|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
קיצוניות אקדמאית ישראליתפרופ' ארנון סופר חושף את טבעו הצבוע והחתרני של השמאל האקדמי הראדיקלי האנטי-ישראלי תוך הבאת מספר דוגמאותעייפתי מהצביעות במאמרים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים, המגינים על השמאל הרדיקלי בשם החופש האקדמי. בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, העוינת את ישראל "היהודית-הציונית" וחותרת להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה" בכל האמצעים, כשגם אינטרסים אישיים צצים פה ושם. חודשים לפני שפרשת "אם תרצו" עלתה לכותרות, פניתי במכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה ובו גוללתי בפרטים, כולל ציון שמות אנשים, תאריכים, מקומות ונושאים של עשרות כנסים שאורגנו על ידי סגל מהשמאל הרדיקלי בקמפוסים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
המדינה חייבת להתערב כדי למנוע את הניצול לרעה של יחסי המרות שקיימת ב"אנשי אקדמיה בכירים"מתגובות נוספות שקיבלנו התברר כי קיימות בעיות אתיות לא פשוטות בכך שאנשי אקדמיה בכירים עושים במעמדם האקדמי קרדום פוליטי לחפור בו תוך ניצול סמוי של יחסי מרות (מי הדוקטורנט שלא יחתום על עצומה פוליטית אותה מוביל המנחה שלו?). מבחינה אקדמית, מציאות זו, של הטיה קיצונית בתכני הלימוד, הדרה והשתקה של דעות אחרות, מהווה לא פחות מאשר כשל שוק. ובמקרה של כשל שוק, אין למדינה ברירה, אלא להתערב. לא לטובת הציונות דווקא, כי אם לטובת האקדמיה והמדע לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
ארז תדמור, ראש אגף מדיניות והסברה של "אם תרצו", משיב על הביקורת של חברי הסגלהפרופסורים כרמי, דה שליט ובן ארצי היו כמובן מעדיפים להמשיך להתעלם מסתימת הפיות של הסטודנטים הציונים, ומההדרה של כל מי שדעותיו ימינה ממרצ ממחלקות שלמות. נוח היה להם לעצום את עיניהם נוכח הפיכת חוגים מרכזיים לחממות של אינדוקטרינציה אנטי-ישראלית. כעת עליהם לספק לציבור תשובות. מדיניות הטיוח ועצימת העיניים, שהיוותה למעשה הסכמה שבשתיקה עם רמיסת החופש האקדמי, לא תוכל להימשך. על כך יצא קצפם. לכן הם בפניקה. משטרת המחשבות האנטי-ציונית מתחילה לחוש בזעם הציבורי. כשכל פרט שולי הנוגע ל"אם תרצו" הופך לכותרת ראשית בעיתון "הארץ" אפשר לדעת בוודאות: האליטות האנטי-ציוניות מבינות שהכוח נשמט מידיהן. הרקטורים והפרופסורים התרגלו לצפצף על הציבור ולזלזל בעם. משום מה הם שכנעו את עצמם שמתוך עשרה קבין של חכמה שירדו לעולם, נטלו הם עצמם 11. משום מה הם שכנעו את עצמם שגם הציבור חושב ככה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
יעקב אחימאיר נוזף ומגדף בראשי האוניברסיטה על התחמקות מאחריותם לנהל דיון מעמיק בטענות הסילוף הפוסט־ציונות באקדמיה של "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית"לכן קברניטי האקדמיה אינם פטורים: אל להם להתחמק מדיון נוקב בטענות נגד הרוח המוטית של האקדמיה באולמי ההרצאות. האחריות עליהם. יש גם להחליט באומץ, ללא חשש, אם מרצה הקורא לחרם אקדמי כולל על המוסד שמעסיקו יכול להיות מועסק באותו מוסד. על כך, למיטב דעתנו, המועצה להשכלה גבוהה כבר נותנת את דעתה. עכשיו תורם של קברניטי האקדמיה להודיע את עמדותיהם בסוגיות שעלו על סדר היום לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
פוקעת סבלנות הציבור בפרופסורים הצבועים ומנותקים מהעםההתעקשות הצבועה של מי שפועלים כקוזאקים נגזלים ומתריעים על "רדיפה" ו"מקארתיזם" במגמה לשלול את חופש הביטוי והביקורת ממי שזכאי להתבטא במדינה דמוקרטית, צריכה לפנות את מקומה לדיון אחראי ומושכל בטיפול במשבר האמון הנוכחי. סבלנותו של הציבור הישראלי הולכת ופוקעת בראותו קבוצת פרופסורים מורמת ומנותקת מהעם, המטיפים השכם והערב לפלורליזם, רב-תרבותיות וחירות אקדמית, התובעים במפגיע מכל מוסדות השלטון והתרבות שקיפות ואחריות ציבורית - אולם מנגד, במעשיהם ובאמירותיהם, משקפים רוח של התנשאות, אדנות וזלזול בוטה ברגשותיה ובעמדותיה של החברה שבתוכה ולמענה הם פועלים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
הדה-לגיטמציה של מותחי הביקורת על השמאל מותירה את אמנון רובינשטיין "ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט" אך יהודה שנהב (אוניברסיטת תל אביב – החוג לסוציולוגיה) איננו מתערב פוליטית באקדמיהאמנון רובינשטיין, ממייסדי מרצ ונציגה בכנסת ובממשלה, אמר בדיוק את מה שנאמר במחקרים של המכון לאסטרטגיה ציונית ושל "אם תרצו". על פי אמת המידה של "הארץ", אמנון רובינשטיין הוא ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט, כפי שהגדיר העיתון את מותחי הביקורת על האקדמיה. שנים רבות לא הייתה בארץ מתקפה כזו של צביעות ושקר, כמו הניסיון להשתיק את השיח הביקורתי על האקדמיה בישראל; ניסיון שאינו בוחל בכל שיטה מקארתיסטית. במקום להתמודד עם הביקורת, להתווכח איתה, אולי להוכיח שהיא שגויה, יצאו המבוקרים, בהובלה של אור קשתי כתב "הארץ" ובגיבוי מערכת עיתונו, למסע דה-לגיטימציה לעצם הביקורת, וחמור יותר –דה-לגיטמציה למותחי הביקורת. ... והנה, ראו מחקר של פרופ' יהודה שנהב, מראשי האקדמאים האנטי ציונים בישראל. במחקרו "הסוציולוגיה והכיבוש" הקים שנהב בסיס נתונים הכולל את כל הסוציולוגים שנמנו עם המסלול הרגיל בחמש האוניברסיטאות, ובחן את מידת השתתפותם הפעילה בפעילות פוליטית אקטיבית "נגד הכיבוש"... בחינת תכנית הלימודים כדי לראות האם מרצים מציעים לתלמידיהם ביבליוגרפיה מאוזנת, הנותנת ביטוי הן לעמדות ציוניות והן לעמדות השוללות את הציונות – זה מקארתיזם. אבל לבחון כמה מן המרצים מבצעים את תפקידם – להיאבק באופן אקטיבי "נגד הכיבוש", זה כמובן מותר ולגיטימי. זה לא מקארתיזם. זו אינה הפחדה. זו אינה התערבות פוליטית באקדמיה. איזו צביעות! נקודת המוצא של שנהב, אינה שכל העמדות של האקדמאים לגיטימיות, ועל פיה הוא בוחן מהו ספקטרום הדעות שלהם. נקודת המוצא שלו, היא שההתנגדות לכיבוש היא אמת מוחלטת, חובתם של המרצים לפעול באופן אקטיבי על פי עמדה זו וכל שנותר לו לבחון הוא כמה מתוכם אכן ממלאים את משימתם. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה המקארטיאיזם השאמלנית; מברך על פעילות של גופי המעקב שחושפים ומתעדים את דברי הסתה של האקדמאיים האנטי-ישראלייםאבל יש עוד דבר אחד שמותר לעשות: לחשוף את הקורסים הללו, את מה שכלול בהם, את המוטיבציות וההטיות הפוליטיות, את שטיפת המוח. ומותר לחשוף את העובדה שמשום מה, במסגרת ה"חופש" האקדמי, אין סיכוי למצוא סמינר שמפנה את תלמידיו ל"עבודה מעשית" במסגרת "עטרת כהנים", וגם לפרסם אח"כ ספר משותף עם העמותה. ומותר לחשוף את העובדה שארבעה או חמישה או שמונה מתוך עשרה או עשרים מרצים בחוג למדעי המדינה או סוציולוגיה הם בעלי דעות אנטי-ציוניות מובהקות. משום שכל מי שאומר משהו אחר, טוען שלו ולשכמותו מותר הכל בכל. אבל לכל מי שחושב משהו שונה, אסור לפתוח את הפה. אסור לבקר. אסור לחשוף. אסור להפריך. משום שהקדושה האקדמית שמורה רק לשמאל הרדיקלי. וכל מילת ביקורת הופכת ל"מקרתיזם" ול"פשיזם" ושאר ירקות ממחלקת החופש האקדמי בלה-בלה-בלה. פרופסור אמנון רובינשטיין מציין במאמר שעומד להתפרסם בקרוב, על חופש הביטוי האקדמי, שבחוקת גרמניה, חופש אקדמי היא זכות חוקתית, ובלבד (וזה סייג חשוב) שהוא לא מנוצל לערעור הבסיס החוקתי של המדינה. כך שלמעשה, ההגבלה המוטלת על אנשי אקדמיה, בגלל ובמסגרת תפקידם המעצב, גדולה יותר מזו המוטלת על שאר האזרחים. אין כאן הצעה לאמץ את המודל הגרמני. אך יש כאן חומר למחשבה לצורך הדיון הציבורי הנחוץ כל כך. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
יואל גולובנסקי, הנשיא המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית, קובע שהטיה האנטי-ציונית באקדמיה הישראלית הינה "בדוקה ומתועדת"התופעה והדינמיקה של שיבוט עצמי אקדמי נחקרה רבות בעבר, ואין צורך במכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לחשפה (למשל אצל Politically Correct University, Maranto, Redding, Hess; 2009 ובכתביו של פרופ' הרווי מנספלד מהרוורד). ... השאלות הרלוונטיות להערכת המחקר, הן האם מסקנותיו מדויקות? האם הטיה אנטי ציונית, בדוקה ומתועדת, במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל איננה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה? ללא ספק, חיוני לדעת האם קיימת הטיה עקבית בנושא כלשהו במחלקה אקדמית כלשהי באוניברסיטה ישראלית כלשהי. החשש איננו תיאורטי. לא עוד. הוא מוכח באופן אמפירי במחקר. ... המחקר מצא כי האקדמיה הישראלית מרפה את ידיהם של המבקשים לחקור מנקודת מבט ציונית, ואף מונעת מן הסטודנטים, דה פקטו, חשיפה הוגנת לפרדיגמות ופרספקטיבות ציוניות. אם עובדות אלה נכונות, אפילו בחלקן, מדובר בסיכול ובהכשלת החופש והמצוינות האקדמיים באופן שחותר תחת אושיות האקדמיה כולה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
פרופ' אלישע האס, ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, מאשים את השמאל הקיצוני הישראלי ברמאות; תומך בשר החינוך גדעון סעראולם החופש האקדמי אינו תחליף לאחריות אקדמית. לפרופסור הניצב בפני תלמידיו בכיתה כוח רב להשפיע על עתידם. מכוח החופש האקדמי הוא מכתיב את גופי הידע והדעה שעליהם ללמוד ואילו תשובות שישיבו במבחנים יזכו אותם בתואר אקדמי. כגודל הכוח גודל האחריות. טוב עשו מי שהעלו את הנושא, וראוי שייערך דיון ציבורי ונדע שהחופש האקדמי אכן נשמר בצורה אחראית. מי שמשווה את אחריותו של השר למקרתיזם מטה את הדיון ביודעין. מי שמתיימרים להיות אבירי ביקורת התרבות והחברה אמורים להיות הראשונים שישמחו להיות הם עצמם מושאי ביקורת. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אשר מעוז, הפרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, מפריח את תורתם השגויה של חברי הסגל המגנים בעצומה את הביקורת של נשיאת כרמי על ניב גורדוןדבריה של כרמי זכו לקיתונות של ביקורת, והיו מי שקראו לה ללמוד מממשלת שבדיה חופש ביטוי מהו. בעצומה, שעליה חתמו 185 חברי סגל אקדמי, הם קראו "לכל חברי האקדמיה בישראל להגן על חירות הביטוי ועל החופש האקדמי בישראל". קשה להבין מה עניין החופש האקדמי לכאן. ד"ר גורדון לא הוגבל במחקר האקדמי ובהוראה שלו. בפרסמו מאמר בעיתון, אין איש אקדמיה שונה מכל אדם אחר. שניהם זכאים לחופש הביטוי. מן הצד האחר, מפני מה מבקשים החותמים לפגוע בחופש הדעה והביטוי של כרמי עצמה? קשה אף להבין כיצד המוחים רואים בהסתייגות מדבריו של גורדון פגיעה בחופש האקדמי. נהפוך הוא. גינוי מאמרו של גורדון מהווה הגנה על חופש זה. קריאה להטיל חרם אקדמי היא הפוגעת בחופש האקדמי (ואני מתעלם לצורך זה, מן העובדה הברורה שגורדון עצמו לא ייפגע מן החרם. הוא ימשיך ליהנות משני העולמות: גם להיות סמוך על שולחנה של אוניברסיטת בן גוריון המוחרמת, וגם להיות יקירם ובן חסותם של המחרימים). לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, קובע שהחרם האקדמי הוא שפוגע "יותר מכול בחופש האקדמי"מרצה נוסף
קורא להטיל חרם על מדינת
ישראל במחאה על
הכיבוש; ואילו חברו קורא להטיל חרם אקדמי על האוניברסיטאות
בישראל לרבות זו
שבה הוא מועסק; תלמידיו של מרצה אחר טוענים שהוא משתיק
אותם כאשר הם
חולקים על דעותיו.
... לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
פרופ' אמנון רובינשטיין מאשר: המעקב והחשיפה של קיצוניים באקדמיה הישראלית לגיטימייםכאשר המעקב, מביא את דבריהם של אנשי האקדמיה בלשונם ומבקר אותם בלשון אקדמית, אין בכך יצירת סביבה עויינת המגבילה את הגיוון האקדמי. בנוסף, לדעת המחבר, אם גופים אלו הם התארגנות להבעת דעה של סטודנטים אזי זו מוגנת לפי סעיפים 5 ו- 6 לחוק זכויות הסטודנט התשס"ז 2007 לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
גוברים הקולות לפסול את החרם בשם "החופש האקדמי"מזה שנים עומדים מוסדות אקדמיים
ישראליים תחת מתקפה של חברי סגל ישראלים, שמסתובבים בעולם וקוראים
לאיגודי מרצים להחרים את האוניברסיטאות הישראליות. חלק מהם מגדילים
לעשות ומעודדים גופים כלכליים למשוך השקעות מהארץ בכלל ומהאוניברסיטאות
בפרט, להחרים את ישראל ואת מוסדותיה האקדמיים ולהטיל עליה ועליהם
סנקציות.
את פעילותם הם מצדיקים בכך שהחירות האקדמית מקנה להם
זכות אפילו לקעקע את היציבות הכלכלית של המוסדות שמהם הם מקבלים את
משכורותיהם, והמדינה – המממנת את משכורותיהם – חייבת לפרנס אותם למרות
שהם מסיתים נגדה ומסכנים את קיומה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
דרור אידר, חוקר הספרות, העורך והמלחין הנודע, חושף את הצביעות באקדמיה הישראלית: חירויות המחשבה וחופש הביטוי שמורות "רק לאנשי שמאל"לא חירות המחשבה והביטוי עמדו לנגד עיני החותמים אלא שמירה על אנשי הגילדה שלהם, ובעיקר על חירויות המחשבה, שבקרב חברי הגילדה הזאת שמורות כמעט תמיד רק לאנשי שמאל, בעיקר מהאגף הרדיקלי. האקדמיה הישראלית מלאה לאין שיעור בחוקרים החותרים תחת קיומה במסווה של חירות אקדמית. עד כאן. אומה החפצה חיים צריכה ללמד עצמה לומר למערעריה "ניצרו לשונכם מרע". ומי אמור לעשות זאת אם לא מנהיגיה? דבריו האמיצים של שר החינוך, גדעון סער, כי דווקא תומכי החרם הם אלה שפוגעים בחופש האקדמי, מייצגים את דעת רוב אזרחי ישראל וגם רבים באקדמיה. כמה עצוב שגם חותמי העצומה הנוכחית שותפים לפגיעה זאת לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מתאר את המקרתיזם האקדמי האמיתי הנעשה בידי שמאלנים אקדמאיים אנטי-דמוקרטייםשורה
של
מרצים
בכירים
באוניברסיטאות
ישראליות מחרפים
ומגדפים את
ישראל. התרגלנו
כבר
חלקם
גם
דורשים
את
החרמת
ישראל. גם
לזה
התרגלנו.
כאשר
מישהו מעז
לומר
עליהם
מילת
ביקורת,
בין
שזה
שר
החינוך
גדעון
סער
או
בין
שזה
הפרופסור אלן
דרשוביץ,
הם
מייללים על
הפגיעה
בחופש
האקדמי
שלהם. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
רונן שובל, ראש תנועת "אם תרצו", מאשים את הפוסט-ציוניים "בבריחה מדיון ענייני" מהשאלות הנוקבותהניסיון לברוח מדיון ענייני בנושאי ההטיה האנטי ציונית בחלק מהחוגים, ותחושת ההדרה וההשפלה שחשים סטודנטים רבים, לא יצלח. גם הטחת הגידופים בנוסח "מקארתיזם", "פאשיזם" ו"סטליניזם" ח"י פעמים ביום לא תמנע מהציבור ומהסטודנטים הדורשים תשובות לשאול שוב ושוב את השאלות הבאות: האם במקומות מסוימים באקדמיה קיים ייצוג יתר להשקפות פוסט ציוניות ללא פרופורציה כלשהי לייצוגן של ההשקפות הללו בציבור? ממה מצב זה נובע? האומנם מצוינות אקדמית קיימת בעיקר אצל בעלי השקפות כאלה, או שמא בעלי השקפות כאלה מקדמים את אנשי שלומם? האם נכון הוא שחברי סגל אקדמי, שהם בעלי עניין מובהקים, הם שיתחמו את גבולותיו של "החופש האקדמי", או ליתר דיוק יקבעו שבשם ה"חופש" הזה הכל מותר? האם לציבור, לשר החינוך ולארגונים לא ממשלתיים אין זכות להשתתף בתחימת גבולותיו של "החופש האקדמי"? האם עצם העלאת השאלה היא בגדר סתימת פיות וציד מכשפות? ואולי דווקא צעקות ה"מקארתיזם" הן הניסיון לסתום פיות? לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
קלמן ליבסקינד, כתב מעריב, מביע דעת על הגילויים האנטי-ישראליים ע"י אקדמאים ישראליים שמוזכרים בדו"ח של "אם תרצו"המחברים מזכירים את הפרס שהוענק למחקר שנערך באוניברסיטה העברית ואשר "גילה" כי חיילי צה"ל נמנעים מלאנוס נשים פלשתיניות רק מטעמים גזעניים. הם מספרים על מרצה שלכיתתו לא יכול היה להיכנס חייל במדים, על מרצה שתיקנה במבחן את הביטוי "ארץ ישראל השלימה", שכתב סטודנט, ל"פלסטין המאוחדת", על מרצה שאצלה למלחמת העצמאות קוראים "מלחמת 48", על קליניקה באוניברסיטת חיפה העוסקת בסיוע לאסירים ביטחוניים ועל תכנית באוניברסיטת ת"א שבמסגרתה מתנדבים התלמידים בארגוני השמאל הרדיקלי ומקבלים על כך מילגה. הדו"ח כולל מחקר, שפורסם לפני שנתיים, אשר בדק את חומרי הלימוד הנלמדים בחוגים למדעי המדינה. הממצאים הראו ש-80 אחוזים מהחומר העוסק בלאומיות ובציונות מבוסס על רשימת מקורות המייצגת גישות פוסט ציוניות או אנטי לאומיות לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
דני קשמרו מחדשות ערוץ 2 חושף פעילים מהשמאל האנטי-ישראלי: קובי סניץ (אוניברסיטת בן גוריון, החוג למתמטיקה), עמנואל פרג'ון (האוניברסיטה העברית, חוג למתמטיקה) וחיים בראשית (אוניברסיטת מזרח לונדון, החוג ללימודי תרבות)זה היה עוד שבוע קשה לתדמית של ישראל בעולם. להקות ביטלו ביקור כאן, ארגונים בעולם קראו להחרים מוצרים תוצרת הארץ, ונציגים ישראלים בחו"ל ספגו גידופים ואפילו מכות. אנחנו פגשנו את הישראלים שלא רק מצדיקים את המהלכים האלה - אלא יוזמים אותם בעצמם. עד כמה זה דמוקרטי? או לגיטימי? מה שבטוח, לא תישארו אדישים... והדברים האלה צריכים להטריד את כולנו. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
פרופ' אברהם דיסקין מעיד על השתלטות האנטי-ציונים באקדמיההפרסום ב"ישראל היום" של דו"ח "אם תרצו" גרר תגובות אין קץ ברשת השיח של אנשי מדעי החברה באינטרנט. די להתבונן בתגובות שהתקבלו, כדי לדעת לאן נושבת הרוח. דו"ח "אם תרצו", למרות פגמיו, משקף לצערי תופעה אמיתית. [השתלטות השמאל האנטי-ציוני הקיצוני על האקדמיה] לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
השמאל באקדמיה – הסערהבעקבות הכתבה ב"ישראל היום" על השמאל הקיצוני באוניברסיטאות: בימין מאשימים - "הם המקארתיסטים האמיתיים" אבל בשמאל מזלזלים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
דוח חדש של תנועת "אם תרצו" מעיד על 80% של ההוראה בגישה אנטי-ציונית במחלקות למדעי המדינה באקדמיהבאוניברסיטה בבאר שבע, הנקראת על שמו של דוד בן גוריון, שמעו תלמידי הקורס "מבוא לפוליטיקה וממשל" שאותו בן גוריון היה "חרא של בן אדם", כדברי המרצה איילת הראל שלו (שוהה בחו"ל ולא העבירה את תגובתה לתלונות בדו"ח). הם גם נאלצו לצפות, כחלק מחובות השיעור וכחלק מחומר הבחינה, בסרט "שיחות עם עזמי בשארה". עוד בחומר הלימוד של הקורס, ובמסגרת נוכחות החובה: ניתוח כתבה עיתונאית המעודדת סרבנות והאזנה להרצאה מפי ח"כ דוב חנין, איש מפלגת חד"ש, על משנתו הפוליטית. לינק לדוח של "אם תרצו" לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
צעדה של אקדמי השמאל בשכונת שמעון הצדיק בירושלים תחת הכותרת "הכיבוש זה כאן" [או בכותרת חלופית: שטח נקי מיהודים]עשרות אנשי אקדמיה בכירים יקיימו ביום רביעי צעדה בשכונת שייח' ג'ראח במחאה על פינוי המשפחות הערביות מבתיהן. הצעדה תיערך תחת הכותרת: "הכיבוש זה כאן, 3 דקות מהר הצופים" [ועוד פחות מאתר הפיגוע של שיירת הדסה] לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
איזי ליבלר משתמש בסגל האנטי-ישראלי באוניברסיטת תל אביב בתור דוגמא לאקדמאים שחצו את הגבולות שבין החופש האקדמי לבין "פעילות חתרנית"למרבה הצער, האירוע באוניברסיטת תל אביב הוא רק דוגמה ומשל. אולי ראוי לציין כאן כי ענת קם, שהתהדרה בגניבת מידע מסווג מצה"ל בשם חופש הביטוי וניסתה להציג עצמה כדמות הרואית, למדה בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב, חוג שבו מרצים קראו לחרם גלובלי על ישראל. חופש הביטוי הוא מרכיב חשוב ביותר בדמוקרטיה, אך יש למתוח קו ברור בין חירות אקדמית לבין עבירה על החוק ופעילות חתרנית. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת תל אביב – מרצים רצו וקיבלו חרםג'רוסלם פוסט דיווח על התפטרותו של מרק טננבאום מחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב ומתפקידיו במוסד. זאת על רקע הוויכוח בשאלה אם החירות האקדמית מתירה למרצים לקרוא לסנקציות על ישראל, להחרים אותה ואת המוסדות האקדמיים שלה, ולקרוא למדינות, לאנשים ולגופים כלכליים בעולם למשוך מהם השקעות ותרומות. טננבאום העלה בפני חבר הנאמנים הצעת החלטה לבקש מסנאט האוניברסיטה לבדוק את הפעילות הפוליטית של מרצים הנעשית בשם האוניברסיטה: כמה מהם דרשו להטיל חרם על ישראל ועל האוניברסיטה שלהם, שממנה ומהכסף שתורמים לה אנשים כמו טננבאום הם אוכלים את לחמם. טענתו איננה נגד עמדותיהם הפוליטיות, אלא נגד העובדה שהם מנצלים את השיוך האקדמי שלהם כחברי סגל באוניברסיטת תל אביב כדי לקדם את החרם על ישראל ועל אוניברסיטה זו. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
ראוי לצל"ש! פרופ' אילן גור-זאב קוטל את ה"פילוסופיות" האופנתיות האנטישמיות האקדמאיותמאמפתיה לסבל הקורבנות של הקולוניאליזם היא מגיעה להזדהות עם "אלימות-הנגד" ומשם היא ממשיכה. לאן? היא ממשיכה להעדפת הרטוריקה על פני הפילוסופיה, ובסופו של דבר להזדהות עם ההיספגות בתוככי האלימות כמטרת האלימות. הפילוסוף הפרוגרסיבי ז'יז'ק אומר לנו זאת במפורש: אל לנו לברוח מהאלימות או לנסות לצמצמה, אלא להפך, עלינו להתגייס לאלימות דמוקרטית מהפכנית חדשה שאין לה יומרה לאמת. וחברנו אדם טננבאום, המעמיק שבגיבורי התרבות התל-אביבית, מדייק עוד יותר מאילן פפה, יהודה שנהב ועדי אופיר, ומציג את הייעוד הפוסט-מטאפיזי העליון: אלימות שהשתחררה מכל גבול, אמת מידה או מטרה; אלימות טהורה כמטרת האלימות. היא, שהשתחררה מהפרימיטיביות של אשליית אלימות-הנגד הפוסט-קולוניאליסטית, רשאית להתיימר באמת הקסם לחולל מעין הטהרות עוצמתית בעולם שאין בו מקום לאשליית האמת, הצדק והקדושה לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
צה"ל נוהג באפליה: התעלמות מדברי ההסתה של 350 "רבנים" אקדמיים והפורום האנטי-ישראלי "אלף" של אוניברסיטת חיפהגם באוניברסיטת חיפה, שם חתמו כ-40 אנשי סגל על עצומה הקוראת לסרבנות, יש לצה"ל "הסדר": תלמידי המכללה לביטחון לאומי לומדים שם (גם אילן פפה לימד בתוכנית) לתואר שני, חניכי קורס חובלים - לתואר ראשון, וכך גם אנשי חיל המודיעין. והנה, במחשב המרכזי של האוניברסיטה, תחת הכותרת "פושעי מלחמה", פירסם גוף המתקרא "אלף" תצלומים של עשרות קצינים (בין השאר: גבי אשכנזי, יוחנן לוקר, יגאל סלביק, יואב מרדכי, אבי בלוט, יובל חלמיש, הרצי הלוי, גור רוזנבלט וגם ציפי לבני), ובכך התיר את דמם. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת חיפה – דוד בוקעי (חוג למדעי המדינה) – בו דרור ימיני, עורך מעריב, יוצא נגד האח הגדול המגביל את החופש האקדמי באופן מפלהאנשי אקדמיה ישראלים מהשמאל שמפרסמים דברי בלע כנגד המדינה אינם זוכים לתגובת השלטונות. ... כל דברי הבלע והארס הללו לא זכו מעולם לחקירת משטרה. חופש הביטוי האקדמי, בגרסה הישראלית, כולל הכל או כמעט הכל - עד שמגיעים לד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה. במרס 2005 הוא "זכה" להיות המרצה הראשון שנפתחה נגדו חקירה בעקבות דברים שנאמרו במסגרת אקדמית. השבוע נשבר עוד שיא, כאשר בוקעי התבקש על ידי פרקליטות המדינה לחתום על הצהרה המנסה להגביל את החופש האקדמי שלו. ... המשטרה, לגמרי כצפוי, המליצה על סגירת התיק. המרצה מחיפה זכה גם לטיהור וגם למכתבי התנצלות, אבל המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן החליט על פרוצדורה חדשה: לא סגירת תיק, אלא סגירה על תנאי. ניצן רוצה להפוך את בוקעי למרצה על תנאי. כך שבישראל מותר לומר דברי בלע על ישראל מצד שמאל, אבל התבטאות מימין תביא להליך פלילי מצד האח הגדול. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת חיפה – דוד בוקעי (חוג למדעי המדינה) עובר אינקוויזיציה בישראלבצעד חריג מבקשת פרקליטות המדינה מהמזרחן ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה להביע צער על התבטאויותיו מהעבר בגנותם של הערבים, ואף שיחתום על הצהרה כי לא ישוב בעתיד על התבטאויות דומות, ואם יחזור עליהן - יועמד לדין. כל זאת אף שתיק החקירה שנפתח נגדו לפני כארבע שנים בטענה להסתה נסגר בלי אשמה. ... לדברי ד"ר בוקעי, נוסח ההצהרה היה "אני מביע בזה את צערי על כל ההצהרות שנתתי בכיתה, ומוזהר שאם בפעם הבאה אצהיר הצהרות כאלה - אעמוד לדין על הסתה". בוקעי סירב לחתום על ההצהרה ועזב את התחנה כשהוא זועם ונעלב. "מעולם לא אמרתי את הדברים אשר יוחסו לי", אמר ד"ר בוקעי אתמול למעריב, "ואני עומד לתבוע את כל מי שייחס לי דברים שאין בהם אמת. שמי מופיע באתרים נאציים בעקבות דברים שכלל לא אמרתי. אני לא נוסע לאירופה בגלל הדברים שיוחסו לי, ואני לא מתכוון לשתוק עוד". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
רונן שובל, יו"ר תנועת אם תרצו, מעיד על האוירה האנטי-ציונית הנרחבת בקמפוסיםאולם ההטיה הפוליטית באוניברסיטאות, היא מעמיקה יותר, וחריפה יותר מהתחושה אותה הביעו מספר לא מבוטל של סטודנטים באוניברסיטת ת"א. ראשית ההטיה הפוליטית איננה מסתכמת בשמאל מול ימין. ההטיה הפוליטית המשמעותית יותר היא הדרה שיטתית וחוסר לגיטימיות של עמדות ציוניות ברוב האוניברסיטאות בארץ. למעשה זה שנים אחדות שהתקינות הפוליטית באוניברסיטאות ובמכללות שונות בארץ, היא תקינות אנטי ציונית, או לכל הפחות פוסט ציונית. עמדות ציוניות העומדות ימינה ממר"צ זוכות לקיטונות של בוז, משל היו טוקבקים, אליהם אין צורך להתייחס ברצינות. ... זו האווירה בקמפוסים, ולכן תלמידה הקובעת שחיילי צה"ל הם גזעניים משום שהם לא אונסים נשים פלשתינאיות, זוכה לפרס בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. מכיוון שהאנטי-ציונות פושה בקמפוסים, מרצים שונים מרשים לעצמם לגרש מהכיתות חיילי מילואים המגיעים לכיתות במדים, ואף יש הקוראים להטלת חרם בינלאומי על ישראל. לעיין בפוסטר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
תנועת הסטודנטים אם תרצו קורא לסטודנטים לדווח על חברי סגל אנטי-ישראלייםמצורף פוסטר מטעם תנועת הסטודנטים אם תרצו שפורסם השבוע בכל האוניברסיטאות ומכללות השבוע. נאמר בפוסטר שסטודנטים אשר חוו הטפה פוליטית או במהלך הרצה או מתוך תכניות לימודים מוזמנים להשאיר עידות אצל תנועת אם תרצו. לעיין בפוסטר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
תנועת אם תרצו מגישה לח"כ אורלב, יו"ר ועדת החינוך, דרישה לחקור כל המקרים של סתימת פיות של הקול הציוני בכל האוניברסיטות ומכללותבכתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" בתאריכים 9-10.11.09 עולה כי באוניברסיטת תל-אביב קיימת תופעה של סתימת פיות סטודנטים המביעים עמדות ימניות. ברצוננו לחדד עניין זה ולהצביע על כך שהתופעה הבאה לידי ביטוי בכתבות ב"הארץ" איננה ייחודית כלל לאוניברסיטת תל-אביב ונפוצה גם באוניברסיטאות ובמכללות אחרות. הבעיה חמורה אף יותר מן המובא בכתבות, שכן לא מדובר רק על סתימת פיות של הימין, אלא סתימת פיות של עמדות הקול הציוני, מצד שמאלנים וימנים כאחד וזאת אל מול הקול המרכזי שבא לידי ביטוי באוניברסיטאות ובמכללות שהינו קול אנטי ציוני חד וברור, שבמסגרתו מובעות עמדות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית ואף שוללות את זכותו של צה"ל מלפעול ולהגן על המדינה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) - ישראל אשמה עד שתוכח אחרת וגם אז אשמה.כל אחד מבין שלהתנגדות הצבא לחקירת ההאשמות שהועלו נגדו יכולה להיות רק סיבה אחת: יש מה להסתיר. יש דרך פשוטה לשכנע שכל חקירה נוספת מיותרת, והיא כמובן חשיפת התחקירים שביצע הצבא עצמו. פומביות היא אחד מיסודות המשפט. אין שום סיבה להאמין לצבא יותר מאשר לכל גוף ציבורי אחר. לכן כל שצריך לעשות הוא, להציג את החומר לציבור. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
פרופ' אשר מעוז תוהה מי מגן על חופש הגינויקשה להבין מה עניין החופש האקדמי לכאן. ד"ר גורדון לא הוגבל במחקר האקדמי ובהוראה שלו. בפרסמו מאמר בעיתון, אין איש אקדמיה שונה מכל אדם אחר. שניהם זכאים לחופש הביטוי. מן הצד האחר, מפני מה מבקשים החותמים לפגוע בחופש הדעה והביטוי של כרמי עצמה? קשה אף להבין כיצד המוחים רואים בהסתייגות מדבריו של גורדון פגיעה בחופש האקדמי. נהפוך הוא. גינוי מאמרו של גורדון מהווה הגנה על חופש זה. קריאה להטיל חרם אקדמי היא הפוגעת בחופש האקדמי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
איזי ליבלר, סגן נשיא לשעבר של הקונגרס היהודי העולמי, כותב בעיתון "ישראל היום" לחוקק חוק נגד הפצת השמצות שקריות על חיילי צה"ל [כמעשה ענת מטר - אוניברסיטת ת"א]; משווה את ההשמצות של אותם אקדמיים "אוכלי שנאה עצמית" כמעשי בגידה
מה שהופך את המצב לסוריאליסטי אפילו
יותר הוא התנהגותה של קבוצה קטנה אך קולנית של ישראלים, התומכים
ומעניקים אמינות לעלילות המתועבות המתואמות על ידי אלו שמבקשים להשמציץ
את פעולות ההגנה העצמית הלגיטימיות של המדינה שלהם. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אתגר לפרופסורים למשפטים הישראליים מ- IsraCampusIsracampus מוציא בזאת אתגר פומבי לפרופסורים ולמרצים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות הישראליים להגן על חופש דיבור! הללו מתבקשים לגנות את הדיכוי באופן מקרתיסטי של חופש הדיבור והרדיפה הפוליטית של המורה והרב ישראל שירן ופיטוריו האנטי-דמורקרטיים מבית הספר התיכון מוריה-ברקאי בחיפה. הרב שירן הודח מתפקידו והוכפש שמו ע"י שרת החינוך דאז, יולי תמיר, מכוון שהעיז להביע דעה פוליטית מנוגדת לדעתה האישית שלה. הוא הביע התנגדות ללימודי הדוקטרינה הפוליטית-אידיולוגית של יצחק רבין ז"ל בתור אינדוקטרינאציה מעין תאולוגית בבתי הספר בישראל. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אקדמים ישראליים קומוניסטיים משתתפים בסבב חדש של ימי סטלניזםאוניברסיטת תל אביב עוד לא נרגעה מיום הסטלניזם בקמפוס שאירעה לפני שבועות אחדים ועכשיו כנס חדש לסטלניזם במאי. מבין המשתתפים יהיו בכירים מהמפלגות הקומוניסיטיות, המרגל למחבלים אודי אדיב, פרופ' עמנואל פרג'ון (אוניברסיטת העברית - חוג מתמטיקה), פרופ' אורי רם (אוניברסיטת בן גוריון - חוג לסוציולוגיה) ואחרים לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
הגולאג מגיע לאוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת תל אביב פותחת את שעריה לכנס ה 90 של מק"י - המפלגה הקומוניסטית האנטי-ישראלית התומכת בטרור מבין המרצים בכנס: לעלון פרסומת המקורי עקוב אחר הלינק כאן
עורך מעריב – בן דרור ימיני – מגנה את הפוסט-ציוניסטים האנטי-ישראלייםולמרות זאת, יש "מכובדים" ממנה. ישראל שמיר, למשל, הפך לאנטישמי לכל דבר ועניין. בארץ הוא כלל אינו מוכר, למרות שהוא מתגורר בינותינו. בעולם הרחב, בעיקר באירופה, הוא שם דבר. הוא אפילו הופיע בבית הלורדים בלונדון. אחרים, כמו אילן פפה מאוניברסיטת חיפה או נוה גורדון מאוניברסיטת חיפה, לא הגיעו לדרגה המתועבת הזאת. אבל הם מפיצים בעולם מאמרים נוטפי ארס אנטי-ציוני. חלקם מגיעים לאתרים אנטישמיים. אוהבים אותם שם. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
כשהאקסלי פגש את אורוולהשאיפות הפוסט ציוניות הקיצוניות של מחוללי אוסלו, והתקרבותם הרעיונית והמעשית הפרגמאטית לראשי ארגוני הטרור בעבר ובהווה, הולידו כיסי התנגדות פעילים, של ציבור גדול ומדוכא עליו מפעיל ממסד המטריקס האוסלואידי את כל השיטות האורווליאניות האפשריות והמומצאות כמיטב המסורת והז'אנר: גירושים המוניים, החרבת כפרים - גם כאלו שנבנו לפני 67, כמו כפר דרום - מעצרים מנהליים, אלימות נגד מפגינים, דמוניזציה ממוסדת של 'המתנחלים', 'הימניים הקיצוניים', 'הפשיסטים שמעבר לקו הירוק', 'מתנגדי הדמוקרטיה' ו'מערערי הסדר הטוב' לצד פרופוגנדה תקשורתית אינטנסיבית, מצעדי 'שלום' מבוימים, הפיכת הטרוריסטים ומכחישי השואה דוגמת אבו מאזן (מחמוד עבאס) וערפאת ל'פרטנרים' ו'למתונים' והנחלת אינדוקטרינציות פוליטיות בבתי הספר (דוגמת החובה ללמוד את 'מורשת רבין' וכו'). הרעיון להגביל את תחומי התודעה הביא את יוצרי התשתית הרעיונית, הפסוודו פילוסופית, להציע פרוגראמות מעשיות לשליטת הממסד בזיכרון ולהפעלה של השכחה ממוסדת. מאמרים בשבח מחיקת הזיכרונות בשירות עריצות המטריקס האוסלואידי נכתבו ע"י יהודה אלקנה, אורי רם, שמעון פרס- שקורא לביטול לימודי ההיסטוריה בכלל ועוד. ללא ספק מדובר כאן במגמה אורווליאנית מובהקת של שליטה והכוונה של הזיכרון הקולקטיבי ושל ההיסטוריוגראפיה בשירות אידיאל העריצות הפוליטית האוסלואידית. היסטוריונים המתבססים על בורות, בערות וריקבון מוסרי דוגמת זנד, מעלים כעת חיה תיאוריות לפיהן אין אנחנו בכלל המשך היסטורי של 'העם היהודי' ולפיכך אין לנו כלל זכות למדינת לאום. אישים כמו פפה, גורדון, פינקלשטיין, חומסקי ואחרים נעים על ציר קבוע המתנדנד בין הכחשת שואה ומחיקת הזיכרון היהודי המשמעותי ביותר בעת החדשה ואולי בכלל, ועד צמצום משמעותי של ממדיה. האקטיביזם השיפוטי, מורשת אהרן ברק האמיתית, לא בא לעולם אלא כדי למצוא צידוק קונסטיטוציוני לעבריינות הפוליטית הממוסדת של אנשי המלייה של המטריקס האוסלואידי. הפקעת לשון החוק מפשוטה, ויצירת המילון המשפטי החדש, דוגמת מילון 'השיחדש' של אורוול, מוצאת צידוק להחרבה ולייבוש של יישובים רבים, להגליה בכפייה של אוכלוסיה אזרחית עצומה ושומרת חוק, ליצירת מרחב מטוהר מיהודים על בסיס קריטריונים גזעניים (יודן ריין), ולכינונה של תופעת הפליטות הציונית בתוך ישראל בעידן הפוסט ציוני האורווליאני הנוכחי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
ללמוד עם האויבלגירסה המקורית: ללמוד עם האויב גירסת מאמר זה באנגלית: Professors of hate זרם היוזמות החדשות, המבקשות לשלול את הלגיטימציה של מדינת ישראל ניגר מהעולם האקדמי ללא הפוגה. עכשיו מדובר על חרמות אנטי-ישראליות, כפי שראינו רק לאחרונה, במעשה הנבלה של האגודה הבריטית של המרצים באוניברסיטאות. למרבה הצער, אקדמאים ממוצא יהודי ממלאים תפקידי מפתח בהשמצת ישראל באוניברסיטאות רבות, באמתלת "תחושת הצדק יהודי". אבל האקדמאים מפיצי השינאה, המזיקים ביותר לישראל מצויים דווקא באוניברסיטאות שלנו. הם מוציאים את דיבת ארצם שלהם רעה, ומנסים לשכנע את הסטודנטים שלהם, שמדינת ישראל נולדה בחטא. להשפעתם השלילית בעולם יש השלכות הרסניות.
|