישראליות
מחיר חייהם של הפלסטינים. אך המחיר לא נקבע בשטח, הוא חרוט בפרמטרים
שנקבעו למבצע מלכתחילה על ידי צמרת ההנהגה הישראלית. גם כאן הכל ברור
וגלוי. לכן האחריות אינה מוטלת על הפיקוד הזוטר והבינוני, אלא על מי
שעיצבו את נורמות הלחימה החדשות ואישרו אותן. הבעיה היא קודם כל
מוסרית, ומאחריות זו לא תוכל האליטה הפוליטית הישראלית לחמוק. דו"ח
גולדסטון היה בלתי נמנע.
...
השורה התחתונה
היא, שמבצע "עופרת יצוקה" תרם נדבך נוסף לחומת הדה-לגיטימציה הסוגרת
בהדרגה על מדינת היהודים. גם אם שום ישראלי לא יגיע בעתיד הקרוב להאג,
הכתם המוסרי לא יימחק והשלכותיו עוד לפנינו.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
תוהים איך יורי פינס (החוג למזרח אסיה) קודם לראש חוג
למרות הצהרות האנטי-ישראליות שלו
הסערה האחרונה אותה חולל
ניב גורדון עם הקריאה להחרים את ישראל, השכיחה לרגע את דברי הבלע
הקיצונים אותם השמיע נגד המדינה ראש חוג אחר. המדובר במרצה לא כל כך
ידוע עד כה, ראש החוג למזרח אסיה בירושלים, שבשנאתו למתנחלים חשף כמה
עצבים רופפים במשנתו הפוליטית. הוא ממתין ליום בו תחוסל ההתיישבות
ביהודה ובשומרון, הוא סבור כי כל חייל המשרת בשטחים הוא פושע גמור, הוא
מתגעגע למולדתו בברית-המועצות לשעבר והוא בעל עבר סטודנטיאלי של
חוליגאן...... קבלו את פרופ' יורי פינס, מרצה להיסטוריה סינית
אימפריאלית וחבר במפלגה הקומוניסטית. ושלא תעזו לומר לידו מלה רעה אחת
נגד סין הקומוניסטי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית - אלי פודה (חוג ללימודי האיסלם והמזה"ת) מחבר
שאיפות לאומיות ל"נראטיב הערבי" עבור
המהגרים
הערבים שפלשו למנדט הבריטי
עד 1948
תוכנית הלימודים שעל פיה
נכתב הספר ביקשה להציג תמונה מאוזנת, המאפשרת גם לילד הערבי לקרוא את
הסיפור שלו. הצגת שני הנרטיווים נועדה לעורר דיון בבתי הספר על הצורך
להכיר את האחר. בדיקת ספרי ההיסטוריה שמהם למדו התלמידים הערבים מאז
1948 מגלה אימוץ של שיח ציוני מובהק, בכל הנוגע למלחמת 1948 ולסכסוך.
הסיפור הערבי-הפלסטיני נעדר מספרי הלימוד וברוב המקרים הפלסטינים אף
חסרים שייכות לאומית. ... ואמנם, בשנתיים האחרונות חלה תפנית.
תוכנית הלימודים
בהיסטוריה לערבים עודכנה, ושני ספרי לימוד כבר ראו אור במסגרתה.
באלה מוזכרות
השאיפות הלאומיות של הערבים בפלסטין כסיבה המרכזית לסכסוך עם היהודים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
יורי פינס – בן דרור ימיני, עורך מעריב, קורא להתבטאותיו של יורי פינס
"בזיון"
פרופ' יורי פינס קנה את עולמו.
התבטאות מכוערת אחת הפכה אותו להרבה יותר מפורסם מכל המאמרים בתחום
הידע שלו ... רועי קליין ז"ל התפוצץ על רימון שנזרק על חייליו והקריב
את עצמו תוך הצלת פקודיו. גיבור ישראל. האיש הפך למיתוס. הוא ושכמותו
ציוו לנו את החיים. פינס חגג עליו בשבוע שעבר, כאשר ייחל להריסת ביתו.
אפשר לתמוך בפינוי מאחז או התנחלות.
אבל חדוות
החורבן הזאת היא ביזיון.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
יורי פינס (החוג ללימודי מזרח אסיה), "אויב נוער הגבעות", מתבטא נגד "מתנחבלים"
ורס"ן רועי קליין ז"ל
סערה באוניברסיטה העברית
בירושלים בעקבות התבטאות חריפות של ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, פרופ'
יורי פינס, נגד קמפיין התנגדות להריסת ביתו של רס"ן רועי קליין ז"ל:
"אני מקווה שלא רק ביתו של הרס"ן ייחרב, אלא ההתנחלות כולה,
ושהמתנחבלים יפוצו לכל הרוחות". ... בתגובה
ל"מעריב" אמר פרופ' פינס: "זוהי עמדתי. עניתי לא כמרצה אלא כאדם בעל
דעה פוליטית. אני בעד חיסול מוחלט של מפעל ההתנחלויות וחזרה לגבולות
הקו הירוק. נוער הגבעות הם האויב שלי
".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת
העברית – תנועת אם תרצו דורש לעקור מהשורש את התופעה של הצדעת מועל היד
במהלך הבחירות בקמפוס
עמית ברק, סמנכ"ל
"אם תרצו", תנועת הסטודנטים הציונית, שיגר מכתב ליו"ר
וועדת החינוך של הכנסת בדרישה לקיים דיון בנוגע לפרשת "מועל היד" במהלך
הבחירות
לאגודת הסטודנטים. ברק, ששיגר מכתב דומה לפרופ' מנחם מגידור נשיא
האוניברסיטה
העברית, מזכיר כי סטודנטים פעילי תא "קמפוס לכולנו" הצדיעו במועל יד
כנגד פעיל "אם
תרצו" במהלך יום הבחירות. "אבקשך לשקול את האפשרות להעלות נושא זה
בישיבת וועדת
החינוך הקרובה או למצער להתייחס אליו באחת מישיבות הוועדה".
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
אוניברסיטת העברית –
תנועת אם תרצו מתלונן לראשי האונברסיטה על הצדעות במועל יד בקמפוס
עמית ברק,
סמנכ"ל תנועת אם תרצו, שלח מכתב לנשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם
מגידור, בו
מחה על הצדעות במועל יד במהלך יום הבחירות
לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה
העברית.
"במהלך
יום הבחירות
לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, כחלק מהווי יום הבחירות,
סיירו חברי תא "אם תרצו" ברחבי
הקמפוס
בליווי שירי "עם ישראל חי", "ירושלים של זהב" ועוד ובהנפת דגלי המדינה.
בשני
מקרים שונים במהלך סיור זה, נעמדו מול פעילי "אם תרצו", פעילים מתא
"קמפוס לכולנו"
(המורכב
מפעילי מר"צ, חד"ש ונוספים) והגיבו בהצדעת מועל יד, כשהם עושים זאת
לעיני
הציבור כולו. המקרה הראשון אירע במסדרון חברה על ידי פעילת "קמפוס
לכולנו" והמקרה
השני
אירע על ידי תומך התא בפורום בסמוך למסדרון חברה", סיפר ברק.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
שמואל אמיר (חוג לכלכלת הבריאות) מצדיק ומעודד
טרוריסטים רצחניים
דם על
הידיים" היא הסיסמא
היעילה ביותר שיצאה עד כה תחת ידיהם של תועמלני הממסד
הישראלי. לדימוי
אימפקט ויזואלי מידי: רוצח חסר צלם אנוש שיש להחזיקו בכלא
לכל ימי חייו.
הדימוי דוחק הצידה כל שאלה
אחרת כגון מה גרם למעשיו, האם הוא היחידי עם
דם על הידיים ופוסל
מיד כל אפשרות לנהל אתו או עם שולחיו מו"מ (הכוונה כאן
לחמאס).
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית –
שמואל אמיר מתמקד ב"תגובה יחסית" ומצדיק פשעי המלחמה של החמס
על מנת שתתקיים מלחמה,
צריך כידוע שני צדדים, אך כאן בעזה, כלום יש שני צדדים להפצצת עזה מן
האוויר? הלא בצד אחד מתייצב חיל האוויר, המצויד במיטב המטוסים –
המסופקים ע`י `הידידה` ארה`ב, ומצד שני אנשים חסרי הגנה לחלוטין,
הניצבים מול אש תופת היורדת עליהם משמים. האם ידוע על מלחמה בה קיים
לוחם אחד בלבד? לפי הנחות ייסוד אלו, הלחימה עליה הכריז שר הביטחון
הישראלי ברק, אינה מלחמה אלא צייד! ציד אנשים ללא יכולת התנגדות
מינימאלית, הנשחטים מן האוויר.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
נורית פלד-אלחנן - בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את נורית פלד-אלחנן
"על תקן של בוגדת"
לרוצחי החמאס היא קוראת "לוחמי חירות". נראה שגם
הנאצים היו כאלה, כאשר הם פעלו נגד היהודים. הרי שנים של דמוניזציה, של
הפיכת היהודים ל"סכנה לשלום העולם", קדמו להשמדה. פלד-אלחנן ממשיכה
במלאכה. היא בשלב הדמוניזציה. אלא שאז, באותם ימים, אחת כמו פלד-אלחנן
הייתה מושלכת לכלא על תקן של בוגדת. העולם השתנה. פלד-אלחנן היא כלת
פרס סחרוב שהוענק לה על ידי הפרלמנט האירופי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
זאב שטרנהל - מגנה "ציונות קולוניאליסטית"
עכשיו יש
לנו גם ציונות קולוניאליסטית, מבוססת על אי-שוויון אתני ודתי, התופשת
את עצמה כשליחתה הבלעדית של ההיסטוריה היהודית. ההבטחה האלוהית ולא
זכויותיהם הטבעיות של בני אדם לחירות, לעצמאות, לשלטון עצמי היא בעיניה
מקור הלגיטימיות האחד והיחיד של שיבת היהודים לארץ ישראל. על פי תפישה
זו הארץ שייכת לא רק ליהודים החיים, אלא לכל הדורות שהיו ולאלה שטרם
נולדו: לכן, לבני הדור הנוכחי אין זכות לחלוק את הבעלות על הארץ עם בני
עם אחר....
בחברון נוצר מצב שהוא חרפה לאומית, חטא ופשע אמיתיים: האפרטהייד, כתב
המשפטן בועז אוקון ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, כבר כאן.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
אייל בן ארי -
מיליטריזם במחלקה לסוציולוגיה
יום לאחר
מעצרו של הפרופ' אייל בן-ארי בחשד
שכפה מין על סטודנטיות, מרצים וסטודנטים תיארו ביום חמישי משטר
של פחד והשתקה ששורר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ושמונע
מסטודנטיות לדווח על מקרים של הטרדה מינית. מתרגלת בחוג אף האשימה את
מוסדות האוניברסיטה בטיפול רשלני בטענותיה על הטרדה מינית מצד מרצה
נוסף בחוג, שאינו בן-ארי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
אייל בן ארי - הפרופסור שבהנחייתו נטען שחיילי
צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים - חשוד באינוס סטודנטיות
אייל בן ארי הוא הפרופסור
לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים
מכוון שהם לא אונסים. בן ארי, מומחה לסוציולוגיה צבאית, הינו שאמלני
קיצוני שעבודותיו הן תעמולה אנטי-ישראלית בהסוואה של מחקר אקדמי כגון
הטענה למידת המיליטריזם בחברה הישראלית.
אותו פרופסור אייל בן ארי נעצר
ונשלח למעצר בית על חשד לכפיית מין וקבלת הטבות מיניות תמורת קידום
פרוייקטים והענקת מלגות לאותן סטודנטיות.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה
העברית - אמנון רובינשטיין תוהה על אונס האקדמיה
בן-דרור ימיני סיפק לי את השיא הזה
בחודש שעבר, כאשר סיפר בטורו על עבודת מחקר באוניברסיטה העברית, שבה
מסבירה תלמידת מחקר מדוע חיילי צה"ל אינם אונסים נשים פלשתיניות. שאלת
המחקר היתה: איך זה שבניגוד למקובל בצבאות כיבוש אחרים, בצבא הכיבוש
הציוני "אין אונס".
לחוקרת היו שני הסברים: ראשית,
חיילי צה"ל אינם אונסים משום שבעיניהם הפלשתינים עברו תהליך של
דה-הומניזציה "ומשום כך לא ייתכן אקט מיני עם מי שנתפס כלא אנושי".
שנית, בהימנעותם מאונס הם משרתים מטרה דמוגרפית, שכן האונס עשוי להביא
להריון שיגדיל את כוח האדם הפלשתיני ויגדיל את מספרם של אויבינו -
כלומר, לא רק שאין אונס אלא גם אין קונדום.
הדבר המשמעותי הוא לא המחקר ההזוי
הזה. אין הוא יוצא דופן. בחלק מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימת הסתה נגד
ישראל ברמה הנמוכה ביותר. פילוסוף ידוע באוניברסיטת תל-אביב כינה את
ישראל "פח הזבל של אירופה", וסטודנטים כידוע מושפעים ממוריהם, גם כאשר
אלה אחוזי שנאה מטורפת נגד המדינה שממנה הם מתפרנסים ובזכות ההתקפות
עליה הם מתפרסמים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ירון אזרחי - די עם "ציר הרשע"
כמדינה הלא מוסלמית היחידה
במזרח התיכון, ישראל לא תוכל להתקיים באזור לאורך זמן אם תמשיך למלא
בעיני עצמה ובעיני שכנותיה את תפקיד ראש החץ של המאבק המערבי באיסלאם.
אף שמאבק זה החל תוך התמקדות באיסלאם הפונדמנטליסטי-טרוריסטי, התגובות
במערב ובישראל מטשטשות יותר ויותר את ההבחנה בינו לבין האיסלאם המתון.
בעוד ישראל נתפשת כנטע זר,
הגלובליזציה של המאבק באיסלאם הפונדמנטליסטי לא רק שאינה תורמת
לביטחוננו - אלא מעמידה את מיטב הדור הצעיר שלנו בקו האש; מעמסה קשה
מנשוא זאת מוטלת על כתפי מדינה המגלה רגישות קיצונית לאבידות ולחטיפות
של חיילים ואזרחים.
במשך שנים לא השכילו מנהיגים
לפרק את הפצצות המתקתקות של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, כולל רמת
הגולן; מנהיגים שנכשלו בהבנת הסכנות המצטברות של התגרות בעולם המוסלמי
ושהפכו את ישראל לשופר האזורי לסיסמאות אנטי-מוסלמיות גורפות כ'ציר
הרשע' או 'ציוויליזציה מפגרת', מעלים את ישראל על מסלול התנגשות עם
העולם המוסלמי כולו. במשך עשרות שנים תרמנו תמונות קשות של הרג אזרחים
תחת כיבוש, של השפלת נשים, זקנים וטף במחסומים ושל חומות המבתרות
כפרים. ישראל הצליחה לספק תמיכה ויזואלית שוטפת לדמות השטן שמשווה לה
התקשורת המוסלמית. לכן, דווקא אחרי עוד מלחמה כושלת, ולאחר שמלחמת יום
כיפור, האינתיפאדה, הסקאדים, הטרור, הקסאמים והקטיושות הוכיחו שמחיר
הניסיונות לפתרון צבאי מעלים חרס; דווקא עכשיו הגיע הזמן לתפנית חדה
בתודעה ובמדיניות הישראלית כלפי העולם המוסלמי.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה
העברית -
נורית פלד-אלחנן: 'במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה'
חבל שאי אפשר לחגוג היום את
סיום פעולתן של הנשים בשחור. אך האמת היא שפעולתן הולכת ונעשית קשה
מיום ליום. במדינה שבה מולכים אלי המוות והכסף, במדינה שכלכלתה פורחת
וילדיה רעבים, שגיבוריה המיתולוגיים הם רוצחים ללא חת, שקברניטיה מודים
בגלוי ובפומבי שחיי אדם אינם שווים בעיניהם כקליפת השום, במדינה השולחת
את בניה להיהרג מבלי לטרוח אפילו להמציא סיבה לכך, במדינה שכולאת
מליוני בני אדם בגטאות ובמכלאות וממיתה אותם לאט לאט, קולן העקבי, השקט
של הנשים בשחור הוא קול הסירוב המצפוני החזק ביותר. הנשים בשחור הן
דוגמה ומופת לסירוב לעבוד את אל המוות, סירוב לציית לחוקי הגזע של
מדינת ישראל. סירוב לחינוך הגזעני ולהרעלת המוחות השיטתית והיומיומית
המזינה את בתי הספר, את אמצעי התקשורת ואת נאומיהם של נבחרי האומה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עופר ניימן (מדעי המחשב) במאמר תגובה למאמר של
בן-דרור ימיני
מקרה שחאדה איננו יחיד במעללי
חיל האוויר. יתרה מזו, עדויות רבות ומפורטות של חיילים וקצינים בצה'ל
פורסמו בנוגע למעשים שאין מנוס מלהגדירם כ'פשעי מלחמה'. חיילי 'שוברים
שתיקה' ראיינו מאות חיילים, שהעידו בין היתר על ירי מכוון בילדים ועל
עינויים. דוגמה אחת מני רבות היא עדות צנחן על חייל בחברון שירה בדם קר
בתושב העיר שפרק סחורה מרכב, התגאה בכך, ונעזר במפקדיו שהסתירו את
האירוע. למרבה הצער, המערכת המשפטית בישראל, אליה עתרנו ונעתור, כמעט
שאינה חוקרת עדויות אלו. באין דין ודיין, כאשר ראיות מושמדות ועדויות
מטויחות, הופכים מעשי הנבלה לנגע מערכתי, ומדינת ישראל כולה, כמו
חזבאללה וארגונים פלסטינים, מוכתמת בפשעי מלחמה. כישראלים אנו מחויבים
לפעול נגד הפשעים הללו. מחויבותנו מודגשת לאור העובדה שאלפי פלסטינים
הועמדו לדין בישראל בגין ביצוע פשעי מלחמה, אך אף ישראלי בכיר לא הועמד
לדין על פשעי מלחמה, ואף חייל או קצין לא הועמד לדין בשנים האחרונות על
רצח אזרחים בשטחים. אם מדינת ישראל שופטת חשודים פלסטינים, נתיני
הכיבוש ומשוללי אזרחות, בודאי אין מניעה שאזרחים ישראלים יישפטו
בבריטניה.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
ויקטוריה בוך - הטיהור האתני המתקדם
הוכנה הקרקע לטיהור אתני של הפלסטינים בשטחים הכבושים, וטיהור אתני
נמצא בעיצומו. זהו הפרויקט העיקרי של מדינת ישראל כיום. לאדם חסר פניות
ובעל בינה ממוצעת, יספיק קרוב לוודאי, סיור בודד בשטחים הכבושים על מנת
לגבש דעה דומה. מאז ומתמיד, המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח
אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות. ניתן להבחין במספר שלבים של
תהליך סיפוח השטח הכפרי בגדה המערבית, המהווה כ-60% משטחי הגדה. נכון
להיום 9% מכלל האדמה בגדה המערבית הועברה לשליטה ישירה של ההתנחלויות.
לא מזמן, גילה תחקיר של שלום עכשיו, שרק 12% מן האדמה הזו נמצא בשימוש.
"מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי
למנוע בנייה פלסטינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום
לפלסטינים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים - ותופסים קרקעות
סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלסטינית".
על פי בצלם, כבר ב-2002, 41.9% מהגדה המערבית הוקצה למועצות אזוריות
ישראליות. ובמשך שנים כל "שטח
C"
הכפרי של הגדה היה תחת שליטה אדמיניסטרטיבית של הגוף המתקרא "המינהל
האזרחי", אשר בשיתוף הדוק עם זרועות אחרות של הצבא וביחד עם המתנחלים
עומל על הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לאומללים ככל האפשר; כשהמטרה
הברורה היא לגרום להם לעזוב.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית -
נורית פלד-אלחנן - תיק הרצח של עביר ארמין נסגר
כמה עצוב להיווכח שמספר
המשתמטים מן השירות בצבא הכיבוש הוא כה נמוך, ושבעצם אין שום פגיעה
במוטיבציה של ילדי ישראל לעטות על עצמם את מדי הברוטליות.
פרופסור סטיוארט כהן
מאוניברסיטת בר אילן מנחם אותנו בהכריזו שה'אשמה' נעוצה בריבוי מספר
החרדים שאינם מתגייסים ומודיע שצבא ארצות הברית היה גאה באחוז משתמטים
כה נמוך במלחמת וייטנאם. אולי כדאי דווקא ללמוד משהו מן האמריקאים של
שנות הששים, או אף מן היהודים החרדים לשלום ילדיהם.
כשנודעו ממדי ה'השתמטות'
הוזמנתי לתוכניתו של עודד שחר "פוליטיקה" בתור אם שלא תתיר לבנה (בן 15
היום) להתגייס. חוץ ממני, כך נאמר לי במסע שכנוע ארוך, הוזמנו רק גברים
ורובם גנרלים שוחרי מלחמה כמו אפי איתם ויוסי פלד. לאחר ששוכנעתי שחלקי
בתוכנית חשוב ומכריע, הסכמתי. התחקירנית שאלה אותי מדוע לא אתיר לבני
להתגייס. הסברתי לה שצבא שעוסק כבר ארבעים שנה בהתעללות שיטתית וגוברת
באוכלוסייה אזרחית, (התעללות שמשום מה גם עיתונאי אמיץ כגדעון לוי מכנה
אותה בשם המוזר "שיטור"), צבא שמחנך את חייליו שהרג ילדים פלסטינים
ומגיניהם – כדוגמת ריצ'ל קורי וג'יימס מילר - איננו פשע, צבא שאיש
ממצביאיו לא נענש ולא ייענש לעולם על פשעים נגד האנושות, איננו המקום
הראוי לבני שחונך לאהבת אדם, שרבים מחבריו ומחברי אחיו והוריו הם
פלסטינים הנתונים לאותו משטר טרור של עינויים יומיומיים.
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
האוניברסיטה העברית
- מותו של ברוך קימרלינג - האיש שלא עלה, אלא היגר לכאן
קימרלינג העניק תיאורים
פוליטיים למה שהסביבה שלו - עיתונות, פוליטיקה ואוניברסיטה - העדיפה לא
לתאר, אלא למחזר, להסתיר מאחורי קלישאה. הכיבוש הוא דוגמה מצוינת.
קימרלינג הקדיש הרבה מאוד כתיבה מחקרית ופובליציסטית לכיבוש. לפעמים,
בקריאה של "טקסטים ביקורתיים", נדמה לך כאילו עצם השימוש במלה "כיבוש"
- אחרי שבמשך שנים נחשבה ל"חתרנית", או-הה מה זה חתרנית - עושה את כל
המלאכה. לפעמים נדמה כאילו המרצה הרדיקלי עומד בכיתה ואומר "כיבוש"
ותלמידיו רושמים כיבוש וכבר נפתר הצורך לומר משהו, ונפטרו הכל מחובת
התיאור הפוליטי או הסוציולוגי, לשון אחר מהמשגה. מה פירושו של הכיבוש
הישראלי של השטחים הפלשתיניים מקץ ארבעים שנות שלטון פרוע, חסר גבולות,
שסניגוריו אוהבים לומר עליו כי הוא "נאור יותר מכל כיבוש אחר", ושוכחים
כי נאורות זאת לא נבדקה אף פעם מצדו הפלשתיני של המגף, וגם לא מציינים
כי שום כיבוש לא התמשך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה המודרנית. אבל מה הוא
בדיוק הכיבוש הזה, הנמשך ארבעים שנה. מה הוא מבחינה היסטורית, או
סוציולוגית?
לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר
הלינק כאן
|
