עמוד הבית

אודות IsraCampus

חיפוש

English

Русский

   אוניברסיטת בן גוריון

   אוניברסיטת העברית

   אוניברסיטת תל אביב

   אוניברסיטת חיפה

   מוסדות חינוך אחרים

    A-C

    D-G

    H-K

    L-N

    O-R

    S-V

    W-Z

קיצוניות אקדמית ישראלית כללית

קיצונים אקדמים ישראליים בחו"ל

חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות

ALEF Watch

IDI Watch

מאמרי IsraCampus

כתובות לתלונות

צור קשר

העידכונים האחרונים

האוניברסיטה העברית - המחבל עאדל הידמי זכה לדוקטור לכימיה מטעם האוניברסיטה העברית

הידמי (כיום המרצה בחוג לכימיה באוניברסיטת ביר זית) היה במרכז של כתבה מחדשות ערוץ 2. בכתבה תואר החזרתו של הידמי המחבל למחלקה לכימיה מדיצינאלית של עמירם גולדבלום, אשר היה ראש המחלקה דאז. אולם לאחר מכן, פרסמה חדשות ערוץ 2 בהודעת הבהרה שהם לא יודעים מי באופן פרטני גיבש את ההחלטה להחזיר את הידמי.

עאדל הידמי, שריצה פעמיים עונשי מאסר בבתי כלא במדינת ישראל בגין מעורבותו בתכנון פיגועי טרור, הפך שלשום לדוקטור לכימיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. הידמי, ערבי תושב מזרח ירושלים, מנהל חיים כפולים: מצד אחד הוא אקדמאי, חוקר במעבדות הכימיה המשוכללות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אך מנגד מנהל מערכת יחסים הדוקה עם תשתיות טרור שביקשו לבצע פיגועים קשים בירושלים.
...
עם שחרורו מהכלא ביקש הידמי לחזור לעבודת הדוקטורט שלו מהשלב שבה עצר אותה טרם מעצרו. הנהלת האוניברסיטה העברית החליטה לאפשר לו את המשך הדוקטורט, אולם בשל הרגישות הרבה הכרוכה בכך שעבודתו עוסקת בתחום הכימיה שיכולה לסייע רבות להרכבת מטעני נפץ הוחלט באוניברסיטה העברית לא לאפשר לו להשתמש במעבדות האוניברסיטה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

השמאל הרדיקלי פוגע בחופש האקדמי

הבעיה שהעלו אנשי תנועת "אם תרצו" לפני ראשי אוניברסיטת בן-גוריון חמורה. המצב שבו הציונים והציונות הפכו למיעוט קטן ומבוזה באוניברסיטה הוא בעצם פגיעה בחופש האקדמי באמצעות שלטון ללא מצרים של השמאל הרדיקלי... הטענה שלהם מוצדקת, וחבל לגרור את הוויכוח לדיון על סגנון ולא על תוכן.
...
חשוב להקשיב לדברים כי יש המנסים להציג את הוויכוח לגבי הפוסט-ציונות כהתקפה של "הימין" על "השמאל" וכניסיון של "הימין" לסתום פיות. אולם אם אנשי שמאל מספרים על גישה כה אנטי-ציונית באוניברסיטאות, ברור שהמחלוקת אינה בין "שמאל" ל"ימין" אלא בין ציונים לאנטי-ציונים.

ומכאן עולה השאלה איך ייתכן שאדם כמו פרופ' אוחנה, שדעותיו בקצה השמאלי של הקונצנזוס בישראל, הוא הקצה הימני של החוג להיסטוריה? הרי הדבר מנוגד לכל היגיון סטטיסטי. החברה הישראלית אינה יכולה להתחמק מדיון בשאלה הזו, שאלה קריטית לעתיד האקדמיה הישראלית ולעתיד חיי הרוח בישראל. הבעיה היא שעד כה כל מי שמעז לבקר את הנעשה באקדמיה מוצג כמקארתיסט, וכל ביקורת מוצגת כפגיעה בחופש האקדמי.
...
אקדמיה שיש בה פחד להביע עמדות ציוניות היא אקדמיה ללא חופש אקדמי אמיתי. המאבק להחזרת הציונות אליה הוא בעצם מאבק למען החופש האקדמי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - שלמה זנד (החוג להיסטוריה) בודה עוד טיעונים למה מדינת ישראל יחדול להיות מדינת היהודים

זנד מקדם את הזכות של ערבי ישראל לשאלה 'מיהו ישראלי' וממעיט בזכותם של יהודות עולם להצטרף במטרה להפריד בין דת ומדינה.

קירבו [את הערבים הישראלים] לפלסטינים בשטחים הכבושים, אך הם כבר גם ישראלים או ישראליות מדי מכדי לחיות תחת ריבונות החמאס או אפילו הרשות הפלסטינית "החילונית" של מחמוד עבאס. מה עוד שהם קרובים אלינו, לשונית ותרבותית, הרבה יותר מיהודי בלארוס שאינם חיים פה.

עם זאת, איני מאמין שהם יסכימו לחיות עוד זמן רב במדינה "יהודית", שמעצם הגדרתה הבסיסית אינה יכולה להיות מדינה אינקלוסיבית אזרחית. בוודאי, הם תובעים ויתבעו בצדק אוטונומיה תרבותית במדינת ישראל, אולם חלקם גם יודעים שלכל מדינה יש צביון־על שמשמש בסיס לתקשורת, להזדהות ולניהול תרבותי משותף של האינטרסים הסותרים. הסוגיה ששומסקי מתקשה להבין היא שהיהודיות "החילונית" שלו, בגבולותיה ובעצם הגדרתה, היא זהות של מועדון אקסלוסיבי סגור שלא ניתן להצטרף אליו אם לא נולדת לתוכו. הישראליוּת מעצם הגדרתה – כמו האמריקאיוּת, הבריטיוּת, הצרפתיוּת ושאר הזהויות הלאומיות שאינן אתנו־דתיות – מהווה בפוטנציה זהות פוליטית ותרבותית פתוחה שאינה מבוססת על עיקרון אתנוצנטרי פיקטיבי. היא כמובן יכולה להיות מרובדת, מגוונת ודו־לשונית, אולם היא המציאות הקונקרטית היומיומית שאותה אנו חווים במשותף. היא גם זו שמחברת יותר ויותר בין כולנו, השונים כל כך זה מזה, אך בה בעת גם כה דומים זה לזה. כמובן, זכותו המלאה של שומסקי להמשיך ולזהות את עצמו כיהודי (דתי או "אתני"), אבל זה חייב להיות, כמו במערב אירופה הליברלית ולא כמו במזרחה - עניינו הפרטי ולא עניין ממלכתי וציבורי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

משטרת מחשבות באקדמית "בצלאל" - חשד למיון תלמידים ע"פ השקפתם הפוליטית בועדות הקבלה

בצלאל מצידם לא רואים שום פסול במיון ורואים בהטחת הביקורת [באופן לא מפתיע] כרמיסת "החופש האקדמי".

מיהו בעל הכישורים המקצועיים המתאימים להיות אדריכל? האם יש קשר בין ההתאמה למקצוע זה לבין מעמדה של שכונת גילה בירושלים? נשמע תמוה, אך מתברר כי מי שחושב שגילה היא חלק מירושלים (מה שנכון, אגב) לא מתקבל למגמת אדריכלות בבית הספר בצלאל בעיר.

מקרה שהיה: צעירה, תושבת גילה, ביקשה להתקבל למגמת האדריכלות בבצלאל ובראיון הקבלה נשאלה, "האם לדעתך גילה היא בכלל חלק מירושלים?". היא השיבה בחיוב - כנראה התשובה הלא "נכונה" - ומצאה עצמה בחוץ...
...
בבצלאל בוחנים את התלמידים אם הם חושבים על פי מה ש"נכון" בעיני המנהלים של המוסד. מי שכבר בראיון הקבלה יודע להשיב את התשובות הנכונות, מן הסתם ייטיב לדקלם אותן לאחר תהליך האינדוקטרינציה שיעבור במוסד, כך שהוא לבטח מתאים למקצוע.
...
מבצלאל נמסר בתגובה לדברים: "כפי שמקובל בכל העולם, בוועדות הקבלה באקדמיות לאמנות ולעיצוב בכלל ובמחלקות ללימודי ארכיטקטורה בפרט, נשאלות שאלות הנוגעות לאקטואליה, ליכולת עיבוד ולניתוח של תנאי חייהם של המועמדים. המועמדות נשאלו שאלות שהיו מופנות באותה מידה לכל מועמד אחר, ומטרתן לבחון יכולת לנתח שאלות חברתיות, פוליטיות ואסתטיות הנוגעות למרקם אדריכלי ואורבני... בצלאל רואה בטענות המובאות נגדה ניסיון בוטה ואף מסוכן לפגוע בחופש האקדמי, שמקורו במניעים פוליטיים־דמגוגיים".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע 'משטרת אפליה' ע"מ לכפות תעסוקת ערבים על המעסיקים

IsraCampus מונה את עמירם גולדבלום לחברות של כבוד באיגוד הרובאים הלאומי האמריקאי

כבן ברית לצידו של צ'רלטון הסטון יכל היה גולדבלום לשחרר את העולם מכיבוש.

האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) רושם עמותה חדשה במטרה להכפיש ולהשמיץ את מדינת ישראל בהאשמות של אפרטהייד

המשמר האזרחי נגד אפרטהייד בישראל (ע"ר)

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכון ויצמן למדע - קובי סניץ (החוג לניורוביולוגיה) מארגן אירועי יום הנכסה

למרות האזהרות החוזרות מידי השב"כ, סניץ ממשיך לארגן הפגנות בכפר נילעין.

Date: 7/6/2012
Subject: Fwd: Saturday: Demo in the displaced village of Beit Nuba to mark 45 years of Occupation

הפגנה בכפר העקור בית נובא לציון 45 שנות כיבוש ביום שבת
הכפר נהרס ב 1967 ותושביו גורשו. גדר ההפרדה חוצה בין התושבים לאדמות שנשארו מכפרם

מתי: ביום שבת, 9 ליוני, 2012, בשעה 15:00
איפה: בכפר בית נובא (ליד בית ליקיה)
להרשמה לתחבורה: קובי סניץ 054-219-1547

----------------------------------

Date: May 1, 2013
Subject: Fwd: הרשמו להפגנות המשותפות של סוף השבועי 3.5 - 4.5 Register for the Weekly joint Demos

...
הירשמו להסעות להפגנות ה- 4.5 - 3.5 נגד הגדר וההתנחלויות
…
ניעלין יום שישי 3.5

ישראל החלה בבניית החומה על אדמות ניעלין ב- 2004, אבל הפסיקה אחרי צו מניעה שהוצא ע"י בית המשפט העליון. למרות הצו הזה והפסיקה מ-2004 של בית המשפט הבינלאומי לצדק שהצהיר כי החומה אינה חוקית, בניית החומה החלה שוב במאי 2008. עם חזרתם של הבולדוזרים הישראלים לאדמותיהם, תושבי ניעלין פתחו בקמפיין עממי במחאה נגד גזילת האדמות המאסיבית, כולל הפגנות, שביתות ופעולות ישירות.
כתוצאה מבניית החומה, הכפר ניעלין איבד 3290 דונם, כ- 30% מהאדמות שנותרה לו. במקור השתרע ניעלין על שטח של 15,898 דונם. לאחר 1948 נותרו לכפר 14,794 דונם. לאחר הכיבוש של הגדה המערבית ב- 1967 ובניית ההתנחלויות והתשתיות הלא-חוקיות של מודיעין עילית, מתיתיהו וחשמונאים על אדמות הכפר, איבד ניעלין עוד 1,973 דונם. עם השלמת בניית החומה, נותרו לניעלין 8,911 דונם, 56% משטחו המקורי.
מאז 2008, ניעלין היה נתון לדיכוי אלים של ההפגנה הלא-חמושה שלו נגד חומת ההפרדה הישראלית. עשרות מפגינים נעצרו - כולל מנהיגי המאבק העממי בכפר - ונאסרו לחודשים רבים. ארבעה מפגינים נרצחו בירי אש חיה לעברם: עאקל סרור (36), ערפאת חוואג'ה (22), מוחמד חוואג'ה (20) ואחמד מוסא, ילד בן 10. מפגין נוסף, יוסף אמירה (17), נרצח בירי כדורי גומי. פעיל סולידריות אמריקני, טריסטן אנדרסון, נפצע באורח קשה מירי בכינון ישיר של מטול גז לעברו.

צרו קשר עם קובי בטלפון 054-2191547

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

יתכן שלא כל הביקורת שנמתחה על ההכרה של המרכז האקדמי אריאל כאוניברסיטה נעשתה מתוך שיקולים אקדמיים טהורים

קלמן ליבסקינד, כתב מעריב, חושף עילה נסתרת לכאורה לביקורת שמתחה אורה לימור, חברת המל"ג שהתפטרה, על התהליך ה"לא רציני" של ההכרה של אריאל: בעלה שהתפטר מאוניברסיטת אריאל על רקע סכסוך עם ההנהלה.

לפני כשבועיים התפטרה הפרופ' אורה לימור מחברותה במועצה להשכלה גבוהה, לדבריה בעקבות ההתנהלות שהביאה להכרה במוסד האקדמי באריאל כאוניברסיטה. את התהליך שקדם להכרה היא כינתה "בעייתי ולא רציני" וטענה כי "גדעון סער הפך את המל'ג לכלי פוליטי בידיו ואני לא רוצה להיות חלק מזה". ההתפטרות פורסמה והכתה גלים. מה שלא התפרסם זה שבעלה של הפרופ' לימור , הפרופ' יחיאל לימור, שימש עד לפני כמה שנים כמנהל בית הספר לתקשורת באריאל ועזב את המוסד באמצע שנת הלימודים, על רקע סכסוך עם ההנהלה. שאלתי השבוע את אורה לימור אם על רקע הדברים היא לא סבורה שהיא מצויה בניגוד עניינים כשהיא עוסקת בעניין האוניברסיטה באריאל. "זו שאלה מעליבה", השיבה. "אני לא רואה קשר בין הדברים. בעלי זה בעלי ואני זה אני".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - הג'יהאד המתמשך של דניאל בר-טל (החוג לחינוך) נגד מדינת ישראל והציונות

מזה שנים רבות בר-טל בא בטענות נגד 'הנראטיב שמנציח את הסכסוך' של משרד החינוך.

"סכסוך בלתי נשלט הוא סכסוך אלים, שנסב על מטרות קיומיות ונמשך שנים רבות, לפחות 25 שנה, בלי תקווה לפיתרונו. הוא כרוך במחיר ביטחוני, חברתי וכלכלי גבוה, ומעמיד בפני החברה אתגרים קשים של הסתגלות לחיים בתנאי לחץ, מתח ביטחוני בלתי פוסק ואבידות מתמשכות בנפש וברכוש.

"כדי להתמודד עם האתגרים הללו, חברה מפתחת מערכת של אמונות, עמדות ורגשות שהולמת את תנאי הסכסוך. היא מציבה מטרות לקיום הסכסוך ומגבשת להן הצדקות, עושה לעצמה האדרה מוחלטת - ומציגה את עצמה כקורבן של אותו סכסוך. היא שוללת מהחברה היריבה צלם אנושי ומפתחת מוטיבציה להילחם בה.

"חברה שמתמודדת לאורך שנים עם סכסוך קשה ואלים היא חברה מגויסת. זאת חברה שהופכת לסגורה יותר ואינה נפתחת בקלות למסרים חדשים. בגלל דבקותה בדרכי הסכסוך, היא איננה מבחינה באפשרויות חדשות ומאופיינת בביטחוניזם מופרז: לצבא ולאנשי ביטחון יש בה השפעה מכרעת על רוב ההחלטות. זו חברה שמבזבזת את משאביה בקיומו של הסכסוך, הרבה מעבר לחיוני. היא חיה בצנזורה עצמית ובשטיפת מוח בלתי פוסקת, שלא תמיד היא ערה להם, ובהדחקה של מעשים לא-מוסריים. בסופו של דבר אין מנוס בחברה כזאת מפגיעה בערכי הדמוקרטיה.
…
"אין להתעלם מהמציאות הקשה של מלחמות, פעולות אלימות נמשכות, טרור ולאחרונה אף התקפות רקטות הקסאם. כולם גובים מאיתנו מחיר כבד. אבל תחושות הפחד וחוסר הביטחון אינן רק פרי המציאות הזאת. הן גם תוצאה של חינוך והטפה שנעשים במוסדות החברה, באופן מתוכנן. אמונות על ביטחון או חוסר ביטחון, כולל הרגשות הנלווים, כמו פחד ושנאה, הן סובייקטיביות. תרבויות ובני אדם נבדלים בהן, והן נוצרות לא רק מהתנסויות אישיות או חברתיות, אלא גם דרך למידה מההורים, מהתקשורת, ממנהיגים וכמובן בבית הספר.

"הפחד הוא כוח המניע להתגייסות, לחוסר שיקול דעת, ללאומנות ולשנאת זרים. הפוליטיקאים וראשי הצבא מרבים להשתמש בפחד ככלי לקידום המטרות שלהם. קצינים בכירים במילואים מפתחים את הפחד, המשמש כלי לשליטה ולצייתנות. תחשוב על המיתוס של 'אין פרטנר', ששלט במשך שנים, עד שפתאום נאמר לעם שבעצם יש פרטנר. רוב רובו של הציבור לא שואל שאלות וניתן בקלות למניפולציה".
…
"הדבר נובע מהיעדר אמון, פחד וחוסר ביטחון. כל אלה הם תוצאה לא רק של מעשי הערבים, אלא גם של הדה-הומניזציה שלהם, התעלמות מהמעשים הלא-מוסריים שלנו והאדרה עצמית. כל אלה נובעים מבורות ומאינדוקטרינציה בלתי פוסקת, שמחזקים את תרבות הסכסוך. כמעט כל ספרי הלימוד מעבירים ללא עוררין את הנראטיב שמנציח את הסכסוך, מציג את הערבים באופן שלילי ואת היהודים באופן חיובי. בסופו של הדבר נפגעת החברה בסכסוך פעמיים - גם מהסכסוך וגם מהתרבות הפוליטית-חברתית שמתפתחת אצלה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת אורנים - דני זמיר (ראש המכינה הקדם-צבאית) ומהי מנהיגות

הברנש הזה [דני זמיר], לא פחות ולא יותר, בעיצומה של המתקפה האנטישמית העולמית על מפקדי הצבא בניסיון להציגם כ"פושעי מלחמה" בשל "חטאם" להגן על אזרחי מדינתם - מכנס אנשי שמאל מחוגו, ותחת מסווה של "עדויות מן השטח", מספק לאנטישמיות העולמית את ה"ההוכחות" ל"פשעי המלחמה" של צה"ל, כאשר בעולם קופצים על המציאה של אדם המכהן כ"ראש מכינה קדם צבאית" המספק להם הוכחות של "חיילים מן השטח", ל"פשעי המלחמה" שבצעו חבריהם.

האמת היא, שרק מספר זעום של בוגרי המכינה הזאת משרתים בצבא בחטיבת גבעתי... האמת היא שהעדויות שהובאו בכנס שכינס אותו דני זמיר הן עדויות שמיעה בלבד. האמת היא, שגם במקרים המדווחים צריך לבדוק אם אכן קרו כמו שהעידו עליהם בכנס האומלל ההוא מכלי שני ושלישי ואולי גם רביעי. האמת היא, שככל הנראה יתברר שמרבית העדויות הללו הן שקר... האמת היא, שבכל מקרה של ספק הדבר המוסרי ביותר הוא לירות בפלסטיני המצוי בתוך שטח שהוכרז כשטח לחימה מהיותו חלק מתשתית הטרור של החמאס מאשר לסכן את חייו של חייל צה"ל הנמצא שם במשימה הגנתית.

אבל האמת לא מעניינת את דני זמיר. מה שמעניין אותו, הוא לשרת את אדוניו מן השמאל האנטישמי בעולם. ואת זה הוא עשה לעילא ולעילא.

דני זמיר מתהדר כאמור, כ"ראש מכינה קדם צבאית". מבט בפרסום הרשמי של משרד החינוך על המכינות הללו, מראה שהיא נקראת: "המכינה למנהיגות ע"ש יצחק רבין מכללת אורנים". הדגש הוא על מנהיגות, ולא לשווא.
...
כי המטרה של זמיר ושל מי שעומד מאחורי המכינה הזאת, הוא לא לשרת בצבא כדי להגן על העם, אלא - כמו שזמיר עצמו מצהיר פעמים רבות בפרסומים שונים - לנטרל את ההשפעה הגוברת של חובשי הכיפות בדרג הפיקודי של צה"ל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) פוסל על הסף את ההכרה של יהודים יוצאי מדינות ערב כפליטים

שנהב מטיל אשמה (מוטעית) על ישראל ל'נכבה' ותוצאותיה

קריאות להגדיר את היהודים מארצות ערב כפליטים כבר הועלו בעבר, אולם הושתקו על ידי ממשלות ישראל השונות. מדוע השתנתה המדיניות? בין השאר מתוקף ההכרה החדשה יחסית, שישראל לא תוכל להסתיר יותר את אחריותה לנכבה. התרגיל החנווני הזה של משרד החוץ מעיד על חרדה מפני התביעה של הפלסטינים לשיבה ופיצויים, שהיא מרכיב מרכזי בדרישות הפלסטינים. הוא מוכיח שישראל מכירה בכך שפרדיגמת 67' לא תביא לקץ הסכסוך משום שהיא מכחישה את הנכבה. מתוך הכרה זו מקווים מנהלי הקמפיין לחסום באמצעות המזרחים את מימוש "זכות השיבה" של הפלסטינים ולקזז את הפיצויים שישראל עלולה להידרש לשלם על הרכוש הפלסטיני אשר הופקע על ידי האפוטרופוס לנכסי "נפקדים". הרעיון הזה שגוי היסטורית, אינו חכם מדינית ובלתי צודק מוסרית, כפי שניתן ללמוד מן הביוגרפיה שלו.
...
האנלוגיה בין הפליטים הפלסטינים והיהודים המזרחים הינה מופרכת, שלא לומר מרושעת ולא מוסרית. היא מסכסכת בין מזרחים לפלסטינים, היא פוגעת בכבודם של מזרחים רבים, ופוגעת בסיכוי לפיוס אמיתי. יותר מכך, יש בכך חוסר הבנה באשר למשמעות הנכבה. הנכבה אינה מתייחסת רק לאירועי המלחמה. הנכבה היא בעיקר מניעת השיבה של המגורשים לבתיהם, אדמותיהם ומשפחותיהם לאחר הקמת מדינת ישראל. הנכבה היא פעולה אקטיבית ברורה של מדינת ישראל, ולא רק כאוס של מלחמה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

סכסוכים פנימיים, פוליטזציה, האשמות של הטרדה מינית ושחיתות, השחתת סטנדרטים אקדמאיים - כולם במרכז תחקיר "הארץ" על הנעשה באוניברסיטת בן-גוריון

התעללות נפשית ומניעת קרדיט הולם עבור עבודה אקדמית של סטודנטים, תלונות הדדיות לוועדת האתיקה ואפילו למשטרה, דוקטורנטית שהתלוננה על "מעשים לא רצויים שאינם במקומם״ מצד מרצה. כך התנהלה, על פי עדויות, מחלקה קטנה בבית הספר לניהול באוניברסיטת בן גוריון במשך שנים, מתחת לאף של רשויות המוסד.

... [מסמך עב כרס] חובר לבקשתה של כרמי בעקבות תלונות שהועלו בפניה על ידי שישה חוקרים שהיו בעבר חלק מהמחלקה לניהול, מלונאות ותיירות, מחלקה קטנה בבית הספר לניהול, אודות התנהלותם של ארבעת הפרופסורים במחלקה. המסמך כלל טענות בדבר פעולות לא הולמות לכאורה, פגיעה בחופש האקדמי, אי מתן קרדיט הולם לחוקרים, תוך פגיעה בהליכי קידום של חברי סגל והתנכלות להם במשך שנים רבות.

המרצים החתומים על המסמך טענו כי האווירה ששוררת במחלקה ואופן ניהולה הובילו לעזיבתם של חוקרים, לפרישתם של סטודנטים לתארים מתקדמים טרם השלמת לימודים, להכפשת שמם של "פליטי" המחלקה, כהגדרתם, ואף לנזק בריאותי וכלכלי לחלקם. בשיחות עם "מוסף הארץ" הצטרפו להאשמות החמורות גם מרצים לשעבר מהמחלקה, שאינם חתומים על המסמך. מנגד, הפרופסורים במחלקה טוענים כי המסמך הוא תוצר של תסכולם וכאבם של חוקרים שנפלטו ממנה, אשר מנהלים כעת מסע הכפשה ונקמה נגד מי שניצבים בראשה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה ג'אד נאמן (החוג לקולנוע) 'הנאור' מזלזל בצורך לעגן בחוק הישראלי הרעיון של מדינת ישראל – המדינה היהודית ומקלט ליהודים

גם לא למדן גדול של היסטוריה כשהוא מייחס למהגרי הפלאחים הערביים זהות אתנית אחידה.

המכה הראשונה היא מכת "חוק המדינה היהודית". מסע קצר במנהרת הזמן מביא אותנו אל הספר הלבן של ימי המנדט הבריטי עם הסיסמה "מדינה עברית עלייה חופשית". אולם הקונוטציה של "מדינה עברית" באותם ימים היתה שונה מזו של "מדינה יהודית" בזמננו. היה בה טעם של תחיית הלשון העברית ושל תרבות בשפה מתחדשת. היום, "מדינה יהודית" זה רעיון של שארות, של קרבת דם דמיונית או לא, המחברת בין מיליוני יהודים בארץ ובעולם. יהודי ישראל הם מהגרים או ילדי מהגרים, ערב רב של זהויות אתניות, יהודיות ולא יהודיות. לצד מיליוני היהודים שהיגרו לארץ, בישראל חיים היום מיליוני ערבים פלסטינים, ציבור שמוצאו בעיקר מחברת איכרים מסורתית. דווקא להם קל יותר לייחס לעצמם זהות אתנית אחידה, אבל גם זו בוודאי טעות אופטית של אחד כמוני, המסתכל מבחוץ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) היחצן בשירות מפלגת בל"ד

שנהב לא רואה את עצמו ואת השמאל 'האמיתי' משתייכים למדינת ישראל הציונית. כזכור, מפלגת בל"ד שלחה לכנסת את הידועים לשמצה עזמי בשארה הנמלט החשוד בריגול וחנין זואבי המסייעת ומעודדת אנשי טרור של המשט.

למרות שאני יהודי, או יותר נכון יהודי-ערבי, אני רואה בבל"ד את ביתי המפלגתי, כך שאין לי ספק שבל"ד שמה את האתגר הרציני ביותר בפני הציונות ומביכה את הרעיון.

הכיוון של בל"ד מראה פעם אחר פעם שאין ברירה או תחליף שמאלני אמיתי, אלא במסגרת זו, וכמו כן אין לשמאל אפשרות להתקיים בתוך השיח הציוני. השיח שפיתחה בל"ד לאורך השנים יוצר הסתכלות מהותית בפני החברה היהודית, ומייצג את נקודת מבטו של המיעוט הפלסטיני, לגבי זכויותיו הלאומיות והאזרחיות.

כוחו של מצע בל"ד הוא בכך שהוא מצביע על האפשרות של גיבוש דרישות פוליטיות בביטויים ונוסחים חברתיים ודמוקרטיים.

לדוגמא, נוסחת מדינת כל אזרחיה אינה מונח פוליטי בלבד אלא שהיא יוצרת מצע מדיני ואנושי מהותי. אך למרות שנוסחה זו היא תנאי בסיסי לשוויון, השמאל הציוני מתנגד לה. התנגדות זו מגלה את הפגם, הכשל, והגזענות בשיח השמאל היהודי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב -בן-דרור ימיני מתחשבן עם תומכי הנכבה באונ' תל אביב

ביום חמישי האחרון התקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס תחת הכותרת "הנכבה בזיכרון הלאומי של ישראל". נושא לגיטימי? בחסות חופש הביטוי האקדמי, גם הנושא הזה ראוי לדיון...

גם בסכסוך הישראלי-ערבי היה צד תוקפן שיצא למלחמת השמדה. היה הבדל אחד. המזימה לא צלחה. מדוע, לעזאזל, מי שהיה אמור להיות מועמד להשמדה צריך להתאבל על כך שהתוקפן לא הצליח להשלים את מלאכתו?

בעולם הערבי והמוסלמי יש בודדים שעושים את חשבון הנפש הזה. אפשר להניח שהם ושכמותם יתקשו למצוא במה באוניברסיטאות ישראל והעולם. הרי היא תפוסה באופן קבוע על ידי חסידי נרטיב הנכבה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

השמאל הרדיקלי תומך במחבל סאמר אל-עיסאווי השובת-רעב

קבוצה של רדיקלים שמאלניים, ביניהם גם חברי סגל אנטי-ישראליים, פרסמו בעיתון הארץ (14/4/2013) עצומה הדורשת שחרור לאלתר של המחבל סאמר אל-עיסאווי השובת-רעב.

עיסאווי, שנדון ל 26 שנה ושוחרר בעיסקת שליט טרם ריצת העונש. הוא נכלא שוב לאחר ששב להתעסק בטרור. למערכת הביטחון יש ראיות שעיסאווי המשיך להתעסק בטרור לאחר השחרור לכן נגזר עליו להשלים את גזר דינו המקורית.

החתומים בעצומה מאמינים לחפותו של עיסאווי ולא למערכת הביטחון. יש להזכיר שבין החתומים שיש כאלה שמובילים את מסע החרם נגד מדינת ישראל ומוסדותיה האקדמיים או גינו את מדינת ישראל כפאשיסטית ומדינת אפרטהייד.

האקדמאיים בין החתומים
עמירם גולדבלום, האוניברסיטה העברית - חוג לרוקחות
אלון ליאל, אוניברסיטת תל אביב - החוג למדעי המדינה
יהודה באור, האוניברסיטה העברית - החוג ליהדות זמנינו
חיים בן שחר, אוניברסיטת תל אביב - החוג לכלכלה
מנחם יערי, האוניברסיטה העברית - החוג לכלכלה
גבי סלמון, אוניברסיטת חיפה - החוג לחינוך
דני פליק, אוניברסיטת בן גוריון - החוג לפוליטיקה וממשל
מוטי פרי, האוניברסיטה העברית - החוג לכלכלה
מנחם קליין, אוניברסיטת בר אילן - החוג למדעי המדינה
זאב שטרנהל, האוניברסיטה העברית - החוג למדעי המדינה
אריה ארנון, אוניברסיטת בן גוריון - החוג לכלכלה
יוסף אגסי, אוניברסיטת תל אביב - החוג לפילוסופיה
שימעון שמיר, אוניברסיטת תל אביב - החוג להיסטוריה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - זאב שרטנהל (החוג למדעי המדינה) חייב להתנער מההסתה נגד מדינת ישראל, מההסתה לאלימות ומעידוד הטרור

אז בואו נשים את הדברים על השולחן: יש בעיה חמורה של אלימות והפרת חוק בשולי הימין... אולם בקצה השני, יש בעיה לא פחות חמורה, בעיה שתחילתה בהסתה נגד מדינת ישראל והוצאת דיבתה רעה בעולם, המשכה ברדיפת חיילי צה"ל וסופה בהסתה של ממש לאלימות ולטרור.

מעולם לא הבעתי תמיכה באלימות, לא כלפי יהודים ולא כלפי ערבים, מעולם לא גיליתי הבנה כלפיה. לצערי הרב, לא ניתן לומר זאת על זאב שטרנהל, אשר כתב בעבר ש"לרבים בישראל אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים", כלומר לגיטימיות הרצח שלי ושל שכניי. בשבוע שעבר הצטרפה למחנה עידוד האלימות והטרור כתבת "הארץ", עמירה הס, שפרסמה טור המעודד זריקת אבנים על חיילי צה"ל, "כפשט וכדרש" כלשונה. הס אינה תמימה, היא יודעת שאבנים הורגות.
...
אני קורא לשטרנהל: במקום לנצל את גזר הדין הזה כדי להכליל ולהסית, נצל אותו כדי להתנער מן התמיכה המשתמעת מדבריך באלימות ובטרור, גם ב"שטחים". כך נוכל להמשיך את הוויכוח בינינו מתוך אנושיות, ישרות וכבוד הדדי, כך נבודד את הקיצוניים, מימין ומשמאל, המאיימים להטביע את כולנו בים של שנאת חינם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) מצהיר שהוא ועוד פעילי שמאל רבים מחפשים 'להכשיל' את מדינת ישראל

במסגרת אירועי 'יום האדמה' 2013, אלגזי מעודד גזל קרקעות, מוחק את האופי היהודי למדינה, מחשיב קיום חוקי המדינה בידי המשטרה ובתי המפשט כ'מסע מלחמה' ועוד...

אבל אני כאן לא רק בגלל העבר אלא בגלל ההווה, בגלל מה שקורה עכשיו. יום האדמה הוא לא רק יום זיכרון, הוא יום של מאבק נגד מה שקורה עכשיו. כי המלחמה של מדינת ישראל נגד תושביה נמשכת היום בנגב. בנגב יוצאים פעם או פעמיים בשבוע כוחות גדולים של משטרה ויס"מ ובולדוזרים להריסה מאורגנת. התרגלנו לזה שפעם או פעמיים בשבוע מתאספים כוחות גדולים חמושים בצומת שוקת או בצומת בית קמה כדי לצאת למסע הריסה. אולי התרגלנו יותר מדי ואנחנו כבר לא מרגישים שמדובר במסע מלחמה.

היום ממשיכה להתנהל בארץ מלחמה. מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. הרבה מדינות מזניחות את האזרחים שלהן, וגם ישראל מזניחה ומשפילה את העניים שבה. אבל לא הרבה מדינות גם נלחמות מלחמה בלתי פוסקת נגד האזרחים שלהן. אני נמצא כאן כדי לומר עם פעילי שמאל רבים בארץ: אנחנו מסרבים לקחת חלק במלחמה של המדינה נגד אזרחיה הפלסטינים. נעשה כמיטב ביכולתנו כדי להכשיל אותה. גם ביפו. גם בעכו. גם בטייבה. גם בגליל, ובעיקר בנגב.
…
הבעיה היא לא ערביי הנגב. הבעיה היא ממשלה גזענית ותוכנית נישול. אנחנו חייבים לעצור את תוכנית פראוור. המאבק הוא מאבק התושבים הערבים של הנגב. אבל אסור, אסור שהם יעמדו בו לבד.
…
מדינה שבה לא מוחקים את העבר הערבי, והעתיד בה הוא של האנשים שחיים בה, של כל האזרחיות והאזרחים, ולא של דמוגרפים גזענים, שסופרים כל הזמן תינוקות ולא סופרים אנשים ממטר...

... מדינה של כלל אזרחיה ושל שני עמיה, מדינה שהיא גם מדינה יהודית וגם ערבית, מדינה יהודית-ערבית. בשוויון זכויות מלא. לא רק שוויון פוליטי: שוויון תרבותי ולאומי. וכן: שוויון תוך תיקון עוולות העבר, החזרת קרקעות, שיבת הפליטים, חלוקה שוויונית יותר של העושר וההזדמנויות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת אורנים - דני זמיר (ראש המכינה הקדם-צבאית) מוציא קללה גזענית

העימות הפנימי במפלגת העבודה מגיע לשיאים חדשים תחת הנהגתה של שלי יחימוביץ'. ישיבת ועידת המפלגה, המתקיימת הערב (יום ה') כמעט ופוצצה לאחר שאחד הדוברים - דני זמיר - העומד בראש המכינה הקדם-צבאית רבין, כינה את הקהל "ערסים". בעקבות הדברים, חלק מן הקהל קם על רגליו והתקרב לבמה. רק בקושי רב הצליחו המאבטחים לבלום את הפעילים הזועמים. הקהל נרגע רק לאחר שהדובר חזר בו מדבריו והתנצל בפני חברי הוועידה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - דניאל בר-טל (החוג לחינוך) מוחה על "דה־לגיטימציה גוברת של השמאל" הנובעת ממסע הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בידי השמאל.

כזכור, אותו בר-טל, לוחם חופש הביטוי, חיפש להשתיק ולהגביל את חופש הביטוי של Isracampus.

הגישה הזאת מעלה על הדעת את דוברי המשטר הסיני, הנעזרים באותו נימוק כדי למנוע ביקורת מבית ומטילים פיקוח הדוק על התקשורת, היצירה התרבותית והאקדמיה. לגישת אורן ודומיו, יש להצדיק גם את המשטרים המנסים להשתיק ביקורת נגד אנטישמיות במדינותיהם, מחשש שפרסומה יעיב על המוניטין של מדינותיהם ויפגע באינטרסים שלהן.
...
לפרטים ולקבוצות בחברה יש דעות שונות, וחשוב שהן יבואו לידי ביטוי בשיח הציבורי, בתרבות, בספרי הלימוד ובדיונים בכיתות. ניסיונות להגביל את חופש הביטוי כדי להחליש את הדיון הביקורתי, המכוון לתיקון החברה, הם פגיעה בדמוקרטיה ומצעידים את המדינה למשטר טוטליטרי, שבו הכל מוכרחים לבטא דעה אחידה. התביעה להביע תמיכה מלאה בדרך של ההנהגה ולהימנע מביקורת מחבלת במאמץ לקדם פתרון למשבר. הגדרת המציאות "כסוג של מלחמה" היא שימוש דמגוגי ומניפולטיבי במלים לשכנוע אנשים לתמוך בהנהגה.

אורן ושכמותו מכתיבים לציבור את כללי ההתנהגות הראויים לדעת השלטון, ובשטח פועלות עמותות שמרניות המחזקות את המסרים על ידי מעקב ופיקוח על דברים הנאמרים או נכתבים, ואחר כך הכפשה של מי שמביעים עמדות שונות מאלו המתאימות להנהגה. כך נבנה אקלים פוליטי ששורר בו פחד מלבטא עמדות ודעות וצמצום חופש הביטוי, שהוא מהסימנים הבולטים של חברה דמוקרטית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - זאב שרטנהל (החוג למדעי המדינה) דורש דיכוי הריבונות הדמוקרטיה הישראלית והתערבות ארה"ב בפוליטיקת הפנים של ישראל

שטרנהל ורעיונותיו השמאלניות הקיצוניות ואומדן הצדק והמוסר השגויים אצלו מובילים אותו לדרישה המבוזה הזאת האנטי-דמוקרטית בעליל.

ביקורו של ברק אובמה אישר עובדה שרבים עדיין אוהבים לפקפק בה: ישראל אינה ממתנת את עמדותיה בגלל התפתחויות בזירה הפנימית אלא כתוצאה של כורח להבטיח את התמיכה הקיומית האמריקאית. במובן זה הצדק היה ונשאר עם השמאל: אין לחברה הישראלית את תעצומות הנפש הדרושות על מנת לשים לבדה קץ לקולוניאליזם ההתנחלותי. רק התערבות אמריקאית מסיבית, מגובה באיום אלגנטי בנושאים ביטחוניים קריטיים, מסוגלת לפרק את הבריח ההתנחלותי. אכן, לא יהיה פתרון לבעיה הלאומית הפלסטינית, המכתיבה יותר מכל גורם אחר את עתידה של החברה הישראלית, אלא אם תחליט ארה"ב כי זה מה שדורש האינטרס האמריקאי...

סביר להניח שאנשי המחקר בוושינגטון יודעים שכך היה מאז קום המדינה: ישראל ידעה לצאת למלחמות יזומות, אך לא נקטה אפילו פעם אחת יוזמת שלום משמעותית מתוך בחירה. כל הצעה שהועלתה הוקעה כתבוסתנות או נדחתה מחשש שתערער את ביטחונה העצמי של החברה הישרלית בצדקתה המוחלטת. אין סיבה להאמין שבימינו, כשהשלטון האמיתי נמצא בידי המתנחלים, יחול פתאום שינוי דרמטי בדפוסי התנהגות אלה, הטבועים עמוק ביחסנו אל העולם הערבי.
...
סביר שהפוליטיקה הפנימית בישראל תיאלץ להסתגל למציאות זו שבה צריך יהיה לבחור בין הימין המתנחל, שמנסה גם להפוך את ישראל למדינה שזהותה תוכתב על ידי מהותה היהודית ואילו ישותה הדמוקרטית תימחק, לבין ערכיו המוסריים של השמאל. מעניין באיזה צד ימצאו את עצמם "האח" יאיר ו"האחות" שלי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

השמאלנים האנטי-ישראליים באוניברסיטה העברית מכינים דור חדש של שמאלנים אנטי-ישראליים

עמרי בן יהודה, דוקטרנט, הוגה את תורתו השמאלנית הסהרורית

בהתעקשותו של לפיד על מימוש הזכות לנישואים חד־מיניים, נחתמת המהפכה האזרחית של ליברמן, שהיא בסך הכל חידוד תפקידה ההיסטורי של מדינת ישראל במזרח התיכון: נירמול של מה שבשום אופן איננו נורמלי, נירמול של עוול, כיבוש וגזל. כשלפיד אומר "הומואים ונשים כן", הוא למעשה אומר "ערבים לא". מיום הקמתה היוותה ישראל מקור של אוניוורסליות והומניזם יוצאים מן הכלל בעבור אזרחיה, ובאותה עת דחקה הצדה את מי שאינו נכלל בהגדרה הומני, את הלא־אזרח, הערבי. היחס להומואים וללסביות בישראל כבר שימש בעבר את ליברמן כעלה תאנה להכשרת הקרקע לרעיון התקיפה באיראן. עכשיו, בעזרת הדימוי היפה של לפיד, המהלך הושלם ואנו מוכנים באמת למלחמה.
...
העיסוק באזרחות המלווה בחתירה לנורמלי הוא אחת התופעות המדאיגות שמלוות את קואליציית ליברמן־בנט־לפיד, משום שהוא מוליך אותנו שולל. לא בכדי אנו יוצאים בהרגשה שהבחירות האחרונות הביאו אתן את המהפכה הפמיניסטית, בעוד שלמעשה לא רק שנשים, ובוודאי נשים ערביות, מודרות, אלא שהמהות של הנשים אובדת פה לגמרי. נשים, הכלולות בדרך כלל בקטגוריה המשפטית "נשים וילדים", הן האחר הפרדיגמטי לעומת אזרח המדינה, זה המשלם מסים ומשרת בצבא. לא בכדי נשים מהוות גם היום 70 אחוז מאלה המוגדרים בעולם כ"חסרי מדינה", הרוב הגדול של קורבנות התופעה הקרויה "סחר בבני אדם". נשים הן גם אלו שכנראה ייאלצו לשלם את המחיר הגדול ביותר במלחמה הבאה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - יונתן מנדל (החוג לממשל ופוליטיקה) מאשים את ממשלת ישראל והתנועה הציונית בכלל באפלית ערבים

הוויכוח הזה הוא לא פחות ממדהים. עומדת הממשלה הישראלית על אדמות פרטיות של ערבים-פלסטינים, ונושאת ונותנת עם המתיישבים היהודים לגביי גובה הפיצויים שיקבלו, מספר הבתים שיבנו להם או לגביי העברתם לשטח אחר...

נדמה שהערבים, להם שייכת האדמה, אינם צד בוויכוח. להם לא מציעים להקים ברחבי הגדה עשרה בניינים כפיצוי על כל בניין שנבנה על אדמתם באופן בלתי חוקי. גם לא מועברת אליהם הצעת פשרה הוגנת יותר... ישראל לא רק שלא מפצה את הפלסטינים בבנייה, אלא בעיקר מדברת איתם בהריסה. אולם היעדרן של הצעות כאלו מהשיח הישראלי, והיעדרם של הערבים מהדיון באופן כללי, מעיד שמשהו מהביקורת של אפשטיין טרם דהה, למרות 105 השנים שחלפו מאז. התנועה הציונית, היום ישראל, עדיין לא רואה את הערבים. גם בשנת 2012, נדמה כי עדיין מדובר ב"שאלה נעלמה". בזמזום טורדני אליו אין באמת צורך להתייחס.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - יונתן מנדל (החוג לפוליטיקה וממשל) מוכיח מדוע רצתה המל"ג לסגור את החוג לפוליטיקה וממשל

מנדל יורה לכל הכיוונים, מבן-גוריון בקום המדינה ועד פעולות צה"ל וחיל הים בימינו, ומוסיף טענות של טיהור אתני, כיבוש והפרדה (אפרטהייד), ע"מ לזלזל בדרישות הישראליות למנוע פעולות חד-צדדיות של ערבי הרשות שנאסרו ע"י הסכמי אוסלו. מנדל פוגע בריבונות הישראלית ויוצא בהצהרות אנטי-דמוקרטיות כשהוא מזמין את נשיא ארה"ב "להציל את ישראל מעצמה" ולכפות פתרון "חד-צדדי". עוד אנטי-ישראלי קיצוני בחוג לפוליטיקה וממשל שבנה דוד ניומן.

ואם נשיא ייתעקש, ישלפו הישראלים את הג'וקר החביב עליהם - ה"חד־צדדיות". "הפלסטינים חייבים להבין שאסור להם לפעול באופן חד־צדדי", יסבירו בנימוס המדינאים הישראלים לנשיא, ויקפידו לעשות שימוש בביטוי "יונילאטרל־אקשן", שהשכילו לשנן בדיוק למשימות מיוחדות שכאלה. "אילו רק הפלסטינים היו מוכנים לדבר אתנו", יאמרו, "אילו לא היו פונים באופן חד־צדדי לאו"ם", "אילו יחליטו לא לפנות חד־צדדית לבית המשפט הבינלאומי בהאג", וכמובן - "אילו יפנימו שכל פעולה חד־צדדית שלהם מוכיחה שפניהם אינם לשלום".
...
ב–65 שנות קיומה מדינת ישראל נהפכה דה־פקטו למדינה חד־צדדית. היא אולי לא רואה את זה, אבל זה כנראה בגלל האופן החד־צדדי שבו היא מתנהלת במזרח התיכון. "לא משנה מה יאמרו הגויים, משנה מה יעשו היהודים", אמר ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, והחד־צדדיות נהפכה לגידול ממאיר המכתיב את התנהלותה המדינית והדיפלומטית של ישראל.

את ההחלטה לרוקן כפרים פלסטיניים ביושביהם ב–1948, הדמוקרטיה הישראלית קיבלה באופן חד־צדדי. כך גם את ההחלטה לכבוש את הגליל המערבי, שעל פי תוכנית החלוקה לא היה אמור להיות בשטחה. את ההחלטה לספח את מזרח ירושלים, וגם את ההחלטה לספח את רמת הגולן, היא קיבלה בניגוד לעמדת ארה"ב, האו"ם, מדינות אירופה והמשפט הבינלאומי, ועשתה זאת, איך לא, באופן חד־צדדי...

הפלסטינים יודעים היטב, על בשרם ועל אדמותיהם, שישראל היא המדינה האחרונה בעולם שראוי שתבוא עמם חשבון על "צעדים חד־צדדיים" שנקטו. מ–2002 רואים הפלסטינים כיצד נבנית לה חומת הפרדה מבטון על שטח שרובו המכריע אינו בשטחי מדינת ישראל - צעד חד־צדדי שמהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי... מה לא חד־צדדי בשליטה הישראלית על ברז המים של הגדה (אקוויפר ההר), ובהחלטה להעביר את רוב טיפות המים האלו מהגדה למדינת ישראל?
...
ישראל היא בוודאות המדינה הקנאית ביותר באזור בכל הנוגע לחדירה למים הטריטוריאליים שלה, לגבולותיה היבשתיים ולמרחבה האווירי, וגאה מאוד בדרך החד־צדדית שהיא אוכפת זאת... כעת נותר רק לחכות ולראות אם הנשיא האמריקאי הנוכחי, בקדנציה השנייה והמשמעותית שלו, יחליט שהוא מנסה להציל את ישראל מעצמה. באופן חד־צדדי כמובן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה – יוסף ג'בארין (החוג למפשטים) השתתף בכנס ארצי במסגרת אירועי 'שבוע האפרטהייד הישראלי' העולמי

ג'בארין נטל חלק בכנס התומך ב- BDS והחרם האקדמי. רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', גינה את השתתפות של ג'בארין האקדמאי ב"מסע תעמולה אנטישמי נגד מדינת ישראל". שר החוץ אביגדור ליברמן קרא לשלול מג'בארין את התואר האקדמי ולפעול נגד המרצים "שמוציאים את דיבתה של ישראל".

מה שהחל כקמפיין אנטי-ישראלי ברחבי העולם מגיע לארץ, עם כנס בנושא "האפרטהייד הישראלי" שיתקיים היום (ד') בנצרת. בכנס, שנערך במסגרת אירועי "שבוע האפרטהייד", ישתתפו בין היתר מרצה בכיר מאוניברסיטת חיפה, ד"ר יוסף ג'בארין, שידבר על "הגזענות בתחומי הקו הירוק", ומרצה מאוניברסיטה בעזה, ד"ר חיידר עיד, שיספר באמצעות שיחה בסקייפ על "הדמיון בין פלסטין לדרום אפריקה שלפני ביטול משטר האפרטהייד".

מארגני האירוע הם פעילים ערבים צעירים החברים במפלגות שונות ובסניף המקומי של תנועת BDS, אשר מובילה את קמפיין החרם הבינלאומי נגד ישראל. רג'א זעאתרה, אחד המארגנים וחבר לשכת חד"ש, אמר: "בקו הירוק יש מדיניות של אפרטהייד ובשטחים יש משטר של אפרטהייד... אם מישהו מארה"ב או מאירופה בוחר להחרים את אוניברסיטת חיפה בגלל שהיא מפלה ערבים, או את אוניברסיטת תל אביב משום שיש לה יותר מ-50 פרויקטים עם הצבא, אני בהחלט מבין אותו... חרם זה כלי לגיטימי למאבק אזרחי".
...
בתנועת "אם תרצו" ביקרו בחריפות את השתתפותו של ד"ר ג'בארין באירוע בנצרת. "מדובר בעוד מחזה בתיאטרון האבסורד, שממשיך לשבור שיאים חדשים. אזרחים ערבים-ישראלים כדוגמת ד"ר ג' בארין, שמרצה במוסדות אקדמיים ישראלים ואף עומד בראש מכון אקדמי בישראל, נוטלים חלק בכנס המאשים את מדינת ישראל באפרטהייד", אמר יו"ר התנועה, רונן שובל. לדבריו, "כנס הזוי זה הוא חלק ממסע תעמולה אנטישמי נגד מדינת ישראל ונגד הדמוקרטיה הישראלית".

====

שר החוץ אביגדור ליברמן קורא לאוניברסיטת חיפה לשלול את התואר האקדמי של ד"ר יוסף ג'בארין שמשתתף היום (ד') בכנס האפרטהייד בנצרת.
...
כאמור, שר החוץ תקף את השתתפותו של ג'בארין בכנס בעמוד הפייסבוק שלו, ואף קרא לאוניברסיטה לשלול למרצה את התואר האקדמי. "מעבר לכל הסיבות האחרות, רק בשל העובדה שהוא אינו מבין את האבסורד של הרצאה של ד״ר ערבי-ישראלי על אפרטהייד בישראל-ראוי היה לשלול לו את התואר", כתב ליברמן, והוסיף "אני קורא למשרד החינוך ולהנהלת אוניברסיטת חיפה לפעול נגד ג׳בארין ומרצים כמוהו, שמוציאים את דיבתה של ישראל ומעלילים עליה עלילות כפי שהעלילו על דרייפוס, ולהפסיק לשלם להם משכורת ולממן אותם".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) טוען שעורך "מעריב" בן דרור ימיני מסית לרצח גולדבלום

באתר אנטי-ישראלי וקומוניסטי-למחצה, גולדבלום מגיב למאמר של ימיני, במאמר מתנשא וזועם, כי ימיני העז לבקר את הפעילות החתרנית האנטי-ישראלית של גולדבלום

'נראה שימיני נהנה לספק חומרי בעירה לימין הקיצוני והאלים. אם יפגע מי מהם ב"גולדבלומים" שנגדם ימיני מסית, הוא עוד יזכה למענק ולהעלאה בדרגה.'

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העבירת - בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) כשקרן סידרתי וכשונא ישראל כפייתי

עמירם גולדבלום, שהזמין את ה"סקר" על עמדות הישראלים בנוגע לסיפוח, הצליח לגרום לכותרת ראשית בעיתון "הארץ" על כך שרוב הישראלים תומכים באפרטהייד. השקר כבר הופרך… אבל גולדבלום לא מוכן לוותר. הוא מקים עכשיו התארגנות חדשה. הוא לא נאבק נגד אפרטהייד. להפך. הוא מנסה לטפח את העלילה שישראל היא מדינת אפרטהייד. "שליטת ישראל בכל השטחים מהים עד הירדן, עם או בלי סיפוח רשמי, הוא מצב אפרטהייד דה-פקטו"...
...
אבל העובדות לא חשובות. העיקר שיש לנו גולדבלומים כדי לפברק לעצמם "סכנת אפרטהייד". התקציבים כבר יגיעו. אולי גם מהאיחוד האירופי. אולי גם מהמדינות שבהן ממדי העוינות לזרים גבוהים יותר.

השקר של "סקר האפרטהייד" הופרך עניינית ועובדתית. אבל לשקר יש רגליים. הסקר זכה להצלחה גלובלית. משום שאלה שעסוקים בחיפוש מתמיד אחרי עוד ראיות לכך שישראל היא מפלצת, לא יוותרו על שום מסלול. התקציבים מובטחים. כך שאין צורך באשליות. הגוף החדש, כמו חלק מהגופים באותה תעשייה, לא יקדם זכויות אדם, ולא יעסוק בביקורת לגיטימית. הוא יהווה עוד תוספת לקמפיין הדמוניזציה נגד ישראל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - נועה שינדלינגר, פעילת השמאל הקיצונית ותורמת קבועה ל'רשימת אלף', תעמוד על הצורך להשמיד את ישראל במסגרת שבוע האפרטהייד

'רשימת אלף', המתקיים בשרתים של אוניברסיטת חיפה, הוא הפורום שבו רדיקלים קיצוניים מביעים גם דיעות אנטי-ישראליים ואנטישמיים. שינדלינגר תרצה על הפעילות שלה במסגרת ארגון 'זוכרות', הפועל לקידום 'הנכבה', והחוויותיה בפגנות של הארגון 'אנרכיסטים נגד הגדר' נגד גדר ההפרדה וגניבת קרקעות.

[ב-7 במרץ] תרצה באוניברסיטת יורק פעילות השמאל הקיצוני, נועה שינדלינגר, החברה בארגון "זוכרות", הפועל ליישום תביעת השיבה של מיליוני הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם בישראל.

שינדלינגר, שהייתה גם פעילה בארגון אנרכיסטים נגד הגדר, תדבר על האקטיביזם בישראל נגד הכיבוש והאפרטהייד והאסטרטגיה לבניית סולידריות ומאבק משותף עם הפלסטינים.
...
שבוע האפרטהייד הישראלי זוכה לתמיכה של ארגונים פלסטיניים וערביים בקנדה, לצד ארגוני שמאל רדיקליים ובהם יהודיים, דוגמת קולות יהודיים עצמאיים, לא בשמנו יהודים המתנגדים לציונות.

נועה שינדלינגר מזוהה עם ארגוני שמאל קיצוניים בישראל. במאמרים שפרסמה באתר "מיי סיי" הציגה שינדלינגר את תפיסת עולמה הרדיקלית, שאינה רואה בישראל ישות לגיטימית בהיותה "מדינה קולוניאלית... שמעולם לא הייתה דמוקרטית, אבל הצליחה במשך עשורים ארוכים להעמיד פנים ככזאת".

שינדלינגר תומכת בהקמת מדינה אחת בכל שטח פלסטין ("דמוקרטיה לכולם מהירדן ועד הים"), בשחרור האסירים הפלסטינים (הווה אומר: האסירים הביטחוניים שהיו מעורבים בפעולות טרור), בשיבת הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל, בקיומו של מאבק משותף עם הפלסטינים, ביצירה של חיים משותפים, וערעור של קטגוריות אוטומטיות של "אנחנו" מול "הם" ומשחק סכום אפס.

"הבעיה היא מהותית ומבנית - מדינת ישראל כמדינה ציונית, כלומר קולוניאליסטית, שמנהלת משטר אפרטהייד מובהק שלא התחיל ב-1967 אלא ב-1948 באמצעות ריבוי של מנגנוני דיכוי שמזינים זה את זה", כתבה שינדלינגר באחד ממאמריה.

שינדלינגר, שסירבה להתגייס לצה"ל, מתנגדת לפתרון שתי המדינות, בטענה שהוא ייצור "הפרדה גזעית", לציונות, לדגל ישראל, אותו היא מוצאת "פוגעני" ולהמנון הלאומי ה"חוגג את הגזענות".
...
בראייה לעתיד, היא כותבת, "אין לי ספק שהתרחבותו של המאבק המשותף, שבמהלכו פלסטינים וישראלים-יהודים יעמדו כתף אל כתף מול כוחות הכיבוש, היא הדרך היחידה ליצירתה של חברה חדשה פוסט קולוניאלית לאחר השחרור".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (החוג למשפטים) מתבכיין על "פסיביזם שיפוטי"

בקול ענות חלושה החליט בג"ץ בשבוע שעבר למחוק את עתירתה של ח"כ חנין זועבי, כמו גם עתירה מקבילה של ח"כ איתן כבל, נגד החלטת הכנסת ה-18 לשלול מזועבי זכויות מסוימות הנתונות לכל ח"כ, ובהן הזכות לדרכון דיפלומטי. העתירות הוגשו ב-2010, אך בג"ץ קבע שמרגע שהכנסת ה-18 סיימה את כהונתה, הן נהפכו לתיאורטיות, ואין זה מוצדק שבית המשפט "יקדיש את משאביו המוגבלים לבחינה של שאלה תיאורטית".

מה שבג"ץ לא הזכיר הוא, שהעתירה נהפכה לתיאורטית בין היתר בגללו: אף על פי שהעותרים הגישו בקשה לדיון דחוף, פסק הדין ניתן שמונה חודשים לאחר שהדיונים הסתיימו.
…
אם מבחינה היסטורית התפתחו דיני החסינות מתוך הצורך להגן על חברי פרלמנט מפני רדיפה פוליטית מצד הרשות המבצעת, הרי כיום ברור שחשיבות ההגנה על חברי כנסת מפני רדיפות מבית גדולה לא פחות מהחשיבות שבהגנה עליהם מרדיפה חיצונית על ידי התביעה. אמנם בית המשפט העליון ביטל את פסילתה של זועבי מהשתתפות בבחירות, אך מחיקת העתירה נגד הצעדים שננקטו נגדה השאירה על כנה החלטה מוטה פוליטית וחסרת כל ביסוס משפטי. בית המשפט העליון החמיץ את ההזדמנות לקבוע שהחלטה כזאת פסולה מכל וכל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ארגוני השמאל מפגינים בעד מבצעי טרור באישורם של ראשי אוניברסיטת תל אביב

משמרת מחאה והזדהות עם מאבק האסירים הפלסטיניים, יום רביעי בצהרים, כיכר אנטין, אוניברסיטת תל אביב

מעצרים מנהליים ופוליטיים, עינויים ומשפטים לא הוגנים המבוססים על ראיות חסויות שאי אפשר להתגונן מפניהן הם כולם כלים רודניים של משטר כיבוש פושע.

לאחר מותו של העציר המנהלי ערפאת ג'ראדאת בכלא מגידו, עם כניסת שביתת הרעב של העציר המנהלי סאמר עיסאוי ליומה ה-215 ביום כתיבת הודעה זו ונוכח הפעלת תנאי השחרור הדרקוניים של עסקת שליט, לא נותר מקום לשתיקה.

היום יום רביעי, בשעה 13:45 נקיים בכיכר אנטין, בכניסת לאוניברסיטת תל אביב, משמרת הזדהות עם מאבק האסירים הפלסטינים ושביתת הרעב.

אוניברסיטת בן גוריון - התקבל ערעור האוניברסיטה להחלטת המל"ג והמחלקה לפוליטיקה וממשל לא תסגר

ע"פ עיתון הארץ
לפני חודשיים וחצי הגיעו נציגי אוניברסיטת בן-גוריון למשרדי המל"ג בירושלים. בכירי המוסד, מלווים בעורכי דין, השמיעו את ערעורם בפני "הוועדה להבטחת איכות" - ועדת המשנה של המל"ג, שהמליצה למליאת המל"ג להביא הלכה למעשה לסגירת המחלקה. החלטה זו עמדה בניגוד לעמדת צוות בינלאומי מקצועי לתחום, שנבחר על ידי המל"ג עצמה ללוות את תיקון הליקויים שנמצאו בדו"ח ועדת מומחים בינלאומית. בתום שמיעת הערעור של האוניברסיטה, פרסמה המל"ג הודעה ולפיה הודיעה לאוניברסיטת בן-גוריון כי עליה להציג בתוך שלושה שבועות כתב התחייבות לתיקון הליקויים שטרם שופרו במחלקה לפוליטיקה וממשל. "לאחר קבלת התחייבות המוסד", נכתב בהודעת המל"ג, "תתקיים ישיבת המשך של וועדת המשנה".

בהתאם לכך הציגה אוניברסיטת בן גוריון התחייבות בנושא, ולפיה תפעל בשנת הלימודים הנוכחית לגיוס חברי סגל בהתאם לדרישות וועדת ההערכה הבינלאומית. בהתאם להתחייבות, גובשה הצעת החלטה במל"ג, ובה למעשה היא חוזרת בה מהיוזמה להביא לסגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל, ומאפשרת רישום תלמידים לשנת הלימודים הבאה. במקביל, על פי הצעה זו, ילווה הצוות הבינלאומי את היישום של התחייבות האוניברסיטה.

ע"פ עיתון ידיעות הנגב
אוניברסיטת בן גוריון - רבקה כרמי, נשיאת אב"ג, התחייבה לערוך השינויים המומלצים ע"י המל"ג במחלקה לפוליטיקה וממשל והמל"ג חזרה בה מההחלטה סגור את המחלקה

לפני חודשיים הגיעו נציגי האוניברסיטה למל"ג, והגישו את הערעור על ההחלטה לסגור את המחלקה. נציגי בן גוריון טענו בין השאר כי המחלקה פועלת לשינוי המבני והתוכני כפי שהומלץ - ולכן אין לסגור אותה.

השבוע הודיעה כאמור המל"ג כי החליטה לאשר את פתיחת ההרשמה ללימודים במחלקה גם בשנה הבאה. גורמים המעורים בנושא ציינו שההחלטה התקבלה כבר לפני מספר שבועות, אך הדיון וההחלטה הסופית נדחו לאחר הבחירות לכנסת.

נשיאת אוניברסיטת בן גורון, פרופ' רבקה כרמי, הביעה סיפוק מהחלטת המועצה להשכלה גבוהה, ואמרה כי האוניברסיטה חזרה על מחויבותה לאמץ את המלצות המועצה להשכלה גבוהה בנוגע למחלקה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - נמתחה ביקורת חריפה על דניאל בר-טל (החוג לחינוך) המאשש ההטיה הרעיונית הקיימת בנאראטיב הערבי

יעקב אחימאיר נדהם מבר-טל וחבריו שמחשיבים תיאורים עובדתיים של מעשי טרור ל"ייצוג שלילי" של "האחר". אחימאיר, העיתונאי הותיק, מעמיד את האובייקטיביות של בר-טל בסימן שאלה.

באחד מספרי הלימוד במוסדות החינוך של הרשות הפלשתינית נכתב כי "ההיסטוריה הקדומה של פלשתין היא עדה לכניסתם של בני ישראל, בהנהגתו של יהושע בן נון, במאה ה-12 לפני הספירה, ולמלחמתם בכנענים הפלשתינים". אם כן, יהושע בן נון וגייסותיו לא כבשו את ארץ כנען אלא את פלשתין, אשר לפי תיאור זה נולדה במאה ה-12 לפני הספירה (לפחות). בין הים התיכון לבין נהר הירדן, לפיכך, שכנו הפלשתינים.

"במאה ה-11 לפני הספירה נלחם המלך דוד בכנענים הפלשתינים וייסד ממלכה על חלק מן האדמה הפלשתינית", כך נאמר בספר לימוד פלשתיני...

ועוד "עובדה" אחת שנדפסה ראויה לשינון עבור התלמידים הפלשתינים. אנו לא ידענו, אבל "הפלשתינים הונהגו על ידי גוליית". גוליית הפלישתי, כמנהיג פלשתיני...

מענק של מחלקת המדינה של ארה"ב מימן את המחקר, שהוצג על ידי הפרופסורים דניאל בר טל מאוניברסיטת תל אביב, ברוס וכסלר מאוניברסיטת ייל וסמי אדוואן מאוניברסיטת בית לחם. נבדקו 492 ספרי לימוד ישראליים ו-148 ספרים פלשתיניים בתחומי לימוד שונים...

"הטרור הגיע לשיאו עם הירצחם של 13 תלמידים ומורים ממושב אביבים בדרכם לבית הספר (1970)". ובכן, האם זהו "ייצוג שלילי" של הפלשתינים או תיאור פשוט של עובדות, של אירוע מצמרר שאכן התרחש? בעיני הפרופסורים המלומדים, ובהם ישראלי, זוהי דוגמה ל"ייצוג שלילי". האם המעשה הנורא לא קרה? האם יש בתיאור זה הטיה רעיונית או אמת עובדתית? ומה עוד כלול בהגדרה של "ייצוג בלתי חיובי של 'האחר'" בספרי הלימוד הישראליים? ובכן, לדעת החוקרים, תיאור רצח הספורטאים הישראלים במינכן נחשב לכזה.

... ומדוע זה חשוב כל כך אם נכתב שגוליית היה פלשתיני ולא פלישתי? כי כך לא מחנכים לשלום, לפיוס או להכרה הדדית.

... מדינאים לא ישראלים התריעו בעבר על עיוותים בספרי לימוד פלשתיניים, ואולי מאז שונו הספרים במעט, אבל מדוע שלושה מלומדים, עורכי המחקר, לא מביעים שאט נפש מכמה מן ההגדרות שצוינו למעלה? האם באמת אפשר להתבונן בהן רק בצינה אקדמית?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - דניאל בר-טל (החוג לחינוך) מנחית 'מכה ניצחת' על מדינת ישראל והמלחמה נגד ההסתה

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, תוהה למה הוציאו מאות אלפי דולרים כאשר ההשתתפות של בר-טל, בעל אג'נדה שמאלנית קיצונית, במחקר של משרד החוץ האמריקאי הבטיח תוצאה ידועה מראש. משרד החינוך וחברי הצוות של יעוץ המחקר של בר-טל, דחו את דו"ח ה"מחקר" עקב 'הטיות קשות'.

הסיפור התחיל עם יוזמה ראויה, של "מועצת המוסדות הדתיים של ארץ הקודש". מדובר בגוף שכולל את הרבנות הראשית וראשי דת מוסלמים ונוצרים, שמקדם הבנה והידברות בין הדתות. המועצה יזמה מחקר לבדיקת ספרי לימוד, בישראל וברשות הפלסטינית, כדי להבין כיצד מוצג הצד השני, וכדי לקדם תיקונים ראויים. הרעיון התגלגל לפרופסור ברוס וקסלר מארה"ב, שגייס חצי מיליון דולר מחלקת המדינה, וגם את פרופסור דניאל בר-טל מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, ואת פרופסור סמי אדואן מהצד הפלסטיני - והמחקר יצא לדרך.

הנושא הזה אינו חדש לשני החוקרים. שניהם כבר עסקו בעניין, ולשניהם, למעשה, הייתה עמדה מגובשת. תוצאות המחקר, מותר לחשוש, היו ידועות מראש. והמסקנות הן שספרי הלימוד בשני הצדדים לוקים בהטיה ובראייה שלילית של הצד השני, גם אם אצל הפלסטינים ההטיה קצת יותר גדולה. וחשוב מכך: ה"מחקר" פוטר את הפלסטינים מהטענות שהופנו נגדם בעניין הסתה. כך, כביכול, הופרך עוד מיתוס ציוניסטי ידוע, שלפיו ספרי הלימוד של הפלסטינים מחנכים לשנאה, וספרי הלימוד של תלמידי ישראל הם הרבה יותר הוגנים. משרד החינוך הבהיר שלא ישתף פעולה עם המחקר, עקב הטיות קשות, והוא דוחה על הסף את מסקנות המחקר.
...
סמוך ל"עופרת יצוקה" פרסם הפרופסור המהולל עוד מחקר, וטען ש"התמיכה הגורפת במבצע אישרה את האבחנה העיקרית העולה מן המחקר: על התודעה של היהודים בישראל השתלטו תחושת קורבנות, מנטליות של מצור, פטריוטיזם עיוור, כוחנות, צדקנות, חוסר רגישות ואטימות לסבלם של הפלסטינים ודה-הומניזציה שלהם". איך בדיוק תמיכה בתגובה למטחי רקטות ללא הפסקה של החמאס היא הוכחה ל"דה-הומניזציה של הפלסטינים"? האם הבלים כאלה הם פמפלט פוליטי סהרורי, או מחקר אקדמי? בבחירות האחרונות הודיע האיש בפומבי על תמיכתו במרצ. אין שום בעיה עם זהות פוליטית של איש אקדמיה. הבעיה נוצרת ברגע שהאג'נדה מעוותת את המחקר. האם אפשר לטעון ברצינות שבר-טל הוא מופת ליושר אינטלקטואלי? שאין קשר בין דעותיו למחקריו?

כבר בשנת 2007 קבע בר-טל בהאי לישנא: "כמעט כל ספרי הלימוד מעבירים ללא עוררין את הנרטיב שמנציח את הסכסוך, מציג את הערבים באופן שלילי ואת היהודים באופן חיובי". אז לשם מה שילמו מאות אלפי דולרים על "מחקר" כשדעותיו של החוקר נכתבו כבר לפני שש שנים?

נניח בצד את הדעות הפוליטיות של האיש. נעבור למחקר עצמו. לח"מ הגיעו ניירות עמדה של שניים מחברי צוות הייעוץ, ד"ר אמנון גרויס ופרופסור ואליהו ריכטר. הם הצביעו, עוד במהלך ביצוע המחקר, על בעיות מתודולוגיות מהותיות ועל "השמטות של ארבעים טקסטים משמעותיים" מספרי לימוד פלסטיניים. מדובר, כדאי להבהיר, דווקא בטקסטים המסיתים ביותר ("הנחשים הפולשים... האויבים שמשסעים את בטן הנשים", ועוד ועוד). הדרישה לאזכר את הציטוטים נדחתה בתירוץ שלא ברור שמדובר בישראלים או ביהודים. באמת, איך לא ידענו שהפלסטינים מתכוונים לשבדים. לקרוא ולא להאמין.
...
שני החוקרים התנגדו לפרסום הדוח ללא ביצוע התיקונים הנדרשים. יש להבהיר שהם אינם מצדדים בעמדת משרד החינוך ואינם פוסלים את בר-טל. אבל נדמה שלאחר מילות הנימוסין הם לא משאירים אבן אחת במקומה. אין צורך במשרד החינוך כדי להפריך את המתודולוגיה של הדוח. חברי הצוות עושים את זה בעצמם.
...
הנה לנו שני מחקרים, על אותו נושא, האחד של בר-טל, השני של טף-סקר. בר-טל טוען שכבודו המקצועי נפגע, עקב תגובת משרד החינוך, שפקפק באובייקטיביות של המחקר. החופש האקדמי בישראל מאפשר לבר-טל לחפש תירוצים מפוקפקים לסרבנות הפלסטינית. הנייר סובל הכל. וגם מחקר הוא נייר. זכותו של בר-טל, לכתוב ולפרסם ללא שום הגבלה. וטוב שכך. אבל מהיכן השטות הזאת שמשרד החינוך חייב להתייחס למחקרים מהאסכולה שלו כאל אמת אובייקטיבית או עליונה? ומה הקשר בין זה לבין חופש הביטוי האקדמי? מישהו הגביל אותו? הרי עצם דרישת בר-טל להכריז על המחקר שלו כ"אובייקטיבי" היא פגיעה בשכל הישר ובמהות החופש האקדמי, שמחייב ביקורת וערעור והטלת ספקות. הדוח נבדק גם על ידי מפמ"ר היסטוריה במשרד החינוך, ד"ר אורנה אתר-כץ, והיא הגיעה למסקנות דומות לאלה של חוקרים מתוך הצוות המייעץ. האם בר-טל רוצה להעביר חוק שיסתום להם את הפה? ומה בשלב הבא? האם יחייב בר-טל את משרד החינוך לאמץ את ה"מחקר" שלו שלפיו התמיכה ב"עופרת יצוקה" היא הוכחה לדה-הומניזציה של הפלסטינים? האם "חוקר" שקובע שהציונות היא אימפריאליזם יעתור לבג"ץ כדי לחייב את הכללתו בחומר הלימודים? אגב, גם מחלקת המדינה התנערה מה"מחקר" למרות שמימנה אותו, עקב חשש לבעיות מתודולוגיות. האם יש תביעה בדרך גם נגד משרד החוץ האמריקאי?

במחשבה נוספת, זו לא הייתה זכותו של משרד החינוך לנפנף את החוקר והמחקר. זו הייתה חובתו.

הטרגדיה היא שהאסכולה של בר-טל מנצחת. ה"מחקר" כבר זכה לידיעה נרחבת ב"ניו-יורק טיימס" תחת הכותרת. "מחקר חדש מחליש את טענות ישראל על שנאה בספרי לימוד פלסטיניים". על דבר אחד אין שום ויכוח. אין סיכוי לשלום ללא הכרה בזכויות הצד השני וללא הפסקת קמפיין ההסתה שנמשך ללא הפסקה ברשות הפלסטינית. כדי להפסיק את ההסתה צריך לחשוף אותה, להוקיע אותה, להיאבק בה, ולהפסיק את המימון הבינלאומי לכל טקסט שמנציח את ההסתה. המאבק בהסתה חטף מכה, בגלל אידיוטים שימושיים כמו בר-טל. בפעם הבאה שישראל תדרוש להפסיק את ההסתה - אף אחד לא ייקח אותה ברצינות. דבר אחד כן אפשר לומר לזכותו של בר-טל. הוא באמת חסיד של הכרה והבנה. הוא נגד הסתה. התוצאה, כמה עצוב, היא תעודת כשרות להסתה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - בן דרור ימיני מפליל את אריאלה אזולאי במעורבות בקפמיין אנטי-ישראלי של "נאציפיקציה"

לדברי ימיני, הפרסום של הקריקטורה האנטישמית בעיתון "סנדיי טיימס" מעיד על ההצלחה של מזימות אזולאי ועדי אופיר. ימיני מבקר את ראשי האוניברסיטאות שלא עושים די ע"מ למנוע אשמות הנאציפיקציה ונותנים יד לתופעה בשתיקתם והתעלמותם.

כבר שנים שמתנהל בעולם קמפיין איטי, שקט, שמנסה להפוך את ישראל ליורשת של המשטר הנאצי והאידיאולוגיה הנאצית. לפי הקמפיין, לידתה של ישראל בחטא וכל קיומה הוא פשע נגד האנושות. לקמפיין הזה שותפים זרמים שונים. ימין קיצוני, מכחישי שואה, שמאל קיצוני. השבוע הגיע הקמפיין הזה לאחד מהישגיו האדירים. לא עוד שוליים, אלא מרכז הבמה. העיתון "סנדיי טיימס" פרסם קריקטורה אנטישמית שבה נראה בנימין נתניהו בונה חומה באמצעות דמם וגופותיהם של פלסטינים. הקריקטורה זכתה להרבה תגובות זעם. גם בבריטניה. מדובר בעיתון רציני. לא עיתון שמצטיין בקו אנטי-ישראלי...

אין שום צורך להרחיק ללונדון כדי לגלות את פרוייקט הנאציפיקציה. רק לאחרונה חשף "אקדמיה מוניטור" עוד אירוע של נאציפיקציה בישראל: אריאלה אזולאי פרסמה תמונה של פלסטינים שעטו על עצמם בגדי אסירים, כשהם נעצרים על ידי חיילי צה"ל. אזולאי הוסיפה כיתוב לתמונה, שבו היא משווה בין התנהגות חיילי צה"ל לבין הנאצים. פרופסור ריצ'רד לנדס הגדיר את המניפולציות הפלסטיניות לנוכח מצלמות התקשורת כ"פליווד" (הוליווד מתוצרת התעמולה הפלסטינית). הפעם יש להם גם את הכיתוב של אזולאי.

אזולאי היא גם מרצה בבר-אילן וגם חברה בצוות של מרכז מינרבה באוניברסיטת תל-אביב, שבראשו עומד עדי אופיר. כמעט כל חברי הצוות שייכים לקצה הרדיקלי של המפה הפוליטית. המכנה המשותף של אופיר, אזולאי וחברי האסכולה שלהם הוא שלילה מוחלטת לזכות קיומה של מדינה יהודית, תוך השוואות בינה לבין הנאצים. וכפי שכבר ציין פרופסור אלחנן יקירה ("פוסט ציונות פוסט שואה") יש דמיון מדהים בין הרטוריקה הזו לבין זו של מכחישי שואה.

האם נאציפיקציה היא אנטישמיות? ... נאציפיקציה ואנטישמיות מבוססות על אותה תבנית: הפצת שקרים שאין להם שום אחיזה במציאות... האנטישמים החדשים מתיימרים לדבר בשם שיח הזכויות. אין שקר גדול מזה. הם עסוקים בשלילת זכויות. פעם זו הייתה שלילת זכות היהודים כפרטים. היום זו שלילת זכות היהודים להגדרה עצמית.

...
הגינויים הרפויים אינם יכולים להסתיר את העובדה שאזולאי ואופיר וחברי פרוייקט הנאציפיקציה מצליחים. עלילות הדם שלהם מתפשטות. זה יפה שישראל הרשמית הגישה מחאה. השאלה היא רק, מדוע יש שיתוק שלטוני לנוכח אותן תופעות בדיוק, בתוך האקדמיה בישראל? ומדוע רבים מאנשי האקדמיה, שמודעים למה שקורה לידם, לוקים בשתיקת הכבשים?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ראשי אוניברסיטת חיפה אישרו בתחומי הקאמפוס כנס סגור של התנועה האיסלאמית בהשתתפות בכיר בתנועה

גינוי הנשיא האוניברסיטה החדש, עמוס שפירא, ה"מטאטא מתחת לשטיח את מה שקורה". האוניברסיטה מוסרת בתגובה שהיא חסרת אונים.

בטרם הספיקו הסטודנטים באוניברסיטת חיפה להירגע מהאירועים ומההפגנות, שליוו את הקמפוס במהלך מבצע עמוד ענן בעזה, נרשמה השבוע תקרית נוספת בין ההנהלה לבין חלק מהסטודנטים. הסיבה: הגעתו של כאמל חטיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, לשטחי הקמפוס, לצרכי הרצאה בפני הסטודנטים הערבים וחלוקת מלגות. כעסם של הסטודנטים יצא על הנהלת האוניברסיטה, לא רק בשל העובדה שזו אפשרה את כניסתו של חטיב לקמפוס, אלא על כך שנשיא האוניברסיטה, עמוס שפירא, לא טרח להשיב לפניותיהם ולהסביר את החלטתו זו.
...
גם חברי תנועת "אם תרצו" בקמפוס ניסו לפנות לנשיא האוניברסיטה, עמוס שפירא, אך עד כה לא קיבלו שום מענה לפנייתם... אמר מתן פלג, הרכז הארצי של תנועת "אם תרצו". "נשיא האוניברסיטה מטאטא מתחת לשטיח את מה שקורה כאן".
...
מאוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה: "מדובר באירוע סגור, שאורגן על ידי תא סטודנטים... האוניברסיטה לא יכולה למנוע את כניסתו של אדם לתחומה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - "הונאת הציבור והסטודנטים" במחלקה לפוליטיקה וממשל

במחלקה לפוליטיקה וממשל, שבנה דוד ניומן, אין לימודי ליבה מאז יום הווסדותה ולכן איננה בעלת יכולת הכשרה ללא הלימודים ההכרחיים. משחקי בחתול ועכבר של ראשי האוניברסיטה והמחלקה לפוליטיקה וממשל בניסיון להתחמק מהחלטות מל"ג - לא הייתה כאן רדיפה.

תחילת הפרשה בשנת 2001, עת ביקשה אוניברסיטת בן גוריון ממל"ג הכרה בהענקת תואר ראשון על ידי המחלקה לפוליטיקה וממשל. התבקשו לבדוק את המחלקה פרופ' זאב מעוז, מחשובי מדעני המדינה בעולם, ופרופ' אבנר דה-שליט. מעוז מעיד על עצמו, שהוא איש שמאל גאה, וכך מעידים גם מאמריו בעיתונות; לכן אין לחשוד בחוות דעתו שהיא מוטה. בדו"ח שלו כתב מעוז, ש"אין איש בסגל המחלקה שתחומי המחקר שלו עוסקים בליבת המקצוע", ולכן "אין יכולת לסגל הקיים להעניק ידע מדעי ברמה המתחייבת מתואר ראשון באוניברסיטת מחקר". מעוז המליץ לדחות את הבקשה...
...
שמונה שנים נוספות התקיימה המחלקה בלא לימודי ליבה במדע המדינה, עד שבשנת 2011 סקרה אותה, מעשה שבשגרה, ועדה בינלאומית של מומחים מטעם המל"ג הנוכחית, שהרכב חבריה שונה לחלוטין משהיה ב-2003. הוועדה הבינלאומית מצאה את אותו ואקום אקדמי שמצא פרופ' מעוז לפני עשר שנים, והמליצה להנהלת האוניברסיטה - האחראית האולטימטיבית למצב המחלקה - שאם המחלקה לא תמהר למלא את החסר, יינקטו נגדה צעדים משמעתיים כדי לשים סוף להונאת הציבור והסטודנטים בכך שהיא "מכשירה" ללא לימודי הליבה האקדמיים ההכרחיים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה תופעת "מסדר החתימה" של חברי הסגל בשמאל ההזוי

האמריקאים והבריטים, בכלא "אבו-גארייב" או בגווטנאמו, הוכיחו שהם רחוקים מהנורמות הנהוגות בישראל. הם מצפצפים, מן הסתם, על הדין הבינלאומי. ישראל, לעומתם, היא נסיכת זכויות האסירים. משום ששם היו יכולים רק לחלום על תנאי הנופש, "הכל כלול", שמהם נהנים טרוריסטים בבתי הכלא בישראל.

אין שום צורך שישראל תאמץ את הנורמות של האמריקאים או הבריטים. צריך לנהוג לפי הנורמות הראויות שקבע בג"ץ. אבל גם אין שום צורך להעניק לאותם רוצחים מתועבים מילימטר אחד מעל המפלס המחויב לפי הדין הבינלאומי והדין ישראלי. לא כך נהגה ישראל בעבר. לא כך היא נוהגת היום. האסירים הפכו לקבוצת לחץ שזוכה לסיוע של הרשות הפלסטינית, החמאס ומליצי יושר מקרב מחנה האידיוטים השימושיים בישראל.

עשרות מחברי הסגל האקדמי של האונברסיטה הפתוחה, למשל, פרסמו גילוי דעת שכל כולו מחאה על החלטת בית המשפט העליון בעניין לימודים אקדמיים. הם לא הצליחו להבהיר מהיכן בדיוק לקוחה זכות הטרוריסטים ללימודים אקדמיים. מהחוק הישראלי? מהדין הבינלאומי? לא. אין שם כלום. ואם חפצה האקדמיה לדעת מדוע חלקים בתוכה נראים כמו חבורת הזויים - הם עצמם מספקים את התשובות. מישהו יזם עצומה, והם התייצבו כמו עדר למסדר החתימה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת אורנים - צביה שפירא (החוג לביולוגיה), פעילת השמאל ב"מחסום ווטש" ו"יש דין", משווה קבוצה של פעילות ימין לכוחות הנאציים

שפירא מתעסקת גם בניבוי סרק של עתידות כשהיא חוזה אותן בנות "הורגות תינוקות". משמיצה בדרך האסוציאציה, ללא כל ראיה, גם את בנט, ליברמן ודני דנון.

"אלו היו נערות צעירות, בנות 16-20... ראיתי לפני ממש 'מפלצות' שלא מבינות מה שהן מדברות, שמדקלמות משפטים איומים, שלא רואות לפניהן בני אדם אלא מי שצריך ממש להשמיד אותו. הכי נורא היה להיווכח שנפשן הייתה מלאה רק בשנאה. שנאה פנאטית איומה. פתאום הבנתי איך היו הנשים המפקדות במחנות ההשמדה יכולות לרוצץ ראש של ילד בלי להרגיש חמלה וייסורי מצפון".

עוד כתבה שפירא, שהגישה תלונה במשטרה נגד הנערות, כי אותן פעילות ימין לו היו יכולות היו הורגות תינוקות פלסטינים. "אם הייתה לבנות האלה האפשרות היו עושות זאת במקום ללא הרהור נוסף. הן היו מונעות משנאה כזו למי שעמדו מולן, שלא היה להן שום שיפוט משל עצמן. שטופות מוח במצב הכי פרברטי. אילו זה לא היה בשטחים, ואלה לא היו בנות המתחנכות באולפנות של הרבנים 'אדוני הארץ', השוטרים היו מיד גוררים אותן אזוקות בידיהן ורגליהן כי הן מהוות סכנה ממשית לציבור. אבל בסיטואציה הזאת, השוטרים - שלא מבינים דבר - אמרו לי: תפסיקי, אלה רק ילדות, אין מה לעשות, קיבלנו פקודה לא לגעת בהן".

בסוף המכתב המשיכה להשוות ד"ר שפירא בין הנערות לכוחות הנאציים. "לפני 75 בגרמניה שנים הן יכלו להיות מדריכות מצטיינות ב'היטלריונג'. את כולן צריך להעמיד לדין". פעילת השמאל הוסיפה כי לערוץ 10 יש את הסרטון המלא המראה את התנהגות פעילות הימין ושחייבים לחשוף את הצילומים לציבור כדי ש"חלק שפוי של הציבור בארץ", כלשונה, "יבין מהי הרמה של נוער הגבעות שהולך בעיוורון אחרי נפתלי בנט, ליברמן, בן יאיר (בן ארי, הטעות במקור), דני דנון ודומיהם".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) זועק "פינקוושינג" ותוקף את הליכוד

גרוס קושר זכויות הקהילה ההומו-לסבית למתן "זכויות של פלסטינים". אצלו זה הכל או לא כלום.

התופעה שזכתה לכינוי "פינקוושינג", שימוש בזכויות גייז כעלה תאנה על מנת לכסות על ערוות הפרת זכויות האדם והכיבוש, אינה פועלת רק כלפי חוץ. היא פועלת גם כלפי פנים, ככלי בידי פוליטיקאים לא-ליברלים. כך הם חשים שהם "נאורים", וגם יכולים לשדר כלפי חוץ תדמית דומה.
...
פעילות למען זכויות להט"ביות שנעשית בתוך מסגרת פוליטית השוללת זכויות של פלסטינים, מבקשי מקלט ואחרים, היא פעילות חלולה שאפשר לקבל אותה רק אם חושבים שזכויות להט"ב חשובות יותר מזכויות אדם אחרות. אין זה גם מקרה שבניגוד למפלגות שפועלות למען העניין הלהט"בי מתוך תפישה רחבה של שוויון, במפלגות שגילו את הנושא אך באחרונה, המחויבות אליו היא בגדר שטר שטרם נפרע. אך גם אם השטר ייפרע חלקית, יהיה זה במסגרת "הומו-לאומיות" שמנכסת את זכויות הלהט"ב על מנת להמשיך ולרמוס זכויות של אחרים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חברי סגל שמאלניים דורשים להתיר גם לטרוריסטים מרצחים את הזכות ללמוד תואר אקדמי בזמן הכליאה בישראל

אנו, חברי סגל ועובדים מהאוניברסיטה הפתוחה, מוחים על החלטת בית המשפט העליון שלא לחייב את המדינה לאפשר ל"אסירים הביטחוניים" הפלסטינים לממש את זכותם להשכלה וללמוד באוניברסיטה. בבתי הכלא הישראלים יושבים כ-4,500 אסירים ביטחוניים פלסטיניים שהורשעו בעבירות שונות, וכן 178 עצירים מנהליים... הזכות ללימודים אקדמיים נשללה מאסירים אלה, כאמצעי לחץ, בעת המו"מ על שחרורו של גלעד שליט. בינתיים שליט שוחרר, אך הזכות ללימודים לא הושבה... היות שעמדת המדינה הייתה שאסירים אלה "פועלים על פי אידיאולוגיה עוינת למדינה" ועל כן אין לאפשר להם ללמוד, קיים חשש כבד כי היא מונעת על ידי רציונל לאומני ונקמני. עמדה זו עומדת בניגוד לשליחותה של האוניברסיטה הפתוחה, אשר חרטה על דגלה את ההנגשה של ההשכלה הגבוהה לכל המעוניינים בכך, ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום, וללא דרישה להציג תעודת יושר מן הבאים בשעריה. החלטת בית המשפט מהווה אפוא צעד נוסף בתהליך הפוליטיזציה מלמעלה של ההשכלה הגבוהה בישראל...

על החתום
פרופ' יאיר אורון,
פרופ' שמעונה גינצבורג,
פרופ' יוסי דהאן,
פרופ' תמר הרמן,
פרופ' מוסטפא כבהא,
פרופ' יגיל לוי,
רופ' (אמריטוס) בנימין נויברגר,
פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן,
פרופ' מוטי רגב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת בית ברל - מיכל חכם - השגרירה של תעשיית השקרים

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מאשים את חכם בהצגת הסרט התעמולה "ג'נין-ג'נין" כעובדה מוגמרת ולא כעלילת הדם בידי הערבים. הוא מבקר גם את ראשי מכללת בית ברל שמתעלמים מסילופי העובדות ועידוד שטיפת מוחות אצל מרצה עם אג'נדה ברורה של השמאל הרדיקלי.

השגרירה התורנית של תעשיית השקרים היא ד"ר מיכל חכם ממכללת בית ברל. היא הקרינה את "ג'נין-ג'נין", והצליחה לעורר בשבוע שעבר את זעמם של הסטודנטים ואת המהומה התורנית בענייני פוליטיקה ואקדמיה. הבעיה איננה בעצם ההקרנה. בוודאי שבקורס על זיכרון, יש מקום להצגה של יצירות שמעצבות את הזיכרון הקולקטיבי. הבעיה נעוצה בתגובת בית ברל: "המכללה רואה חשיבות להציג בפני סטודנטים את זווית ראייתו של כל צד בכל סכסוך היסטורי ופוליטי". זו תגובה קצת מטומטמת, משום שלא ידוע על כך שבאוניברסיטה בריטית כלשהי מציגים את "היהודי זיס", סרט של הבמאי-תועמלן הנאצי פייר הרלן, על תקן של "זווית ראייתו של הצד השני לסכסוך". ואם מציגים את הסרט הנאצי, הרי שזה נעשה כדי לחשוף את שיטות התעמולה ושטיפת המוח. לא בישראל. כאן מוצג "ג'נין ג'נין", התאום הקולנועי של "היהודי זיס", ללא ההסבר הנדרש על כך שמדובר בעלילה. "היהודי זיס", אגב, הוא סיפור על יהודי שפרץ את חומות הגטו, עלה לגדולה ובעקבות עלילה הוצא להורג. במקורו, זה סיפור נגד האנטישמיות. התעמולה הנאצית הפכה את הסיפור ההיסטורי לסרט אנטישמי. בדיוק כמו בקרב על ג'נין. מוסר הלחימה המופתי של הלוחמים הפך אצל התועמלן בכרי לעלילת דם על פשעים נגד האנושות של הלוחמים. אותו היפוך. אותן שיטות.

תגובת המכללה תמוהה, גם בהתייחס למיקום האידיאולוגי של המרצה, שהציגה את הסרט. חכם שייכת לשמאל הרדיקלי שברדיקלי, תומכת בעזמי בשארה, בסרבנות, בחרם על ישראל. אבל לפי התגובה הרשמית, אין שום קשר בין הדעות הפוליטיות של המרצה לבין הקרנת העלילה של בכרי. ממש אין. והם ימשיכו לדקלם לנו את אותה תגובה קבועה שלפיה אין קשר בין התכנים הארסיים לבין הדעות של מרצים מהפקולטות לשטיפת מוח.

... איש אקדמיה זוטר פרסם סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, בעקבות מותו של אמנון ליפקין-שחק, בהאי לישנא: "שמח במותו של עוד גנרל". לאנשי החמאס הוא קורא "לוחמי חופש"... האיש הוא עוד תוצר מעוות של מרצים מהסוג של מיכל חכם. מחלקת התעמולה של החמאס זכתה לעוד דובר, על חשבון משלם המסים הישראלי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - דן אבנון (החוג למדעי המדינה), מטרת החרם האקדמי מסיבות פוליטיות, פגע בעצמו בחופש האקדמי מטעמים פוליטיים

משה פוקסמן, סגן ראש מרכז מורשת בגין מספר כי כשהיה סטודנט לתואר שני תר אחר מרצה שינחה אותו בעבודת המאסטר אותה ביקש לכתוב על המשנה הלאומית-ליברלית של בגין. אחד המרצים אליו פנה משה ענה כי יהיה מוכן להנחות את העבודה רק אם זו תוכיח כי בגין היה פשיסט, ואם לא, שילך לחפש מרצה אחר. השילוב של דעה פוליטית עם עמדה מקצועית גרם לפוקסמן תחושת עלבון עמוקה, ככל הנראה דומה מאד לזו שחש פרופ' דן אבנון כשהוחרם בנסיבות פוליטיות מוצהרות על ידי עמיתיו מאוסטרליה. למי שעדיין לא ניחש, פרופ' אבנון, היה זה שדחה את הצעת ליווי המחקר של פוקסמן. אם יש מגיע באקדמיה, אז לאבנון בהחלט מגיע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת בית ברל - מיכל חכם רומסת בגסות את רגשות נפגעי פעולות איבה

חכם פוסלת את הביקורת המופנה אליה כ'מקארתיזם'

הסרט "ג'נין ג'נין," שהוקרן בשבוע שעבר במסגרת קורס אקדמי במכללת בית ברל, עורר תגובות נסערות מצד משתתפי הקורס. הסרט השנוי במחלוקת מתאר את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה, ואף נאסר בעבר להקרנה.

לאחר שהמרצה, ד"ר מיכל חכם, החתומה על קריאות לחרם נגד ישראל, הקרינה את הסרט בשיעור, עזבו הסטודנטים את הכיתה בזעם וטענו כי מדובר בתעמולה נגד המדינה באצטלה אקדמית. גם איריס אלמוג, סטודנטית שאיבדה את משפחתה בפיגוע שבוצע במסעדת "מקסים" בחיפה, נטשה בבכי את השיעור ותהתה: "למה לא מזכירים גם את הקורבנות"?
...
ד"ר חכם מסרה בתגובה: "הדברים חרגו מעבר לכל פרופורציה. לדעתי זה גובל במקארתיזם..."
...
אלי בן שם, יו"ר ארגון יד לבנים, אמר: "בשם המשפחות השכולות נדהמתי שבמקום כמו בית ברל, בו צמחו המחנכים וגדלו המנהיגים מבן גוריון ועד רבין, ישנם ביטויים מסוג זה. כל דיון אקדמי כזה פוגע קשה ברגשותיהם של המשפחות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - בן-דרור ימיני מתגחך מרבקה פלדחי (החוג להיסטוריה), תגובתה הצבועה וחוסר האובייקטיביות שלה

הגדילה לעשות פרופסור רבקה פלדחי, שכתבה תגובה על הדברים שפרסמתי בשבוע שעבר. היא טרחה להזכיר את השייכות הפוליטית של אותו מאור... אבל מה שמעניין יותר הוא עצם העלאת הטענה הפוליטית.

כך שהנה הגיחוך של פלדחי ואחרים במלוא הדרו: כאשר הזהות הפוליטית של אנשי סגל, שם ובכלל, עולה לדיון - מייד אנחנו מוצפים בצווחות מחרישות אוזניים על מקרתיזם ורדיפה. והנה, כאשר מושמעת ביקורת עניינית על המחלקה, הן על ידי אנשי מקצוע חיצוניים והן על ידי איש ימין - מייד אותם אנשים צווחים על הקשר בין העמדות הפוליטיות של האיש לבין חוות הדעת המקצועית שלו.

אותה פלדחי אינה מגיעה לקמפיין הזה ממרומי האובייקטיביות. היא עצמה חתומה על עצומות של השמאל הרדיקלי. למשל, עצומה של "יש גבול" בעד הסרבנות, או נגד "הרג של עם אחר". היא גם חתומה על עצומה נגד הביקורת שהשמיע פרופסור אלן דרשוביץ בגנות הדמוניזציה של ישראל בתוככי האקדמיה. לה מותר לטעון שישראל "הורגת עם אחר", אבל לאחרים אסור לבקר אותה. ולה יש את החוצפה להעלות טענות על הזהות הפוליטית של פרופסור מאור. נדמה שאין גבול, פשוט אין, לצביעות שלהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - סטודנטים באוניברסיטה נלחמים נגד החרם האקדמי

הסטודנטים מתמודדים מול קאמפיין משומן ומתוזמן המקודם בחלקו בידי עמותות ישראליות ואנשי סגל ישראליים

כל חטאה של ג'וי הרג'ו היה שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה שהיא עושה את דרכה לביקור בתל-אביב. הרג'ו, משוררת ומוזיקאית מוערכת ממוצא אינדיאני-אמריקני, הוזמנה להופיע בפני הסטודנטים בחוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה ולספק להם הצצה ייחודית וחד-פעמית לתרבות הילידים העשירה של היבשת. אלא שלגורמים אנטי-ישראליים בחו"ל היו תוכניות אחרות: תוך שעות מרגע הודעתה, התמלאו חשבונות הפייסבוק והטוויטר של הרג'ו בעשרות איומים ובהודעות שנאה.
…
נציגת הארגון [קואליציית נשים לשלום - עמותה ישראלית], ד"ר דלית באום, בעבר מרצה באוניברסיטת חיפה המתגוררת כיום בארה"ב, הציגה עצמה כ"מורה ישראלית" והתחננה בפני הרג'ו להחרים תרבותית ואקדמית את אוניברסיטת תל-אביב והסטודנטים שלה. אכן, אותה אוניברסיטת תל-אביב שאפשרה לסטודנטים הערבים שלה רק לפני חודשים מספר לארח טקס זיכרון לנכבה בתחומה - מואשמת כעת בשקר האפרטהייד...

בצעד מהיר התגייסנו, עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה ומכל קצות הקשת הפוליטית, וכתבנו מכתב תמיכה אישי ובלתי מסויג למשוררת. לא הכברנו במילים, הפעילים כבר עשו למעננו שירות נפלא, אותם הפעילים המכנים עצמם "ליברלים ופמיניסטיים" אך בד בבד בוחרים להלך אימים על אישה מבוגרת, אשת רוח ופעילת זכויות אדם להחרים ידע, מחשבה, רעיונות ואנשים - כל אותם דברים מאפיינים יסודיים המהווים את התשתית של המוסד האקדמי שבו אנו גאים כל כך לרכוש השכלה.
...
המקרה של ג'וי הרג'ו חשף פעם נוספת את ערוותו של הקמפיין המתוזמר היטב המתנהל בשנים האחרונות ברחבי העולם, לעיתים בסיוע של גורמים ישראליים, במטרה לשמוט את הקרקע מתחת ללגיטימיות של מדינת ישראל, של מוסדותיה ושל החברה הישראלית. זהו קמפיין הנשען בראש ובראשונה על הפחדה של רבים מהאנשים מעבר לים שאינם בקיאים במורכבותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך שימוש בחצאי אמיתות ושקרים שלמים המוצגים תמיד כעובדות מוצקות. לא קשה גם להבחין בגודל הפרדוקס: אנשי אקדמיה ישראלים בעבר ובהווה, בגיבוי ארגונים המתיימרים להיות ארגוני שלום, מטיפים להחרמת מוסדות האקדמיה שבהם צמחו, גידלו ועדיין מחנכים דורות על דורות של אקדמאים ישראלים, המהווים את עתידה האיתן של מדינת היהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכון ויצמן למדע - קובי סניץ (החוג לניורוביולוגיה), פעיל השמאל הקיצוני, נחקר בידי השב"כ בשל פעילותו החתרנית

השב"כ כולל בהגדרות פעילותו גם את מה שהוא מכנה "תחום הדה-לגיטימציה". כך לפחות אפשר להסיק מדבריו של חוקר שב"כ לפעיל השמאל ד"ר קובי סניץ, שזומן לחקירה ביום רביעי שעבר...

סניץ, 41, הוא מתמטיקאי שעובד במכון ויצמן ברחובות. הוא כבר זומן לחקירה בשב"כ לפני כשנתיים. הפעם, "בתחנת המשטרה ברחובות היתה אותה רונה מלפני שנה (חוקרת שב"כ שבשאלותיה/אזהרותיה נתקלו כבר כמה פעילי שמאל)" סיפר סניץ, שמשתתף ב-13 השנים האחרונות בהפגנות הכפרים הפלסטיניים נגד חומת ההפרדה, והוא גם פעיל בקבוצה הישראלית "חרם מבפנים", התומכת בקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל (BDS).
...
השב"כ טוען בתשובתו ל"הארץ" שברשותו "מידע ממנו עולה כי ד"ר קובי סניץ מעורב בארגון התקהלויות בלתי חוקיות ובכניסות שלא כדין לשטח צבאי סגור בתחומי איו"ש. ד"ר סניץ זומן למשטרת רחובות לצורך תחקור על אודות פעילותו. במעמד זה הועמד ד"ר סניץ על חומרת המעשים הבלתי חוקיים המיוחסים לו והובהר כי יינקטו כנגדו צעדי אכיפה, היה ויוסיף לפעול באופן בלתי חוקי כאמור. פעולת השב"כ בוצעה בהתאם לסמכותו וייעודו על פי חוק".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - רבקה פלדחי (החוג להסטוריה) נעלבת מתגית "רדיקלית"

בעצם ההזדהות של פלדחי עם האויב והתנגדות ל"כיבוש" מצדיקות את התיאור

כדי ליצור את הסתירה בין עמדותי לבין הסכמתי להשתתף באירוע, נאלץ ציפר לשנות את דעותי, ולהפוך אותי לבעלת עמדה פוליטית רדיקלית. האם מי שמתנגד להתנחלויות ולהמשך הכיבוש, ומביע הערכה ותמיכה בסרבני מצפון (לא קורא לסירוב) - הוא רדיקל? או שמא זו עמדה מתבקשת ממי שמחויב לערכים האוניוורסליים של שוויון, חירות וחופש המצפון. נכון שהימין בישראל מסמן כל מתנגד לכיבוש כרדיקל המוציא עצמו מחוץ למחנה, שאיננו נאמן למדינה וחייב סקילה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אוניברסיטת סידני מטילה חרם אקדמי על דן אבנון (החוג למדעי המדינה)

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מבשר שאבנון מתנגד להגדרת המדינה כ'יהודית', קובע שהאקדמיה הפכה 'לזרוע הארוכה' של השמאל הרדיקלי ולאבנון 'מגיע לו' והחרם שקיבל על שלא נאבק בחרם ומארגניו.

החרם נגד ישראל הוא תוצר מובהק של הסתה, תעשיית שקרים וצביעות. אבל כאשר שומעים את תגובת חלק מהאקדמאים הישראלים לחרם, צריך להודות שמגיע להם. משום שהם אינם יוצאים נגד החרם. הם בעצם בעדו. הם רק לא מבינים למה זה מגיע להם. הרי הם כל כך בסדר. הרי הם פעלו בדיוק לפי דרישות משטרת המחשבות. הרי הם גינו את ממשלת ישראל שוב ושוב. הם ציפו לפרס, והם מקבלים אגרוף בפרצוף. ממש כפויי טובה, האנטי-ישראלים הללו.

פרופ' דן אבנון פנה למכון השלום באוניברסיטת סידני כדי לקדם מיזם העוסק בחינוך לאזרחות משותפת. זה בדיוק מה שהוא עשה גם בישראל: במסגרת פעילותו האקדמית ניסה אבנון להשפיע על לימודי האזרחות בכיוון מסוים מאוד. במסגרת פורום לימודי האזרחות הוא פרסם את ההברקה הזו: "פרסמתי שני מאמרים הנוגעים ישירות לסוגית הגדרת המדינה כ'יהודית.' אני טוען שם שאין להגדרה מעין זו תקדים במשפחת החוקות הדמוקרטיות". קביעות מפוקפקות מהסוג הזה, המתעלמות מכך שרבות ממדינות העולם הן מדינות לאום, מבהירות שהאקדמיה הפכה לזרוע הארוכה של הפוליטיקה. בעיקר פוליטיקה מתוצרת השמאל והשמאל הרדיקלי.
...
וזה עוד לא הכל. לאחר שקיבל בעיטה בפרצוף שיגר אבנון תגובה מדהימה: "אירוני שאתם מקדמים מדיניות של חרם שאינה מבחינה בין אינדיווידואל אחד למשנהו. זה אירוני משום שרוב אנשי האקדמיה, כמוני למשל, עושים כל שאפשר כדי לשנות את התרבות הפוליטית של ישראל. אנחנו משלמים על כך מחיר. ואז אנחנו נתקלים בעיוורון לדעותיו של האדם".

מה בעצם אומר לנו אבנון? אני הייתי בסדר. התאמצתי. השתדלתי. הייתי נגד מדיניות הממשלה. אז למה אתם עושים לי את זה? הוא מצדיק את החרם. הוא רק מבקש שזה יהיה חרם על בסיס אישי. כל מי ששייך לקבוצה של השמאל הקשה צריך ליהנות מפטור, וכל מי שחושב שהפוליטיקה הרדיקלית צריכה להישאר מחוץ לכותלי האוניברסיטה - אותו מוצדק להחרים.
...
יש רגעים נדירים שמצדיקים שמחה לאיד. אבנון סיפק לנו רגע נדיר כזה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – השתתפות של רבקה פלדחי (החוג להסטוריה) במפגש עם הקנצלרית מרקל נפסלה אודות דיעותיה האנטי-ישראליות, האקטיביזם השמאלני קיצוני והעצומות עליהן חתמה

פלדחי טוענת שהיא לא זוכרת שחתמה על העצומה שפסלה אותה. כשירות לרבקה פלדחי, אתר Isracampus מרכז עבורה העצומות עליהן חתמה.

פרופ' פלדחי, אשתו של המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, מראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כבר הגיעה לברלין, אולם אתמול בבוקר היא קיבלה שיחת טלפון משגרירות גרמניה בישראל, שבה התבשרה כי לא תוכל להשתתף באירוע…

בשנים האחרונות השמיעה פלדחי ביקורת חריפה נגד מדיניות הממשלה בגדה המערבית, ובארבע השנים האחרונות מתחה ביקורת חריפה על הפגיעה בחופש האקדמי. פלדחי יצאה נגד הכוונה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן תקפה את הכוונה להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה…

גורם בפמליית ראש הממשלה בגרמניה אישר שעמידרור הטיל וטו על השתתפותה של פרופ' פלדחי במפגש עם הקנצלרית מרקל. לדבריו, היא חתמה ב-2008 על עצומה שתמכה בחיילים שמסרבים לבצע פעילות מבצעית בשטחים… פרופ' פלדחי אמרה בתשובה לשאלת "הארץ" כי אינה זוכרת שחתמה על העצומה המדוברת.

העצומות שפלדחי חתומה עליהן
אקדמיים ישראלים עותרים נגד צעדי ביטחון המצרים את התנועה של מחבלים פלסטיניים ובעד "חופש תנועה" בשם החופש האקדמי
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - freedom of movement.htm

אוניברסיטת תל אביב – אקדמאיים בעלי קביעות שמאלנים קיצונים משמיצים את אלן דורשוביץ; טוענים שלבקר את השמאל זה פאשיזם!
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - TAU Tenured Leftists Vilify Alan Dershowitz for speaking up.htm

עצומת חברי סגל ומרצים נגד "פשעי ישראל" וה"כיבוש"
http://isracampus.org.il/hebrew third level pages/hebrew - Petitions - Academic Fifth Column Denounces Israel for War Crimes.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המרכז הבינתחומי - גליה גולן (החוג לממשל) מוותרת על הריבונות הישראלית בירושלים

גולן ואלון ליאל (אוניברסיטת ת"א - החוג מדעי המדינה והמרכז הבינתחומי) חוגגים כ"ט לנובמבר לעצמאות פלסטין מול היכל העצמאות

מהיום בערב יש מדינה פלסטינית", אמר ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ. "אם עד היום שלטנו בחיים של עם אחר, מהיום אנחנו שולטים במדינה אחרת". הוא בירך את סופיאן אבו-זיידה, בכיר בפתח ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, שהשתתף אף הוא בהפגנה בתל אביב. "זה יום חג. אני שמח שיש לכם מדינה כי מגיעה לכם מדינה. מגיע גם לנו שיש לכם מדינה. נמאס לנו לשלוט בחיים שלכם. אנחנו לא רוצים לשלוט בחיים של חמישה מיליון פלסטינים", אמר ליאל.
...
"הגיע הזמן", הצהירה פעילת השמאל הוותיקה, פרופ' גליה גולן. "הגיע הזמן לצאת מן האשליה הזאת ולנטוש את הדרך של הגזענות, הייאוש והדיכוי. היום יש לנו הזדמנות להשיג הכרה בגבולות של ישראל – גבולות 67. היום יש הזדמנות להשיג הכרה בעיר הבירה של ישראל – מערב ירושלים. היום, הודות למה שמתרחש באו"ם, יש הזדמנות לקדם פתרון לסיום הסכסוך. יש לנו פרטנר. הוא שם בעצרת הכללית של האו"ם – אבו מאזן, נשיא מדינת פלסטין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אברהם סלע (החוג ליחסים בינלאומיים) ואורן ברק (החוג ליחסים בינלאומיים) מציעים מדינת חמס-סטאן בעזה

חמאס היא קודם כל תנועה חברתית ופוליטית אשר הצליחה לזכות בתמיכה רחבה של הציבור הפלסטיני בבחירות הדמוקרטיות ביותר שנראו אי-פעם בחברה ערבית כלשהי. המוסדות החברתיים והפוליטיים שבנתה חמאס מאז הקמתה העניקו לתושבים ברצועת עזה מינימום של שירותים, ומאז יוני 2007 השליטה חמאס גם סדר ציבורי, גם אם לא מספק מבחינת ישראל. הריסת המוסדות הללו כיום מותירה את הרצועה בריק שלטוני ותוהו ובוהו חברתי שבטווח הארוך יחריף את הסיכונים לישראל.
...
ישראל זקוקה כיום לא לניצחון צבאי אלא לאופק מדינתי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מוכיח את אלי פודה (החוג ללימודי מזרח התיכון) על השמצת ישראל

ימיני 'מדקדק' עם פודה לאחר שפרסם מאמר רצוץ מסקנות ללא שחר.

פרופסור אלי פודה ועינת לוי פרסמו השבוע מאמר תחת הכותרת "אין פרטנר ישראלי". בעיתון "הארץ" כמובן. איך לא. המאמר כולל סקירה היסטורית, שמסתיימת בימים אלה, ו"מוכיחה" את האמור בכותרת. זה לא שאין פרטנר פלסטיני לשלום. יש ויש, טוענים השניים. אבל ישראל, הם טוענים, איננה פרטנר לשלום. בקרדיט המאמר מצוינת העובדה שעינת לוי "כותבת עבודה לתואר שני על תפישת ה"אין פרטנר" בחברה הישראלית". התוצאות ידועות מראש. המחקר יאשש אותן.

העניין האמיתי הוא העובדות... איכשהו, במעשה פלאים, יוצרים השניים תיאור היסטורי שהקשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין. השניים מתעלמים, למשל, הן מהצעת קלינטון והן מהצעת אולמרט. שתי הצעות שנתקלו בסרבנות פלסטינית.

פניתי לפרופסור פודה... הצגתי לפודה גם את העובדה שיש פער תהומי בין הכותרות על המסמכים הפלסטיניים שהודלפו, לבין תוכן המסמכים, וביקשתי שיציג לי את העמדות המתונות מתוך המסמכים, כדי שאוכל לחזור בי מדברים שכתבתי בעבר, תחת הכותרת "ההונאה הפלסטינית".

עברו שעות אחדות, ופודה הגיב. בנוגע להסכמת אבו-מאזן לנוסחת שתי מדינות לשני עמים כתב פודה: "אני לא יכול להפנות אותך לציטטה ספציפית. לא ברור לי מדוע הדקדקנות הזו - האם הסכמתו לשתי מדינות זה לא היינו הך?"... ובכן, פודה מודה שאבו-מאזן לא אמר. מה שכתב פודה ב"הארץ" לא היה ולא נברא. הפרופסור מתעקש שזו דקדקנות. חשבתי שזו תכונה שצריכה לאפיין חוקרים. אולי טעיתי...

...

אם נסכם את הדברים, הרי שפודה לא הצליח לבסס אפילו טענה אחת שלו. כלום. פשוט כלום. אבל מאות אלפים בעולם קוראי האנגלית זכו לעוד מאמר שהופך את אבו-מאזן לרודף שלום ואת מנהיגי ישראל לסרבנים. וזה חייב להיות רציני, כי פרופסור ישראלי כתב את זה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - זאב מעוז, הפרופ' הנכבד, דורש התפטרותה של רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, על הכשלים שלה בניהול המחלקה לפוליטיקה וממשל

הוא גם מפקפק ביכולת של הבנת הנקרא של כרמי.

פרופ' כרמי נכשלה בשלושה שלבים לפחות הקשורים למחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. ראשית - פרופ' כרמי, האמורה להיות שומרת הסף של החופש האקדמי במוסד שהיא מנהלת - בגדה בערכי חופש זה...

שנית - במשמרת של פרופ' כרמי התנהלה מחלקה אקדמית, שבה הקשר המקצועי בין המרצים לבין תחומי ההוראה הוא מקרי בלבד. ועדת בדיקה בינלאומית קבעה, שהפגמים האקדמיים במחלקה לפוליטיקה וממשל הם כה חמורים, עד שיש מקום לשקול את סגירתה. זוהי סטירת לחי לניהול ולבקרה האקדמית שאוניברסיטת בן גוריון מפעילה על המחלקות שלה. ראוי לציין, שאין זה המקרה הראשון של המלצה לסגור את המחלקה הזאת.

שלישית - פרופ' כרמי נכשלה בפיקוח על תיקון הליקויים במחלקה לפוליטיקה וממשל. כפי שקבעה ועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ב-30.10.2012, "על אף שהנהלת האוניברסיטה הקצתה את התקנים הנדרשים לגיוס סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל, גויסו בפועל חברי סגל שמרביתם משתייכים לתחומים/לנושאים להם ממילא ייצוג יתר במחלקה כיום, ובכך למעשה הוחרפה הבעיה של העדר גיוון... בתחומים המיוצגים בתוכנית הלימודים". הנהלת אוניברסיטת בן גוריון נתנה לחתול לשמור על המכל השני של השמנת, לאחר שכילה את הראשון. אותם אנשים שניהלו מחלקה שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמיים מינימליים הופקדו על ביצוע השינויים המבניים.

נשיאי אוניברסיטאות גדולות וחשובות יותר פוטרו או התפטרו על כשלים משמעותיים פחות.

דומה שפרופ' כרמי אינה מבינה את מהות הבעיות שבהן מתמקדות תביעות המל"ג: יצירת התאמה מקצועית בין הסגל האקדמי לתחומי הליבה של מדע המדינה שהם אמורים ללמד.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – מבצע 'עמוד ענן' בעיניו המעוותות של שלמה זנד (החוג להיסטוריה)

בעוד שהטילים נופלים, הוא מצדיק את פשעי המלחמה המשוגרים מעזה ומעניק לטרור פרס

כאשר אני שומע נפילות ואזעקות סביבי אני חושב, כמו כל אדם נורמלי, על ביטחון יקירי ושלומם. אך במקביל, כדי לא להיות בת יענה אווילית, איני יכול לשכוח ש-80% מתושבי עזה המיוסרת, שמטילה עלינו בזדון טילים ללא אבחנה, הם פליטים ובני פליטים מאותן אדמות שאנו יושבים עליהם. עבורם קרית מלאכי היא קסטינה, אשדוד היא איסדוד, ואשקלון היא אל-מג'דל. 65 שנים חלפו והם עדיין זוכרים. ולמה שהם ישכחו? הישראלים שדחקו אותם לשם טוענים שהם זכרו אלפיים שנים, כיצד ניתן לשכוח בזמן כה קצר? מה עוד, שהעוול שנעשה להם מעולם לא הוכר על ידנו, אף אחד לא קם לפצות עליו. ובנוסף לכך, החיים בעוני במחנות הפליטים, ללא כל תקווה, ממשיכים לחשל בעוצמה את זיכרון האסון שלהם.

אין לנו ברירה. אם ברצוננו להמשיך ולחיות במזרח התיכון ולא להמשיך ולמות בו, עלינו להתפשר באמת עם אלה העומדים מולנו. עלינו להכיר בהיסטוריה ולא להתכחש לה. אמנם הפליטים כבר לא יחזרו למקומותיהם, הישראלים כבר לא יעזבו את בתיהם, אך חוץ מזה עוד ניתן לעשות הרבה, ולפני הכל לשנות כליל את הדרך שאנו חושבים בה - לא על הנשק לבדו יחיה האדם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - פעילי שמאל קיצוניים התאבלו בקמפוס על חיסולו של רב-המחבל; האוניברסיטה לא עשתה דבר לעצור בעדם

ראש העיר חיפה נאלץ להתערב לאור חוסר המעש של ראשי האוניברסיטה. מתגובת האוניברסיטה - ההפגנה לא הייתה חוקית והסתיים לאחר מספר דקות.

פעילי התאים הערבים וארגוני השמאל הרדיקליים באוניברסיטאות הפגינו הבוקר וקראו קריאות בגנות צה"ל ומדיניות ישראל. בין היתר נשמעו הקריאות "בדם ואש נשחרר את פלשתין" ושירת "בילאדי בילאדי". באוניברסיטת חיפה עמדו פעילי בל"ד בצורת ח' לדקת דומייה על מותו של אחמד ג'עברי ומולם עמדו מאות פעילי "אם תרצו" שרו את המנון התקווה ו'עם ישראל חי' והפריעו לדקת הדומייה להתקיים. ההפגנות נמשכו כשעה.
...
אוניברסיטת חיפה מסרה בתגובה... "לגבי האירוע היום: מדובר בהתכנסות שנערכה ללא אישור האוניברסיטה. מספר מצומצם של סטודנטים ערבים התכנסו, כאשר מולם התקהלו סטודנטים יהודים והדבר הסתיים כעבור מספר דקות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ' ישראל דויד מתריע בפני כישלון מוחץ אם אוניברסיטת בן גוריון תממש את האיום של רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, לתבוע את המל"ג על החלטת הסגירה של המחלקה לפוליטיקה וממשל

לאחר שכירת משרד עורכי-דין חיצוני ששלחו מכתבים לחברי המל"ג, ולאחר לשון מרומזת משהו במכתבי הנשיאה והרקטור, בא האיום המפורש בראיון עיתונאי. לפני שבועות כתבתי כאן (ראו גם) כי יהיה זה אסון משפטי מבחינת האוניברסיטה. הסברתי שנגמרו הימים בהם אפשר היה לגייס, כצעד של שגרה בעימותי האקדמיה אל מול הרשות, את ה"ג'וקר" שבדמותו של ס' 15 לחוק המל"ג. בפרט, ראוי ללמוד מקו הפסיקה בפועל שמסתמן בעניין זה בשנים האחרונות, באשר פסיקה זו מבצעת בשורה התחתונה את החבטה התורנית בס' 15, כאשר השופט מתאים את החבטה לנסיבות המקרה. דוגמה מובהקת לכך נמצאת בדו"ח מבקר המדינה, השופט לינדנשטראוס, בעניין האוניברסיטאות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - הדיוט ללא הקוקו מזלזלת בחברי הסגל של האוניברסיטה בה היא עומדת בראשה

... התפרסמה כתבה במוסף "הארץ", בה התראיינה נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופסור רבקה כרמי, ואמרה בין השאר דברים קשים על חלק מחברי הסגל האקדמי, שלא הוזכרו בשמם. על אף שכרמי התנצלה בפני חברי הסגל שהוזכרו, פנה בימים האחרונים ד"ר תימור מלמד מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, חבר סגל שזיהה כי חלק מדבריה של כרמי כוונו אליו, בהודעות מייל חריפות אל חברי הסגל, ובהן הוא תוקף את הנשיאה באופן אישי.

הפרשה במסגרתה הוזכר ד"ר מלמד החלה לפני כחודש, אז התלוננו סטודנטים רבים מהמחלקה להנדסה בכתבה שפורסמה באתר ynet כי הם נכשלים בבחינות. באותו יום התראיינה כרמי לכתבה שפורסמה ב"הארץ". בין השאר היא צוטטה כאומרת בטלפון "האידיוט ההוא. אתה יודע למי אני מתכוונת. כן, זה עם הקוקו". בהמשך הכתבה אמרה כרמי באותו הקשר לרקטור האוניברסיטה כי מדובר ב"קבוצה מיליטנטית, קומץ, שמכתיבה את סדר היום", ומכנה מישהו "אימפוטנט".

ד"ר מלמד זיהה עצמו כמי שכרמי כינתה כ"אידיוט עם הקוקו". לאחר פרסום הכתבה במוסף "הארץ", התנצלה הנשיאה כרמי בפני ד"ר מלמד באופן אישי, וגם בפני כל אנשי הסגל שנפגעו.
...
"]כרמי] הזמינה אותי הנשיאה ללשכתה והתנצלה בפני על התבטאותה. אני השבתי כי המעשה שעשתה או הפגיעה בי אינה הפיכה, וכי התנצלות מעין זו מעבירה אותי מסטאטוס של 'אידיוט עם קוקו' לסטאטוס של 'אידיוט עם קוקו שקיבל התנצלות'".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, מתנערת מאחריות אב"ג באירגון הלחץ הבינלאומי על המל"ג

במאמר דעת תוקפני עד חורמה, דברי ההתחסדות של הנשיאה כרמי מזלזלים בראיות של דרור אידר למעורבות של דוד ניומן, דיקן מדעי החברה, בחציית הקוים האדומים עליהם משה ויגדור, מנכ"ל המל"ג קובל.

לידי המל"ג הגיעו בחודש האחרון עשרות מכתבים מפרטים וארגונים אקדמיים מובילים ברחבי העולם, שהביעו דאגה עמוקה מההחלטה של תת-הוועדה ופגיעתה הקשה בחופש האקדמי. המכתבים הללו, שלא ניזומו או תואמו בשום דרך על ידי אוניברסיטת בן גוריון, הם פרי עטם של גורמים העומדים לא פעם לצד האקדמיה בישראל מול מתקפות וקריאות החרמה כנגדה. את ויגדור כל זה אינו מרשים, והוא בוחר להאשים את הנשיאים של האגודה האמריקאית למדעי המדינה, האגודה האמריקאית לסוציולוגיה, האגודה ללימודים בינלאומיים, הארגון הקנדי של מרצים ופילוסופים מוערכים כפרופ' מייקל וולצר, על שאינם מבינים נגד מה מחו. לשיטתו, גדולי אנשי האקדמיה בתחום מדעי החברה אינם יודעים לזהות מתי מוסד שלטוני מאיים על החופש האקדמי. איש אינו יכול להוליך שולל אנשים וארגונים כאלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרשת 'סקר האפרטהייד'
חנוך מרמרי, העורך הראשי לשעבר של עיתון הארץ, תוקף את עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) על יוזמתו בפרשת 'הסקר האפרטהייד'

דבריו של מרמרי מצוטטים בטור "פולישוק'' של מנחם רהט בעיתון השבועי "מצב רוח" גיליון 9/11/2012 עמ 36. רהט מצטט:

מרמרי: "הכשל הרביעי... מציף היבט מדאיג בתפיסה העיתונאית העומדת מאחורי פרסום הסקר. אחד ממזמיני הסקר, ד"ר עמירם גולדבלום, פעיל פוליטי מוצהר... אומר בגלוי לב כי הסקר הוזמן כדי לקדם פעולה שהוא מאמין בה: 'לפעול במהירות, לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ בצורה שאי-אפשר לסגת ממנה'... שיטת הפעולה של גולדבלום נחלה הצלחה שאולי לא חלם עליה". נמצא העיתון שבלע את הפיתיון ונתן לו הבלטה מקסימלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרשנותו של ידיעות אחרונות על ראשי אוניברסיטת בן גוריון ככלל והמחקלה לפוליטיקה וממשל בפרט

לפרטים נוספים עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - תיפקודו הזדוני של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) ב"סקר האפרטהייד" נחשף בידי פרופ' שטיינברג

שטיינברג דורש מגולדבלום התנצלות פומבית על תפקידו בדיבה וההשמצה של הציבור הישראלי שאותן היה שותף לו

ה"סקר" הוא דרך נוספת לתקוף את ישראל, וחלק לא מבוטל מהאחריות לכך מוטל על עמירם גולדבלום, ממייסדי שלום עכשיו ומנהל קרן ישראלה גולדבלום ז"ל (על שם אשתו המנוחה), אשר מימנה את הסקר במסגרת עמותה בשם "חותמים מחדש". המימון לחותמים מחדש ניתן על ידי הקרן החדשה לישראל, אשר גולדבלום מכהן כחבר במועצה הבינלאומית שלה.

על פי ההודעה לעיתונות שהפיץ גולדבלום, "השאלות" שבהן נעשה שימוש בתרגיל הפוליטי הזה נוסחו על ידי אנשים בעלי קשרים הדוקים לקרן החדשה לישראל, לאסטרטגיית דרבן ולניסיונות להחרים את ישראל: מיכאל ספרד - היועץ המשפטי של כמה ארגונים פוליטיים הקשורים לקרן החדשה; אלון ליאל (בעלה של רחל ליאל, מנכ"ל הקרן החדשה בישראל), שהביע את תמיכתו בחרמות "מכוונים" בעיתון ה"גרדיאן" ובתקשורת הדרום-אפריקנית; ומרדכי בר-און ואילן ברוך, גם הם חברים במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.

כל המעורבים חולקים את האחריות לנזק הפוליטי הרב שנגרם בעקבות הפרסום, ומן הראוי שהציבור יקבל על כך התנצלות. וכשם שהקרן החדשה לוקחת קרדיט כשאלו המקבלים ממנה מענקים משפיעים בצורה חיובית על ישראל, כך גם היא צריכה לקבל עליה את האחריות לנזק שגרמה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אלון הראל (החוג למשפטים) מתלונן שהמל"ג איננו מספיק מוטה שמאלה לטעמו

הוא מפקפק בסמכות של המל"ג והדרישה לסטנדרטים אקדמיים במחלקת פוליטיקה וממשל באב"ג היא בעצם רדיפה פוליטית גרידא בעיניו.

ההקצנה של האקדמיה והמעורבות הפוליטית-חברתית של אנשי אקדמיה, כמו גם התגובה האלימה של תנועת "אם תרצו" ותנועות ימין קיצוניות אחרות, שינו מצב זה מן היסוד. כיום ברור כי סגירת חוג כמו החוג לפוליטיקה וממשל היא בגדר ניצחון פוליטי של ממש לתנועות הימין הקיצוני שהפכו את סגירת המחלקה הזו לדגל במאבקם נגד ה"אליטות האקדמיות". השליטה באקדמיה הפכה לפיכך במהלך השנים האחרונות לנכס פוליטי של ממש.

אין לפיכך פלא כי שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, גילה עניין מיוחד בהרכב המועצה להשכלה גבוהה. במרץ 2012 מינה השר מל"ג חדש. ...לא מעטים מהם מוכרים היטב בציבוריות הישראלית דווקא בשל תרומתם לשיח החברתי-פוליטי בישראל במסגרת מכון שלם, מרכז בגין וגופים אחרים המזוהים עם הימין.

חברי המל"ג החדש הבינו היטב את תפקידם החדש ומיהרו לספק את הסחורה. החלטת ועדת המשנה להמליץ לסגור דווקא את המחלקה שהפכה לסמל במאבקן של תנועות הימין, נשענת לכאורה על דו"חות של ועדה מקצועית בינלאומית. ואולם בעידן בו תמימות הפכה נדירה, קשה שלא להרים גבה לנוכח צירופי המקרים הללו: סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל הופכת לדגל במאבק של תנועות ימין קיצוני בישראל כמו תנועת "אם תרצו", שר החינוך נואם נאומים נרגשים במסגרת כינוסים של תנועה זו, שר החינוך ממנה מל"ג חדש וראו זה פלא: ועדת משנה של מל"ג זה מזדרזת וממליצה על סגירת המחלקה שהיא (במקרה כמובן) מזוהה בציבוריות הישראליות עם השמאלניות של האקדמיה. רק אצבע אלוהים (או חלילה, כוונת מכוון של שר החינוך) יכולה להסביר צירוף מקרים פלאי שכזה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ההודעה הרשמית מטעם המל"ג לעיתונות בגין המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון כשירות לגולשי Isracampus

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופסורים מאוניברסיטת בן גוריון בעד המל"ג

אנו חברי סגל אקדמי ומנהלי של אוניברסיטת בן גוריון בהווה ובעבר, מבקשים להביע תמיכה במל"ג, שהיא הגורם הממלכתי המופקד על ההשכלה הגבוהה בארצנו. אני מצפים למציאת פיתרון יסודי והולם לבעיות המתמשכות הנוגעות למחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המל"ג מעניק שלושה שבועות ארכה לתכנן שינויים במחלקה לפוליטיקה וממשל שלא יושמו מזה שלוש שנים

תגובת האוניברסיטה להחלטה היא להתנער מהביקורת ומלמדת שגם שלושת השבועות לא יניבו שינוי כלשהו

המועצה להשכלה גבוהה החליטה אמש כי אוניברסיטת בן-גוריון צריכה להציג בתוך שלושה שבועות התחייבות לתיקון הליקויים במחלקה לפוליטיקה וממשל כפי שהוצגו על ידי יו"ר הוועדה הבינלאומית. זאת במהלך דיון ועדת המשנה להבטחת איכות של המועצה להשכלה גבוהה, אשר דנה אמש בערעור שהגישה אוניברסיטת בן-גוריון נגד סגירת המחלקה.
...
ועדה בינלאומית מטעם המל"ג מצאה בשנת הלימודים תשע"א שורה של כשלים חמורים במחלקה לפוליטיקה הן בהתייחס לפרופיל הסגל והן בהתייחס לתוכנית הלימודים עצמה ולמחקר המבוצע על ידי חברי הסגל. הוועדה קבעה כי אם לא יתוקנו הליקויים, יש לשקול את סגירת המחלקה. בהמשך, צוות המעקב וועדת המשנה הגיעו למסקנה, כי חברי הסגל שגויסו הביאו להחרפת הבעיה של היעדר גיוון במחלקה לפוליטיקה וממשל.

מאוניברסיטת בן-גוריון נמסר: "האוניברסיטה הציגה בפני ועדת המשנה של המל"ג נתונים שמהם עולה כי אין ממש בביקורת שהוטחה במחלקה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – גיוס הסגל החדש היה המסמר האחרון בארון המתים של מחלקה לפוליטיקה וממשל

סיכום מקוצר לפרשה מגיע למסקנה שאין סתימת פיות אלא סתם הטיה פוליטית. גם אנשי שמאל שותפים להחלטה לסגור את המחלקה.

ובכן, הוועדה המליצה על תיקון המעוות, בין השאר באמצעות גיוס סגל נוסף כדי "להרחיב את מגוון הגישות המחקריות במחלקה". זה לא קרה. גורמים המצויים בנושא הדגישו ששניים משלושת אנשי הסגל שגויסו אינם ראויים מבחינה מקצועית. חוקר ידוע, איש שמאל מובהק, אמר שגיוס חברי הסגל הללו היה המסמר האחרון בארון המתים של המחלקה הזאת. כמובן שכלפי חוץ גם הוא הצטרף למקהלה הפבלובית; חסר לו שיידעו שהוא תומך בהחלטה המקצועית של הוועדה.
...
לאחר החלטת מל"ג הפעילה אונ' בן-גוריון לחץ כבד על הצוות הבינלאומי המלווה. ובכל זאת, במכתב חסוי לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, בירכו ריסֶה ואימרגוט על גיוס הסגל החדש, אך הוסיפו "במקביל אנו שותפים לדאגה של ועדת המשנה של המל"ג, הקובעת שעל המחלקה עדיין מוטלת חובת גיוון המחלקה בכל הנוגע לשיטות המחקר ולאוריינטציות התיאורטיות. נקודה זו הועלתה כבר בדו"ח ההערכה המקורי של הוועדה הבינלאומית". במילים אחרות, ובהתחשב בכללי הנימוס האקדמיים, ריסה ואימרגוט לא התלהבו מהשינויים.

פרופ' אוסקר ווליך, מומחה בעל שם בתורת המשחקים, מאונ' בן-גוריון עצמה, סיכם בדרכו את הסיפור בפורום באינטרנט: "קמה ועדה חיצונית ובדקה את תפקוד המחלקה; היא מצאה שיש תחומים מרכזיים במדע המדינה שאינם נלמדים והמליצה על גיוס סגל חדש שימלא את החסר. המחלקה קיבלה את התקנים החדשים ואיישה אותם בסגל שאינו עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה. המל"ג לא רוצה להיות פראיירית ומתנגדת שהמחלקה תקבל פרס במקום תרופה, ומאיימת למנוע רישום תלמידים לשנה הבאה. הנהלת האוניברסיטה רואה בחרדה רבה את ההשלכות התקציביות של צעד זה, ומצטרפת לקואליציה עם המחלקה. לבסוף מגיעה להקת המעודדות המסורתית ונרתמת להגנת החופש האקדמי. מסקנה: אין כאן סתימת פיות. יש מחלקה המנצלת בחוכמה רבה את המלצות הוועדה ואת נדיבות האוניברסיטה, כדי למלא את התקנים החדשים עם 'יותר מאותו הדבר'. המל"ג, בהפגנת חוסר חוש הומור, מסרבת לשתף פעולה". כל מילה נוספת מיותרת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו', מגיע למסקנה שעל אב"ג 'לעקור את העשבים השוטים' מהמחלקה לפוליטיקה וממשל

היו לאוניברסיטה הזדמנויות אינספור להתייצב לצד הדמוקרטיה הישראלית והחופש האקדמי ולערוך שינויים שיובילו לפולורליזם במחלקה. ואולם, פעם אחר פעם, קיבלה האוניברסיטה ציון "נכשל" בהבנת שאלת החופש האקדמי.
...
לפני כשנה, מצאה ועדה בינלאומית שמינתה המל"ג כי ההטייה הפוליטית במחלקה פגעה קשות ברמה האקדמית. מסתבר שכשהקריטריון להפיכה למרצה הוא עמדה פוליטית ולא מצוינות אקדמית, אזי הרמה האקדמית יורדת. הועדה מצאה עוד כי רמתה של המחלקה ירודה, קורסים בסיסיים אינם נלמדים ועמדות ותיאוריות שונות מודרות.

במצב הנוכחי, המליצה הוועדה על שינוי מן היסוד של המחלקה או לחלופין על סגירתה. במילים אחרות, הרמה האקדמית היא כה נמוכה, שלא ניתן להעניק תואר. האוניברסיטה קיבלה מאז הזדמנות פז לתיקון העוול. היא יכולה הייתה לפעול למען חופש אקדמי, תוך קידום פלורליזם - אך בחרה שלא לעשות כן. במהלך השנה האחרונה עשתה האוניברסיטה כל אשר לאל ידה כדי "למרוח" את החלטת המל"ג. במקום לשנות את פני המחלקה לפוליטיקה וממשל, בחרה האוניברסיטה במסלול של מניפולציה.

האוניברסיטה שלפני כשלוש שנים בחרה שלא להתמודד עם העשבים השוטים שגדלו בערוגתה, עוסקת כיום במסע הכפשות אנטי-דמוקרטי חסר תקדים נגד המל"ג. יש לקוות שהמל"ג לא ייכנע למסע הלחצים, יעקור את העשבים השוטים, ויחזיר את אוניברסיטת בן-גוריון למוטב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מינהל המועצה להשכלה גבוהה מגנה את ההתקפות החסרות תקדים של אב"ג נגד המל"ג

בינתיים פתחו באוניברסיטת בן גוריון במסע חסר אחריות נגד המל"ג, תוך כדי הסתייעות במשרדי עורכי דין ויחצ"נים, וגרימת נזק. לא זכור מצב, שבו פנייה של ראשי מוסד אקדמי ישראלי מועברת לגורמים בחו"ל, הכוללים פרופסורים, אגודות מקצועיות ומוסדות, נגד המל"ג ונגד המדינה - וכל זאת עוד בטרם דנה המל"ג ובטרם קיבלה החלטה. התוצאה היא מסע מיובא ומיותר של השתלחות במל"ג.

המל"ג, האמונה גם על איכות האקדמיה בישראל, מתייחסת לתפקידה בזהירות, במקצועיות ובתשומת לב רבה. ברור כי קל יותר לבקר את המלצות הוועדה להבטחת איכות בתואנות של התערבות פוליטית, או העדר סמכות, מאשר לשפר איכות אקדמית בעבודה יסודית וקשה.

אוניברסיטאות בארצות הברית עוברות מדי פעם תהליך של רה-אקרדיטציה, ואיש לא יטען להתערבות ממניעים זרים. כשמחלקה כלשהי אינה עומדת ברמה הנדרשת, פועלים לתיקון, או להסרת ההיתר האקדמי לתת תואר. באחרונה נסגרה מחלקה לסטטיסטיקה באחת האוניברסיטאות בארץ משום שלא עמדה בסטנדרטים אקדמיים, ולא נטען לפגיעה בחופש האקדמי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ' זיוה שמיר חושפת העדר חופש אקדמי ורדיפה פוליטית על ידי השמאל הקיצוני בחוגים של מדעי החברה

מפענחת את התהליכים בהם קמות מחקלות של השמאל הקיצוני כגון המחקלה לפוליטיקה וממשל באב"ג. מקוננת על אובדן אמות המידה האקדמיים ונטישת המחקר המוצק בעקבות 'השיח' באותן מחלקות.

"מעטים יהינו", היא קובלת, "להודות בגלוי שאחדים מהחוגים באוניברסיטאות הגדולות בישראל, כבמקומות רבים בעולם, מהלכים כיום בשוליה הסהרוריים של המפה הפוליטית, ותחומי דעת לא מעטים המירו זה כבר את המחקר המוצק ב'שיח' אופנתי". בחוגים מסוימים, מספרת שמיר, כבר אי אפשר להשמיע כל דעה, "כי 'אבירי חופש הדיבור' יזדעקו לאלתר ויחרימו ללא דיחוי כל דיבור 'בלתי תקני', ירעישו עליו עולמות ויערכו לו דה-לגיטימציה פומבית. איש אף לא יודה בכך שבחוגים לא מעטים כבר אי אפשר לתת אמון בדברי רבים מהמרצים, הנגועים בחשיבה רדיקלית סהרורית, ואלו משתמשים במושאי מחקריהם ובנושאי ההוראה שלהם אך ורק כבקולב לתליית אקסיומות פוליטיות קיצוניות".
...
"יש מרצים שמטרידים הטרדה פוליטית. לפעמים קשה להבחין בהבדלים הדקים שבין מותר לאסור, אבל חשוב לדעת שהטרדה פוליטית היא כהטרדה מינית. למרצה בכיתה יש סמכות על תלמידיו. הוסף לכך את העובדה שאנשי סגל זוטרים תלויים בבכירים מהם במשך שנים. זה מוליד תופעות שכמוהן כשיבוט. ראש חוג אוסף סביבו אנשים שחושבים כמוהו. לפעמים איש הסגל מתנהג בתחילה כאחד האנוסים, ואחר כך 'ממיר את דתו' כי אין לו בחירה. כשמרצה ללשון, למשל, נותנת לניתוח תחבירי משפט כגון 'חיילי צה"ל במחסומים התנהגו כמו ניאו-נאצים', אז מה יש לדבר? אנשי אקדמיה ישראלים קוראים בחו"ל להחרמת ישראל והמוסדות האקדמיים שלה, ואחר כך מתפלאים שהענף שעליו הם יושבים נכרת".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) על חלקו ב"סקר האפרטהייד" האנטי-ישראלי המגמתי שיזם

טוען שגולדבלום הינו קיצוני אנטי-דמוקרטי

המטרה סומנה מראש

אחד ממזמיני הסקר הוא פרופ' עמירם גולדבלום, שהוצב במקום ה-95 ברשימת מרצ לכנסת. נגד גולדבלום הוגש כתב אישום בעקבות סירובו לפרסם את מקור הכספים ששימשו למימון מודעות במערכת הבחירות. בסופו של דבר, במעשה פלאים, הוא זכה לעיכוב הליכים. גולדבלום הוא חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה, אלא שהקרן עצמה מיהרה להסתייג מהסקר. אפילו שם מבינים שמדובר בעלילה. עם השנים הפך גולדבלום ליותר ויותר קיצוני. הוא התחיל את דרכו ב"שלום עכשיו", ובהמשך חתם על עצומת תמיכה בסרבנות. בכנס השמאל האחרון הביע אותו גולדבלום ייאוש מהציבור הישראלי, וקרא להפנות את המאמצים לכיוון הדין הבינלאומי. כך שהתמונה מתבהרת. חלק מפעילי מחנה ה"נאורים" ויתרו על השפעה בדרכים דמוקרטיות. הם כבר קבעו מראש שהישראלים הם גזענים חסרי תקנה. הם סימנו את המטרה. הם רק היו זקוקים לעיתון "הארץ" ולגדעון לוי כדי להפוך את הדעות הלא כל כך דמוקרטיות שלהם לסקר שזוכה לכותרת ראשית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) אירגן והזמין סקר מגמתי אנטי-ישראלי המסיק כביכול שרוב היהודים בישראל תומכים באפרטייד

ה"סקר" היה יזמה של קרן ישראלה גולדבלום המנוהלת על ידי עמירם גולדבלום עצמו והוקמה ע"ש אישתו המונחת. הקרן החדשה לישראל, השותפה של קרן ישראלה גולדבלום, מתנערת מ"ממצאי" הסקר.

הקרן ישראלה גולדבלום הוקמה לזכר אישתו המנוחת של עמירם גולדבלום. ישראלה גולדבלום הייתה בכירה בארגון השמאל הקיצוני הקרן החדשה לישראל.  קרן גולדבלום הוקמה על שמה ופועלת בשותפות עם הקרן החדשה לישראל. קרן ישראלה גולדבלום תורמת כספים למטרות השמאל, אך התפרסמה לאחרונה לאחר שהזמינה "סקר" מגמתי הבודק כביכול את עמדות הציבור הישראלי. שאלות מגמתיות בסקר חוברו ע"י אנשי אקדמיה ואנשי 'שלום עכשיו'.
...
ממצאי הסקר פורסמו בעיתון 'הארץ' בידי גידעון לוי, הכתב האנטי-ישראלי הקיצוני. לוי מנצל את ממצאי הסקר לגנות את החברה הישראלית כ'גזענית' ו'תומכת באפרטייד'. הוא בעיקר תוקף את החרדים והרוסים...

אך כל זה לא מספיק לו. לוי ממשיך לנצל את תוצאות הסקר ע"מ להשמיץ את החברה הישראלית. הוא מאשים אותנו כ'גזעניים'. הוא משמיץ ומגדף את היהדות ואת ההשפעה השלילית שלה לטענותו על הדמוקרטיה. לוי מגיע למסקנה אחת בלבד. שחובה להקים מדינה לערבים לאלתר, כי ישראל היא מדינה גזענית ותומכת אפרטייד.
...
אתר Honestreporting.com מפריח את המסקנות של לוי וממצאי ה"סקר." האתר מאשים את לוי בסילוף הממצאים להתאימם לאג'נדה הפוליטית של השמאל. האתר גם מאשים את עיתון "הארץ" בהצגה חלקית של הממצאים – בעיקר בגרסה האנגלית של הידיעה – ע"מ לקדם את ההשמצות של לוי. הקרן החדשה לישראל פרסמה הודעה לעיתונות המסתייגת מממצאי ה"סקר", מאנשי שמאל ומ'שלום עכשיו' אשר חיברו את השאלות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - ח"כ גדעון סער, שר החינוך, דורש לפטר את ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) אודות קריאותיו הבוגדניות

שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, גדעון סער, קרא היום (שבת) במהלך אירוע שבתרבות בבאר שבע לפטר את פרופסור ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. "אני חושב שמוסד לא יכול להעסיק אדם שקורא לעשות חרם אקדמי על מדינת ישראל - הם מנסים לעשות חרם על האקדמיה הישראלית", אמר...

כאשר התבקש להתייחס לדבריה של פרופ׳ רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, שאמרה כי קיבלה חוות דעת משפטית לפיה היא לא יכולה לפטר מרצה בגלל החופש אקדמי לו הוא זכאי, אמר סער כי "כמשפטן, משפט זה לא מתמטיקה. במשפט אתה יכול לקבל חוות דעת שונות".

לדברי סער, מדובר בתופעה ששום מוסד אקדמי לא צריך לסבול.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - התמונות של הללי פינסון (החוג לחינוך) העומדת בראש הפגנה ההזדהות עם עצורי הספינה "אסטל"

אמש בלילה [20/10/2012] הפגינו פעילי שמאל, בראשם המרצה הבכירה באונ' בן גוריון ד"ר הללי פינסון, נגד פשיטת השייטת על ספינת אסטל שהובילה פעילים בינלאומיים לעזה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - הללי פינסון (החוג לחינוך) מארגנת הפגנת הזדהות עם ספינת "אסטל"

ד"ר הללי פינסון, מבכירות מכון ון ליר שמעביר השתלמויות למורים, ומרצה בכירה במחלקה לחינוך באונ' בן גוריון, מארגנת הערב הפגנת הזדהות עם "שבירת המצור על עזה" ועם המאבק העממי הפלסטיני (אינטיפאדה).

להלן לשון הודעתה לפעילים:

משמרת מחאה דחופה! היום 22:00 מול תחנת המשטרה באשדוד. לפני כשבועיים יצאה קבוצת פעילים ופעילות על סיפונה של הספינה אסטל לכיוון עזה. הפעילים קוראים לשבירת המצור על הרצועה ומביעים תמיכה וסולידריות עם המאבק העממי הפלסטיני. הבוקר השתלטו כוחות חיל הים על הספינה והם עדיין מחזיקים בא בלב ים, ומונעים מהפעילים על סיפונה ליצור קשר עם משפחותיהם אשר ממתינות להם על החוף. בסביבות השעה 21:30 יותר כ 12 שעות לאחר ההשתלטות אמורה להיגרר אסטל לתוך נמל אשדוד. ארבעת הפעילים הישראלים יובאו למעצר בתחנת המשטרה ברחוב יצחק הנשיא 1 באשדוד. הצטרפו למשפחותיהם למשמרת מחאה ותמיכה בשעה 22:00. נקרא יחד לסיום המצור ולשחרור העצורים. אנא הגיעו והפיצו!

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אופיר העברי, נציג הציבור במל"ג, מאשים את אוניברסיטת בן גוריון ותומכיה בניסיון חיסול המל"ג

מעמיד דברים על דיוקם לכל המשמיצים שלא מעניין אותם העובדות בעניין הסגירה העתידית של המחלקה לפוליטיקה וממשל באב"ג

זה כמה שבועות שהמערכת המפקחת על ההשכלה הגבוהה בישראל נתונה תחת מתקפה משולבת שמטרתה לחסל את המבנה האקדמי כפי שהתקיים יותר מחמישים שנה. לחומרת המתקפה נלווה גם פן נלעג, כאשר רבים מהמתקיפים מהתקשורת ומהאקדמיה אינם טורחים לבדוק את העובדות לאשורן, ובמקום זאת משגרים לחלל האוויר הבלים והשמצות. הנה העובדות, וישפוט הקורא עם מי הצדק.

מאז 1958, נקבע בחוק שהמוסד הממלכתי האחראי על המדיניות והפיקוח בתחום האקדמי בישראל הוא המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). המועצה מורכבת ברובה מאנשי אקדמיה ומיעוטה נציגי ציבור וסטודנטים, והיא מתמנה לכהונה בת חמש שנים על-ידי הממשלה, בהמלצת שר החינוך, שהוא גם יו"ר המל"ג.
...
ברור לכל כי המועצה היא הרגולטור, הגוף המפקח לו הסמכות וההכרעה הסופית...
...
[בבדיקה שנערכה בשמונה המחלקות לפוליטיקה וממשל באוניברסיטאות השונות] הממצאים המדאיגים ביותר נגעו למחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בתוכנית הלימודים ובסגל שלה, כך נקבע, קיים חוסר איזון קיצוני, לעומת המגוון הנדרש במחלקה מסוג זה. הומלץ לבצע שינויים מרחיקי לכת, שיעניקו ללומדים בחוג את הכלים הבסיסיים של בוגרי מדעי המדינה, ואם לא ייעשה כן לשקול אף את סגירת המחלקה. למעוניינים: הדו"ח, החלטת המל"ג ותגובת האוניברסיטה, גלויים לעין באתר המל"ג.

ההמלצות הקשות כמובן לא שימחו את ראשי האוניברסיטה או החוג, אך נוצרה הזדמנות לתיקון הליקויים באופן שאף יקדם את החוג וירחיב את הסגל שלו, לטובת הגדלת הגיוון הנדרש, והציפייה הייתה לתיקון הליקויים כמו בשאר המחלקות שעברו ביקורת. אלא שצוות המעקב ליישום ההמלצות דיווח לוועדת האיכות של המל"ג שלמרות שינויים שנעשו, יש מקום לדאגה שהסגל החדש שגויס לא יתקן את חוסר האיזון האקדמי במחלקה.

כשהוועדה בדקה את הדיווח גילתה שהדברים מדאיגים עוד יותר, והסגל החדש לא רק שלא תיקן את חוסר האיזון אלא החמיר אותו. לנוכח מצב זה, לא היה לוועדת האיכות מנוס אלא להחליט פה אחד להמליץ למל"ג לדרוש מהמחלקה לערוך תיקונים שונים תוך חודשים שיבטיחו ישום דו"ח הוועדה הבינלאומית, ואם לא ייעשה כן, להפסיק רישום סטודנטים חדשים לחוג...

במקום תיקון, הולידה המלצה זו (שעדיין לא נידונה כלל במל"ג) מסע חסר תקדים, שאת מקורו לא קשה לנחש, של התקפות והשמצות נגד המל"ג וחבריו, על החלטה פוליטית כביכול. הצעד הראשון היה מאמרי מערכת תוקפניים שלל מאמרים דומים מאת פרופסורים מכובדים יותר ופחות, בעיתונות, בבלוגים ובשאר אמצעים. הצעד הבא היה מסע מתוזמן למשלוח דואר אלקטרוני אל חברי המל"ג מאת אקדמאים מהארץ ומחו"ל, המאיימים - מי במרומז ומי במפורש - בסנקציות שונות ומשונות נגד ישראל, נגד המועצה ואף באופן אישי נגד חברי מל"ג... בשלב השלישי התחילו להופיע מכתבים מעורכי דין והשמצות אישיות מסוגים שונים נגד חברים במל"ג. כל מי שיעיין בדו"ח המקורי ואחר כך במאמרים ובמכתבים המשמיצים, יגלה מיד לא רק שמסע ההכפשות חסר בסיס, אלא שחלק ניכר מהכותבים המלומדים לא טרחו ככל הנראה לעיין בחומר.

... ניתן להתווכח עניינית עם המל"ג והחלטותיה. אך מסע לחצים והפחדה, אם יצליח, ישיג רק תוצאה אחת - חיסול המל"ג וסמכותו. זו אינה אפשרות מופרכת, שהרי יש מקומות, ובייחוד בארה"ב, בהם לא קיים גוף מרכזי המפקח על ההשכלה הגבוהה. אם זו המטרה של תוקפי המל"ג, הבה יודו בכך במפורש ויציעו לבטל את המועצה, שהרי אם באמת אין בה תועלת, ביטולה יחסוך לכולנו כספים רבים. אך אם גם לדעתם חייבים לקיים גוף מפקח על ההשכלה הגבוהה, לא יוכל מוסד להחליט כראות עיניו מתי יישמע ומתי יסרב. המוסדות המפוקחים חייבים לקבל מרותו ולדחות ניסיונות מכוערים לשבש את פעילותו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - דוד ניומן (דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה) - התכסיסן שמפקד על תכנון ההתקפות נגד המל"ג

בחשיפה של דרור אידר בעיתון ישראל היום: ניומן מנצח על הכלים המורדים במל"ג כתחליף לתיקון הליקויים שיצילו את המחלקה שהקים מסגירה העתידית

[הוועדה הבינלאומית לבדיקת איכות המחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים בישראל] הגישה את מסקנותיה למועצה להשכלה גבוהה. ביחס למחלקה לפוליטיקה ומימשל באוניברסיטת בן-גוריון היה הדיווח הקשה ביותר. ריסֶה וחבריו לוועדה דיווחו על שורת ליקויים שעיקרם זהות אנשי הסגל והתכנים הנלמדים במחלקה. טענתם המרכזית היתה שתוכנית הלימודים אינה מפגישה את הסטודנטים עם גישות מחקר מגוונות ופלורליסטיות המקיפות את תחום המקצוע של מדע המדינה.
...
הוועדה המליצה לערוך שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים, לגייס סגל נוסף בתחומי הליבה של מדע המדינה ולגוון את הזהות החד-מימדית של הסגל - שוב, לא מבחינה פוליטית, אלא מבחינת הגישות המתודולוגיות והתיאורטיות...

בנובמבר 2011 קבעה המועצה להשכלה גבוהה לו"ז לתיקון הליקויים וביקשה מהפרופסורים ריסֶה ואימרגוט לשמש צוות מעקב ליישום ההמלצות. אוניברסיטת בן-גוריון דיווחה על הצעדים שנקטה: שינוי תוכנית הלימודים וגיוס חברי סגל חדשים. אבל מה? היא לא פירטה מיהם חברי הסגל החדשים. כאן ביקשה ועדת המשנה של המל"ג להבטחת איכות, שלפני שתגבש את דעתה ביחס ליישום התיקונים (שהיתה חיובית באופן כללי), היא מבקשת להעביר אליה את קורות החיים של המרצים החדשים (רשימת פרסומים, תחומי התמחות ועוד). עוד ביקשה לדעת כיצד שובצו בתוכנית הלימודים, ואילו קורסים הם ילמדו (כולל סילבוסים).

לאחר שהתקבלו החומרים, התברר שחברי הסגל שגויסו לא ממש ענו על דרישות הוועדה לגיוון, לפלורליזם ולשאר ירקות אינטלקטואליים שבמחלקה לפוליטיקה ומימשל לא שמעו עליהם.
...
בעיקר הדגישה הוועדה את "היעדר הייצוג של הגישה הפוזיטיביסטית במדע המדינה בקרב חברי הסגל במחלקה. גיוס סגל שמרביתו מייצג תת-גישה בזרם המחקר הפרשני (תיאוריה ביקורתית) במחלקה שבה קיים כבר ייצוג יתר של תת-גישה זו, אינו עולה בקנה אחד עם הדו"ח של ועדת ההערכה הבינלאומית". כלומר, שתי הוועדות - זו הבינלאומית, וזו של המל"ג - אמרו בעצם שהמחלקה בבן-גוריון הודתה על התקנים החדשים שקיבלה ומילאה אותם, פחות או יותר, באותו הדבר; כלומר - היא לא עמדה בהתחייבותה.
...
עכשיו הגיע החלק המוכר מבית המדרש של השמאל - לחץ בינלאומי בטענה הידועה של "סתימת פיות", ועל הדרך הכפשת שם ישראל בעולם. מייסד המחלקה, פרופ' דוד ניומן - שהוא למעשה גיאוגרף, לא בדיוק חוקר מובהק של מדע המדינה - כתב במסמך פנימי לחבריו "אני בעד להפעיל לחץ בינלאומי, במינון מתאים, תוך טפטוף מכתבים ממספר אגודות ובעלי שם עולמי, שחלק יגיעו לתקשורת, במקביל לכל הלחצים האחרים שמפעילים היום על המל"ג באמצעות עורכי הדין והפעילות של הנשיאה והרקטור. זה לא תואם ב-100 אחוזים את המדיניות שקבענו עד עכשיו - אבל נדמה לי שהם בלחץ עכשיו וצריכים להמשיך ללחוץ ולא להרפות".

פלורליזם, גיוון, דעות אחרות. הצחקתם אותם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - איריס אגמון (החוג למזרח התיכון) משתתפת בכנס דמוי אקדמי שמטרתו לקבוע עד כמה שטיפת המוח באידיולוגיה השמאלנית והאנטי-דמוקרטית - קרי אקטיביזם - מותרת בקמפוס אב"ג

אוסף השמאלנים בכנס קיבלו גם את בברכתה של רבקה כרמי - נשיאת אב"ג

אוניברסיטת בן גוריון רואה עצמה כאוניברסיטה המעודדת מעורבות חברתית, והמחויבת לפריפריה של באר שבע והנגב, ולאוכלוסיות המוחלשות בה. יחד עם זאת, אחת לכמה זמן, מתגלעות מחלוקות בקמפוס בין גורמים שונים במנהל האוניברסיטה לבין קבוצות של אקטיביסטים חברתיים מקרב המרצים והסטודנטים. מחלוקות אלה סבות כולן סביב הגדרת גבולות האקטיביזם החברתי והפוליטי המותר והרצוי בקמפוס, אם כחלק מתכניות לימוד או כפעילויות אקס-קוריקולום. הרושם שמחלוקות אלה משאירות הוא כי בעוד הנהלת האוניברסיטה מתקשטת, לעיתים בצדק, בנוצות של מעורבות חברתית ותרומה לקהילות בפריפריה, ראשיה חשים מאוימים נוכח פעילויות חברתיות ופוליטיות של סטודנטים ומרצים שהיוזמה להן אינה מפוקחת על ידם ונוטים לפעול באמצעים מנהליים כדי למשטר ולעיתים – לדכא יוזמות כאלה.
...

יום עיון
אקטיביזם חברתי ואקדמיה: הילכו שניים יחדיו?
יום שני, 26.3.12, 18:00-14:00, אולם כנסים ברקן

ברכות: פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מושב ראשון: אקטיביזם חברתי ואקדמיה, 14.00-15.30
יו"ר: דר' איריס אגמון, המחלקה ללימודי מזרח תיכון

לפרטים נוספים ולהודעה המקורית עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - יגאל ברונר (החוג ללימודי מזרח אסיה), השותף של ניב גורדון, מאיים שפיטורי אקדמאיים מדומים אנטי-ישראליים יובילו למשטר טוטליטרי

ברונר טועה - ימים חשוכים של דיכוי חופש הדיבור במדינה כבר היו כאן

מי שחושב שחייו ימשיכו להתנהל כסדרם גם אם יפטרו כמה מרצים עם חשיבה ביקורתית באוניברסיטת בן גוריון צודק, וגם טועה טעות מרה. כן, החיים ימשיכו, אבל המסע של הממשלה לא יעצר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. כשהמל"ג ממונה בידי גדעון סער, ולימור לבנת מעצבת כרוחה את מועצת ראשות העתיקות, לא ירחק היום שהתכנים באוניברסיטה ייקבעו במרכז הליכוד. ובכלל, אנשים שאפשר להשתיק יש גם במשטרה, בבתי החולים, ברשויות המקומיות, במפעלים, באיגודים מקצועיים, והרשימה עוד ארוכה.

תמיד נוכל להתעלם, לומר שזה "לפי הנהלים", לטעון שאפשר לקיים את המדינה גם בלי קול ביקורתי ושמדובר ב"שמאלנים", "בוגדים" וכיו"ב. אבל כשנתעורר בוקר אחד לישראל טוטליטרית, בלי בג"ץ ובצלם, שבה אסור גם לספר בדיחה על ראש הממשלה בלי להסתכן בפיטורים או במעצר, נזכור אולי את הרגע שבו המל"ג של סער ונתניהו סגרה את המחלקה הראשונה באוניברסיטה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העבירת – הקרב להשתקת מבקריו של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) - גולדבלום הגיש תביעת סלאפ"פ אנטי-דמוקרטית נגד עו"ד יורם שפטל

עדכון IsraCampus לידיעה על איומי גולדבלום לסגור את תוכנית הרדיו של שפטל ולדכא את חופש הביטוי

עו"ד יורם שפטל כינה את עמירם גולדבלום כבולשביק בתוכנית הרדיו השבועית שלו. זאת כתגובה ל'דיקטטים' של גולדבלום בפני תחנת הרדיו 'רדיו ללא הפסקה' 103FM בניסיון לסגור את התוכנית של שפטל. ניסיון סתימת הפיות של גולדבלום בא בעיקבות הביקורת הנוקבת נגד התנועה 'שלום עכשיו' ששפטל נהג לנקוב בתוכניתו.

לבסוף, גולדבלום הגיש את תביעת הסלאפ"פ המטרידה נגד תחנת הרדיו 'רדיו ללא הפסקה' ביולי 2012. בית המשפט הפנה את הצדדים להליך של גישור כפי שתואר בלינק הנ"ל:
http://www.psika.net/119407-5193.html

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פוליטיזציה בארגון הסגל הבכיר:
יו"ר הארגון הסגל הבכיר באוניברסיטת חיפה מביע, במפגן כוח היסטרי, תמיכה במאבק של המחלקה לפוליטיקה וממשל באב"ג נגד המלצת המל"ג

צר לי על שאני מטריד את מנוחתכם בתקופת החגים, אך ההתנהלות חסרת התקדים של ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה, המאיימת על המערכת האקדמית, מחייבת דיווח.
...
לאחרונה החליטה ועדת משנה של המל"ג להתעלם לחלוטין מהמצלות הוועדה המקצועית וקראה לסגירת המחלקה [לפוליטיקה וממשל]. מהלך יוצא דופן זה, הנגוע בטעמים פוליטיים, זר לאקדמיה ומאיים על אושיותיה.

... המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות בודקת בימים אלו באלו צעדים ניתן לנקוט על מנת לבטל את ההמלצה הנדונה.

לפרטים נוספים ולהודעה המקורית עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' משה מאור מהאוניברסיטה העברית, חבר בועדת המשנה של המל"ג, חושף שיקוליו לאיום הסגירה של המחלקה לפוליטיקה וממשל באב"ג

המחלקה לפוליטיקה וממשל מגדילה את אחידות בסגל במקום ההטרוגניות כפי שנדרשה. מעביר ביקורת לא כל כך סמויה על הדיקן ניומן והמחלקה שהקים: "זהו מקרה נדיר של מחלקה שאיבדה את הצפון ודיקן שאיבד את המצפן."

כחבר וועדת המשנה להבטחת איכות במל"ג, ברצוני להביא בפניכם את השיקולים שהנחו אותי לתמוך בהמלצת הוועדה לאיים בסגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון אם לא תפעל לגיוון הסגל האקדמי, כפי שנדרשה לעשות על ידי צוות המומחים שעסק בבדיקת היישום של המלצות הוועדה הבינלאומית.

...חוות הדעת של הוועדה הבינלאומית הצביעה על חולשה משמעותית במחלקה לפוליטיקה וממשל בתחומי סגל, תכנים ומחקר. שני המומחים שגויסו מתוך הוועדה הבינלאומית על מנת ללוות את תהליך יישום המלצות הוועדה המליצו כי פתרון הבעיה צריך להיעשות בשני מישורים. ראשית, גיוס סגל על מנת לחזק שלושה תחומי ליבה במדע המדינה. שנית, גיוון סגל המחלקה. לגבי פעולת האוניברסיטה בגיוס סגל לשם חיזוק תחומי ליבה, אין עוררין על כך שהנהגת האוניברסיטה פעלה במהירות ובמידה הנדרשת. לכן, המומחים ברכו את המחלקה, והוועדה להבטחת איכות הצטרפה לברכות אלו. אולם לגבי מישור הפעילות השני, המחלקה פעלה בצורה הפוכה לדרישת המומחים ובמקום להגדיל את ההטרוגניות של הסגל, במונחי גישות תיאורטיות ושיטות מחקר, גייסה היא סגל חדש הנמנה ברובו על גישת התיאוריה הביקורתית – אותה גישת שמאפיינת את מחקריהם של מרבית חברי הסגל במחלקה. בגיוס סגל המייצג גישה אחת מתוך מגוון רחב של גישות מחקר במדע המדינה, המשיכה המחלקה את מה שעשתה מימים ימימה... לדעתי, זהו מקרה נדיר של מחלקה שאיבדה את הצפון ודיקן שאיבד את המצפן...
...
ברקע מתקיים קמפיין המכפיש את המלצתה של וועדת האיכות. זהו קמפיין שקרי המבוסס על הטענה שהמל"ג החליטה לסגור את המחלקה או שוועדת המשנה הרלוונטית המליצה על סגירת המחלקה. אולם, המל"ג מעולם לא החליטה החלטה זו. גם הוועדה לא החליטה החלטה זו. מדובר על המלצה לאיים בסנקציה אם לא תיושם החלטת המל"ג שאימצה את מסקנות הוועדה הבינלאומית.

אתמול החל גם קמפיין באתר האגודה הישראלית למדע המדינה התוקף אותי באופן אישי. שתי טענות מועלות בקמפיין זה. הראשונה, שאין אני מומחה למדע המדינה אלא למנהל ציבורי. השנייה, שעמדותיי הפוליטיות קובעות את עמדותיי המקצועיות. לגבי הטענה הראשונה, האתר המציג את פעילותי המחקרית פתוח לכל (www.moshemaor.net). בנוגע לטענה השנייה, אני תקווה שהצגת מערך השיקולים הנ"ל תסיר ספקות בקרב המכפישים למיניהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את הבוגדנות והדיכוי הלא דמוקרטי של חופש הדיבור בידי האקדמיה הישראלית השמאלנית

בריונות אקדמית

בצד השני מצויות האליטות האקדמיות. תחת מטריית חופש הביטוי קורים דברים חמורים. ה"כיבוש" הפך בעשור האחרון לשם השני של ישראל. הוא זוכה לאלפי פרסומים אקדמיים, שרובם לוקה בהטיות קשות. ישראל יוצאת מהם כהמרושעת שבמדינות. המקור הניכר לחלק מהפרסומים העוינים הללו הוא האקדמיה הישראלית. מתפתחת שם, ביודעין ושלא ביודעין, הסתה נגד עצם הרעיון הציוני.

שורה בולטת של אנשי אקדמיה מנצלים את המעמד המוגן שלהם כדי לבטל את ההבדלים בין פעילות פוליטית של עמותות רדיקליות לבין עולם התוכן האקדמי. כאשר המרכז האקדמי ברמת גן, רק לאחרונה, הודיע על עשר מלגות מכובדות לסטודנטים הפעילים ב"עמותות לזכויות אדם," שכולן, או כמעט כולן, בעלות אג'נדה פוסט-ציונית מובהקת, הוא פוגע בחופש האקדמי.

וכאשר מחלקה אקדמית שלמה מורכבת ממרצים שהדעות שלהם שייכות לשמאל הרדיקלי, וחלקם פעילים בקמפיין ה,BDS- אותו חרם כלכלי פלסטיני נגד ישראל שמטרתו איננה סוף הכיבוש אלא סופה של מדינת ישראל, אז מדובר בטירוף מצדם של שלטונות האקדמיה ולא מצדו של מי שמעז להשמיע ביקורת על העיוות האנטי-אקדמי הזה.

מדובר במיעוט, אבל הבעיה היא עם רוב אנשי האקדמיה. הם מ-פ-ח-ד-י-ם. רק לאחרונה פרסם פרופ' זאב שטרנהל איום מפורש נגד המועצה להשכלה גבוהה. הוא מודיע שיש צורך לפנות לאקדמיה הבינלאומית כדי למנוע ביקורת לגיטימית.

סחטנות ואיומים להשתקת הביקורת. וזה עובד. ולכן הם שותקים. משום שהמיעוט מטיל אימה. כל ביקורת הופכת ל"קמפיין פאשיסטי ומקארתיסטי." משהו רע קורה לאקדמיה הישראלית. עכשיו, מתברר, גם אסור להשמיע ביקורת. המיעוט האלים, מהסוג של שטרנהל, מהלך עלינו אימים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) הודה באשמה והביע חרטה על סירובו לגלות מי מימן עבורו מודעות פוליטיות במסגרת פרשת העמותות

לאחר שגולדבלום הודה באשמה, ההליכים המשפטיים נגדו "עוכבו". פולו-אפ בגין כתב האישום הפלילי שהוגש נגד גולדבלום

[מקרה נוסף שבו הפרקליטות נמנעת מלפתוח בהליכים משפטיים נגד עבריין שמאלני! – Isracampus]

למכתב המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האגודה הסוציולוגית הישראלית סוגרת שורות עם הרדיקלים הקיצונים האנטי-ישראליים שבמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון

האגודה מפקפקת ביכולתה של ועדת המשנה לבחון את כל העובדות בכובד ראש ומטילה ספק בטוהר המניעים של ועדה

הנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית מביעה את דאגתה הרבה מהמלצת "ועדת המשנה להבטחת איכות" בעניין המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. ההמלצה, מתעלמת מהשינויים המקצועיים שאומצו על ידי האוניברסיטה בעקבות דו"ח ועדת הערכה הבינלאומית. על רקע השינויים שערכה אוניברסיטת בן גוריון במחלקה, המליץ צוות הבדיקה הבינלאומי שמינתה המל"ג להסיר מעל השולחן את אפשרות סגירתה. אנו תוהים אם המלצת ועדת המשנה איננה טעונה במניעים זרים שאינם קשורים לאיכותה ורמתה של המחלקה לפוליטיקה וממשל.

אנו קוראים למליאת המל"ג לדחות את ההמלצה של "ועדת המשנה להבטחת איכות" פה אחד ועל ידי כך להראות את נאמנותה לעיקרון החופש האקדמי ולהוכיח שהנהגת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל איננה כלי שרת בידי אינטרסים פוליטיים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

לימודי הסתה, חתרנות שמאלנית והטפה פוליטית מרקסיסטית גלויה על חשבון של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

המוסד מעניק מלגה לסטודנטים הפעילים בארגוני זכויות אדם כגון ארגוני השמאל 'מחסום ווטש', 'בצלם', 'אנרכיסטים נגד הגדר', ארגון 'גישה', 'אחותי', ו'אמניסטי'. "[ה]מאבקים בכיבוש, בנישול, בקפיטליזם דורסני ובמאבקים חברתיים אחרים, תמיד שזורים אלה באלה". רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו' - "התניה בין קבלת המלגה לחתנדבות בארגוני שמאל רדיקליים היא הזויה ובזויה". דיקן המרכז האקדמי ברמת גן אינו מבין על מה המהומה

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן מקדם פרויקט המעניק מלגות לסטודנטים הפועלים בארגוני זכויות אדם... המרכז האקדמי פרסם חוברת על "פרויטק המלגות הייחות" ובה מספרים על המיזם כמה סטודנטים שקיבלו את המלגה בשנה שעברה. בין הארגונים שהוזכרו בכאלה שהסטודנטים היו פעילים בהם אפשר למצוא את ארגוני השמאל 'מחסום ווטש', 'בצלם', 'אנרכיסטים נגד הגדר', ארגון 'גישה', 'אחותי', 'אמניסטי' והמרכז לקידום פליטים אפריקנים. אכן, ארגוני זכויות אדם, אך בעלי אוריינטציה פוליטית ברורה ומובהקת לכיוון השמאלי. במרכז האקדמי הגדילו לעשות ופרסמו ציטוטים מהסטודנטים מקבלי המלגה שמספרים על פעילותם.

כך למשל הסטודנטית מיטל רוסו.. אומרת שהיא "מאמינה בשותפות גורל ובכך שמאבקים בכיבוש, בנישול, בקפיטליזם דורסני ובמאבקים חברתיים אחרים, תמיד שזורים אלה באלה".
...
יו"ר תנועת 'אם תרצו', רונן שובל, אמר ל'מקור ראשון' כי "המרכז האקדמי אינו פטור מחובתו לייצר אקדמיה מקצועית ולא להיות בית חרושת לפוליטיקה. חלוקת מלגות היא דבר חשוב ומבורך, אך התניה בין קבלת המלגה לחתנדבות בארגוני שמאל רדיקליים היא הזויה ובזויה..."

פרופ' משה כהן-אליה, דקאן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אינו מבין על מה המהומה. "המכרז האקדמי למשפט ולעסקים שם לו למטרה לעודד תלמידים לתרום לקידום חברה סובלנית המקדמת ערכים הומניסטים", הוא אומר...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - הדרך להציל את המחלקה לפוליטיקה וממשל מסגירה היא סילוק הראדיקלים השמאלניים ממנה

פרופ' ישראל דויד מותח ביקורת על המחלקה לפוליטיקה וממשל באופן הטיפול של המלצות המל"ג. הוא ממליץ על הבאת מדעני מדינה תחרותיים בנחת מאשר 'קנייה סיטונאית' של מרצים.

גם ללא הקשר פוליטי, הצעד של האוניברסיטה הוא בלתי רצוי מבחינת בניינה של מחלקה אקדמית, ובפרט קטנה וצעירה. בניין כזה דינו להיעשות צעד צעד, במתינות אבולוציונית, ולא בקנייה סיטונאית של סוף עונה. מהיכן תביא האוניברסיטה בבת אחת חמישה מדעני מדינה תחרותיים, שייאותו לעקור עם משפחתם לנגב, וגם יוכלו ללמד בעברית? מן הגורן או מן היקב?
...
בפן הפרטי של הבעיה, הפתרון הנכון של האוניברסיטה הוא שילובם של מספר צעדים אחראים ומדודים. ראשית, להיפטר מאלמנטים מיותרים וממאירים - אותם אלמנטים ששבים וקוראים להחרים את המדינה, שהפיצו את דיבת ה"אפרטהייד" הישראלי בעולם, והם מככבים תדיר בפעילויות אנרכיסטיות קירקסיות שדבר אין להן עם תעודתה של האקדמיה. במקביל, לשנע רוחבית אלמנטים אחרים ולהישען בתקופת הביניים על מורים מן החוץ שיתמכו בלימודים החסרים. בתקופה זו יוכלו לגייס בנחת ובהשכל סגל חדש, ולהתקדם לעתיד הטוב יותר שמגיע לאוניברסיטה זו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המל"ג מפרסמת הבהרה - השינויים בחוג לפוליטיקה וממשל אינם מספיקים

הפרסום בא בתגובה לתפיסה השגויה אצל ראשי אב"ג שעשו די והותר ע"מ לתקן את ההטיה הפוליטית הקיימת בחוג לפוליטיקה וממשל

המועצה להשכלה גבוהה מבהירה כי המלצת ועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה שלא לאשר את המשך פעילות המחלקה לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטה ניתנה לאחר שהובהר שהשינויים שנעשו בה אינם מספקים ולא תיקנו את הליקויים ואת ההטיות שנמצאו בבדיקת צוות המומחים הבינלאומי.
...
הבהרה זו של המועצה להשכלה גבוהה נמסרה בעקבות פרסום מכתב של נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, ב-News1. ההבהרה סותרת את טענותיה של פרופ' כרמי אשר לפיהן ניתנה המלצת ועדת המשנה בניגוד לעמדת צוות הבדיקה הבינלאומי אשר בחן את השינויים שנעשו במחלקה בשנה החולפת ואשר אישר אותם. כאמור, המועצה להשכלה גבוהה מבהירה כי גם השינויים שציינה כרמי במכתבה אינם מספקים.

כשירות לקוראי IsraCampus, פרסום המלא של ההחלטות מועדת המשנה של המל"ג בנושא החוג לפוליטיקה וממשל אוניברסיטת בן גוריון - עקבו אחר הלינק כאן

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרסום המלא של ההחלטות מועדת המשנה להבטחת איכות של המל"ג בנושא החוג לפוליטיקה וממשל אוניברסיטת בן גוריון כשירות לקוראי IsraCampus

http://www.isracampus.t15.org/extra_files/Recommendations of the CHE Quality Control Committee 120904 - BGU Sci Pol Dept.pdf

החופש האקדמי "נשחט" באוניברסיטת בן גוריון; מי קובע היכן עובר הגבול של החופש האקדמי?

תוהים שאם אפשר לפטר מרצה, למה ירוחם לויט כן וניב גורדון לא?

השבוע התעוררה אוניברסיטת בן-גוריון לעידן חדש. החופש האקדמי אשר נחשב "פרה קדושה", "נשחט" בן-רגע. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, פיטרה מרצה בשל הבעת דעה ובכך הוכיחה כי יש גבול גם לחופש האקדמי.

פיטוריו של ד"ר ירוחם לויט הם בבחינת שינוי מהותי במציאות האקדמית. פיטורי מרצים על-רקע דעות מקוממות היו במשך שנים בגדר חלום באספמיה, והנה לפתע החלום הפך למציאות. בין תומכי הפיטורין - גדולי הליברלים. לפתע התברר כי חופש, אין פירושו אנרכיה. בפיטורין הוצבו הגבולות של הראוי והפסול. ומתוך כך נראה שזוהי השעה להציב גבולות גם להתבטאויות של מרצים הפועלים נגד מדינת ישראל בכלל ואוניברסיטת בן-גוריון בפרט.
...
זכור במיוחד ד"ר ניב גורדון, אשר הגדיל לעשות ולא רק פרסם מכתב בו הוא קורא להחרים את האוניברסיטה עצמה, אלא גם השתתף אך לאחרונה בהפגנה אלימה נגד צה"ל, בה נשמעו קריאות הסתה נגד שר הביטחון והבעת תמיכה במשט הטרור לעזה. עמדות קיצוניות מסוג זה, החותרות תחת זכות הקיום של מדינת ישראל, נשמעות פעם אחר פעם בשיעורים שונים באוניברסיטה. אך קולה של פרופ' כרמי אינו נשמע והסטודנטים הם הנפגעים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - יוסי יונה (החוג לחינוך) מזלזל באיום האירני

הרטוריקה האירנית היא בעצם רק הסחת הדעת של רה"מ נתניהו מנושא הצדק החברתי

האיום הגרעיני האיראני הפך לסם החיים המחבר את שני ההרפתקנים [נתניהו וברק] הללו. כמה אירוני, הם חייבים את עתידם הפוליטי לאחמדינג'אד. והאיש אינו מאכזב. מיד כאשר נדמה שהנה מאיימות המצוקות הפנימיות של החברה הישראלית לטרוף את סדר היום הציבורי ולהתמקם בראשו, דואג האיש הנדיב הזה לשחרר הודעה נוספת על קִצּהּ הקרב של ישראל. מן תיאום שכזה.
...
וכך, בעוד הוא מרכז את מרב מאמציו לספק מענה לאיומים צבאיים על אזרחיו, נתניהו אינו מהסס להתעמר בהם קשות באמצעות מדיניות קפיטליסטית חסרת רסן. בעוד כל מעייניו נתונים לבנייתן של רשתות ביטחון צבאיות - מהיצירתיות והיקרות שיש בנמצא - שיגנו עליהם מפניהם של אויבים חיצוניים, הוא אינו נוקף אצבע כדי לתת מענה לצורך הדחוף והחיוני וליצור "רשתות ביטחון חברתיות" שישמרו עליהם מפני פגיעתם הנוראה של תחלואים חברתיים. הוא מסרב לראות שתחלואים אלה מהווים איום אסטרטגי של ממש נגד חוסנה של החברה הישראלית, לא פחות מאיומים חיצוניים.

גם עתה, כאשר אנחנו מתבשרים שנפער בור בתקציב המדינה, מסרב ראש הממשלה בתוקף לשנות את סדרי העדיפויות שלו. קשה לשנות הרגלים מושרשים. נתניהו מפיל את הנטל על אחרים, על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות. הם אלה שמתבקשים לשלם את המחיר עבור המדיניות הכלכלית הכושלת שלו, מדיניות שביקשה להקטין את הכנסות המדינה אך עתה נאלצת להתמודד עם הוצאות גדולות מהצפוי.
...
לכן זו העת שהציבור הישראלי יפגין בגרות פוליטית ויסרב ליפול קורבן להסחות הדעת מבית היוצר שלB&B Industries . זו העת שהציבור הישראלי יביע את דעתו ויבהיר למנהיגיו שהחוסן הפנימי של החברה חשוב עבורו לא פחות מהיכולת של צבאה לתת מענה לאיומים חיצוניים, גדולים ככל שיהיו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן-גוריון מורדת במל"ג

נשיאת רבקה כרמי, הרקטור צבי הכהן ודיקן למדעי הרוח דוד ניומן מתלוננים על רדיפה פוליטית ומאיימים בהליכים משפטיים נגד הגוף הממונה עליהם וממן אותם - בהודעה החתומה ע"י השלושה

אב"ג מצפצפת על החוק והשלטון ומצטרפת לעולם התחתון!!

במכתב ששלחה לסגל האוניברסיטה ולסטודנטים, טענה פרופ' כרמי כי ההחלטה הנוכחית של ועדת המשנה של המל"ג להקים ועדת מעקב נוספת לבחינת המחלקה, וההחלטה שלא לאפשר רישום של תלמידים נוספים לשנת הלימודים תשע"ד "התקבלו ללא בסיס עובדתי, אינן סבירות ואינן מידתיות", כלשונה.

לדבריה, האוניברסיטה תפעל בכל כוחה ובכל הדרכים האפשריות - ובכללן בכלים משפטיים - על-מנת להבטיח שהמלצות אלה לא יאושרו על-ידי מליאת המועצה להשכלה גבוהה. עוד רמזה כי מדובר ברדיפה פוליטית: "אנו נאבק על הגנת החופש האקדמי במערכת ההשכלה הגבוהה מפני יום שחור שבו יאוים קיומם של לימודים אקדמיים עקב מניעים זרים ובלתי ראויים במדינה דמוקרטית נאורה", כתבה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המחלקה לפוליטיקה וממשל על סף סגירה

לאחר שוועדה בינלאומית קבעה כי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון מוטה פוליטית, המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה משלה שתגבש המלצות בנושא. הועדה המיוחדת ממליצה כי תלמידים חדשים לא יוכלו להירשם לשנת הלימודים תשע"ד וכי תמונה ועדת מעקב שתבחן את שינוי התכנים. המשמעות המעשית של ההחלטה, כפי שהעידו גורמים במל"ג, היא סגירת המחלקה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מרכז האוניברסטאי אריאל תקום מכוון שהוא "רצון הבוחר" למרות 40 שנות מתקפה תודעתית של השמאל

מאז חילופי השלטון נמצאת מערכת החינוך תחת מתקפה גדולה של אנשי השבט ה"קובע" שאינם מרוצים מהכיוונים שגדעון סער ואנשי משרדו מובילים. יותר מדי יהודי, יותר מדי לאומי, יותר מדי היסטוריה. יותר מ-40 שנה נמצאת החברה הישראלית תחת מתקפה תודעתית אדירה, בחסות מילון המונחים של מיניסטריון האמת המשווק אלינו באמצעות שופרות התקשורת והאקדמיה:

שלום (שהביא עלינו מלחמה), זכויות אדם (שאינן כוללות את זכות היהודים לבית לאומי משלהם ולהגנה עצמית), שלטון החוק (כל זמן שהחוק תואם את ערכי השמאל), דמוקרטיה (שמשמעה אי כיבוד הכרעת הרוב), פלורליזם (כלומר: השמעת כל דעות המיעוט, גם האזוטריות, רק לא את דעת הרוב), סתימת פיות (לאחר שהתרגלו לשמוע רק את עצמם, מתרעמים על הבלחת מספר דעות אחרות בתקשורת), נאורות (שמשמעה בורות היסטורית, אבל התעדכנות קבועה בתקינות הפוליטית המסרסת) ועוד.
…
מאבק חשוב נוסף בשדה החינוך הוא ההכרזה על אריאל כאוניברסיטה השמינית של ישראל. כאן השמאל איבד עשתונות לגמרי. הממשלה צלחה את רוב המכשולים בדרך לאישור. התנגדותו הצבועה של ועד ראשי האוניברסיטאות למהלך תיזכר לדיראון, ממש כמו התנגדותו להקמת האוניברסיטאות הקודמות. מול פרופסורים אינטרסנטים קצרי ראות יעמדו נבחרי הציבור ויגשימו את רצון הבוחר. אוניברסיטת אריאל קום תקום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חילוקי דעות במגדל השנהב היכן נגמרים חופש הדיבור והמחאה ומתחילות ההסתה והבגידה

השמאלן שטרן ממכון הישראלי לדמוקרטיה הגדיר את החותמים האקדמיים בקריאה לטייסי חיל האויר שביוזמתם של חיים גנץ (אוניברסיטת תל אביב – החוג למפשטים) ואחרים - בגידה של אנשי הרוח ביסודות הדמוקרטיה

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מגדיר כ"שערוריה" את קריאתם של אנשי האקדמיה לטייסי חיל האוויר לסרב פקודה אם תינתן ההוראה לתקוף באיראן.

"המצוקה הכנה של החותמים על העצומה לא יכולה לתת להם פטור משמירה על כללי הדמוקרטיה בישראל שהם כללי היסוד בדמוקרטיה פרלמנטרית בידי הנהגה, הדרג הנבחר", אומר פרופ' שטרן לערוץ 7...
...
חמור לדבריו, היא העובדה שאנשי האקדמיה פונים לחיילי צה"ל, "הם יושבים בכורסא נוחה באקדמיה ודורשים מהאחר לא לציית לחוק... הם יושבים באקדמיה וחותמים על נייר?".
...
את דבריו מסיים פרופ' שטרן "חשוב להבהיר שיש פה בגידה של אנשי רוח בעקרונות היסוד של דמוקרטיה - אם אני, ידידיה שטרן, רוצה לשמר את הבסיס המוסרי שלי להתנגדות לסרבנות מהימין - עליי להתנגד לסרבנות כזו מהשמאל".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חשיפה של קידום שלא ע"פ שיקולים אקדמיים גרידא בשיטת ה"שמור לי ואשמור לך" המתקיים בפקולטות מסוימות באוניברסיטת בן גוריון או באוניברסיטה העברית

במרכז האוניברסיטאי אריאל אין חשש מפני אינדוקטרינציה אנטי-ציונית, אנרכיסטית, פוסט-ציונית

כיום אני מכהן עדיין בחבר הנאמנים של המוסד שנגדו יוצאת כעת חבורה של אינטרסנטים שמפחדת פן משהו ייגרע מן העוגה התקציבית לטובת עוד כמה עשרות אלפי תלמידים שמעדיפים את האוויר הצלול של הרי השומרון על פני המחנק הקיים, למשל, באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

וכשאני מדבר על מחנק, אני מתכוון בעיקר לכך שבמוסדות הוותיקים צמחה וצומחת יבלית מסוכנת, העושה ככל יכולתה לקעקע את מעמדה של ישראל ברחבי העולם. מה שלא קיים בשום מכללה בארץ, שם יכול כל סטודנט ללמוד, ללא חשש מפני אינדוקטרינציה אנטי-ציונית, אנרכיסטית, פוסט-ציונית באוניברסיטאות הוותיקות. שם, שיטת ה"שמור לי ואשמור לך" מתקיימת כל העת. יש פקולטות, בבאר שבע או בירושלים, שפשוט חוסמות התקדמות של מי שאינו "משלנו".

ואני אומר את הדברים מתוך ידיעה אישית, כמי שניהל, ומנהל, לא מעט מאבקים משפטיים, ומתוך היכרות עם האנשים, מראשי הפקולטות באוניברסיטאות השונות, שמטיפים באתרים מאוסים, ניאו-נאציים, אנטישמיים, להחרים את ישראל - ולהעמיד לדין את ראשיה. זה לא קורה בכל הפקולטות, אלא רק באלה שבהן לאג'נדה הפוליטית יש משקל מכריע. אני שואל למה בכלל צריכים ראשיהם של המוסדות האלה להישמע? למה בכלל לתקצב אותם מן הקופה הציבורית? חופש אקדמי, או חופש הדיבור, בבקשה, אבל למה צריך הציבור כולו לממן את דברי המיאוס של כל אותם שרלטנים המתקראים בידי מאמיניהם בעיתונים "אנשי רוח"? הם לא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הסוף לקנוניה השמאלנית בהשכלה הגבוהה הישראלית

צריך לקרוא את מכתבו המביך של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון כדי להבין מי עומדים כיום בראש ההשכלה הגבוהה בישראל, ועד כמה חיוני וקריטי לפתוח את שורות המועדון הסגור הזה לקולות רעננים.
...
הנה רגע היסטורי מקומם: הקמת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). ב-17 במאי 1977 אירע המהפך הפוליטי. המחנה השמרני זכה בשלטון לאחר כ-50 שנות שלטון שמאל (מ-1931). ב-20 ביוני הושבעה ממשלת בגין הראשונה. בינתיים, היה השמאל בהיסטריה והחל להבטיח את קיומם של מוקדי הכוח האחרים שלו. ב-6 ביוני, שלושה שבועות לאחר הבחירות ושבועיים לפני השבעת הממשלה החדשה, ביצעה ממשלת המעבר מחטף והחליטה להעביר את סמכויות התקציב (וסמכויות נוספות) משליטתה לשליטת ות"ת, ובעצם לשליטת הממסד האקדמי. בקיצור, רק שהפראים האלה מהליכוד לא ישתלטו לנו גם על ההשכלה הגבוהה.
...
נסו להתקבל לאחת האוניברסיטאות עם כרטיס ביקור שמרני ("ימני") ותיווכחו שגם אם ההישגים האקדמיים שלכם יהיו גבוהים מאלה של עמיתיכם, שאלת המבחן מתחת לפני השטח תהיה אם אתה שייך למועדון הסגור או לא. מזכיר את המצב בתקשורת הישראלית וגם במערכת המשפט? לא בכדי. אלו שלושת מוקדי הכוח שהמחנה השמרני מתקשה להשיג דריסת רגל בהם. לא לעולם חוסן. ההגמוניה נמצאת בתחילת ההתפוררות בשלושת המוקדים הללו לקראת פלורליזם מקיף וחיכוך דעות בריא.
...
סוף דבר: אוניברסיטת אריאל תפרח כאוניברסיטה השמינית של ישראל ותציב אתגר ציוני עמוק לממסד האקדמי הוותיק.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - אורי בר-יוסף (החוג ליחסים בינלאומיים) - יחצ"ן בשירות האייתולות

כך גם במקרה האיראני: איראן היא מעצמה דרג ב', פגיעה לענישה כלכלית וצבאית. מנהיגיה הוכיחו עד היום, בניגוד גמור להיטלר שהיה מהמר כפייתי, זהירות רבה בניהול מדיניות החוץ. העולם, בעיקר ארה"ב, למד רבות מאז שנטש את צ'כוסלובקיה ולא הפציץ את אושוויץ. הוא פועל באינטנסיביות גוברת לעצירת איראן בעיקר משיקולים הנוגעים לאינטרסים האסטרטגיים שלו, ורוב אנשי המקצוע סבורים שיש לתת למהלכים זמן להבשיל.
...
איראן כבר הוכיחה במלחמתה עם עיראק שהיא מוכנה לשלם מחיר כבד, של מאות אלפי הרוגים, כדי לנקום במי שתקף אותה. האירוניה הטרגית של ההיסטוריה תהיה אם זכרון השואה ידחוף להפצצה וההפצצה תציב בסופו של דבר איום קיומי על ישראל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרסום ה"חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם" כשירות לקוראי IsraCampus

http://www.isracampus.t15.org/extra_files/Boycott Law 2011.pdf

האוניברסיטה העברית – בן עמי שילוני (החוג ללימודי מזרח התיכון) מקרקר שהפצצה האירנית תשכין שלום במזרח התיכון

הפצצה גם תשטוף את המכונית, תוציא את הזבל ותנקה את הפאנלים

איראן מכחישה שהפיתוח הגרעיני שהיא מבצעת נועד לצרכים צבאיים, אך גם אם יתברר, כפי שרוב העולם סבור, שאכן מטרתה היא להשיג נשק גרעיני, אין בכך משום סכנה קיומית לישראל. עיקר חרדתם של שליטי איראן, כמו של שליטי צפון קוריאה, היא מפני ניסיון חיצוני (כלומר אמריקאי) להרוס את המשטר הפנאטי שלהם. פצצות אטום יחידות ירגיעו את המולות של איראן, כפי שהן הרגיעו את הדיקטטורים של צפון קוריאה.

הסיכוי שאיראן תפעיל את הנשק הגרעיני שלה נגד ישראל הוא קלוש. ארץ ישראל וירושלים קדושות מדי לאיסלאם ומאוכלסות מדי בערבים, מכדי להטיל עליהן פצצות אטום. חוץ מזה, שליטי איראן יודעים היטב שבידי ישראל יש אמצעים להנחית עליהם מכה שנייה שתהפוך את עריהם לעפר ואפר.
...
נשק גרעיני בידי איראן ובידי ישראל ירגיע את המצב במזרח התיכון וייצור הרתעה הדדית שתתרום לשלום

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ע"פ דיווח מעיתון הארץ, תל אביב הינו מוסד אקדמי מוביל בטיפול הלקוי של תלונות להטרדה מינית שהוגשו נגד חברי הסגל בקמפוס

כ-40 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב הפגינו שלשום מחוץ למשרדי הרקטור ובידיהם שלטים שעליהם נכתב "די להטרדות בקמפוס" ו"הגנה לסטודנטיות, לא למטרידים". כעבור דקות ספורות הזמין אותם הרקטור, פרופ' אהרון שי, למשרדו, ובמשך כשעה הכחיש את טענותיהם על כך שהאוניברסיטה מטייחת תלונות של תלמידים על הטרדה מינית מצד הסגל האקדמי. גם בשיחה עם "הארץ" הבהיר שי כי המוסד מתייחס בחומרה להטרדות מיניות, ואף שיבח את הנציבה הנוכחית לעניין זה, פרופ' רחל ארהרד מבית הספר לחינוך, אשר לדבריו אף מסתייעת בעבודתה במשרד עורכי דין חיצוני. למרות כל זאת, כמה תלונות של סטודנטיות וסטודנטים נגד מרצים במוסד, שהוגשו בעשור האחרון לנציבות והגיעו לידי "הארץ", מעידות לכאורה על מדיניות טיפול לקויה ובלתי אחידה בסוגיה.
…
בתגובה לפניית "הארץ" מסר המרצה בתגובה כי "אני לא יודע על מה את מדברת. יש איזו מפגרת שנכשלה באיזה בחינה וניסתה לקבל איזה ציון בלי לעבור בחינה. אמרתי לא, וכנראה שהיא נוקמת".
...
פרופ' שי דחה בתגובה את טענות הסטודנטים שלפיהן האוניברסיטה סוגרת תיקים. "האוניברסיטה פועלת בצורה נחושה בנושא של הטרדה מינית, גם במסלול של הנציבה וגם במסלול של התנהגות שאינה הולמת", אמר, "כל מי שמרגיש שנפגע מוזמן לפנות לנציבה להמשך טיפול. אם הוא לא מקבל מענה בתוך שבעה ימים הוא מוזמן לפנות ללשכת הרקטור".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אקדמית בצלאל נותנת חסות לאירגון השמאל הרדיקאלי 'זוכרות' ולסדנת הנכבה

ברוכים הבאים להרצאת מבוא על הנכבה המתקיימת בגלירה 'יפה 23' של בית הספר לאמנות בירושלים בצלאל. מאחורי האירוע עומדת עמותת 'זוכרות', שההרצאה מתקיימת מטעמה. כותרת ההרצאה: 'נכבה שו הדא? לא רק היסטוריה פלשתינית'.

עמותת השמאל 'זוכרות' עוסקת, כפי שנאמר באתר האינטרנט שלה, בפרויקטים לקידום הבנת השלכות הנכבה. כיצד היא קשורה לתערוכה של בצלאל גבלריה יפו 23? בבצלאל טעונים כי "יום העיון של עמותת זוכרות נועד לאנשי חינוך בלבד, ולכן הוא לא מצוי בפרסומים הכלליים".
…
בשבוע שעבר נחשף ב'מקור ראשון' כי ביומה הראשון של התערוכה, שקיבלה את חסותו של המוסד היוקרתי, הוצג המאבק להכרה בכפר הערבי הבלתי-חוקי דהמש. יוזמי התערוכה לא עסקו רק בהצגת המאבק על קירות הגלריה, אלא נרתמו לגיוס תרומות לטובת אנשי הכפר: מי שהגיע לתערוכה בבצלאל נתקל בכרזות הקוראות לתרום למאבק מכספו.
...
מ'בצלאל' נמסר בתגובה: "התערוכה מחויבת לייצוג קשת רחבה של קבוצות ואמנים שעוסקים נושא התעוררות חברתית וא אישית, רוחנית וחושית. בצלאל כלל איננה עוסקת בפוליטיקה אלא בתרבות ואמנות. מובן שעיסוקים אלו נוגעים בין היתר בפוליטיקה, במיוחד בימים אלו של התעוררות חברתית".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאת התיגר של IsraCampus לעמירם גולדבלום
(האוניברסיטה העברית, החוג לרוקחות)

סיים כיבושך עכשיו!

הפרופסור המנוח יוסף בן שלמה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, האשים את עמירם גולדבלום (האוניברסיטה העברית, החוג לרוקחות) ב"כיבוש". לדברי בן שלמה ב 1998, גולדבלום, המתגורר בירושלים, חי בבית של פליט ערבי שחי בכווית. בן שלמה כתב באתר של הסתדרות המורים בישראל כך:

"אני יושב במקום שלא היה בו כפר או בית ערבי. אחד מראשי שלום עכשיו, עמירם גולדבלום, יושב בבית של ערבי החי היום בכוויית."

חזרה על הצהרתו של פרופ' בן שלמה נמצא כאן: http://dc.fresh.co.il/Scoops/40720.html
הציטוטים של בן שלמה מיוחסים לראיון שהתפרסם במוסף '7 ימים' בעיתון ידיעות אחרונות ב 2002.

אתר IsraCampus מתיחס להצהרת בן שלמה כאמיתית מכוון שחיפוש אינטרנטי פשוט לא מוצא לא הכחשה או התנצלות של פרופ' בן שלמה לגולדבלום, וגם לא פסק דין בתביעה ללשון הרע, שגולדבלום כל כך ממהר לתבוע,  ב 14 השנים מאז שהדברים נכתבו.

חיפוש אינטרנטי פשוט נוסף מייחס את הבית בתמונה לגולדבלום, לפחות עד 2009:

IsraCampus תוהה מה עשה גולדבלום בביתו של הערבי הנחמד עד 2009?
גולדבלום, וותר על ביתך שאתה כובש! הראה את האומץ לעמוד על עקרונותיך גם כשמדובר על ביתך הקט!

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - בשנת 2001 הוגש נגד עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) כתב אישום פלילי על סירובו לגלות מי מימן עבורו מודעות פוליטיות במסגרת פרשת העמותות

ח"כ מיכאל איתן נאלץ להאיץ ביועץ המשפטי רובנישטיין ע"מ שיגיש את כתב האישום; זו עבירה שדינה שנתיים מאסר – אם כן, נגנז כתב האישום או צנזרו מקורות המימון מעיני הציבור הרחב?

הפרקליטות הגישה ביום ב' (25.6.01) כתב אישום בבית המשפט השלום בירושלים, כנגד פרופ' עמירם גולדבלום, בגין סירובו להשיב לשאלות מבקר המדינה - למרות שנדרש שוב ושוב לעשות כן.

כתב האישום עליו חתום עו"ד דן אלדד, סגן לפרקליט מחוז ירושלים, הוגש באשמה של "סירוב להעיד" - עבירה לפי סעיף 11(ה) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969. חיובו להעיד נעשה כדי לגלות מי מהמועמדים לראשות הממשלה ו/או אילו מפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת, גייסו, שלא כדין, כספים לתעמולת הבחירות.
...
בחקירה נשאל פרופ' גולדבלום על-ידי עו"ד בס: מי מסר לו תרומה למימון פרסומן של מודעות בעיתונות בשפה הרוסית ובשפה העברית. פרופ' גולדבלום סירב להשיב. עו"ד בס חייבו להשיב ואף הזהירו, בזו הלשון: "זה לא נעים לאיים, אבל יש לי סמכות לקנוס אותך, ואם גם הקנס לא יעזור, יש לי סמכות לגרום לכך שתגיע לבית סוהר".

בכתב האישום נמסר, כי לפרופ' גולדבלום ניתנה שהות של כמה ימים כדי שישקול מחדש את עמדתו וימסור תשובה. למרות זאת, ולאחר שהתייעץ עם עו"ד אביגדור פלדמן ושכר את ייצוגו, הוא התנגד להשיב לשאלה זו, וכך עשה גם בחקירת המשטרה - שפתחה בחקירה עקב תלונת מבקר המדינה.

לכבוד
מר אליקים רובינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה

אדוני היועץ,
...
בדו"ח מבקר המדינה נקבע כי עו"ד אהוד שגב חבר פעיל במפלגת העבודה היה מייסד העמותה: "אזרחים מימין ומשמאל". בין מטרותיה של העמותה הייתה גם המטרה החשובה של שמירת תקינות טוהר השלטון במדינת ישראל.

עו"ד אהוד שגב גייס לפעילות בעמותה גם את ד"ר עמירם גולדבלום מראשי "שלום עכשיו", ויחד עם אחרים הם פעלו לשמירת טוהר השלטון בדרך של ניהול תעמולה שלילית ושקרית נגד בנימין נתניהו - בין אם בדרך של פרסום מודעות בעיתונות עברית ורוסית, ובין אם באמצעות תליית שלטים ובדרכים אחרות. המודעות בעיתונות כללו מסרים כמו: "ביבי נתניהו - מסית לאומי". הן נחתמו על-ידי: "אזרחים כועסים ומודאגים", תוך ציון העובדה השקרית שהמודעות מומנו מכיסם הפרטי של אותם אזרחים כועסים ומודאגים. שלטי בד נושאי מסרים שליליים נחתמו במרמה על- ידי: "צעירים בליכוד".

מבקר המדינה קבע כי העמותה וראשיה הפרו את החוק. במסגרת חקירותיו בדרך להסקת המסקנה החמורה הזו הוא ביקש מעו"ד שגב ומפרופסור גולדבלום לענות לשאלותיו, ועל כך הוא מדווח בסעיף 21 לדו"ח:

"שניים מהעדים עמדו על סירובם להשיב על שאלות מסוימות גם לאחר שהוזהרו, כי חלה עליהם חובה שבדין להשיב."
...
אודה לך אם תבהיר מדוע מתעכבת הגשת כתבי האישום, גם בעניין פשוט זה כמו גם בגין תלונותיי האחרות.

בכבוד רב,
מיכאל איתן

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - מועצת העיתונות דחתה על הסף את "תלונותיו" של עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות)

רואה בתלונותיו סתם טרור ללא בסיס

לפני כשלושה חודשים הגיש תלונה למועצת העיתונות נגד רונן. בתלונה של פרופ' גולדבלום מפורטים הסעיפים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות שלדעתו הופרו על-ידי רונן. מעבר לפרסום דברים שאינם אמת, כפי שכבר הוסכם בבית-המשפט בהליך מול חברת החדשות של ערוץ 2, טוען פרופ' גולדבלום, בין היתר, כי בידיעה של רונן פורסמו דברים בשמו על אף שמעולם לא נאמרו על-ידיו; כי הידיעה פורסמה בלא פנייה לדוברות האוניברסיטה או אליו בבקשת תגובה; וכי הידיעה היתה מוטה בניסוחה.

בתלונה למועצה ציין פרופ' גולדבלום כי פנה בבקשה להתנצלות מרונן, אך לא קיבל תגובה. פרופ' גולדבלום ביקש מוועדת האתיקה של מועצת העיתונות לדון בהתנהלותו של רונן, אך אתמול התאכזב לקבל תשובה שלפיה תלונתו תיגנז.

"המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל בחן את תלונתך", כתב לו אריק בכר, מזכ"ל מועצת העיתונות. "[...] המשנה קבע כי אכן נגרם עוול קשה לשמך הטוב ולעבודתך בעקבות הפרסומים, אך 'אין מתקנים עוול בעוול אחר'. הנילון הסיר את הידיעה שפירסם באתר האינטרנט שלו לאחר קבלת התלונה בגינה, ובטרם הגשת תלונה למועצת העיתונות. הידיעה באתר ציינה מפורשות כי היא מסתמכת על הידיעה המקורית בחדשות ערוץ 2.

"הנהלת האתר הנילון אף הודיעה לנו, בתגובתה לתלונתך, כי תהיה מוכנה לפרסם כתבת הבהרה בנושא, במסגרתה ייאמר במפורש כי ההאשמות שמקורן בערוץ 2 היו משוללות כל יסוד. יחד עם זאת מציין הנילון כי אין לו כל אפשרות לשלוט באתרי תוכן אחרים, לבטח כאלה שמחוץ לישראל. המשנה ליועצת מביע תקווה כי יצלחו מאמציך להסיר את הידיעות שעדיין מפורסמות באתרים שונים, אך קובע כי לאור האמור לעיל, דין תלונתך להיגנז".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן-דרוד ימיני, עורך מעריב, קובע שבצלאל מנצל חופש היצירה לשם חופש ההסתה

שיתוף פעולה בין המוסד האקדמי בצלאל ונישול אדמות המדינה במאחז הבלתי חוקי כפר דהמש

ב"בצלאל" התקיים השבוע אירוע שעניינו "הכרה בכפר דהמש", מאחז בלתי חוקי בין רמלה ללוד. מדובר באדמה חקלאית. פעילי שמאל טענו שמדובר בכפר ותיק, בין עשרות שנים, אולי אפילו מלפני קום המדינה, ובעוד הוכחה לנישול מצד המדינה היהודית... מדוע, לעזאזל, הם חושבים ששיתוף פעולה עם אלה שמטיפים לחיסול ישראל ראוי לגיבוי?

לגופו של עניין, קמפיין "דהמש" מבוסס על הטעיה. עמותת "רגבים" הציגה צילומי אוויר של היישוב ההיסטורי. ובכן, צילום משנת 1949 מגלה מבנה אחד, כנראה מחסן חקלאי. צילומי אוויר נוספים היו ב-1965, ב-1975 וב-1991. אין שום שינוי. אותו מבנה בודד במרכז שטח חקלאי. ב-1995 מתחילה ההתרחבות, וב-1998 המתחם הופך למרכז בנייה. לא חוקית כמובן. בשלב הזה נכנסים פעילי שמאל לתמונה, עם הרטוריקה הידועה: אפליה, הדרה, נישול, גזענות, הפקרה.
...
אסור למדינת ישראל לממן מוסדות חינוך שאין בהם לימודי ליבה. צריך לקבוע קריטריונים ברורים למימון מוסדות להשכלה גבוהה, כדי שחופש הלימוד והיצירה לא יהפוך לחופש ההסתה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור, מראשי תנועת "אם תרצו", רואה באוניברסיטת אריאל החופש האקדמי האמיתי

אריאל מהווה אלטרנטיבה לאינדוקטרינציה הירודה והפוליטית שמקדמים המוסדות האקדמיים הנוכחיים הכושלים

הדיון על המרכז האוניברסיטאי באריאל חורג, כאמור, מהתחום האקדמי הצר, ולו מהסיבה הפשוטה שמרבית ההתנגדות להפיכתו לאוניברסיטה נובעת ממניעים פוליטיים... מואב הגדיר לאחרונה פקולטות אלו [באוניברסיטות הקיימות] כ"בית חרושת לזבל שנקרא מחקר ולשטיפת מוח רדיקלית חסרת בסיס מדעי." אוניברסיטה נוספת שבה ישרור חופש אקדמי אמיתי צפויה לשנות את כללי המשחק, לחשוף את ערוות המוסדות הקיימים ולאלצם להסתגל למציאות שבה ישנה אלטרנטיבה לאינדוקטרינציה הירודה שהם מקדמים.

בהקשר הזה חשוב לציין כי רמתם העלובה של רבים מהחוגים הללו הינה פועל יוצא של הפוליטיזציה החריפה השוררת בהם ושל פעילותם המתבססת על שיטת "סמולן מביא סמולן." ההחלטה שהתקבלה הינה בעלת חשיבות היסטורית להחזרת האליטות הישנות, שמייצגות אחוזים ספורים מהציבור, לגודלן הטבעי. זאת בשל העובדה שלראשונה זה שנות דור הצליחה ממשלת ימין לקדם החלטה דרמטית על אפם וחמתם של מקהלות הפרופסורים, "אנשי הרוח" ועמותות האיחוד האירופי למיניהן.

אלו, הסבורים שברשותם מונופול על הנאורות וההומניזם, חרתו על דגלם להשתיק ולמנוע כל ניסיון לשיח דמוקרטי באקדמיה, במערכת המשפט, בתרבות ובחלקים רחבים מהתקשורת. כעת, לאחר עשרות שנים של כניעה לשליטתם על השיח הציבורי, נראה כי ההגמוניה של חוגים אלו - הגמוניה שנועדה לשמר את שלטונם על המתרחש בישראל למרות נחיתותם בקלפי - מתחילה להיסדק בצורה משמעותית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מתוך הודעה שהתקבלה ב - IsraCampus מאת ד"ר כוכבה מלכיאל:

תהיתי אם באוניברסיטה העברית מתכוונים לקבל את ג'יימס הולמס, היורה מהקרנת הסרט באטמן בקולורקדו, לעבוד במעבדה של פרופ' עמירם גולדבלום?

(ב IsraCampus  אין תשובות)

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית שוכרת שמאלן קיצוני מתנועה "יש גבול" לנגח במרכז האקדמי באריאל

העיתונאי קלמן ליבסקינד מציע שאין להעסיק בשום תפקיד ממלכתי שמאלנים "המוציאים רעה את דיבתה" של מדינת ישראל

יום לפני ההצבעה הקובעת זרקה האוניברסיטה העברית למערכה התקשורתית דוח שהזמינה ממש ברגע האחרון מחברה לייעוץ אסטרטגי, דוח שהוצג ככזה שנועד לבחון את ההשלכות הצפויות מההכרזה על האוניברסיטה החדשה.

...את הדוח חיבר ד"ר זאב רותם. מסקנותיו מבהילות. מבהילות מאד. כשמצרפים אותו לטרימינולוגיה של ראשי האקדמיה בישראל על האסון האקדמי שעתיד להתרגש עלינו עם שינוי הסטטוס של אריאל ועל הקריסה הצפויה של כל מערכת ההשכלה הגבוהה, נראה שמישהו לא שתה מספיק מים בחמסין של השבוע האחרון. הדוח של ד"ר רותם, שצייר עתיד שחור משחור, השתלב נהדר כאמור באווירה הזו... וזה עוד לא נגמר. ד"ר רותם הזהיר עוד שההחלטה עלולה גם להצית חרם אקדמי כולל, לא רק על אריאל אלא על כל האוניברסיטאות בישראל, דבר "שיפגע ביכולת קידום המחקר והמדע במדינה"...

כשראיתי את שמו של ד"ר זאב רותם מתנוסס על המחקר הזה, היה נדמה לי שכבר נתקלתי בשם הזה בעבר. בדיקה קצרה בארכיון הזכירה לי איפה. ובכן, מסתבר שמי שעומד מאחרי התחזית האפוקליפטית הזו, האיש שמזהיר מפני קידומה של האקדמיה באריאל, הוא אויב מושבע של הנוכחות היהודית באזור הזה. מה זה אויב? זה לא מילה. "המלחמה שמנהלת ממשלת ישראל על אדמות אריאל", הצהירה עצומת סרבנות שעליה חתם המומחה בעבר כטייס במילואים מטעמה של תנועת 'יש גבול'...
...
גם הטיעון על החרם האקדמי, יסלח לי ד"ר רותם, מעט מגוחך בעיניי... חוץ מזה, הניסיון מלמד שהחרמות מגיעים בדרך כלל אחרי שבעולם קוראים טקסטים של אינטלקטואלים ישראלים קיצוניים, שחותמים על עצומות המציגות את מדינת ישראל ואת צבאה ככובשים אכזריים ורוצחי ילדים. ולכן, אם יש לי לקח מהסיפור הזה, הוא שאנשים כמו ד"ר זאב רותם, שקוראים לסרב פקודה ומוציאים רעה את דיבתה של המדינה הזו, אסור לממלכה להעסיק. לא במשרדי הממשלה שנותנת לו תעסוקה ולא באוניברסיטה העברית, גם אם ממש צריכים שם את הדוח שלו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – דוד לוי-פאור (החוג למדעי המדינה), המנהל ומצנזר את תוכן המקארתי ברשימת התעמולה השמאלנית של הצ'אט ה"אקדמאי" הישראלי למדעי החברה, מודאג שידבק בתוית "משתף פעולה בכיבוש" בדיון המל"ג במרכז האקדמי אריאל

דורש מכל חברי הצ'אט לתמוך בדעותיו הקיצוניות; אורי רם (אוניברסיטת בן גוריון – ראש החוג לסוציולוגיה) מתגייס למען הצנזור לוי-פאור ומצטרף לטענות שישראל היא מדינת לאפרטהייד

אני כותב כדי להביע תמיכה חד משמעית בהתנגדות ראשי האוניברסיטאות וות"ת למהלך הבלתי אחראי של ממשלת ישראל ושליחיה במל"ג השטחים הפלסטיניים. לא רק שממשלת ישראל ממשיכה לפגוע בהשכלה הגבוהה ולתעתע בנו בהבטחות כזב לתקציבים שאינם מגיעים אלא היא ממשיכה לחבל במעמדה הבינלאומי של האקדמיה הישראלית הנחשדת, לא בצדק, בשיתוף פעולה בכיבוש מתמשך תוך כדי פגיעה בזכויות אדם בסיסיות של מיליוני פלסיטינים. להתנהגות זו כשהיא נמשכת עשורים רבים, אין שם אחר אלא טרור של מדינה.
...
אני מקווה שרוב רובם של חברי הרשת יפעלו ככל שיוכלו ובצורה הברורה ביותר להרחיק עצמם ולהביע קולם בהתנגדות לכיבוש, ההתנחלות והדיכוי כדי לסייע לפלסטינים במאבקם הצודק אבל יותר מכך להפסיק את מעשה החבלה של ממשלת ישראל...

דוד לוי-פאור

--

אני מצרף את קולי למסר הנכון והאמיץ של דוד לוי-פאור, ומצטער שראשי האוניברסיטאות לא מצאו לנכון להתייצב להגנת ערכים אנושיים בסיסיים ובחרו להסתתר תחת הנימוק הבלתי משכנע של תקציב.

... המאוויים של הישראלים כאן ועכשיו צריכים להתמקד בביסוס מדינה משגשגת, חזקה, ודמוקרטית, ומכאן במאבק לאפרטהייד שהנצחת הכיבוש יצרה.

בברכה, אורי רם

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עמירם גולדבלום (האוניברסיטה העברית – החוג לרוקחות) ונורית פלד-אלחנן (האוניברסיטה העברית – החוג לחינוך) מצטרפים לקריאת מרד אזרחי וחותמים על עצומה להחרים את מוצרי ההתנחלויות

האם חשפו את עצמם לתביעת נזיקין במסגרת חוק החרם?

הפעם אסור להסתפק בנביחות התנגדות – "השיירה עוברת"! הפעם חובה להתריס במרי אזרחי. לפיכך -

אנו, החתומים מטה, קוראים פומבית להחרמת מוצרי ההתנחלויות, ומצהירים שאם ניתבע לדין בידי מתנחלים (שלפי חוק החרם אינם חייבים אף בהוכחת נזק!) ובית-המשפט יטיל עלינו פיצויים למתנחלים – נסרב לשלמם, ונעדיף להיכלא.

מבין החותמים:
אלון הראל – פרופ' למשפטים, מיוזמי עצומת 36 הפרופסורים למשפטים; [האוניברסיטה העברית]
אריק שפירא – פרופ' למוסיקה, חתן פרס ישראל לקומפוזיציה והוראה; [אוניברסיטת חיפה]
גבי סלומון – פרופ' לחינוך, חתן פרס ישראל בחינוך; [אוניברסיטת חיפה]
דני יעקבסון – פרופ' להתנהגות ארגונית; [אוניברסיטת תל אביב]
יגאל עילם – פרופסור להיסטוריה; [מכללת ספיר]
יוסי שביט – פרופסור לסוציולוגיה; [אוניברסיטת תל אביב]
יוסף נוימן – פרופ' לביולוגיה ולפילוסופיה; [אוניברסיטת תל אביב]
נורית פלד-אלחנן – פרופ' לחינוך, כלת פרס סחרוב לזכויות האדם ולחופש המחשבה; [האוניברסיטה העברית]
עמירם גולדבלום – פרופ' לכימיה, יוזם עצומת 400 האקדמאים להחרמת ההתנחלויות; [האוניברסיטה העברית]
צבי מזא"ה – פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה, חתן פרס ויצמן למדע; [אוניברסיטת תל אביב]
רן סמורודינסקי – פרופ' לתורת המשחקים; [הטכניון]
רפי ולדן – פרופ' לרפואה, סמנכ"ל בי"ח תל-השומר; [אוניברסיטת תל אביב]
שפרה שגיא – פרופ' לפסיכולוגיה, ראש תוכנית לניהול ויישוב סכסוכים; [אוניברסיטת בן גוריון]

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה) זוכה לביקורת חריפה על ספרו החדש 'מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל'

ביקורת הספר בידי ד"ר אבי בקר מעמידה בסימן שאלה את שיטות המחקר של זנד, שפיותו ושושלתו היוחסין

כדי לבטל את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ולבסס את הדה-לגיטימציה כנגד תנועתו הלאומית, הציונות, חייב זנד לבנות מערכת מסועפת של טיעונים, מגדל קלפים של פירורי תיאוריות אשר חלקן הזויות וכולן הוצאו מהקשרן ההיסטורי. נישא על גלי ההצלחה הגדולה של ספרו על "המצאת" העם היהודי פנה זנד, באותן שיטות מחקר מפוקפקות, שעליהן כבר הגיבו היסטוריונים רבים, לנפץ את קיומה של מסגרת טריטוריאלית של העם היהודי בשם ארץ ישראל.
...
זנד כבר הוציא מזמן גט כריתות לפוסט ציונות של רבים מעמיתיו ובמקום להסתבך בדיסוננס של נרטיב הנכבה הפלשתינית, הגדוש בהכחשה והעלמת עובדות היסטוריות עתיקות וחדשות, פנה לכתוב מחדש את כל תולדות האנושות כדי להעלים את היהודים מן ההיסטוריה.

בספרו השני הוא מתמקד ב"חשיפת" ה"שקר" על אודות היחידה הגיאוגרפית, הדתית וההיסטורית של ארץ ישראל. טענתו העיקרית היא כי ההיסטוריה הציונית פיתחה תיאוריה גזעית וגזענית שיצרה מיתוס לאומי יהודי שכלל לא היה קיים. הכול נועד כדי לגרש את תושבי המקום הפלשתינים שייתכן שהם צאצאי ממלכת יהודה הקדומה, היהודים האמיתיים.
...
בספרו לועג זנד לאלה הסבורים כי "הארץ הוענקה להם ישירות מידי האל", ומצהיר כי עיקר תפקידו הוא לערער את מיתוס העם הנבחר שבנו היהודים לעצמם. בלי שהתכוון לכך נוטש זנד את התקינות הפוליטית ומערער את אמונתם של מיליארדי מאמינים בנצרות ובאסלאם הדבקים באותו אל ואפילו מצטטים את הבטחותיו לבני ישראל וליהודים.
...
זנד נוטל עובדות ידועות במחקר, מוציא אותן מהקשרן ההיסטורי ומבודד אותן כדי לגייס תימוכין לתיאוריית ההמצאה. העובדה כי הוגי דעות יהודים כפילון האלכסנדרוני ישבו בגולה או שמנהיג דגול כרמב"ם עזב את ארץ ישראל עם משפחתו לאחר שהייה קצרה משמשת לו הוכחה על העדר הזיקה של יהודים לארץ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עו"ד יורם שפטל מדווח על האיומים של אמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) לסגור את תוכנית הרדיו של שפטל ב 103FM

נסיון של גולדבלום "לסתום פיות" של ביקורת על שלום עכשיו; שפטל לעג לגולדבלום ולדיקטטים הבולשביקים שלו

עכשיו כפי שגם אמרתי לא אחת, מה שמאפיין השמאל הקיצוני זה הבולשביזם שלו. ושלום עכשיו כולנו יודעים שחלק ניכר מאוהדיו, תומכיו וחבריו (במידה שיש לו חברים) באים מהשומר הצעיר שזה הגוף המרקסיסטי, סטליניסטי, בולשביקי המובהק ביותר בארץ ישראל למעט רק"ח ומק"י קודמתה. ולכן שלום עכשיו כמובן נורא לא אוהב כשמציבים מראה מול הפרצוף שלו. ואיך הייתי אומר הסבלנות שלו, ויכולת הסיבולת, שלו והפתיל שלו, הם מאוד מאוד מאוד קצרים.

אשר על כן, בשבוע שעבר, לאחר שאני לעגתי לתלונתו של שלום עכשיו נגדי על כך שהגדרתי את שלום עכשיו כסרסור בפועל של האויב הערבי ואמרתי שהאויב הערבי לא סתם אויב ערבי. הוא אויב נאצו-ג'יהדו-פאשיסטי... ובעיני שלום עכשיו מאוד לא מוצא חן העניין הזה של הגדרת מישהו בפועל מתפקד כמשרת... שלום עכשיו תמיד, אבל תמיד, ניצבת לצד האויב הערבי, מסנגרת עליו ואת האצבע המאשימה מפנה אלינו.
...
ובמסגרת הפתיל המאוד מאוד קצר של שלום עכשיו, לגמרי לגמרי איבד את העשתונות אחד איך קוראים לו, אמירם גולדבלום. כן אמירם גולדבלום אחד. והוא צלצל לתחנה בשבוע שעבר. ותשימו לב לדיקטט הבולשביקי שהוא הציב לתחנה. אם תוך שעה אתם לא מודיעים לי שאתם מסירים את התחנה, סליחה את התוכנית של יורם שפטל אז אני הולך גם לדליה דורנר, מועצת העיתונות, וגם למשטרה. אבל אני מוכרח לומר לכם כשאני קיבלתי את הדיווח הזה עם המשטרה אני ממש ממש התחלתי לרעוד ולחשוש חשש אימים ומיד התחלתי בסבב טלפונים לכל חבריי, לכל ידידיי וכל מוקיריי שאני משביע אותם, ממש משביע אותם, שכאשר אני אכנס לבית הסוהר כתוצאה מתלונתו העתידית (או שהיא כבר הוגשה) של אדון איך קוראים לו, גולדבלום, או אז שיבטיחו לי שלפחות יבואו לבקר אותי. ולפחות ביום חמישי בין 10 ל 12, בין 12 ל 2 להזכיר לי את הימים הטובים שאדון גולדבלום בלם אותם וחיסל אותם וקיפד אותם.

ובכן, אדון גולדבלום: התלונות האלה, הדיקטטים הבולשביקים האלה, הניסיון לסתום את הפה למי שמוקיע ומוכיח מדוע שלום עכשיו הוא מה שהוא לא יעזור. לא יעזור. הימים שהרדיו והתקשורת כולם היו מחלקה במשרד האחד בדורו הלא הוא ראש ממשלה שידוע בשם דוד בן גוריון, הימים האלה עברו חלפו ולא ישובו עוד. ובמדינת ישראל ותחנות הרדיו שלה אפשר, לא רק אפשר אלא חובה, להוקיע את שלום עכשיו.
...
לסיכום, שום תלונה לא במשטרה ולא אצל הגברת דורנר לא תעזור. ואדון גולדבלום יצטרך הלאה להמשיך ולשמוע את פשעי מקף חטאי שלום עכשיו.

עכשיו אנחנו נתאושש מאדון גולדבלום וגם משלום עכשיו בעזרת הימנון בית"ר.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) משמיץ גם את הימין וגם את השמאל

מתאר השמאלנים המתונים במונח הנאצי 'סוציאל-דמוקרטיה'

לא מקרה הוא שהחברה הקולוניאלית והניאו-שמרנית שלנו היא אחת הבלתי שוויוניות ביותר במערב, שנייה רק לארצות הברית...

ואמנם, בניגוד לטענה הרווחת, המרכז-שמאל הישראלי אין לו דבר עם סוציאל-דמוקרטיה, מושג המורכב מסינתזה של המיטב שבסוציאליזם והמיטב שבליברליזם. סוציאליזם וליברליזם עולים בקנה אחד בזכות תכניהם המוסריים והאינטלקטואליים, והם מאוחדים בראיית האדם כמטרה הסופית של כל פעולות החברה והמדינה. בתפישה הסוציאל-דמוקרטית המדינה אינה נתפשת כמטרה אלא כאמצעי למימוש זכויות האדם. לפיכך, אין הסוציאל-דמוקרטיה יכולה להשלים עם שלילת זכויותיהם של בני אדם באשר הם. במציאות שלנו מדובר באזרחים ישראלים שאינם יהודים, במהגרים שאינם אזרחים ובאוכלוסייה הנכבשת בשטחים. באנשים אלה המרכז-שמאל אינו מתעניין ולכן אין הוא ראוי לשאת את שמה של הסוציאל-דמוקרטיה.
...
האמת היא שהמאבק על גיוס החרדים חסר משמעות ממשית כשם שהטלת שירות אזרחי על הצעירים הערבים היא אחיזת עיניים... מי שרוצה באינטגרציה של הערבים שישים קץ לכיבוש וישקיע בחברתם ובתשתיותיהם, ואז הם יתגייסו לצבא ברצון כי יבינו את אשר אחרים גילו כבר מזמן: הצבא הוא כלי יעיל מאין כמוהו לקידום חברתי מהיר.

השורה התחתונה היא שהמאבק האמיתי חייב להתנהל בעת ובעונה אחת נגד הכיבוש, המרוקן את החברה הישראלית מתכניה המוסריים ופוגע ברמת חייה של הפריפריה, ונגד הניאו-שמרנות ופולחן כלכלת השוק. אין דרך להפריד בין שתי פנים אלה של אותה מציאות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – חנן חבר (ראש החוג לספרות) קובע שקיום מדינה יהודית ודמוקרטית "בלתי אפשרי"

להבדיל מהדוגמאות של שיתוף לאום, דת ומדינה במדינות הדמוקרטיות בעולם הערבי

יש מקום לחזור ולהזכיר, שהמונח "מדינה יהודית דמוקרטית" הוא אוקסימורון שהמרכיב היהודי שבו לא מאפשר קיומה של דמוקרטיה ראויה לשמה. הסיבה לכך היא לא רק שהפלסטינים בישראל הם מיעוט שמודר ממלוא הזכויות האזרחיות הנתונות לבני הלאום היהודי במדינה, אלא שהם גם נטולי זכויות לאומיות קולקטיביות.

לב העניין הוא שהלאום היהודי מוגדר על פי דתו. פלסטיני שמבקש לעבור מן המיעוט לרוב הלאומי, לא יוכל לעשות כן מבלי שימיר את דתו. כלומר, ההבחנה בין הרוב הלאומי למיעוט הלאומי היא ביסודו של דבר הבחנה דתית, שאינה מאפשרת לבן המיעוט הלאומי ליהנות ממלוא הזכויות האזרחיות, האישיות והקולקטיביות. זהו היסוד המתעתע של הלאומיות היהודית, שההבחנה בין דת ולאום מטושטשת בה, מה שהופך את קיומה של מדינה ריבונית יהודית דמוקרטית ליצור פוליטי בלתי אפשרי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – קריאה חוזרת לחרם על ישראל מאת ניב גורדון (החוג למדעי המדינה), הפעם בספר; ראשי האוניברסיטה מחפים

גורדון מצידו מרגיש חף מפשע כי "הוא לא ידע"

פרופ' ישראל דויד, שקרא לנשיאת האוניברסיטה להתפטר והבטיח כי לא ישקוט עד אשר יפוטר פרופ' ניב גורדון מהאוניברסיטה, עומד בהבטחתו ולא שוקט על השמרים. בזמן שנשיאת האוניברסיטה מצטרפת לפמלייתו של שמעון פרס בארצות הברית, יצא ספר חדש בהוצאות "verso" תחת הכותרת "the case for sanctions against Israel".

עד כאן לא מדובר בסנסציה, כי ספרים ומאמרים מסוג כזה יוצאים כל הזמן, בעיקר שמדובר בהוצאות ספרים אמריקאיות או בריטיות. הבעיה, לפחות על פי פרופ' ישראל דויד, מתחילה עם הפרק שכותרתו "boycott Israel" - החרימו את ישראל, עליו חתום פרופ' ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל.
...
הספר בו מופיע מאמר של גורדון מעורר את זעמו של דויד. "הלכתי עם הספר הזה לרקטור וביקשתי ממנו לעיין בפרקו של גורדון". כאן, לדבריו של דויד, החל מה שהוא מכנה "מסע חיפויים על גורדון", וחוסר רצון אמיתי לעשות מעשה. "הרקטור עיין בפרקו של גורדון ואמר כי גורדון טוען שהוא לא ידע שמאמרו יתפרסם בספר, ולכן ידיו נקיות. זו יריקה בפרצוף שלי ושל כל האנשים באוניברסיטה. הרי רואים בבירור בגב הספר כי גורדון עזר בתרומתו לעריכת הספר".

דויד לא ויתר וביקש שוב מהרקטור לקרוא לא רק את הפרק אלא גם את הערות העורכת. "עורכת הספר כתבה שניב גורדון עזר לה לערוך את הספר. ברשימת הכותבים יש ליד כל כותב את האוניברסיטה ממנה מגיע, ורק ליד ניב גורדון רשום שהוא אקדמאי ישראלי. למה לא אומרים מאיזו אוניברסיטה? זה הרי ברור שזה כיוון שזה התפרסם אחרי החוק שיצא מהסנאט. הרקטור וההנהלה משחקים משחק מלוכלך ומכוער ומחפים על ניב גורדון. לא יכול להיות שהרקטור אומר לי 'לך תוכיח שהוא ידע על זה בזמן שהדפיסו את הספר'. כאילו חובת ההוכחה עליי".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – הקיצוץ במדעי היהדות באב"ג מובל בידי הדיקן לפקולטה למדעי הרוח והחברה דוד ניומן

אך באותו מהלך ניומן מגדיל תקנים במחקלה שלו – החוג לפוליטיקה וממשל; ניב גורדון שולט על התקציבים

לדברי אנשים מהמחלקות המדוברות, בחודשים האחרונים מתח הדיקן ניומן ביקורות, חלקן פומביות, על שלוש המחלקות הקטנות, ובמקביל העלה הצעות מעשיות למזג אותן או לשלב את אנשיהן בתוך מחלקות אחרות באוניברסיטה. כך למשל נדהמו אנשי המחלקה להיסטוריה של עם ישראל לשמוע את הדיקן שלהם עולה לברך, בכנס של החברה ההיסטורית הישראלית שהתקיים בקמפוס, ובדבריו מבטיח 'למגר את הבינוניות מהאוניברסיטה' – מה שנשמע לתחושתם כביקורת ישירה כלפיהם. לדברי כמה מהמרצים, ניומן אף יזם בפועל מהלך של העברת מרצים מהחוגים המדוברים למחלקות אחרות, מתוך מגמה לסגור את מחלקות האם שלהם. המהלך נבלם לאחר שהמחלקות שאליהן היו המרצים הללו אמרוים לעבור סירבו לשתף פעולה.

יוזמה אחרת, שלדבריהם ניומן הצהיר עליה בגלוי, הייתה לשלול מהמחלקות שבהן מדובר תקנים שהתפנו עקב פטירת מרצים או פרישה לגמלאות...

המהלכים האלה עוררו ביקורת חריפה במיוחד כשהתברר שמחלקתו של ניומן, המחלקה לפוליטיקה וממשל, זוכה דווקא לתוספת תקנים. כל זאת בנימוק שעל המחלקה לעמוד בדרישת של המל"ג לחזק את לימודי הליבה בתחום מדע המדינה.

במאמר מוסגר: במהלך הכנת הכתבה התברר שבמוסד המבטא אמונה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי, איש מן המרצים שהתראיינו, ובכללם אנשים בעלי מעמד אקדמי וציבורי ניכר, לא הסכים לעשות זאת בגלוי.
...
אגב, חלק מהביקורת מתייחס גם לעובדה שמי שהופקד מטעם ניומן על עיצוב המדיניות התקציב החדשה של הפקולטה היה לא אחר מפרופ' ניב גורדון, איש מחלקתו של ניומן והכוכב הבולט ביותר של הביקורת על ההטיה הפוליטית של המחלקה. גורדון התפרסם כאשר פִרסם מאמר ב'לוס אנג'לס טיימס', ובו קרא להחרים את מדינת ישראל, ובכלל זה את מוסדותיה האקדמיים, בגלל 'מדיניות האפרטהייד' של המדינה. גורדון גם מונה בשנים האחרונות לעמוד בראש ועדת הדוקטורנטים של הפקולטה – בשעה שעל מחלקתו שלו נאשר בדו"ח המל"ג לפתח תוכנית דוקטורנטים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בצלאל – צבי אלחייני מארגן חרם על אירועי הלילה הלבן בתל אביב

האיום הבא של פעילי המחאה החברתית - החרמת אירוע "לילה לבן" בתל אביב.

ביום חמישי אמורים להתקיים ברחבי העיר יותר מ-100 אירועי לילה לבן, שבמהלכו ייערכו עשרות מופעים וייפתחו מוסדות התרבות והאמנות, בתי העסק והמועדונים בעיר. ברשת עלתה קריאה שכותרתה "לילה שחור" להחרמת הפסטיבל, זאת לאור האלימות שהפגינו השוטרים והיעדר ההתייחסות של ראש העיר רון חולדאי לדבר, לטענת המארגנים. "זו היתה יוזמה פרטית של הארכיטקט צבי אלחייני ושלי", סיפר להב הלוי, מיוזמי "לילה שחור", "בתוך כמה שעות הגענו ל-900 שיתופים בפייסבוק".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הפרקליטות מסדר פטור מחקירות לחברי סגל בשמאל הקוראים למוות מתנחלים

אלחייני כתב לבן שיחו במהלך חילופי דברים, "מוות למתנחלים – כי אתם רצח רוחני על עם ישראל".
...
למרות ההתנצלות, הדברים פנו בפורום המשפטי ליועץ המשפטי לממשלה בתביעה לפתוח בחקירה נגד אלחייני בגין הסתה לרצח.
...
בסיכומו של דבר כותב אלדד [עו"ד דן אלדד מנהל תחום בכיר לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה]: "כאמור זועזענו מסגנון הדברים ומחומרתם. תחושתנו היא שאין מקום לביטויים כאלה בשיח ובויכוח הפנימי בחברה הישראלית בנושאים שונים."
...
בעבר נפתחה חקירה נגד ד"ר אייל ניר מרצה בכיר לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, שקרא "לעולם לבוא לעזור לשבור לפעילי הימין הנבלות את המפרקות".

ניר פרסם את הקריאה בעקבות תהלוכת "ריקודגלים" שנערכה במזרח ירושלים מול מסגד שייח ג'ראח במסגרת יום ירושלים האחרון, כשהוא מציג סרטון בו נראים חלק מהצועדים קוראים קריאות גנאי במקהלה לעבר ערבים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בצלאל - צבי אלחייני - עוד שמאלן מסית לרצח בפייסבוק

האדריכל צבי אלחייני, שבעבר שימש כמרצה במכללה לאדריכלות כתב הערב במהלך שיחה ברשת החברתית פייסבוק, "מוות למתנחלים".

לאחר שאחד מתלמידיו העיר לו כי ההערה אינה ראוייה וכי הוא עצמו (אותו תלמיד) מתנחל, לא התחרט אלחייני והוסיף נאצות.

"נגד עשרות תגובות הנאצה האמיתיות… אפשר לומר רק שתי מילים: "מוות למתנחלים" כי אתם (או הוריכם שהביאו אתכם לשם) הם רצח רוחני על ישראל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - תורם לאב"ג מבטל תרומה של מיליונים בשל ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) ופעילותו האנטי- ישראלית

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי, חשפה בראיון באירוע שבתרבות בבאר שבע את המחיר הכספי אותו שילמה האוניברסיטה בעקבות עמדותיו הפוליטיות של אחד ממרצי האוניברסיטה, הפרופסור ניב גורדון, שקרא לפני שלוש שנים לחרם אקדמי על ישראל.

בתשובה לשאלת המראיין רועי כ"ץ אמרה כרמי כי תורם, שהיה אמור לממן את הרחבת הספרייה בקמפוס ואת שיפוצה, התנה את התרומה המוערכת במיליוני דולרים בפיטוריו של גורדון, הידוע בעמדותיו השמאליות ועמד בעבר בראש המחלקה לפוליטיקה וממשל.
...
כזכור, פרסם פרופסור ניב גורדון מאמר דעה בעיתון לוס אנג'לס טיימס בחודש אוגוסט 2009 ובו כתב כי הטלת חרם בינלאומי על ישראל היא "הדרך היחידה להציל אותה". גורדון כתב עוד כי "הדרך המדויקת ביותר לתאר את ישראל היום היא כמדינת אפרטהייד". דבריו של גורדון עוררו סערה אדירה באוניברסיטה ובקרב תומכיה בעולם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – חנן חבר (ראש החוג לספרות) טוען שעל ישראל נופלת האחראיות לקלוט את הפליטים מניסיון הכושל להשמיד את העם היהודי ב 48 בידי צבאות ערב

בשל העובדה ההיסטורית הזאת, שמאפשרת עד היום את השימוש בשואה כמכשיר להצדקת קיומה של המדינה (גם אם לא היתה הגורם להקמתה), מוטלת עליה אחריות כבדה. גם אם השואה לא היוותה גורם להקמת המדינה, העובדה שהיתה ועודנה מקלט לניצוליה ויותר מזה - מכשיר להצדקת הקמתה על חורבות העם הפלסטיני, מטילה אחריות כבדה על ישראל.

... האחריות הישראלית לנכבה לא חלה רק על אירועי 1948. הנכבה היא אירוע מתמשך, שאף הולך ומועצם באחריותה של מדינת ישראל.

העובדה הקובעת היא לא שהפלסטינים ברחו או גורשו מבתיהם במהלך המלחמה, אלא שהם לא הורשו לשוב למקומותיהם לאחר המלחמה. במובן זה, גם אם הקמת המדינה לא נבעה מן השואה, הרי שהמרת הפליטים הפלסטינים בפליטים יהודים קושרת את השואה לקיומה של מדינת ישראל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ זיוה שמיר מציגה את ניב גורדון (אב"ג, החוג למדעי המדינה)  ואת נורית פלד-אלחנן (האוניברסיטה העברית, החוג לחינוך) כדוגמאות למעוות בפוליטיזציה של האקדמיה בישראל ומעבירה ביקורת חריפה על התנהגותם

מתריעה בפני "הטרדה פוליטית" והניצול הלא הולם של משאבי האוניברסיטה

כאשר כיהנתי כחברה בוועדת מינויים אוניברסיטאית, נזדמן לי לעיין בסקרי הוראה, ולגלות בשוליהם הערות מחאה של סטודנטים ממורמרים, הקובלים בסתר על הטרדה פוליטית מצד מוריהם. מתברר שיש מרצים "מיסיונרים" לא מעטים, המבקשים להעביר את תלמידיהם על "דתם", כאלה ההופכים אפילו ניתוח תחבירי או תרגיל בלוגיקה למכשיר מחוכם להטפה ולאינדוקטרינציה... מן הראוי לערוך צעדים אחדים שישנו את המצב:

בראש ובראשונה, יש לדאוג שהחוגים יבדקו את עצמם, וגם ייבדקו על-ידי גורם חיצוני, שיעריך אם הם עדיין עומדים בתנאי המנדט שניתן להם לפני יובל שנים ויותר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. בדיקה תקופתית כזו אינה הליך מיותר גם בזמנים שפויים יותר, ויש בה כדי להחזיר לתכנית הלימודים האוניברסיטאית אותם מרכיבים בסיסיים וחיוניים, שהם בבחינת תנאי בל יעבור לקבלת התארים "בוגר" ו"מוסמך".
...
מן הראוי לבטל את הנוהג הפסול שפשה בקרב אנשי סגל לא מעטים: הפיכת החדר או המשרד האוניברסיטאי לסניף של המפלגה שאת דגלה הם נושאים, תוך שימוש בלתי הוגן בשירותי הדואר, הטלפון והאינטרנט של האוניברסיטה, ולעתים אף בשירותיהם של עוזרי ההוראה שהועמדו לרשותם. תקני האוניברסיטה ותקציביה נועדו לסייע להם במחקריהם ובהדרכת תלמידיהם, ולא לשום מטרה אחרת.

מן הראוי שייאסר על אנשי סגל להטיף את דעותיהם הפוליטיות האישיות מעל הקתדרה. דעתו האישית של איש הסגל האקדמי אינה חשובה יותר משל האיש ברחוב...

מן הראוי שתוקם ועדה של משפטנים, פילוסופים, בלשנים וחוקרי טקסט אשר תשב ותנסח את ההבדלים המהותיים שבין מחקר ראוי לשמו לבין תעמולה פוליטית בלתי לגיטימית, גם באותם תחומים אפורים שבהם ההבדלים דקים וקשים לניסוח. ועדה כזו תוכל לקבוע אם חצה מרצה, שתלמידיו הגדירוהו "מטריד פוליטי", את הגבול הדק והמסופק שבין הבעת דעה לגיטימית להטפה טורדנית.

...הסטודנטים, יש לזכור, אינם בני ערובה או שבויים של המרצים שלהם, והמרצים אינם רשאים להטרידם הטרדה פוליטית, ממש כשם שאסור לאנשי סגל להטריד את תלמידיהם הטרדה מינית. סטודנטים המתבקשים להביע את דעתם, בכתב או בעל-פה, על עניינים פוליטיים שנויים במחלוקת, סטודנטים המוזמנים על-ידי מרציהם להשתתף בהפגנה או לחתום על עצומה, מוטרדים הטרדה פוליטית, כי המורה מנצל את מרותו. מבלי לומר זאת מפורשות, הוא כופה עליהם לחשוב כמוהו ולהתנהג כמוהו. למותר לציין כי הסטודנט רשאי וזכאי לחשוב אחרת ממורהו ולהתנהג אחרת ממנו, מבלי שהדבר יסכן את ציוניו, או ישבש את קידומו ואת מהלכה של דרכו האקדמית.
...
והצעה נוספת לתיקון עיוותי "חופש הביטוי" נוסח האלף השלישי: אותם אנשי סגל, מעטים אך קולניים, הקוראים להחרמת מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, יתכבדו וילמדו במוסדות שמעבר לים, ולא באותם מוסדות להשכלה גבוהה בישראל המוקצים לדעתם מחמת מיאוס.
...
לא מכבר התבשרנו על הכוונה לסגור את החוג למימשל באוניברסיטת הנגב. העיתונים ציטטו את דברי ראש החוג, שקרא לא פעם להחרמת האוניברסיטאות בישראל, ולפיהם הוא חרד לגורל משפחתו. ולא עלה בדעתו של "הקוזק הנגזל" הזה שגם אנשי סגל אחרים רוצים לגדל בארץ את משפחותיהם, וכי הדברים שהוא משמיע בכל העולם נגד ישראל ומוסדותיה כורתים את הענף שעליו יושבים הם והוא גם יחד.

אף ראוי להקים ועדת אתיקה שתבחן את נושא המידתיות בטיעוניהם של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות, ולא רק את איכות הטיעונים ותקפותם. כך, למשל, לא מכבר נתבשרנו בעיתונות על ספר חדש המאשים את ספרי הלימוד בישראל בגזענות... לפי הדיווח העיתונאי, הערבי מוצג לא אחת באחדים מספרי הלימוד בישראל כפ'לאח לבוש בגלאביה, ר"ל, ולא כרופא בחלוק לבן... האשמת ספרי הלימוד בישראל בגזענות צורמת במיוחד כשהיא נעשית באנגלית, למען קוראים בעולם הרחב, שמעתה יאשימו את ישראל בגזענות מבלי שיידעו כלל כי בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינאית יש דרישות מפורשות להשמדת ישראל (לא פחות!). חוסר המידתיות ב"מחקרה" של אשת החינוך מהאוניברסיטה העברית, שמיהרה לפרסם את ממצאיה באנגלית, לאחר שבדקה רק צד אחד, העלימה בכוונה תחילה את ההקשר והפריזה הפרזה אבסורדית בניסוח תוצאות בדיקתה כדי להוציא את דיבת ישראל רעה מעבר לים – זועק אפוא לשמים.
...
האם יש תעודת ביטוח לאותם חברי סגל, המשמיעים כתבי שטנה אוטו-אנטישמיים ואנטי-ישראליים מעל הקתדראות...?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) רק חוזרת מאירגון ועדת ראסל וכבר מפרסמת "מחקר" המאשימה את משרד החינוך באפרטהייד ובאפליה נגד ערבים

עוד מקרה אקדמי מפוקפק של קודם לכתוב מסקנות ואחר כך להשלים נתונים?

פרופ' פלד-אלחנן בחנה ספרי לימוד ישראליים בין השנים 2009-1996 במגוון תחומים. לטענתה, מערכת החינוך נועדה להכין את הצעירים להצדקת מעשי פשע בצבא, על ידי פישוט מורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מערכת החינוך הישראלית זוכה פעם אחר פעם להשוואות מרומזות לזו ששררה במשטר הנאצי.

הספר כבר זוכה לפופולריות בינלאומית, והמרצה נדרשה לראיונות בכלי התקשורת הבינלאומיים. פלד-אלחנן כתבה: "האפרטהייד הישראלי הוא לא רק סדרת חוקי גזע, אלא דרך חשיבה על הערבים". היא הוסיפה: "יום הזיכרון הוא היום שבו אנו רוקדים על הדם שלנו, ריקוד של דם לפסטיבל של דם, ואנחנו לא מוכנים שלפסטיבל הדם שלנו ייכנס דם אחר".
...
פלד-אלחנן עומדת, עם כמה שותפים לדרך, מאחורי הקמת בית הדין הלא רשמי למשפטי ראווה בדרום אפריקה, שגבה בימים האחרונים עדויות להוכחת "האפרטהייד הישראלי" וקרא לבידוד ולחרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על המדינה. בשבוע שעבר פורסם בהרחבה כי ח"כ חנין זועבי מסרה את עדותה בפני בית הדין "טריבונל ראסל" שקם בעיר קייפטאון בדרום אפריקה. את אותו כנס, שאליו הגיעו אלפים מכל העולם כדי להשתתף בדיונים שביקשו להוכיח כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, ארגנה פלד-אלחנן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן משמיצה את מערכת החינוך הישראלית

מקדמת האג'נדה של אותם מחבלים שרצחו את בתה

גם אני רוצה להקדיש את דבריי הערב לאסירים שובתי הרעב, וליתר האסירים לוחמי החירות הפלסתינים היושבים בבתי הכלא הישראלים. אסירים אלה ועוד אלפים כמו הם, הם לוחמי החירות של הארץ הזאת, המזכירים לנו שוב ושוב כי כולנו חיים תחת כיבוש, וכי רק שחרורם ישיב לנו את חירותנו.
...
שנה אחרי שנה אנחנו מכניסים את ילדינו בשערי בתי הספר ומניחים להם ללמוד במערכת חינוך ששורפת ספרי היסטוריה ואזרחות ומכשירה ספרי הסתה לרצח ילדים. אנחנו מפקירים אותם לשטיפת המוח והשקרים על מלחמת השחרור שבה ניצחנו ועל יום ירושלים שבו כבשנו ועל צעדת השומרון שהיא שלנו ועל חברון עיר האבות ועל עיר דוד שלא היה ולא קיים.

אנחנו מרכינים ראש כשארגון הטרור הממוסד ביותר בעולם לוקח את הילידים מאיתנו ומגייס אותם לשירותיו ומלמד אותם שוב ושוב לסווג אנשים לסווג ילדים לסווג תינוקות ולסווג את המתים, וכל זאת כדי להקשות את ליבם ולהקהות את חושיהם עד שיוכלו להתעלל, להרוס ולהרוג במצפון נקי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) מגנה את 'שלטון האפרטהייד של מדינת היהודים' כ'גזענית'

השנה הוכיח שלטון האפרטהייד של מדינת היהודים את נאמנותו הגמורה לגזענות ולעקרונותיה. 25 הצעות חוק גזעניות הוגשו ויותר מעשרה חוקי גזע התקבלו השנה וכמעט אף אזרח יהודי לא יצא לרחובות. יותר משלוש מאות אנשים הכלואים ללא דין וללא משפט שבתו רעב עד מוות במשך חודשיים ויותר וכמעט אף אזרח יהודי לא יצא לרחובות. אלפי ילדים לא לומדים במזרח ירושלים ואיש לא יוצא לרחובות. הפרדת משפחות, גירוש תושבים, הפקעת אדמות, ילדים נחטפים ממיטותיהם ונחקרים באכזריות, משפחות מגורשות מבתיהן לרחוב, איכרים מעונים על ידי קלגסים בכיפות בחסות הצבא ובפקודת הממשלה - וכמעט איש אינו יוצא לרחובות. זוהי פסגת הישגיה של התנועה הציונית.

מדינת ישראל, שהוכרזה רשמית כמדינת אפרטהייד, מצטיינת במה שהיה מאז ומעולם שיטתה המובהקת ביותר והמוצלחת ביותר של הגזענות: סיווג של בני אדם. השפה העברית ההולכת ומתכערת בחסות צבא הכיבוש וביורוקרטיית הכיבוש מלאה בסיווגים: יש אנשים שהם סרטן בלב האומה ויש אנשים שהם סיכון בטחוני, ויש אנשים שהם מגיפה או סיוט דמוגרפי ויש אנשים שהם סיכון בריאותי, כולם מסווגים ומקוטלגים באופן שאפילו שרי ישראל הבורים והנבערים מדעת מצליחים ללמוד את הסיווג הזה בעל פה...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מעודד את מנהיגיה של אירופה לאמץ מדיניות עוד יותר אנטי-ישראלית

אלמלא רצתה אירופה לחסל את מדינת היהודים, היא היתה מבהירה שאנגליה וצרפת, בלגיה והולנד שבעו מהקולוניאליזם. גרמניה מצדה היתה מוסיפה שלא תרשה עוד - לא לעצמה ולא לאחרים - מצב שבו קבוצה אחת של בני אדם שולטת על קבוצה אחרת תוך כדי גזל זכויותיה. תוכלו לקבל צוללות גרעיניות גרמניות וסיוע בפיתוח טכנולוגיה להגנת קיומכם וחירותכם ככל שתצטרכו. אך אירופה החילונית לא תסבול שליטה גסה ואלימה שלכם על עם אחר בשם פולחנים אליליים ולאומיות שבטית - לעתים גזענית ממש - כי היא כבר היתה שם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה) דיווח על קבלת איום על חייו

האם בידה שלמה זנד את סיפור האיום כפי שהוא 'המציא' העם היהודי?

פרופ' שלמה זנד, מרצה להיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב הידוע בעמדותיו השמאליות, קיבל מעטפה המכילה אבקה לבנה ומכתב הכולל איומים על חייו. מכתב הנאצה התקבל במזכירות החוג להסטוריה, זנד כונה בו "אנטישמי" ו-"עוכר ישראל" ונאמר לו כי "לא תחיה הרבה זמן".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אריאלה אזולאי (החוג לאומנויות) מחמיצה פנים על חוסר המחקר "האקדמי" ב"נכבה" – אסון הקמת המדינה היהודית

בין יתר הדברים שחשוב להזכיר ביחס לטקס מחר הוא שגם מחקר רציני של הנכבה והאסון האזרחי שהתרחש כאן עם החרבת המובן מאליו שבקיום-יחד של יהודים וערבים עד הקמת מדינת ישראל גם הוא מתנהל - המעט שמתנהל ביחס לגודל האסון - מחוץ לגדר.

האם לא הגיע הזמן לייצר סטטיסטיקות אזרחיות לגבי חקר 48? האם לא הגיע הזמן שנדע כמה עבודות דוקטורט נחסמו באיבן ורובן אף לפני שנבטו כאשר סטודנטים וסטודנטיות ערבים - אבל גם יהודים - רצו לחקור את הנכבה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - חבר המועצה להשכלה גבוהה תוקף החלטת האוניברסיטה לקיים טקס ציון הנכבה

"לא כל המתרחש בתוך תחומיה של אוניברסיטה כרוך בסוגיית החופש האקדמי"

הבה נבהיר: לא כל המתרחש בתוך תחומיה של אוניברסיטה או מכללה כרוך בסוגיית החופש האקדמי, אלא רק נושאים הנוגעים למחקר, הוראה או הרכב הסגל.

אם נפגעת האפשרות לחקור, ללמד או למנות איש סגל בשל השקפתו, אזי מדובר בפגיעה בחופש האקדמי. אך ניהול כספי כושל של מוסד או הפגנת סטודנטים בנושא פוליטי אינם קשורים כלל לחופש אקדמי. כלומר, את הפגנת הסטודנטים, המכונה משום מה "טקס", אשר מזהה את הקמת מדינת הלאום של העם היהודי כאסון, אין לשפוט כלל במונחים של חופש אקדמי, אלא רק במונחי חופש הביטוי הכללי של אזרחי המדינה, שבמסגרתו נערכת כל הפגנה פוליטית רגילה בעיר או בכפר.
...
זו סוגיה ציבורית חשובה הנוגעת לשאלת גבולות חופש הביטוי, והימנעותו של השר מלהשמיע עמדתו בנסיבות אלה הייתה מעילה בשליחותו כאיש ציבור. טוב יעשו גם ראשי האוניברסיטה אם יקדישו מחשבה נוספת לשאלה אם ברצונם לקבוע שאין כל גבול לתוכני ההפגנות המתקיימות בשטח שעליו הם ממונים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מצטרף לאזהרות ההטפה ושטיפת המוחות על ידי חברי הסגל משמאל הקיצוני

קיצונים אלה מהווים סכנה לחופש האקדמי

הרדיקליזציה באקדמיה כבר זכתה לדיון ציבורי סוער, שתוצאותיו שואפות לאפס. כל טענה נדחית בקלישאה הקבועה על "פגיעה בחופש האקדמי". המאמר של פרופסור שמיר הוא בבחינת "עדות מבפנים". ויותר מכך, זו נורת אזהרה. משהו רע קורה באקדמיה. קתדרות וקליניקות הפכו לחממות של לשטיפת מוח אקדמית. גם מרצים שנקעה נפשם מעדיפים בדרך כלל לשתוק. כשהם זוטרים, הם חוששים. הם רוצים תקן וקביעות.

שר החינוך, בתוקף תפקידו כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, חייב לעשות מעשה. משום שהרדיקליזציה שעוברת על חלק מהאקדמיה היא הסכנה האמיתית לחופש הביטוי האקדמי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

יעקב אחימאיר, עיתונאי ישראלי בכיר, מזהיר מפני סכנות ההטפה ושטיפת המוחות על ידי חברי הסגל משמאל הקיצוני

מצטרף לקריאה לסלק חברי סגל התומכים בחרם ישראלי

האופנה והפוליטיקה השתלטו על תוכנית הלימודים. היא מזהירה מפני הפוליטיזציה השלטת בכיפה: גילויי הפוליטיזציה, מדגישה שמיר, הופכים את ההוראה האקדמית לשטיפת מוח ולאינדוקטרינציה חסרות בקרה ורסן. לא פחות.

מתברר, היא מציינת מניסיונה, שיש מרצים "מיסיונרים" לא מעטים, המבקשים להעביר את תלמידיהם על "דתם". חלפו הימים, כך כותבת פרופ' שמיר, שבהם הבינו המורים שאין לעשות את כיתתם סניף למפלגתם ויש להימנע מתכתיבים פוליטיים טורדניים, מעודדי אפליה ובידול. פרופ' שמיר גם קוראת לערוך בדק בית במערכת האקדמית. היא קוראת להקים ועדה של משפטנים, פילוסופים, בלשנים וחוקרי טקסט, בלי פוליטיקאים, אשר תנסח את ההבדלים המהותיים בין מחקר ובין תעמולה פוליטית. יש לבטל את הנוהג הפסול, שפשה בקרב חברי סגל לא מעטים, של הפיכת החדר או המשרד האוניברסיטאי לסניף של המפלגה שאת דגלה הם נושאים, וזאת תוך שימוש בלתי הוגן בשירותי הדואר, הטלפון והאינטרנט של האוניברסיטה... ללא חשש קוראת פרופ' שמיר לסלק מן האוניברסיטאות את המרצים הקוראים להחרמת מוסדות להשכלה גבוהה בישראל: "יתכבדו וילמדו במוסדות מעבר לים!" כן, כך קוראת פרופ' שמיר לקברניטי האוניברסיטאות: לעשות מעשה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות), ממייסדי 'שלום עכשיו', קורא לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית

מביע זלזול בריבונותה של ישראל, בדמוקרטיה הישראלית ובמערכת המשפט הישראלית

ששון עוד מאמינה שאפשר לשכנע את העם. פרופ' עמירם גולדבלום, ממיקמי צוות מעקב אחר ההתנחלויות של שלום עכשיו, נואש לחלוטין מהציבור הישראלי. גולדבלום אמר בריש גלי שהוא מוותר על דעת הקהל השיראלית והוא בוחר לדלג על הישראלים ולפנות ישר לחו"ל, לאירופים. הם כבר ידעו איך לטפל בציבור הישראלי הסורר.
...
"איך פונים החוצה?" שאל גולדבלום ומיהר להשיב, "צריך להביא את התנחלויות למשפט בינלאומי שאליו יבואו אנשים מרכזיים שעוסקים בנושא הגזענות, וכך להפוך את הנושא של לחץ על מדינת ישראל מבחוץ לנשוא מרכזי מפני שאין יותר סיכוי להשפיע מבפנים".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן-דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מכריז שציון 'יום הנכבה' הוא 'הסמל לאיבוד השפיות'; 'טירוף להשתתף בצערם' של אלה שכשלו במלחמת השמדה

הנכבה היא פועל יוצא של הכרזת המלחמה וההשמדה מצד מדינות ערב בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם. רוב הנמלטים עזבו מרצונם ולא גורשו. סיפור הנטישה של העשירים, המנהיגים, ואחר כך גם ההמונים, מופיע באינספור מאמרים ופרסומים. אלה לא רק העדויות הממוסמכות מחיפה, שבה התבקשו הערבים להישאר, גם במהלך הקרבות. ולא רק העדויות מתל-אביב, שבה הושג הסכם בין ראש העיר ישראל רוקח וג'וש פלמון לבין ראש עיריית יפו יוסוף הייכל, אך המופתי ותומכיו חיבלו בה. וממילא, הנטישה והבריחה החלו בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהחלה המלחמה... ולמען הסר ספקות, לא חיכתה להם שום סכנת השמדה. גם נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, העיד בכבודו ובעצמו, במאמר שפרסם בשנת 1976 בביטאון הרשמי של אש"ף, "פלסטין אל-ת'וורה": "צבאות ערב נכנסו כדי להגן על הפלסטינים, אך במקום זאת, הם נטשו אותם והכריחו אותם להגר ולעזוב את מולדתם".
...
בצ'כיה, למשל, אין אירוע מיוחד לציון גירוש שלושת מיליוני הגרמנים מחבל הסודטים. בארה"ב אף אחד לא חושב שהצבא האמריקני אשם בהתקפה על פרל הרבור. בצרפת או בלונדון צוין בשבוע החולף, ב-9 במאי, הניצחון על הנאצים. אין שום עמותה שמציינת ביגון קודר את תבוסת הנאצים ואין שום השתתפות בצערם. ורק בישראל יש תעשייה אדירה של עיוות הזיכרון. הערבים שרצו לבצע ג'נוסייד הופכים לקורבנות. היהודים שהגנו על עצמם הופכים לפושעי מלחמה. השקר מנצח באמצעות תעשיית הנרטיבים.

כך שכדאי לדייק. הערבים אינם ולא היו נאצים. לא עד כדי כך. אבל מנהיגם הגדול, המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, אימץ את האידיאולוגיה הנאצית, ורבים ממנהיגי הערבים דיברו באופן המפורש ביותר על מלחמת השמדה. זה לא צלח בידם. זה טירוף להשתתף בצערם. כדאי לחזור על המשפט הזה שוב: זה טירוף להשתתף בצערם. אפשר להשתתף בצער קורבנות האפרטהייד הערבי, שמונצחים כחסרי זכויות במדינות ערב. אין צורך להשתתף בצער על כך שמזימת ההשמדה לא צלחה.

... אבל אצלנו הפך טיפוח הנרטיב הפלסטיני לסמל של נאורות, במקום לסמל של איבוד שפיות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ח"כ גדעון סער, שר החינוך, הורה על ביטול טקס "יום הנכבה" בקמפוס

שר החינוך ויושב ראש המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גדעון סער, מנסה להתערב בהחלטתה של אוניברסיטת תל-אביב לאפשר את קיומו של ה"טקס לציון יום הנכבה" שצפוי להיערך על ידי סטודנטים במוסד מחר (שני). סער טלפן לנשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, וביקש ממנו שהאוניברסיטה תשקול מחדש את ההחלטה לאפשר את קיום האירוע.

בתגובה לדברים מסרה יועצת התקשורת של סער כי "שר החינוך בדעה כי ההחלטה שגויה ומקוממת". יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר מ"ישראל ביתנו", יקיים מחר דיון בנושא. לדבריו, "זו בושה וחרפה שאירוע מעין זה עתיד להתקיים בשטח ציבורי, הדבר מהווה פגיעה ישירה בסמלי המדינה ובריבונותה. על הנהלת האוניברסיטה לבטל את האירוע לאלתר ולהחזיר את השפיות למערכת".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב מארחת טקס "יום הנכבה"

"פעיל השמאל סער סקאלי... עתיד להנחות טקס לציון יום הנכבה... שמתוכנן להיערך... על רחבת הדשא מול ספריית סוראסקי, באוניברסיטת תל אביב. במהלך הטקס, כך נמסר, יעמדו משתתפיו לדקת דומיה לזכר ההרוגים הערבים ב48 והכפרים שנמחקו, תאמר תפילה ודברי הספד על "החיים שנמחקו". ופליטה שגרה בעבר בכפר הערבי שיח' מוניס שנינטש ואשר על אדמתו ממוקמת כידוע אוניברסיטת תל אביב, תעלה זיכרונות ותספר את סיפור הכפר.

שלחו דרישה לקצץ בתקציב אוניברסיטת תל אביב ע"פ חוק למועצה להשכלה גבוהה:

וצרפו העתק הדרישה גם לראשי אוניברסיטת תל אביב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) הוא הזוכה לתואר האקדמאי הטיפש של השנה מטעם IsraCampus; גרוס כינה את כינוי ההבלים "פינק-וושינג" ע"מ לנהל מסע גינוי של הטיפול בקהילת הגייז בישראל

חלילה שבעולם יחשבו שבישראל דמוקרטיה נאורה, ליבראלית וחופשית.

לא רק הלהט"בים הישראלים מנוכסים, אלא גם הפלסטינים. אורן טען בנאומו שישראל נותנת מקלט לקבוצות פלסטיניות שלא יכולות לפעול בשטחים. בפועל, ישראל סירבה לתת מקלט במקרים שבהם היו הומואים פלסטינים שביקשו זאת... אמנם, שני בסיסם של שני ארגונים פלסטיניים להט"בים שפועלים בישראל ובשטחים הוא בישראל, אך היא לא נתנה להם "מקלט" וניכוסם לצורך התעמולה הישראלית הוא מהלך מקומם בהתחשב בדיכוי המתמשך של פלסטינים בישראל ובשטחים על ידי ישראל, וכן בעובדה שהניכוס נעשה כדי להסיט את הדיון מדיכוי זה ולנסות ולהציג את ישראל כדמוקרטיה ליברלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה), ממציא הרעיון שהמכבים בני ימינו הם סוכני הטרור מהחמאס, קובע שהלקח האמיתי של השואה הוא שהערבים היו מוצדקים בניסיונם להשמיד את היהודים ב 1948

לפני 30 שנה השווה מנחם בגין את יאסר ערפאת המסתתר בבונקר בביירות הנצורה להיטלר בבונקר בברלין. בגין ספג אז קיתונות של ביקורת כמחלל זכר השואה כי היה ברור שהוא מנסה להציג את ישראל כקורבן כדי להצדיק מלחמת "יש ברירה" בלבנון. היום, כשבנימין נתניהו מציג את ישראל כקורבן פוטנציאלי של היטלר מודרני, במטרה להצדיק "מלחמת ברירה" מול איראן - איש אינו מצליח לעצור אותו. לא כי אין די מסתייגים מההפחדות וממלחמה עם איראן, אלא כי ישראל שבויה במיתוס של שואה א-היסטורית, המצדיק תוקפנות מצדה כי זו נתפשת כהתגוננות של קורבן מפני השמדה.
...
עלינו להשתחרר מהשיח המיתולוגי ולהכיר בעוצמתנו כדי להפסיק להיות תוקפן. רק כך נוכל להתמודד עם המציאות, לזהות סכנות אמיתיות או סיכויים לשלום. הרי אם האויב הוא היטלר א-היסטורי, אין פתרון אלא להיאבק בו עד חורמה.

טשטוש המציאות החל ב-1948, כשהיהודים האמינו שהם נלחמים עם הגב אל הקיר. על הכוונת ראו ערבים, אבל כשירו הרגו נאצים, כהגדרה הקולעת של נתיבה בן יהודה. אפשר להבין מדוע שלוש שנים אחרי שהתבררו ממדי השואה התקשו לוחמי צה"ל לתפוש את המציאות כהווייתה - שהפלסטינים נלחמים כדי להגן על אדמותיהם ובתיהם. אבל 64 שנים אחרי - אי אפשר לסלוח לראש ממשלה הממשיך להשתמש בטראומת השואה כדי להצדיק תוקפנות ישראלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) הסטליניסט מתלונן על המשטר הטוטליטרי הישראלי;

יתכן לא מספיק טוטליטרי עבור סטליניסט כמוהו

התעלמותה של המחאה החברתית מהאלמנטים הטוטליטריים במשטר כגורם הראשי של אי-הצדק בישראל, הפכה אותה לפסטיבל לאומי, בעל מאפיינים של קרנבל.
...
אולם מחיקתו של הפוליטי באה לידי ביטוי בסוגיה עקרונית יותר: התעלמות מן ההיבטים האנטי-דמוקרטיים של המשטר הישראלי. המחאה לא עסקה בחקיקה הטוטליטרית, לרבות הרחבת מצב החירום והחוקים הגזעניים שמוצדקים בצורך "להגן על המדינה". השימוש במונח "טוטליטריות" בהקשר הישראלי אינו פשוט, משום שהוא נקשר מיד עם המשטרים הטוטליטריים באירופה
...
אולם בכל זאת, המשטר הישראלי מתאפיין בשלושה יסודות שאפיינו משטרים פשיסטיים וטוטליטריים בעבר: (1) מצב חירום קבוע; (2) אזרחות מוטלאת ומפוצלת למסלולים נפרדים; (3) חקיקה גזענית על מנת "להגן על המדינה". כל שלוש הסוגיות נעלמו בגלי ההתלהבות מן המחאה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חיים משגב, העו"ד והסופר הנודע, קובע שאוניברסיטת בן גוריון איבדה את הלגיטימיות שלה בגין העסקת מרצים המחבלים במדינת ישראל כמו ניב גורדון

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב איבדה זה מכבר את הלגיטימיות שלה לקבל תקציבים מקופת הציבור. היא גם אינה ראויה עוד לקבל תרומות מיהודים ברחבי העולם. החופש האקדמי, שעליו נלחמת רבקה כרמי, נשיאת המוסד האקדמי הנקרא על שמו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ומי שהכריז קבל עם ועולם שזו תהיה מדינה יהודית, ביתו הלאומי של העם היהודי, הפך זה מכבר תחת ניהולה לפארסה נלעגת. קבוצה של מרצים, ארכי-ניהיליסטים, כמו ניב גורדון ואייל ניר, הפכו את הקמפוס האקדמי שבו הם מרצים לקרש קפיצה להפצת דעות מטורפות בעליל. אין בינם לבין מה שרבים אוהבים להכתיר כ'חופש אקדמי' ולא כלום.
...
[ניב גורדון הוא] המדובר במי שאינו מדיר את דבריו מאתרים אנטישמיים ברחבי העולם. אין אתר מכחיש-שואה שאינו שמח לפרסם את דבריו. מאמרי השיטנה שלו מתקבלים בברכה באתרים פרו-נאציים. הוא-עצמו דוגל, כמובן, בחופש הדיבור, אבל כאשר פרופ' סטיבן פלאוט, מאוניברסיטת חיפה, ראה בו, במאמר שהוא פירסם, חבר מן המניין במעין 'יודנראט' עכשווי הוא מיהר להגיש נגדו תביעה בגין הוצאת שם רע. ניב גורדון לא אהב, משום מה, את ההשוואה לאותה קבוצה של יהודים שהפכו את עצמם בימי הנאצים למשתפי פעולה עם מחריביה של יהדות אירופה.

אבל האמת ניתנת להיאמר: ניב גורדון גרוע בהרבה מאנשי היודנראט הידועים לשימצה. אלה, כנראה, ניסו לפעול בעיתות של אי-ודאות, בעת מלחמת העולם השנייה, מתוך תקווה להציל, אולי, יהודים רבים ככל הניתן, בעוד שניב גורדון עושה את מעשיו ביודעו במפורש שמעשיו ומאמריו מחבלים בעצם יכולתה של מדינת ישראל לשרוד בעולם שבו עשרות מדינות מוסלמיות מבקשות את נפשה. החרמות שהוא תומך בהם על מוסדות אקדמיים, או הקריאה שלו להעמיד לדין פלילי ראשי ממשלה או קציני צבא, אם להזכיר רק מקצת מדברי הנאצה שהוא שופך באתרי הזבל ברחבי העולם, תורמים לא-מעט לבידודה של המדינה היהודית במסווה של הגנה על זכויות-כביכול של 'פלשתינים'.
...
האוניברסיטה שנושאת, לדעתי, לשווא את שמו של דוד בן-גוריון צריכה לעשות משהו. לעשות - או לחדול מלהתקיים כמוסד ציבורי היונק את תקציבו מכיסו של כל אחד מאיתנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – אורן יפתחאל (החוג לגיאוגרפיה), מציג חו"ד מומחה מרושלת ופזיזה; ומתפרסם כאקדמאי מדומה לבושת עצמו והמוסד האקדמאי שאליו הוא משתייך

מהו המושג 'חרפה' בשפה הבדואית?

"חשתי חוסר נוחות בחקירתו הנגדית של פרופ' יפתחאל, כשהתברר שהוא סמך על מקורות וציטט אותם מבלי שטרח לקרוא בהם, אלא ציטט מתוך ציטוטים שהופיעו במקור אחר. התפתלויותיו של המומחה על דוכן העדים בעניין זה, לא רק שהשאירו תחושה לא נוחה, יותר נכון מביכה עבור המומחה למעמד אליו נקלע. המומחה צריך להיות לא רק אובייקטיבי, בהגשת חווה"ד, אלא עליו לפחות לקרוא את האסמכתאות אליהם הוא מפנה או שיאמר מיד ללא התחמקויות שסמך על מקורות משנה, תחת לעבור חקירה ארוכה ומביכה ובסופו של יום להודות בכך וכל המוסיף, גורע. די לשם כך לעיין בחקירתו הנגדית (פר' 11.2 עמ' 50-65 ופר' 8.3 עמ' 8-9) ולא ארחיב בעניין.

התנהלות זו החלה, עם הגשת חוו"ד בחסר, תיקונה, מבלי שהובאו לידיעת בית המשפט התיקונים. בחווה"ד הראשונה של פרופ' יפתחאל נפלו מספר פגמים על כן הוגשה חווה"ד שניה, אלא שחוות הדעת השניה הוגשה כשהיא נושאת את תאריך חווה"ד הראשונה וניתן להבין שמדובר באותה חוו"ד ולא כך הדבר. התברר למעשה שבחוות הדעת השניה הוכנסו תיקונים מאוחרים, מבלי שהנתבעת ובית המשפט יופנו לכך, כשלחוות הדעת צורפו גם מסמכים נוספים שלא צורפו לחוות הדעת הראשונה. ניתן לתקן כל דבר, רק צריך להציג העובדות כהוויתן ולא שהדבר יתברר בעת חקירה נגדית. התנהלות זו לא בהכרח יש לזקוף לחובתו של המומחה אלא, אולי לחובתם של התובעים, אבל אין זו דרך ראויה להגשת חוות דעת."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – אמנון רז-קרקוצקין (החוג להיסטוריה) מסית ערבים נגד "הדיכוי הישראלי" בקטע וידיו ביום האדמה 2012

רז-קרקוצקין - "יום האדמה היה יום אחד מהימים האיומים של הדיכוי הישראלי אבל הדיכוי עצמו לא המשיך יום אחד. הוא דיכוי מתמשך..."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - בפסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת שרה דברת דוחה את עדותו של פרופסור אורן יפתחאל (החוג לגיאוגרפיה) "כשקר ומניפולציה"

נדחה על הסף גם הניסיון שלו להמציא תביעה לבעלות בדואית על אדמות המדינה שאליהן פלשו

שש תביעות בעלות של בדואים על כ- 1,000 דונם מקרקעות המדינה בנגב באזור רהט ובאל-עראקיב נדחו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בפסה''ד נכתב כי ''הפקעות במקרקעין בוצעו על פי חוק הרכישה כדין והתובעים לא הצליחו להוכיח טענותיהם לעניין הבעלות בחלקות התביעה''
...
בין העדים מצד התובעים היה גם פרופסור אורן יפתחאל שחטף על הראש ובית המשפט הגדיר את עדותו כשקר ומניפולציה.

מתוך פסק הדין:

עמוד 18 – בנתונים אלה לא ברור לי כיצד ראה פרופסור יפתחאל עיבוד אינטנסיבי המכסה את רוב חלקות ערקיב – תמוה. המסקנה היא כי לא הונחה כול תשתית ראייתית לעיבוד אינטנסיבי, גם בשנת 1945"

עמוד 22 – סעיף 23 – חשתי חוסר נוחות בחקירתו הנגדית של פרופסור יפתחאל, כשהתברר שהוא סמך על מקורות וציטט אותם מבלי שטרח לקרוא בהם, אלא ציטט מתוך ציטוטים שהופיעו במקור אחר. התפתלויותיו של המומחה על דוכן העדים בענין זה, לא רק שהשאירו תחושה לא נוחה, יותר נכון מבוכה עבור המומחה למעמד אליו נקלע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - איילת בן ישי (החוג לספרות אנגלית) מגנה את אלה שמגנים פלשתינאים שמציקים מינית למפגינות אנטי-ישראליות

ההצקה המינית של הפלישתינאים מוכיחה כמה ישראל היא מדינה מדכאת ונפשעת - מה קרה לסטנדרטים באוניברסיטת חיפה?

ומשום שהשילוב של מיזוגניה וגזענות הוא הרסני, תגובת הנגד חייבת להיות מאבק המשלב פמיניזם, שוויון אזרחי וצדק חברתי. אין הכוונה רק להקמת שותפויות אד-הוק, וודאי שלא למס שפתיים וסיסמאות. כדי להפנים את הערכים הפמיניסטיים גם במאבקים שאינם נתפשים כפמיניסטיים במובהק יש להבין, שהפמיניזם אינו רק תחביב צדדי של חלק מפעילות השמאל ופעיליו. הוא גם אינו מתמצה במאבק נגד הטרדות מיניות. הפמיניזם הוא תפישת עולם הנמצאת בבסיס הפעילות נגד דיכוי וכיבוש ובעד שוויון אזרחי.
...
לא צריך לשאול מי נקי מחשיבה פטריארכלית או מגזענות (אף לא אחד מאתנו), אלא מה עושים עם זה. מחויבות כזאת מקפידה תמיד על ראייה כפולה: מצד אחד להמשיך במאבקים בעוולות ובדיכוי הגלויים לנו, ומצד אחר, תמיד לשאול את עצמנו לאיזה דיכוי או עוולה אנחנו עיוורים, על מה ועל מי קל לנו לוותר. צריך להבין מי נשאר בשולי המאבק ולמה. רק אז, במקום להוקיע אלה את אלה בפלגנות או טהרנות, נוכל ליצור כאן סולידריות רחבה ואמיתית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עיתון מעריב חושף הטרדות מיניות בידי חברי סגל וההנהלות שמטייחות אותן

מבדיקת מעריב עולה כי בשנת 2011 הוגשו עשר תלונות של סטודנטיות נגד מרצים באוניברסיטאות בלבד על הטרדות מיניות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות. בשנתיים לפני כן יחד הוגשו למעלה מ-25 תלונות נגד מרצים, רובם מהסגל הבכיר, בכל 28 המוסדות האקדמיים.

השיאנית היא אוניברסיטת תל אביב – 13 תלונות נגד מרצים בשנים 2009 עד 2011. האוניברסיטה העברית טיפלה בשנת 2009 בתלונות נגד שלושה מרצים.
...
עוד עולה מהבדיקה כי מוסדות אקדמיים רבים אינם מפרסמים או מסבירים לסטודנטים ולמרצים מהי הטרדה מינית וכיצד להתלונן. ברוב המוסדות נציבת תלונות הסטודנטים להטרדות מיניות היא חברת סגל אקדמי פעיל, מה שעלול להקשות להתלונן בפניה על ידידיה בקמפוס.

גם לאחר שהסטודנטית אוזרת אומץ ומחליטה להתלונן נגד מרצה מטריד, צפויות לה בעיות רבות. בארבע אוניברסיטאות – הטכניון, בר אילן, תל אביב ובן-גוריון – כל השופטים בבית הדין המשמעתי נמנים עם הסגל האקדמי ואין נציגות לסטודנטים, לנציגי ציבור או לאחרים.

באוניברסיטת בן-גוריון כל תשעת חברי בית הדין למשמעת הם אנשי סגל אקדמי, כמו גם כל ששת חברי בית הדין לערעורים. כמו כן, אין כל חובה שבהרכב תשב אישה...

בחלק מהמוסדות עלו טענות של סטודנטיות על אווירה לא רשמית בדיוני ועדות המשמעת בין חברי הסגל השופטים לבין חברי הסגל המרצים החשודים בהטרדה. כמעט בכל המוסדות אין דרישה שלהרכב בית הדין תהיה הכשרה משפטית, ולפי סקר ההתאחדות בשני מוסדות אין חובה לומר למתלוננת את ההחלטה הסופית בעניינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות), ממייסדי 'שלום עכשיו', מתעקש שהנסיגה החד-צדדית מלבנון תשמש מודל לשלום רגעים לפני 4000 טילים נורו על ישראל משטח לבנון

כדאי למצנע להזכיר לבוחרים את הצלחת הנסיגה החד-צדדית מלבנון

אחד הנושאים שאינם מוזכרים כלל במערכת הבחירות היה עשוי ליהפך למנוף של השמאל.

הנסיגה החפוזה מלבנון, שהושמצה כ"בריחה", נהפכה לאחד מיסודות היציבות, היחסית כמובן, בינינו לבין הערבים. אכן, נחטפו ונהרגו חיילים לפני כשנתיים, הייתה חדירה רצחנית יחידה של חוליית טרור, מפעם לפעם עוד עולים המתח והסכנה שהחיזבאללה יפגיז את יישובי הצפון. אך אלה היוצאים מן הכלל. מטהו של עמרם מצנע יכול לשפר עמדות, אם יציג תושבים רגועים ביישובי הצפון, המודים לאהוד ברק ולתומכי הנסיגה מלבנון על השינוי לטובה שחל בחייהם מאז מאי 2000.
...
מתברר, שלהפסקת הכיבוש באופן חד-צדדי יכולות להיות תוצאות חיוביות, גם אם עדיין לא הושג השלום המיוחל עם לבנון. ובכל זאת יש מי שחושב, שההצעה לנסיגה חד-צדדית משטחי הגדה והרצועה "מעידה על כך שמשהו בנו נשבר" וכי "הישראלים הם שממצמצים ראשונים"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – סגל האוניברסיטה משתתפים בהפגנת תמיכה במחבלת ששוחררה במסגרת עסקת שליט

הפגנה באוניב' ת''א למען מחבלת ששוחררה בעסקת שליט ונעצרה שוב לאחר ששבה לעסוק בטרור. בהפגנה לקחה חלק גם פרופ' ומרצה מן המניין. בזיון!!!

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת עמק יזרעאל – רות אמיר (ראש החוג ללימודים רב תחומיים) עושה לשואה עניין של מה בכך

ועוד עקיבא אלדר, מחבר המאמר הדעות המהלל את אמיר, נמנה על חברי הנאמנים של מכללת עמק יזרעאל

בספר חדש, "הפוליטיקה של הקורבנות", כותבת ד"ר רות אמיר כי תפישת הקורבנות הישראלית-היהודית, שהיתה נוכחת בנרטיב היהודי ובהגות היהודית, התחזקה לאחר השואה ומשמשת ללגיטימציה פוליטית של ישראל. אמיר, שעומדת בראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מציינת שהקורבנות משמשת לישראל הצדקה לתוקפנות ולעשיית עוולות. בעזרת מנגנונים לנטרול האשמה, הישראלים מנתקים את שרשרת הסיבתיות בין פעולה לתוצאותיה ומתנערים מאחריות, ולפיכך אינם ששים לפעול לתיקון העוולות ולחתור לפיוס עם השכן (הח"מ חבר בחבר הנאמנים של מכללת עמק יזרעאל).
***
רוצים להתלונן על ביטול זכר השואה? כתבו לשגיא מלמד ובקשו להעביר את ההודעה לידי פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה:

מר שגיא מלמד
מנהל גיוס משאבים וקשרי חוץ
המכללה האקדמית עמק יזרעאל
ד.נ. עמק יזרעאל מיקוד 19300
sagim@yvc.ac.il
טלפון: 972-54-721-4217
 http://www.yvc.ac.il/en/7079.html

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, מככבת בראיון מתרפס בכתבת השער של עיתון הארץ

בראיון גורף ומתחנף מתוארים ההשפעה של השמאל הקיצוני באב"ג, איבוד הכבוד ומוניטין של האוניברסיטה בעקבות קיצונים אלה והביקורת על החוג לפוליטיקה וממשל. כרמי דוחה כל הביקורות בספין ומצליחה לבעוט גם בתורמים בדרך.

"זה היה דו"ח שגרתי [דו"ח המל"ג אשר קבעה שהחוג לפוליטקה וממשל חייב בשינויים מהותיים או שיסגר-IsraCampus]", אומרת כרמי ביובש, "כל פעם בודקים תחום אחר בצורה רוחבית, בכל האוניברסיטאות. השבנו שנאמץ את מסקנות הדו"ח, שקרא להגביר את מקצועות הליבה, אף על פי שהיה לנו ויכוח על כך, כי המחלקה קמה במנדט להיות שונה... אבל חשבנו שאם הוועדה אומרת, אז אולי קצת הגזמנו, ואו-קיי, מקבלים."
...
אז מה עושים כשתורם מאיים "תעיפי מרצה סורר או שאני מבטל את התרומה"?
"זה קרה לא פעם. אני מנסה להכניס דברים להקשר ולומר שזאת דעה פוליטית קיצונית של פחות מקומץ. יש לנו 800 חברי סגל ומתוכם חמישה, אולי עשרה, מחזיקים בדעה כזאת... אחד תרם כסף לבית מדרש באוניברסיטה, וברוב כעסו הפסיק לתרום. סואו וואט? היה גם אמריקאי שרצה לתרום שבעה מיליון דולר לספרייה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאה של מאות חברי סגל לחבל במרכז האוניברסטאי אריאל בשומרון ע"ב מיקומו הגיאוגרפי

ניסיון נוסף בשרשרת של עצומות הנועדות לקלקל לאוניברסיטת אריאל (לעצומות הקודמות ראה כאן וכאן)

המכללה באריאל הוקמה בשטחים הכבושים כחלק מתפיסת עולם הגורסת שעל ישראל להמשיך לעד במצב של כיבוש השטחים. מדיניות זו שוללת את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ומובילה בהכרח לדיכוי אלים של האוכלוסייה הפלסטינית. הפלסטינים שגרים באזור שבקרבו הוקמה אריאל והמכללה ממודרים מגישה אליה. מוסד אקדמי שפועל במקום בו הוא אינו משרת את האוכלוסייה המקומית, ולמעשה מתנכר ומתעלם לחלוטין מקיומה, אינו יכול להיות חלק מהאקדמיה החופשית במדינה דמוקרטית.

האקדמיה הישראלית שגשגה עד היום בזכות היותה חלק מחברה חופשית במדינה דמוקרטית, ועם קשרים הדוקים לאקדמיה במדינות הדמוקרטיות בעולם. עירוב האקדמיה הישראלית באידיאולוגיה של כיבוש ודיכוי מערערת את הקשר הזה ומכאן מאיימת לפגוע קשות ביכולת התפקוד של האקדמיה הישראלית.

המשך הכיבוש וההתנחלויות הורס את התשתית הדמוקרטית של ישראל. הדמוקרטיה היא נשמת אפה של האקדמיה, ומכאן שאנו רואים מחובתנו לעצור את הניסיון לרתום את האקדמיה לשירות הכיבוש.
...
4. אנו קוראים לור"ה [לועד ראשי האוניברסיטאות] לסרב לקבל לשורותיו את נציג אוניברסיטת אריאל.

בין החותמים
67.       ענת             בילצקי                   פילוסופיה                                  אונ' תל אביב
122.     עמירם         גולדבלום               ביוטכנולוגיה                               אונ' העברית
129.     ניב               גורדון                     פוליטיקה וממשל                        אונ' בן-גוריון
134.     רחל             גיורא                     בלשנות                                     אונ' תל אביב
143.     חיים             גנז                        משפטים                                   אונ' תל אביב
187.     אלון              הראל                    משפטים                                   אונ' העברית
230.     חנן              חבר                      ספרות                                      אונ' העברית
267.     אורן             יפתחאל                גאוגרפיה                                   אונ' בן-גוריון
298.     אורלי            לובין                      ספרות                                      אונ' תל אביב
324.     עידן              לנדו                      ספרויות זרות ובלשנות                אונ' בן-גוריון
326.     מיכה            לשם                     פסיכולוגיה                                 אונ' חיפה
344.     ענת             מטר                      פילוסופיה                                  אונ' תל אביב
366.     ג'אד             נאמן                     קולנוע                                       אונ' תל אביב
402.     חנה             ספרן                     מדע המדינה                             מכ' עמק-יזרעאל
405.     אברהם        עוז                        תיאטרון וספרות עברית               אונ' חיפה
422.     דני               פילק                     פוליטיקה וממשל                        אונ'בן-גוריון
430.     נורית            פלד-אלחנן            שפות                                        אונ'העברית
447.     ביל              פרידמן                  אנגלית                                      אונ'חיפה
487.     מנחם          קליין                      מדע המדינה                             אונ' בר-אילן
497.     ורד              קראוס                   סוציולוגיה                                  אונ'חיפה
541.     חגי              רם                        לימודי המזרח התיכון                  אונ'בן-גוריון
567.     דוד              שולמן                    לימודים הודיים וארמניים             אונ'העברית

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור, מראשי 'אם תרצו', מגנה מעשי הבריונות של חברי הסגל בשמאל הקיצוני

כל מי שמעז לחשוב אחרת מהפוליטיקלי קורקט המונחל, מוקע אוטומטית כאנטי-דמוקרט. כל מי שמעז לא להסכים עם קשת הדעות הרחבה של הפרופסורים, המשתרעת מבל"ד ועד מרצ, סופו להיות מתויג כימני קיצוני. סטודנט אמיץ שיעז להטיל ספק באבירי הנאורות יזכה מיד למקלחת צוננת של עלבונות והשפלות.

כל מי שהיה זקוק להוכחה נוספת לבריונות של אותם מרצים קיבל את העצומה החדשה שעליה חתמו כ-300 אקדמאים בדרישה משר החינוך לא להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. זאת אף שוועדת מומחים שכללה בכירים מאוניברסיטאות בארץ קבעה כי המרכז עומד בכל הדרישות.

לדידם של חותמי העצומה, לא המצוינות האקדמית הינה המדד הקובע, אלא יישור הקו עם השמאל הרדיקלי. שהרי את המונופול הדורסני צריך להבטיח, וחלילה שיקום מוסד אקדמי שיציב בעמדות מפתח אקדמאים מצטיינים בתחומם, ולא אנשים שפרסומם מבוסס על חתימה על עצומות אנטי-ישראליות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) נותן חסותו המקצועית לקבוצת אנשי שמאל קיצוני הנתבעים ע"י תנועת "אם תרצו" על כך שקבעה שהתנועה היא "פשיסטית"

תנועת "אם תרצו" הגישה את התביעה לפני כשנה נגד שבעת מנהלי קבוצת הפייסבוק: רועי ילין, יובל ילין, עידן רינג, דוד רמז, נעם ליבנה, טל ניב (עורכת וכותבת ב"הארץ"), וארי רמז. בתביעה טענה כי מטרת הקבוצה היא להשתיק את פעילותה וליצור לה דה-לגיטימציה.
…
בכתבי שובל מוצא שטרנהל ביטוי מובהק לחשיבה פשיסטית... התפישה של האומה כגוף אורגני, מסביר שטרנהל, היא מבנה יסודי בחשיבה הפשיסטית. ביטוי נוסף לתפישה פשיסטית היא ראיית העולם המערבי כמנוון ויצירת תחושה של מצב חירום שמחייב מאבק בבוגדים כביכול.
…
עו"ד נדב העצני, בא כוח "אם תרצו", הגיב: "מדובר בניסיון של קבוצת אנשי שמאל קיצוני לחסל ציבורית את 'אם תרצו', שהיא תנועה ציונית ודמוקרטית, ברוח משנתו של זאב בנימין הרצל. הניסיון להוציא את 'אם תרצו' אל מחוץ לגדר, תוך שימוש בלשון הרע, הינו בלתי חוקי ולכן פנינו לבית המשפט. מצערת העובדה, אבל לא מפתיעה, שישנם אנשים שנחלצים לנסות להגן על חבורת המשמיצים ולחלץ אותם מהפח המשפטי שטמנו לעצמם. אנחנו מקווים שבית המשפט ישים קו אדום בפני ניסיון החיסול מצד קבוצת הנתבעים".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' אפריים קארש תוהה על איזה פלנטה חי דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה דוד ניומן

מדהימה עוד יותר היא השוואה שעורך ניומן בין נסיונה של ישראל - ברוח חוק הסוכנים הזרים האמריקני - למנוע מימון זר מארגונים לא ממשלתיים המעורבים במסע הדה-לגיטימציה הבינלאומי הנערך נגדה, ובין דיכוי המשטר הנאצי את מתנגדיו הפוליטיים. איזה "פעילי זכויות אדם" נעצרו באופן בלתי חוקי על-ידי ממשלה כלשהי בישראל, שלא לדבר על גירושם למחנות ריכוז? על איזו פלנטה חי הדיקן של פקולטה באוניברסיטת בן-גוריון?

אלא שניומן אינו נרתע מעובדות. השקפתו היא "פרדיגמת הקולוניאליזם" הסטנדרטית הרווחת בין אקדמאים ישראלים ומערביים, שאינה רואה בציונות, ובשלוחתה מדינת ישראל, ביטוי לגיטימי להגדרה עצמית לאומית, אלא "אידיאולוגיה ותנועה קולוניאליסטיות התפשטותיות" (בלשונו של פרופ' נוסף באוניברסיטת בן-גוריון) - נצר של האימפריאליזם האירופי בהתגלמותו העושקת ביותר.

ללא ספק, כאן נעוץ שורש הבעיה שיש למחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון: זוהי המחלקה היחידה בישראל שוועדת ההערכה הבינלאומית המליצה באורח חסר תקדים לסגור אותה. כי אם האדם שייסד אותה, שהיה חבר בה תקופה ארוכה ושהוא בעל השפעה מכרעת באשר לכיוון התנהלותה, רואה במדינת ישראל של היום התגלמות של גרמניה הנאצית בכמה היבטים מרכזיים, כיצד יכולה המחלקה להבטיח "מחוייבות בת-קיימא לספק לסטודנטים טווח מאוזן והכרחי של דעות ופרספקטיבות על נושאים רבים בתחום המדיניות", הדרושות להמשך קיומה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – בעיתון מעריב פרופ' ישראל דוד קובע שעל אב"ג לסגור את המחקלה לפוליטיקה וממשל מחמת השיטה "חבר מביא חבר" שבה המחלקה נבנתה

אוניברסיטת בן גוריון נמצאת בימים אלה בפרשת דרכים, כשעליה להגיש תשובות בלתי מתחמקות למועצה להשכלה גבוהה. כזכור, המועצה מינתה ועדת הערכה מקצועית בינלאומית, וזו המליצה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת אם לא יתוקנו בה עיוותים מקצועיים קשים.
…
אך כאמור ישנם באמת כמה אי-איזונים אצלנו. הראשון מהם מתקשר לעובדה הפשוטה שתשעה מ-11 חברי המחלקה הקבועים, ורבים מהלא קבועים, הם פעילי שמאל קיצוני וחתרני. [למעשה כל 11 חברי הסגל הקבועים הם פעילי שמאל קיצוניים – IsraCampus] הסיכוי שמחלקה כזו נוצרה באקראי הוא נמוך מהסיכוי לזכייה בלוטו, ומובן שהתופעה אינה חוזרת בשום אוניברסיטה אחרת. לכן אין מנוס מהחשד שהמחלקה נבנתה בשיטת "חבר מביא חבר", ומכאן קצרה הדרך לבעייתיות מקצועית ומדעית.
…
האיזון השני שחסר לנו כאן, לקהל חוקרי המחלקה הזו באוניברסיטת בן גוריון, הוא איזון במובן של שיווי משקל. שיווי מקשל אופרטיבי ושיווי מקשל נפשי. חוסר האיזון הזה נובע מאי-הבנת הרוב הנ"ל של חברי המחלקה את ייעודם האקדמי. ראש המחלקה פרופ' פילק הגיב בערוץ 2 על דוח הוועדה: "זוהי סתימת פיות". וכאן עצם הבעיה: ייעודנו העיקרי אינו להיות "פיות", אלא חוקרים ומורים. והרבה חמור מזאת: אין זה ייעודנו לרדוף אישית קציני צה"ל מסוימים בעיתונות, תוך שאנו מחליטים שהם "פושעי מלחמה"; או לשבור את מחסומי צה"ל (כגון מה שקרה בראשית ימי המחלקה, בימי "חומת מגן", עם ההסתננות המצולמת למוקטעה לחיזוקו של ערפאת); או לארגן הפגנות פרועות (שנשפטו בינתיים בבי"ד משמעתי).
…
סגירתה או פירוקה של מחלקה אינם עניין של מה בכך, אך יש להם כמה תקדימים בארץ... זה מה שיש לעשות גם אצלנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – הנהלת האוניברסיטה ירדה לשקרים ע"מ להכחיש את האשמות התמיכה בחרם בידי המרצים בחוג לפוליטיקה וממשל

דובר אוניברסיטת בן גוריון, אמיר רוזנבליט, אמר כי אין בסיס להאשמת מרצים במחלקה לפוליטיקה וממשל בתמיכתם בחרם על ישראל. הדברים נאמרו בתגובה ליו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ אלכס מילר, שהאשים את המרצים כי הם חתומים על אמנות חרם נגד המדינה.

רוזנבליט הוסיף כי "מדובר בניסיון נוסף להציג תמונת שווא. מרצי החוג הם קבוצה מוערכת ויוקרתית של חוקרים, בעלת ערך לאוניברסיטה ולאקדמיה בישראל".

כשירות לאדון רוזנבליט, IsraCampus מצרף הראיות להאשמות של ח"כ מילר

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20support%20Neve%20Gordon%20and%20join%20the%20BDS.htm

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/BGU%20-%20Neve%20Gordon%20-%20Resorts%20to%20Boycott.htm

http://isracampus.org.il/hebrew%20third%20level%20pages/hebrew%20-%20Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20call%20to%20boycott%20Ariel%20U.htm

http://isracampus.org.il/hebrew%20third%20level%20pages/hebrew%20-%20Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20support%20Neve%20Gordon%20and%20join%20the%20BDS.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עיתון הארץ מדווח על חשיפת השמאל הקיצוני על ידי IsraCampus

מחברי הסגל האקדמי בישראל מוגדרים על ידי הארגונים "אם תרצו", ישרא-קמפוס" ו"מוניטור האקדמיה הישראלית", כאנטי-ציונים ועבודותיהם או התבטאויותיהם מצוטטות לגנאי - כך עולה מבדיקה שערכה לאחרונה קבוצת אקדמאים, יוצרים וסטודנטים.
...
הפרופ' סטיבן פלאוט, מיוזמי ישרא-קמפוס, מסר בתגובה: "תפקידנו העיקרי הוא לצטט את מה שהמרצים האלה אומרים וכותבים אידאולוגית ופוליטית על מנת להביא לידיעת הציבור. לא מדובר בוויכוח אידאולוגי אלא בפרסום הקבוצה האנטי-ישראלית שתומכת באויב באופן גלוי".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' ישראל דוד דורש מצבי הכהן, רקטור האוניברסיטה, הבאת חברי הסגל המתפרעים בהפגנה הבלתי-חוקית נגד 'המשט' להליכי המשמעת המחוייבים ע"י נהלי האוניברסיטה

לצבי שלום.

ביום ה 2.6.2010- התקיימה בקמפוס הפגנה פרועה נגד צה"ל והמדינה בעיקבות אירועי ה"משט". ההפגנה נוהלה ואורגנה ע"י הסגל הזוטר של המחלקה לפוליטיקה וממשל וכיכבו בה דוברים שהמשילו את חיילי צה"ל לנאצים, סטודנט מהמחלקה הנ"ל אף צעד צעידה נאצית בקריאות נגד ראה"מ ושר החוץ. סרטוני ההפגנה הפרועה ההיא ניתנים לצפיה ביוטיוב.
...
עיתון "הארץ" הקדיש לפרשה מאמר מערכת ובו נזף באוניברסיטה על רדיפת הסטודנטים משני הצדדים.

צבי, כל זאת היסטוריה. אך כבר בשעתו הובעה התמרמרות בקמפוס:

איך יכול להיות שהאוניברסיטה רודפת סטודנטים, אך לא מעמידה לדין חברי סגל שעשו אותה עבירה ממש, ואף מחפה עליהם בצורה כל כך פאתטית?

אני חוזר בזאת על שאלתי הפשוטה: מיהם האנשים שבהם מדובר? ולמה לא הועמדו לדין משמעתי למרות שנילונו ע"י יחידת הבטחון?

למכתב המקורי להכן הרקטור מפרופ' ישראל דוד עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – 'הבורות המחפירה' של יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) מתועדת על ידי רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו'

לפני מספר ימים עלה לרשת אגודת הסטודנטים סרטון ההרצאה שלך בקורס מבוא לסוציולוגיה, קורס חובה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

במהלך ההרצאה, על פי הסרטון, אמרת דברי הבל בזו הלשון:

"כשהיה כל הסיפור הזה עם הארגון הטיפשי הזה שנקרא "אם תרצו", שתקף את העובדה, הטיפשי פשיסטי, שתקף את העובדה, אגב במימון של כסף אוונגליסטי אמריקאי, נוצרי רדיקלי, שמוכן לממן את זה כחלק ממלחמתו בערבים בישראל, סיפור מורכב, הם טענו, שבמחלקות למדע המדינה, עשו דו"ח במחלקות למדע המדינה, וטענו שרוב הסגל הוא שמאלני. זה מתחבר לשאלה שלך. רוב הסגל הוא לא שמאלני, הוא ליברלי במחשבתו. כי מדעי החברה הם ליברליים במהותם. כלומר להגיד רוב הסגל הוא שמאלני, ליברלי, זו שטות, כי הרפרטואר ממנו אתה לוקח הוא ליברלי. אחרת תסגור את המחלקות האלו. כי המילה שמאלני היא בעייתית בהקשר הזה, כי מה זה שמאלני בדיוק? אני חושב, זה עוד קצת לבלבל אתכם, שמי שרוצה שתי מדינות לשני עמים הוא ימני. מה שמאלני? אני מתנגד לשתי מדינות לשני עמים. אז אני שמאלני?".

העילגות במקור.

התבטאויות מאין אלו, מול קהל סטודנטים הנמצא בשיעור חובה, ביטאו בורות מחפירה. כ"ליברל דגול", עברת במפורש על הוראת המל"ג, אשר קבעה במפורש בהחלטה מספר 1109/11 מתאריך 21.12.2010, כי "יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה".

בהחלטה זו המועצה להשכלה גבוהה קבעה כי על המרצים לפעול לחשיפת הסטודנטים "למבט מגוון ככל שניתן על תחומי הידע אותם הם לומדים". מה שכמובן לא התרחש. בשיעור האחרון ניצלת את מעמדך באופן חד צדדי והבעת עמדות פוליטיות חד צדדיות תוך התעלמות בוטה מהחלטת המל"ג.

טענת כי "אם תרצו" תקפה את העובדה שחברי הסגל במדע המדינה הינם שמאלנים, או על פי פרשנותך, ליברליים. זהו סילוף בוטה של דו"חות התנועה, ואף חמור מכך של המושג ליברליזם. הדו"ח שפרסמנו לגבי המתרחש במחלקות למדע המדינה לא תקף את עמדותיהם הפוליטיות "השמאלניות" של חברי הסגל, אלא הציג חוסר גיוון בתכני הלימוד תוך הדרה, העלמה והשתקה של חוקרים וגישות מחקריות שאינן אנטי-ציוניות או אנטי-לאומיות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – לעולם השמאל הקיצוני איננו קיצוני מספיק עבור לב גרינגרג (החוג לסוציולוגיה)

בהקשר המקומי "השמאל" הוא חוד החנית של ההתיישבות, המתבססת על גזל הקרקעות הפלסטיניות, הוא אחראי למיסוד הכיבוש ולעידוד ההתנחלות. בדרך נרמסה הדמוקרטיה והתמסדה "דמוקרטיה כובשת", מודל קולוניאלי מקורי תוצרת הארץ. "השמאל" המציא את "הסטטוס קוו" עם החרדים, המממן את בחורי הישיבה ופוטר אותם משירות צבאי תמורת מתן לגיטימציה למדינה כיהודית. בדרך נרמסו היהדות, האוטונומיה של הקהילות החרדיות, ושני עקרונות יסוד של הדמוקרטיה: ריבונות המדינה והשוויון בין האזרחים. כך נוסד משטר הפריווילגיות המכונה מדינה יהודית ודמוקרטית. "השמאל" הוא זה שהפלה, ניצל והשפיל את היהודים שעלו מארצות ערב בשל נחיתותם התרבותית "הערבית". "השמאל" המודרני המערבי מתנשא כלפי כל מה שנתפש בעיניו כפרימיטיבי, כלומר, לא מודרני "כמונו": הדת והאיסלאם, המזרחים, הערבים והחרדים.

צריך לתת לחולה הזה למות. נקים לו מצבה על תרומתו הבלתי ניתנת לערעור להקמת המדינה, על הרומנטיזציה של הסוציאליזם וסמליו, ועל מערכת הבריאות המתקדמת שהניאו-ליברליזם מנסה לפרק. וזהו. הניחו לדור הצעיר לבנות פה חיים חדשים עם תקווה לעתיד, בלי השנאה הנדרשת כדי לתדלק מערכת פוליטית רקובה מן היסוד. לא צריך לא "שמאל" ולא "ימין", מושגים המטשטשים את כל הוויכוחים הענייניים על כלכלה, על חברה, על תרבות, על זכויות אזרח ועל הפרדת דת ממדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון & דני פילק – השמאלנים האנטי-ישראליים מחוג לפוליטיקה וממשל – מבזים את פרופ' זאב מעוז ודרישתו לסטנדרטים אקדמיים אחידים גם באב"ג

הם טוענים שסגירת המחנה לחתרנות בחוג לפוליטיקה וממשל תהווה סכנה לחופש האקדמי, הדמוקרטיה הישראלית ולאנשות בכלל

חציית גבולות דיסציפלינריים וגיבוש תובנות ומתודות מדיסציפלינה אחת לרעותה מאפשרים את קידום הידע האנושי בדרכים מקוריות. לא בכדי, הגישות הבין-דיסציפלינריות הן היום חוד החנית של העשייה המדעית והאינטלקטואלית, ולא רק בתחומי מדעי החברה והרוח. כך הדבר ברפואה, במדעים קוגניטיביים, בעסקים ועוד. לכן אנו גאים בעובדה, שלצד ארבעת המרצים שהתמחו בתחומי הליבה של מדע המדינה יש בסגל המחלקה רופא, גיאוגרף, משפטן, סוציולוג, היסטוריונית וארכיטקט, הבוחנים את ההקשרים הפוליטיים של תחומים אלה.

בגישה הצרה של פרופ' מעוז יש משום סכנה של ממש, שכן משטור הידע גם כובל את הידע, מגביל אפשרויות של חשיבה מקורית, ובסופו של דבר עלול להוביל לניוון המחשבה האנושית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – זאב מעוז (אוניברסיטת קליפורניה והמכללה הבין תחומי הרצליה) תומך בפירוק המחלקה לפוליטיקה וממשל באב"ג

... הדרישה לשינויים מהותיים בתוכנית הלימודים ובהרכב הסגל האקדמי במחלקה זו, וההמלצה לסגור אותה אם שינויים אלו לא יתבצעו - סבירה בהחלט. היא גם התקבלה על בסיס אקדמי טהור.
...
שנית, לפני כתשע שנים, כשהייתי ראש בית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, התבקשתי על ידי המל”ג להעריך את תוכנית הלימודים לתואר ראשון של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בדקתי את תוכן הלימודים ואת התאמת הסגל להוראת תוכנית לתואר ראשון במדע המדינה והמלצתי לסגור את המחלקה. הסיבות להמלצה היו אקדמיות גרידא.

הממצאים העולים מהדו”ח האחרון להערכת איכות המחלקה כמעט זהים לממצאים העיקריים שלי לפני תשע שנים: מבנה תוכנית הלימודים אינו עומד בקריטריונים הבסיסיים הנדרשים מתואר אקדמי במדע המדינה. הסגל האקדמי ברובו אינו בעל תארים במדע המדינה, ולמעט חברת סגל אחת איש אינו מתמחה בתחומי הליבה של המקצוע.
...
למחלקה זו ניתנו שנים רבות להתמודד עם הבעיות המקצועיות שלה, אבל חבריה בחרו שלא לעשות זאת. גם באווירה של רדיפה פוליטית באקדמיה, יש מקום להתייחס לסוגיות מקצועיות. צריך לשאול את חותמי העצומה אם היו מוכנים לקבל באוניברסיטאות שלהם חוג שאינו עומד בסטנדרטים מקצועיים בסיסיים ושחברי הסגל בו אינם בעלי תואר בתחומי הליבה שבהם עוסק החוג.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אקדמאיים מזרחיים מציעים אנרכיה המונית, כמו זו במצריים ותוניסיה, ככלי להביא לידי סיום 'הכיבוש' וקוטג זול

התבוננו בתמונות מתוניסיה ומכיכר א-תחריר בקנאה, לאור היכולת לארגן התנגדות אזרחית לא אלימה אשר הצליחה להוציא מאות אלפים אל הרחובות והכיכרות, ואילצה בסופו של דבר את השליטים להתפטר. גם אנחנו חיים במציאות שלטונית שעל אף התיימרותה להציג חזות נאורה ודמוקרטית אינה מייצגת חלקים נרחבים מאוכלוסיית המדינה, בשטחים ובתוך הקו הירוק, רומסת את הזכויות הכלכליות של רוב האזרחים, נמצאת בתהליך של צמצום החירויות הדמוקרטיות, ובונה חומות גזעניות מול תרבות המזרח היהודית והערבית. אך בשונה מאזרחי תוניסיה ומצרים אנחנו עדיין רחוקים מן היכולת ליצור סולידריות בין הקבוצות השונות כמו זו שנראתה במצרים ובתוניסיה, להתאחד ולצעוד יחדיו, כלל התושבים, אל הכיכרות בתביעה למשטר צודק, אזרחית, כלכלית ותרבותית.

אנו מאמינים כי המאבק שלנו כמזרחים בישראל על זכויותינו הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, נשען על ההבנה ששינוי פוליטי אינו יכול להישען על מעצמות המערב אשר ניצלו את אזורנו ואת אזרחיו לאורך דורות ארוכים. שינוי חייב לנבוע מתוך דיאלוג פנים אזורי, ומתוך חיבור למאבקים השונים המתנהלים כיום בארצות ערב, ובאופן ספציפי גם למאבקים של הפלסטינים אזרחי ישראל, לזכויות פוליטיות וכלכליות שוות בתוך מדינת ישראל, ועצירת דחיקתם הגזענית, ושל הפלסטינים בגדה ובעזה, החיים תחת כיבוש צבאי, בתביעתם לסיום הכיבוש ולעצמאות.

מבין החתומים:
גדי אלגזי (מצרים, יוגוסלביה)
חן משגב (עיראק, פולין)

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הדו"ח המלא מאת הועדה הבין-לאומית של המועצה להשכלה גבוהה שהסיק לערוך שינויים בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בגין חוסר אמות מידה אחידים, תכני לימודים לקויים והטפה אנטי-ישראלית אחידה הקרויה אקטביזם

http://www.scribd.com/doc/74235533/BGU-Report [בשפה האנגלית]

אוניברסיטת בן גוריון - בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מותח ביקורת חריפה על 'מקרתיזם' של השמאל הקיצוני בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון; מברך על מסקנת המל"ג לערוך שינויים בחוג.

רומז שחברת הועדה במל"ג גליה גולן (המרכז הבינתחומי – החוג לממשל), עם עמדותיה השמאלניות הקיצוניות, איננה נטולת פניות בניסיונה לחתור תחת מסקנות דו"ח הועדה

בתחילת החודש, ימים אחדים לפני פרסום הדוח, קיים אותו חוג את אחד מכנסיו הידועים. הפעם זה היה על "אסירים פוליטיים פלסטינים" (כך מכונים שם רוצחי הג'יהאד והחמאס), לכבוד ספר שפורסם בנושא. המחברת, ענת מטר, היא מתומכות ה-BDS (חרם וסנקציות נגד ישראל). בדיוק כמו מי שהיה ראש החוג עד לאחרונה, ניב גורדון. זה היה כנס "אקדמי" למהדרין. כולו על טהרת השמאל הקיצוני. גורדון היו"ר, מטר הדוברת, ועוד שמות מהאגף ההזוי של הפוליטיקה הישראלית. זה היה ביטוי, עוד אחד, לשטיפת מוח אקדמית. הרי אם מישהו היה עורך כנס דומה שבו יגאל עמיר, הרוצח המתועב, היה מוגדר כ"אסיר פוליטי", המדינה הייתה גועשת. אבל לשמאל האנטי-ציוני מותר. תמיד הוא יכול להסתתר מאחורי חומת הברזל של "חופש הביטוי האקדמי".

... לפני שנים לימד במחלקה ד"ר אודי לבל. ועדה אקדמית למהדרין הראתה לו את הדרך החוצה... בפעם הבאה ש[חסידי האסכולה הפוסט והאנטי-ציונית] מדברים שם על מקרתיזם כדאי שיביטו בעצמם.

... פעם אחרי פעם המליץ הטור הזה - את חופש הביטוי צריך להרחיב. לא לצמצם. עכשיו, מתברר, זו בדיוק ההמלצה של המל"ג. היא מתקבלת בברכה.

פרופסור גליה גולן, שהייתה חברה בוועדת שהגישה את הדוח, סירבה להצטרף לחלק מההמלצות, בעיקר אלה שיצאו נגד ההטיה האקדמית. "הדרישה לאיזון", כתבה גולן בחוות דעת עצמאית, "עלולה לפגוע בחופש האקדמי"... נניח שיש חוג שבו שמונה או תשעה מתוך עשרת חברי הסגל הקבוע הם אנשי שמאל רדיקלי. האם זה מעיד על "מחשבה חופשית"? האם הסילוק, למעשה, של ד"ר לבל מעיד על חופש ביטוי אקדמי, או שמא על מקרתיזם וציד מכשפות? ככה זה אצל הפלנגות של השמאל ההזוי. הם גם שולטים באופן טוטלי. הם גם משתיקים ומסלקים מי שלא מתאים להם.
...
גולן, חובה להזכיר, שייכת בדיוק לאותו אגף הזוי ששולט באותו חוג. מייד עם פתיחת "עופרת יצוקה" היא הצטרפה לעצומה של ארגון נשים בינלאומי (IWC) שקבעה שישראל מבצעת "טבח" בפלסטינים... [גולן] עדיין לא חזרו בהן, עד היום, מהעלילה על ה"טבח". האם יש קשר בין המיקום הפוליטי של גולן לבין העמדה ה"אקדמית" שלה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המועצה להשכלה גבוהה מורה לאוניברסיטת בן גוריון לבצע שינויים במחלקה לפוליטיקה וממשל המוטה פוליטית עד לתחילת הלימודים בשנת 2012 או המחלקה תסגר

שר החינוך ויו"ר המועצה, גדעון סער תקף את מבטלי דו"ח מל"ג והמלצותיו; האוניברסיטה בהכחשה לטענות

המועצה להשכלה גבוהה אימצה דו"ח של ועדה בינלאומית שהמליצה לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניבריסטה בבאר-שבע, אם לא יבוצעו שינויים בתוכן המחקר האקדמי ובסגל עד אפריל הקרוב.

במהלך הדיון תקף שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גדעון סער, את הביקורת שהביעו גורמים במחלקה... "...ההתקפות על דו"ח הוועדה מצד מי שהיה מושא לביקורתה מלמדים על הלך רוח בעייתי".

אוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה כי "אוניברסיטת בן גוריון עוסקת אך ורק בסטנדרטים אקדמיים וסטנדרטים של מחקר והוראה. כל ניסיון להציג דו"ח אקדמי כדו"ח הכולל המלצה לסגירת המחלקה על שום נטיותיה הפוליטיות, הינו חסר בסיס ומטעה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור, יו"ר תנועת "אם תרצו", מזהיר נגד הסכנות של השתלטות השמאל הראדיקלי על אוניברסיטת בן גוריון

המחלקה לפוליטיקה וממשל הפכה למקום בו מרצים רומסים את עקרונות החופש האקדמי, מנצלים את מעמדם לקידום אינדוקטרינציה רדיקלית ומצפצפים על עקרונות האקדמיה, החלטות המל"ג והציבור הרחב.

... בשנה האחרונה התנהל קמפיין ציבורי נרחב שחשף את פניהם האמיתיות של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל המתהדרים בתואר "ארגוני זכויות אדם" בעודם פועלים כארגוני תעמולה אנטי-ישראליים. תגובתם לביקורת הציבורית הנרחבת היתה דמגוגית, שטחית ופתטית. ולכן נכשלה. במקום להשיב לטענות ולעובדות, ביקשו אותם ארגונים להפוך את כל מבקריהם לפשיסטיים. הממשלה, רוב חברי הכנסת, רוב הציבור שסולד מפעילותם, הפכו בהנפת קולמוס לאויבי הנאורות והדמוקרטיה.

... היכן שישלוט שמאל קיצוני תיעלם הדמוקרטיה... ראינו זאת בברית המועצות, בסין, בקובה ובעוד עשרות מדינות. ההיסטוריה, הפסיכולוגיה של אנשי השמאל הקיצוני, ואופיין של מחלקות מסוימות באוניברסיטאות בישראל, מלמדים כולם: במקום שבו ישלטו אנשי השמאל הקיצוני לא תהיה דמוקרטיה, לא יהיה חופש ביטוי וכמובן שלא יהיה פלורליזם. מובן מאליו שגם זכויות אדם לא יהיו שם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המועצה להשכלה גבוהה שוקלת סגירת המחלה לפוליטיקה וממשל באב"ג בגלל חוסר איזון פוליטי

במחלקה לפוליטיקה וממשל חוששים למתוח ביקורת ישירה על מקצועיות של חברי הדו"ח המל"ג לכן מבטלים תוקף הדו"ח באנונימיות

דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה קרא לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, בגלל חוסר איזון פוליטי ומרצים המביעים עמדות אישיות...

לדברי גורם במחלקה, הדו"ח הוא "חלק מרדיפה פוליטית מזה כשנתיים. הדו"ח עצמו מלא אי דיוקים אמפיריים ו-50% טעויות בנושא הפרסומים וההערכה המחקרית. ישנם טיעונים שאינם מתקבלים על הדעת: חלקם נובעים מכך שהמחלקה שלנו היא אינטרדיסיפלינרית ויש מי שהיה רוצה שהיא לא תהיה כזו".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

כנס באוניברסיטת בן-גוריון לאנשי שמאל בלבד

המחלקה לממשל ופוליטיקה באוניברסיטה שבנגב שוב מעוררת סערה, הפעם על רקע כנס בנושא זכויות אדם, הצפוי להתקיים בשבוע הבא. לכנס הוזמנו נציגים מהארגונים "בצלם", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "עדאללה", "שוברים שתיקה", "רופאים לזכויות אדם", "הגדה השמאלית", "שתיל" ו"אמנסטי אינטרנשיונל". נציגי ארגוני ימין לא הוזמנו.

הקו הפוליטי העולה מהתוכנייה של הכנס עורר זעם רב בקרב הסטודנטים באוניברסיטה. אחד הסטודנטים אמר: "התחושה היא שכאילו ראשי החוג עושים דווקא, כדי לצייר את האוניברסיטה כשמאלנית ומנותקת מהמצאות הפוליטית הישראלית. הנושא של הכנס הוא בהחלט חשוב ונוגע בסוגיות רגישות לחברה, אך לא ייתכן שלא הצליחו למצוא אפילו לא נציג אחד של הימין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – עידן לנדו (החוג לספרויות זרות ובלשנות) מצא קונספירציה כלשהי

זאת החשיבות של אירועי אילת באוגוסט; זאת הסיבה שהקדשתי להם כל כך הרבה מלים ותשומת לב. את הלקח הזה אסור לנו לשכוח. הממשלה והצבא משקרים לנו, גם אם רק לעתים נדירות מתאפשר לנו להיווכח בזה. העובדה שחפים מפשע משלמים בחייהם על כך לא עצרה אותם מעולם, וגם לא תעצור את השקרים הבאים. די בעובדות לבדן, לא כל שכן בהסבר שלהן, כדי לנטוע באזרחי ישראל חשד כבד, חשד כרוני, בטוהר כוונותיו של השלטון; הן בזירה החברתית והן בזירה הבטחונית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – "כנס" חד-צדדי נוסף של השמאל-בלבד מאת המחלקה לפוליטיקה וממשל; באילו תירוצים נשיאת האוניברסיטה רבקה כרמי תציג את דיון השמאל על תעמולת השמאל כ"פעילות אקדמית מאוזנת" מקובלת באב"ג

יום העיון לרגל ספרה של ד"ר ענת מטר בנושא האסירים הפלסטיניים בישראל הצליח להרגיז לא מעט סטודנטים. "זה כנס של מרצה שקוראת למחבלים אסירים פוליטיים. זה רק מוכיח שוב את חוסר האיזון במחלקה לפוליטיקה וממשל"

... "בהצגת ספר", הוסיף [דני] פילק [ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון], "האיזון צריך להיות אקדמי... הטענה שיש לאזן את עמדות הדוברים (דבר המחייב לשאול אותם על עמדותיהם), אינו תואם את הדרישות ואת האווירה של מוסד אקדמי."

הזמנה לכנס מאת המחלקה לפוליטיקה וממשל של אוניברסיטת בן גוריון

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חברי הסגל השמאלניים דורשים תשלומי שכר גם בתקופת הרצוי של עונש מאסר בפועל בגין סירוב לשירות מילואים

אנחנו, מרצות ומרצים מהאוניברסיטאות השונות, החתומים מטה, מוחים על התנכלותך לפרופ' עידן לנדו, חבר סגל של האוניברסיטה שאת עומדת בראשה, בתואנה שכליאתו בשל סרובו לשרת בשטחים מנעה ממנו אפשרות לעסוק במחקר, ולכן, בשל "העדרות ממחקר" נוכתה מחצית ממשכורתו השבועית.

... למותר לציין שהמניע להענשה זו קשור לעמדותיו הפוליטיות של פרופ' לנדו ואין לה ולא כלום עם עיסוקו במחקר...

מבין החתומים
פרופ' עדי אופיר, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אריאלה אזולאי, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' גדי אלגזי, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ענת בילצקי, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר ניר גוב, מכון ויצמן
פרופ' רחל גיורא, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חיים גנז, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אייל גרוס, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אורי הדר, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' שלמה זנד, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חנן חבר, האוניברסיטה העברית
ד"ר יובל יונאי, אוניברסיטת חיפה
ד"ר אורלי לובין, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מיכה לשם, אוניברסיטת חיפה
ד"ר חנה ספרן, מכללת עמק יזרעאל
פרופ' אברהם עוז, אוניברסיטת חיפה
פרופ' נורית פלד-אלחנן, האוניברסיטה העברית, כלת פרס סחרוב לחופש המחשבה
פרופ' קובי פתר (פטרזיל), אוניברסיטת חיפה
ד"ר חגי קופרמינץ, אוניברסיטת חיפה
פרופ' ורד קראוס, אוניברסיטת חיפה
פרופ' דוד שולמן, האוניברסיטה העברית