IsraCampus.Org.il

לנוכח החרפת המשבר הזה, התגובה הציונית לא איחרה לבוא. המשט, שהביא להקלות מסוימות במצור על עזה, חשף את פעולות הדיכוי ככאלה שאפשר לוותר עליהן, ובעיקר הבהיר את האפקטיביות של הביקורת הכלל-עולמית החריפה על ישראל. התגובה הקבועה לבושת הכישלון, להצלחת ה"אויב" ולהכרה בבידודה של ישראל - ההסתגרות פנימה וההתקשחות של הביטחון באשליית צדקתנו המוחלטת - הביאה עמה את הצורך למצוא אויב מבית, כזה שבאמצעות רדיפתו קל להיטהר מן הבושה, מן הביקורת ומן האשמה.

המשבר הקיצוני שבו נתונה הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את העם הפלסטיני בלי שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות הביקורתיים, שאינם מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא שבו היא נתונה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – ח"כ זבולון אורלב וועדת החינוך תדון בפרשת המרצה ד"ר ברץ שפוטר בעקבות "החלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים" שמטילה "עננה כבדה על האוניברסיטה"

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיב על פיטורי המרצה ואמר: "לאחר ששוחחתי וביררתי את העניין עם המרצה ועם חלק מהנוגעים בדבר באוניברסיטה, עולה חשד כבד שמדובר בהחלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים. חובת ההוכחה להבהיר את ההחלטה המוזרה מוטלת על האוניברסיטה. ההחלטה התמוהה מטילה עננה כבדה על האוניברסיטה. בדעתי לכנס ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך כדי לברר את העניין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – מעריב מדווח שדן ברץ (החוג לפילוסופיה) "המרצה הנערץ" פוטר עקב היותו ימני-לאומי! הוחלף במרצה שאיננו "ותיק או מנוסה יותר" ממנו.

הרוחות סוערות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות הפסקת העסקתו של מרצה פופולרי לפילוסופיה. ד"ר רן ברץ לא ישוב לשנת הלימודים הבאה בגלל השתייכותו לצד הימני של המפה הפוליטית, כך לפחות סבורים מרצים וסטודנטים במוסד האקדמי.

ברץ נחשב למרצה מוצלח ומוערך מאוד לפילוסופיה יוונית. במשובי הסטודנטים הוא הגיע למקום הראשון, והתלמידים מכנים אותו "המרצה הנערץ". אבל ברץ, תושב כפר אדומים, קצת שונה מחלק מהמרצים מבחינת השתייכותו הפוליטית.

הוא כתב כמה מאמרים בעיתונות בעלי תוכן ימני-לאומי, הוא עמית במכון "שלם", ושמו עלה השנה לכותרות בעקבות שני דוחות מתוקשרים שעוררו סערה באגפים השמאליים של האקדמיה: הדוח שביקר את הקשרים של הקרן החדשה עם ארגוני שמאל קיצוני, שברץ היה אחד ממחבריו, ודוח תנועת "אם תרצו" על המגמות האנטי ציוניות באקדמיה, שברץ נתן ייעוץ אקדמי לחלקים ממנו.
...
"מרצה שהוא באמת עילוי בתחומו, פילוסוף שמתמסר לעבודה האקדמית ומורה נערץ, הוחלף במרצה אחר שהוא לא ותיק או מנוסה יותר, ובניגוד לברץ לא סיים דוקטורט בהצטיינות. אז איפה שיקול הדעת של האוניברסיטה?"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

דני קשמרו מחדשות ערוץ 2 חושף פעילים מהשמאל האנטי-ישראלי: קובי סניץ (אוניברסיטת בן גוריון, החוג למתמטיקה), עמנואל פרג'ון (האוניברסיטה העברית, חוג למתמטיקה) וחיים בראשית (אוניברסיטת מזרח לונדון, החוג ללימודי תרבות)

זה היה עוד שבוע קשה לתדמית של ישראל בעולם. להקות ביטלו ביקור כאן, ארגונים בעולם קראו להחרים מוצרים תוצרת הארץ, ונציגים ישראלים בחו"ל ספגו גידופים ואפילו מכות. אנחנו פגשנו את הישראלים שלא רק מצדיקים את המהלכים האלה - אלא יוזמים אותם בעצמם. עד כמה זה דמוקרטי? או לגיטימי? מה שבטוח, לא תישארו אדישים... והדברים האלה צריכים להטריד את כולנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – גבריאל שפר (החוג למדעי המדינה) מאשים את ישראל בפיתוח בפצצה הגרעינית האיראנית

'הגישה הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים בגילויי אנטישמיות, גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו האחרונה לגילויים אלה.
...
בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-הערבי-הפלסטיני, הרי שישראל תרמה ותורמת לחוסר היכולת להגיע לפתרון ואפילו לניהול סביר והוגן של הסכסוך. ... דברים אלה חלים גם על עמדת ישראל ביחס לשאיפתה - הבלתי רצויה כשלעצמה - של איראן (ואולי גם של סוריה) להשיג נשק גרעיני. פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן הוא, בחלקו, תגובה ליכולת הגרעינית המיוחסת על פי פרסומים זרים לישראל

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - הקיטש של פרופ' מרגלית (החוג לפילוסופיה)

השמאל הישראלי הקיצוני ממשיך לחלק מתנות לעצמו. אחרי זאב שטרנהל (לפני שנתיים) ויהודה נאמן (לפני שנה) הגיע תורו של אבישי מרגלית לקבל את פרס ישראל. הפרופסור לפילוסופיה, כמו שני קודמיו, לא יחמיץ הזדמנות להאשים את ישראל בכל המתרחש במזרח-התיכון. כמותם הוא ישמח מאד לקבל את הפרס ואת המעטפה. אולם בניגוד להם, הוא גם מוצא לנכון לפגוע בזכר השואה ובחיילי צה"ל הנופלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – נורית פלד-אלחנן (חוג לחינוך) קובעת שמדינת ישראל רוצחת נוער ערבי מכוון שמתיחסים אליהם "ככינים"

בישראל נוהגים מאז ומתמיד בילדים פלסטינים על פי האמרה "בני כינים ככינים". יש האומרים זאת בריש גלי ויש השותפים לדעה בשתיקה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – עופר שנער (החוג למדיניות ציבורית וממשל) מאשים מתנגדי ההפרטה והימין בהתקפת הנעל על נשיאת בית המשפט העליון

לא ניתן להתעלם מהקשר בין האלימות שבה נוקטים מנהיגי ישראל לבין האלימות הרצחנית המשתוללת בישראל בתקופה האחרונה: הסגנון הראוותני של התנהלות שר הביטחון, המתקפה הבוטה של שר האוצר נגד בית המשפט העליון (בעקבות ההחלטה האמיצה לבטל את הקמתו של בית כלא פרטי), וכמובן תהליכי ההפרטה של שירותים שלעולם לא יניבו רווח, כגון שירותי הבריאות ומערכת החינוך בישראל, תהליכים שמקדמת הממשלה בימים אלה ממש. על כל אלה אפשר להוסיף את האופן שבו ישראל מתייחסת לפליטים מאפריקה ואת תוכנית ויסקונסין הפוגעת בכבודם של המובטלים ויוצרת רווח על חשבונם. כל אלה משאירים את האזרח המום מול האלימות הצינית של השלטון

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) משווה בין הסרבנות השמאלנית "המוסרית" ובין הסרבנות האידיולוגית של דתיים "הפולטית" ולא מוסרית

בין התקוממות מוסרית, המעוגנת בדבקות בנורמות אוניוורסליות, בעלת אופי אישי לחלוטין ומלווה בנכונות לשלם את מלוא מחירה, לבין המרד האלים והמאורגן, הפוליטי במהותו, המתרחש היום בהתנחלויות, אין ולא כלום. ... הישיבה היא מסגרת חיים, לא מוסד שבשעריו באים ללמוד ורק ללמוד. זהו מוסד מונוליטי, מונהג בידי שליט יחיד, המקיף את כל תחומי חייו של התלמיד. כאן לומדים לציית, לא למרוד במוסכמות או במרות אינטלקטואלית כזאת או אחרת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) - ישראל אשמה עד שתוכח אחרת וגם אז אשמה.

כל אחד מבין שלהתנגדות הצבא לחקירת ההאשמות שהועלו נגדו יכולה להיות רק סיבה אחת: יש מה להסתיר. יש דרך פשוטה לשכנע שכל חקירה נוספת מיותרת, והיא כמובן חשיפת התחקירים שביצע הצבא עצמו. פומביות היא אחד מיסודות המשפט. אין שום סיבה להאמין לצבא יותר מאשר לכל גוף ציבורי אחר. לכן כל שצריך לעשות הוא, להציג את החומר לציבור.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) – מגנה את "האליטה הפוליטית הישראלית" בליחמה בלתי מוסרית במצבע "עופרת יצוקה"; לא מזהה את תפקיד של עצמו בבניית "חומת הדה-לגיטימציה הסוגרת" על ישראל

אין ספק, שלא היתה כאן כוונה תחילה לפגוע בלא-לוחמים, אך האסון שפקד את משפחת אל-עייש היה תוצאה הכרחית וחזויה מראש של מימוש העיקרון של אפס סיכון. זאת דוגמה אחת מיני רבות, הממחישה עד כמה זול היה בעיניים ישראליות מחיר חייהם של הפלסטינים. אך המחיר לא נקבע בשטח, הוא חרוט בפרמטרים שנקבעו למבצע מלכתחילה על ידי צמרת ההנהגה הישראלית. גם כאן הכל ברור וגלוי. לכן האחריות אינה מוטלת על הפיקוד הזוטר והבינוני, אלא על מי שעיצבו את נורמות הלחימה החדשות ואישרו אותן. הבעיה היא קודם כל מוסרית, ומאחריות זו לא תוכל האליטה הפוליטית הישראלית לחמוק. דו"ח גולדסטון היה בלתי נמנע. ... השורה התחתונה היא, שמבצע "עופרת יצוקה" תרם נדבך נוסף לחומת הדה-לגיטימציה הסוגרת בהדרגה על מדינת היהודים. גם אם שום ישראלי לא יגיע בעתיד הקרוב להאג, הכתם המוסרי לא יימחק והשלכותיו עוד לפנינו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – תוהים איך יורי פינס (החוג למזרח אסיה) קודם לראש חוג למרות הצהרות האנטי-ישראליות שלו

הסערה האחרונה אותה חולל ניב גורדון עם הקריאה להחרים את ישראל, השכיחה לרגע את דברי הבלע הקיצונים אותם השמיע נגד המדינה ראש חוג אחר. המדובר במרצה לא כל כך ידוע עד כה, ראש החוג למזרח אסיה בירושלים, שבשנאתו למתנחלים חשף כמה עצבים רופפים במשנתו הפוליטית. הוא ממתין ליום בו תחוסל ההתיישבות ביהודה ובשומרון, הוא סבור כי כל חייל המשרת בשטחים הוא פושע גמור, הוא מתגעגע למולדתו בברית-המועצות לשעבר והוא בעל עבר סטודנטיאלי של חוליגאן...... קבלו את פרופ' יורי פינס, מרצה להיסטוריה סינית אימפריאלית וחבר במפלגה הקומוניסטית. ושלא תעזו לומר לידו מלה רעה אחת נגד סין הקומוניסטי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית - אלי פודה (חוג ללימודי האיסלם והמזה"ת) מחבר שאיפות לאומיות ל"נראטיב הערבי" עבור המהגרים הערבים שפלשו למנדט הבריטי עד 1948

תוכנית הלימודים שעל פיה נכתב הספר ביקשה להציג תמונה מאוזנת, המאפשרת גם לילד הערבי לקרוא את הסיפור שלו. הצגת שני הנרטיווים נועדה לעורר דיון בבתי הספר על הצורך להכיר את האחר. בדיקת ספרי ההיסטוריה שמהם למדו התלמידים הערבים מאז 1948 מגלה אימוץ של שיח ציוני מובהק, בכל הנוגע למלחמת 1948 ולסכסוך. הסיפור הערבי-הפלסטיני נעדר מספרי הלימוד וברוב המקרים הפלסטינים אף חסרים שייכות לאומית. ... ואמנם, בשנתיים האחרונות חלה תפנית. תוכנית הלימודים בהיסטוריה לערבים עודכנה, ושני ספרי לימוד כבר ראו אור במסגרתה. באלה מוזכרות השאיפות הלאומיות של הערבים בפלסטין כסיבה המרכזית לסכסוך עם היהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – יורי פינס – בן דרור ימיני, עורך מעריב, קורא להתבטאותיו של יורי פינס "בזיון"

פרופ' יורי פינס קנה את עולמו. התבטאות מכוערת אחת הפכה אותו להרבה יותר מפורסם מכל המאמרים בתחום הידע שלו ... רועי קליין ז"ל התפוצץ על רימון שנזרק על חייליו והקריב את עצמו תוך הצלת פקודיו. גיבור ישראל. האיש הפך למיתוס. הוא ושכמותו ציוו לנו את החיים. פינס חגג עליו בשבוע שעבר, כאשר ייחל להריסת ביתו. אפשר לתמוך בפינוי מאחז או התנחלות. אבל חדוות החורבן הזאת היא ביזיון.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – יורי פינס (החוג ללימודי מזרח אסיה), "אויב נוער הגבעות", מתבטא נגד "מתנחבלים" ורס"ן רועי קליין ז"ל

סערה באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות התבטאות חריפות של ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, פרופ' יורי פינס, נגד קמפיין התנגדות להריסת ביתו של רס"ן רועי קליין ז"ל: "אני מקווה שלא רק ביתו של הרס"ן ייחרב, אלא ההתנחלות כולה, ושהמתנחבלים יפוצו לכל הרוחות". ... בתגובה ל"מעריב" אמר פרופ' פינס: "זוהי עמדתי. עניתי לא כמרצה אלא כאדם בעל דעה פוליטית. אני בעד חיסול מוחלט של מפעל ההתנחלויות וחזרה לגבולות הקו הירוק. נוער הגבעות הם האויב שלי ".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – תנועת אם תרצו דורש לעקור מהשורש את התופעה של הצדעת מועל היד במהלך הבחירות בקמפוס

עמית ברק, סמנכ"ל "אם תרצו", תנועת הסטודנטים הציונית, שיגר מכתב ליו"ר וועדת החינוך של הכנסת בדרישה לקיים דיון בנוגע לפרשת "מועל היד" במהלך הבחירות לאגודת הסטודנטים. ברק, ששיגר מכתב דומה לפרופ' מנחם מגידור נשיא האוניברסיטה העברית, מזכיר כי סטודנטים פעילי תא "קמפוס לכולנו" הצדיעו במועל יד כנגד פעיל "אם תרצו" במהלך יום הבחירות. "אבקשך לשקול את האפשרות להעלות נושא זה בישיבת וועדת החינוך הקרובה או למצער להתייחס אליו באחת מישיבות הוועדה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת העברית – תנועת אם תרצו מתלונן לראשי האונברסיטה על הצדעות במועל יד בקמפוס

עמית ברק, סמנכ"ל תנועת אם תרצו, שלח מכתב לנשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, בו מחה על הצדעות במועל יד במהלך יום הבחירות לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

"במהלך יום הבחירות לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, כחלק מהווי יום הבחירות, סיירו חברי תא "אם תרצו" ברחבי הקמפוס בליווי שירי "עם ישראל חי", "ירושלים של זהב" ועוד ובהנפת דגלי המדינה. בשני מקרים שונים במהלך סיור זה, נעמדו מול פעילי "אם תרצו", פעילים מתא "קמפוס לכולנו" (המורכב מפעילי מר"צ, חד"ש ונוספים) והגיבו בהצדעת מועל יד, כשהם עושים זאת לעיני הציבור כולו. המקרה הראשון אירע במסדרון חברה על ידי פעילת "קמפוס לכולנו" והמקרה השני אירע על ידי תומך התא בפורום בסמוך למסדרון חברה", סיפר ברק.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – שמואל אמיר (חוג לכלכלת הבריאות) מצדיק ומעודד טרוריסטים רצחניים

דם על הידיים" היא הסיסמא היעילה ביותר שיצאה עד כה תחת ידיהם של תועמלני הממסד הישראלי. לדימוי אימפקט ויזואלי מידי: רוצח חסר צלם אנוש שיש להחזיקו בכלא לכל ימי חייו.

הדימוי דוחק הצידה כל שאלה אחרת כגון מה גרם למעשיו, האם הוא היחידי עם דם על הידיים ופוסל מיד כל אפשרות לנהל אתו או עם שולחיו מו"מ (הכוונה כאן לחמאס).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – שמואל אמיר מתמקד ב"תגובה יחסית" ומצדיק פשעי המלחמה של החמס

על מנת שתתקיים מלחמה, צריך כידוע שני צדדים, אך כאן בעזה, כלום יש שני צדדים להפצצת עזה מן האוויר? הלא בצד אחד מתייצב חיל האוויר, המצויד במיטב המטוסים – המסופקים ע`י `הידידה` ארה`ב, ומצד שני אנשים חסרי הגנה לחלוטין, הניצבים מול אש תופת היורדת עליהם משמים. האם ידוע על מלחמה בה קיים לוחם אחד בלבד? לפי הנחות ייסוד אלו, הלחימה עליה הכריז שר הביטחון הישראלי ברק, אינה מלחמה אלא צייד! ציד אנשים ללא יכולת התנגדות מינימאלית, הנשחטים מן האוויר.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן - בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את נורית פלד-אלחנן "על תקן של בוגדת"

לרוצחי החמאס היא קוראת "לוחמי חירות". נראה שגם הנאצים היו כאלה, כאשר הם פעלו נגד היהודים. הרי שנים של דמוניזציה, של הפיכת היהודים ל"סכנה לשלום העולם", קדמו להשמדה. פלד-אלחנן ממשיכה במלאכה. היא בשלב הדמוניזציה. אלא שאז, באותם ימים, אחת כמו פלד-אלחנן הייתה מושלכת לכלא על תקן של בוגדת. העולם השתנה. פלד-אלחנן היא כלת פרס סחרוב שהוענק לה על ידי הפרלמנט האירופי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - זאב שטרנהל - מגנה "ציונות קולוניאליסטית"

עכשיו יש לנו גם ציונות קולוניאליסטית, מבוססת על אי-שוויון אתני ודתי, התופשת את עצמה כשליחתה הבלעדית של ההיסטוריה היהודית. ההבטחה האלוהית ולא זכויותיהם הטבעיות של בני אדם לחירות, לעצמאות, לשלטון עצמי היא בעיניה מקור הלגיטימיות האחד והיחיד של שיבת היהודים לארץ ישראל. על פי תפישה זו הארץ שייכת לא רק ליהודים החיים, אלא לכל הדורות שהיו ולאלה שטרם נולדו: לכן, לבני הדור הנוכחי אין זכות לחלוק את הבעלות על הארץ עם בני עם אחר.... בחברון נוצר מצב שהוא חרפה לאומית, חטא ופשע אמיתיים: האפרטהייד, כתב המשפטן בועז אוקון ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, כבר כאן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - מיליטריזם במחלקה לסוציולוגיה

יום לאחר מעצרו של הפרופ' אייל בן-ארי בחשד שכפה מין על סטודנטיות, מרצים וסטודנטים תיארו ביום חמישי משטר של פחד והשתקה ששורר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ושמונע מסטודנטיות לדווח על מקרים של הטרדה מינית. מתרגלת בחוג אף האשימה את מוסדות האוניברסיטה בטיפול רשלני בטענותיה על הטרדה מינית מצד מרצה נוסף בחוג, שאינו בן-ארי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - הפרופסור שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים - חשוד באינוס סטודנטיות

אייל בן ארי הוא הפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים. בן ארי, מומחה לסוציולוגיה צבאית, הינו שאמלני קיצוני שעבודותיו הן תעמולה אנטי-ישראלית בהסוואה של מחקר אקדמי כגון הטענה למידת המיליטריזם בחברה הישראלית.

אותו פרופסור אייל בן ארי נעצר ונשלח למעצר בית על חשד לכפיית מין וקבלת הטבות מיניות תמורת קידום פרוייקטים והענקת מלגות לאותן סטודנטיות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אמנון רובינשטיין תוהה על אונס האקדמיה

בן-דרור ימיני סיפק לי את השיא הזה בחודש שעבר, כאשר סיפר בטורו על עבודת מחקר באוניברסיטה העברית, שבה מסבירה תלמידת מחקר מדוע חיילי צה"ל אינם אונסים נשים פלשתיניות. שאלת המחקר היתה: איך זה שבניגוד למקובל בצבאות כיבוש אחרים, בצבא הכיבוש הציוני "אין אונס".

לחוקרת היו שני הסברים: ראשית, חיילי צה"ל אינם אונסים משום שבעיניהם הפלשתינים עברו תהליך של דה-הומניזציה "ומשום כך לא ייתכן אקט מיני עם מי שנתפס כלא אנושי". שנית, בהימנעותם מאונס הם משרתים מטרה דמוגרפית, שכן האונס עשוי להביא להריון שיגדיל את כוח האדם הפלשתיני ויגדיל את מספרם של אויבינו - כלומר, לא רק שאין אונס אלא גם אין קונדום.

הדבר המשמעותי הוא לא המחקר ההזוי הזה. אין הוא יוצא דופן. בחלק מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימת הסתה נגד ישראל ברמה הנמוכה ביותר. פילוסוף ידוע באוניברסיטת תל-אביב כינה את ישראל "פח הזבל של אירופה", וסטודנטים כידוע מושפעים ממוריהם, גם כאשר אלה אחוזי שנאה מטורפת נגד המדינה שממנה הם מתפרנסים ובזכות ההתקפות עליה הם מתפרסמים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - ירון אזרחי - די עם "ציר הרשע"

כמדינה הלא מוסלמית היחידה במזרח התיכון, ישראל לא תוכל להתקיים באזור לאורך זמן אם תמשיך למלא בעיני עצמה ובעיני שכנותיה את תפקיד ראש החץ של המאבק המערבי באיסלאם. אף שמאבק זה החל תוך התמקדות באיסלאם הפונדמנטליסטי-טרוריסטי, התגובות במערב ובישראל מטשטשות יותר ויותר את ההבחנה בינו לבין האיסלאם המתון.

בעוד ישראל נתפשת כנטע זר, הגלובליזציה של המאבק באיסלאם הפונדמנטליסטי לא רק שאינה תורמת לביטחוננו - אלא מעמידה את מיטב הדור הצעיר שלנו בקו האש; מעמסה קשה מנשוא זאת מוטלת על כתפי מדינה המגלה רגישות קיצונית לאבידות ולחטיפות של חיילים ואזרחים.

במשך שנים לא השכילו מנהיגים לפרק את הפצצות המתקתקות של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, כולל רמת הגולן; מנהיגים שנכשלו בהבנת הסכנות המצטברות של התגרות בעולם המוסלמי ושהפכו את ישראל לשופר האזורי לסיסמאות אנטי-מוסלמיות גורפות כ'ציר הרשע' או 'ציוויליזציה מפגרת', מעלים את ישראל על מסלול התנגשות עם העולם המוסלמי כולו. במשך עשרות שנים תרמנו תמונות קשות של הרג אזרחים תחת כיבוש, של השפלת נשים, זקנים וטף במחסומים ושל חומות המבתרות כפרים. ישראל הצליחה לספק תמיכה ויזואלית שוטפת לדמות השטן שמשווה לה התקשורת המוסלמית. לכן, דווקא אחרי עוד מלחמה כושלת, ולאחר שמלחמת יום כיפור, האינתיפאדה, הסקאדים, הטרור, הקסאמים והקטיושות הוכיחו שמחיר הניסיונות לפתרון צבאי מעלים חרס; דווקא עכשיו הגיע הזמן לתפנית חדה בתודעה ובמדיניות הישראלית כלפי העולם המוסלמי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן: 'במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה'

חבל שאי אפשר לחגוג היום את סיום פעולתן של הנשים בשחור. אך האמת היא שפעולתן הולכת ונעשית קשה מיום ליום. במדינה שבה מולכים אלי המוות והכסף, במדינה שכלכלתה פורחת וילדיה רעבים, שגיבוריה המיתולוגיים הם רוצחים ללא חת, שקברניטיה מודים בגלוי ובפומבי שחיי אדם אינם שווים בעיניהם כקליפת השום, במדינה השולחת את בניה להיהרג מבלי לטרוח אפילו להמציא סיבה לכך, במדינה שכולאת מליוני בני אדם בגטאות ובמכלאות וממיתה אותם לאט לאט, קולן העקבי, השקט של הנשים בשחור הוא קול הסירוב המצפוני החזק ביותר. הנשים בשחור הן דוגמה ומופת לסירוב לעבוד את אל המוות, סירוב לציית לחוקי הגזע של מדינת ישראל. סירוב לחינוך הגזעני ולהרעלת המוחות השיטתית והיומיומית המזינה את בתי הספר, את אמצעי התקשורת ואת נאומיהם של נבחרי האומה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - עופר ניימן (מדעי המחשב) במאמר תגובה למאמר של בן-דרור ימיני

מקרה שחאדה איננו יחיד במעללי חיל האוויר. יתרה מזו, עדויות רבות ומפורטות של חיילים וקצינים בצה'ל פורסמו בנוגע למעשים שאין מנוס מלהגדירם כ'פשעי מלחמה'. חיילי 'שוברים שתיקה' ראיינו מאות חיילים, שהעידו בין היתר על ירי מכוון בילדים ועל עינויים. דוגמה אחת מני רבות היא עדות צנחן על חייל בחברון שירה בדם קר בתושב העיר שפרק סחורה מרכב, התגאה בכך, ונעזר במפקדיו שהסתירו את האירוע. למרבה הצער, המערכת המשפטית בישראל, אליה עתרנו ונעתור, כמעט שאינה חוקרת עדויות אלו. באין דין ודיין, כאשר ראיות מושמדות ועדויות מטויחות, הופכים מעשי הנבלה לנגע מערכתי, ומדינת ישראל כולה, כמו חזבאללה וארגונים פלסטינים, מוכתמת בפשעי מלחמה. כישראלים אנו מחויבים לפעול נגד הפשעים הללו. מחויבותנו מודגשת לאור העובדה שאלפי פלסטינים הועמדו לדין בישראל בגין ביצוע פשעי מלחמה, אך אף ישראלי בכיר לא הועמד לדין על פשעי מלחמה, ואף חייל או קצין לא הועמד לדין בשנים האחרונות על רצח אזרחים בשטחים. אם מדינת ישראל שופטת חשודים פלסטינים, נתיני הכיבוש ומשוללי אזרחות, בודאי אין מניעה שאזרחים ישראלים יישפטו בבריטניה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - ויקטוריה בוך - הטיהור האתני המתקדם

הוכנה הקרקע לטיהור אתני של הפלסטינים בשטחים הכבושים, וטיהור אתני נמצא בעיצומו. זהו הפרויקט העיקרי של מדינת ישראל כיום. לאדם חסר פניות ובעל בינה ממוצעת, יספיק קרוב לוודאי, סיור בודד בשטחים הכבושים על מנת לגבש דעה דומה. מאז ומתמיד, המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות. ניתן להבחין במספר שלבים של תהליך סיפוח השטח הכפרי בגדה המערבית, המהווה כ-60% משטחי הגדה. נכון להיום 9% מכלל האדמה בגדה המערבית הועברה לשליטה ישירה של ההתנחלויות. לא מזמן, גילה תחקיר של שלום עכשיו, שרק 12% מן האדמה הזו נמצא בשימוש. "מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלסטינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום לפלסטינים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים - ותופסים קרקעות סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלסטינית". על פי בצלם, כבר ב-2002, 41.9% מהגדה המערבית הוקצה למועצות אזוריות ישראליות. ובמשך שנים כל "שטח C" הכפרי של הגדה היה תחת שליטה אדמיניסטרטיבית של הגוף המתקרא "המינהל האזרחי", אשר בשיתוף הדוק עם זרועות אחרות של הצבא וביחד עם המתנחלים עומל על הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לאומללים ככל האפשר; כשהמטרה הברורה היא לגרום להם לעזוב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן - תיק הרצח של עביר ארמין נסגר

כמה עצוב להיווכח שמספר המשתמטים מן השירות בצבא הכיבוש הוא כה נמוך, ושבעצם אין שום פגיעה במוטיבציה של ילדי ישראל לעטות על עצמם את מדי הברוטליות.

פרופסור סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר אילן מנחם אותנו בהכריזו שה'אשמה' נעוצה בריבוי מספר החרדים שאינם מתגייסים ומודיע שצבא ארצות הברית היה גאה באחוז משתמטים כה נמוך במלחמת וייטנאם. אולי כדאי דווקא ללמוד משהו מן האמריקאים של שנות הששים, או אף מן היהודים החרדים לשלום ילדיהם.

כשנודעו ממדי ה'השתמטות' הוזמנתי לתוכניתו של עודד שחר "פוליטיקה" בתור אם שלא תתיר לבנה (בן 15 היום) להתגייס. חוץ ממני, כך נאמר לי במסע שכנוע ארוך, הוזמנו רק גברים ורובם גנרלים שוחרי מלחמה כמו אפי איתם ויוסי פלד. לאחר ששוכנעתי שחלקי בתוכנית חשוב ומכריע, הסכמתי. התחקירנית שאלה אותי מדוע לא אתיר לבני להתגייס. הסברתי לה שצבא שעוסק כבר ארבעים שנה בהתעללות שיטתית וגוברת באוכלוסייה אזרחית, (התעללות שמשום מה גם עיתונאי אמיץ כגדעון לוי מכנה אותה בשם המוזר "שיטור"), צבא שמחנך את חייליו שהרג ילדים פלסטינים ומגיניהם – כדוגמת ריצ'ל קורי וג'יימס מילר - איננו פשע, צבא שאיש ממצביאיו לא נענש ולא ייענש לעולם על פשעים נגד האנושות, איננו המקום הראוי לבני שחונך לאהבת אדם, שרבים מחבריו ומחברי אחיו והוריו הם פלסטינים הנתונים לאותו משטר טרור של עינויים יומיומיים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - מותו של ברוך קימרלינג - האיש שלא עלה, אלא היגר לכאן

קימרלינג העניק תיאורים פוליטיים למה שהסביבה שלו - עיתונות, פוליטיקה ואוניברסיטה - העדיפה לא לתאר, אלא למחזר, להסתיר מאחורי קלישאה. הכיבוש הוא דוגמה מצוינת. קימרלינג הקדיש הרבה מאוד כתיבה מחקרית ופובליציסטית לכיבוש. לפעמים, בקריאה של "טקסטים ביקורתיים", נדמה לך כאילו עצם השימוש במלה "כיבוש" - אחרי שבמשך שנים נחשבה ל"חתרנית", או-הה מה זה חתרנית - עושה את כל המלאכה. לפעמים נדמה כאילו המרצה הרדיקלי עומד בכיתה ואומר "כיבוש" ותלמידיו רושמים כיבוש וכבר נפתר הצורך לומר משהו, ונפטרו הכל מחובת התיאור הפוליטי או הסוציולוגי, לשון אחר מהמשגה. מה פירושו של הכיבוש הישראלי של השטחים הפלשתיניים מקץ ארבעים שנות שלטון פרוע, חסר גבולות, שסניגוריו אוהבים לומר עליו כי הוא "נאור יותר מכל כיבוש אחר", ושוכחים כי נאורות זאת לא נבדקה אף פעם מצדו הפלשתיני של המגף, וגם לא מציינים כי שום כיבוש לא התמשך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה המודרנית. אבל מה הוא בדיוק הכיבוש הזה, הנמשך ארבעים שנה. מה הוא מבחינה היסטורית, או סוציולוגית?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן