|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
אוניברסיטת בן גוריוןאוניברסיטת בן גוריון – אורן יפתחאל (החוג לגיאוגרפיה), מציג חו"ד מומחה מרושלת ופזיזה; ומתפרסם כאקדמאי מדומה לבושת עצמו והמוסד האקדמאי שאליו הוא משתייךמהו המושג 'חרפה' בשפה הבדואית? "חשתי חוסר נוחות בחקירתו הנגדית של פרופ' יפתחאל, כשהתברר שהוא סמך על מקורות וציטט אותם מבלי שטרח לקרוא בהם, אלא ציטט מתוך ציטוטים שהופיעו במקור אחר. התפתלויותיו של המומחה על דוכן העדים בעניין זה, לא רק שהשאירו תחושה לא נוחה, יותר נכון מביכה עבור המומחה למעמד אליו נקלע. המומחה צריך להיות לא רק אובייקטיבי, בהגשת חווה"ד, אלא עליו לפחות לקרוא את האסמכתאות אליהם הוא מפנה או שיאמר מיד ללא התחמקויות שסמך על מקורות משנה, תחת לעבור חקירה ארוכה ומביכה ובסופו של יום להודות בכך וכל המוסיף, גורע. די לשם כך לעיין בחקירתו הנגדית (פר' 11.2 עמ' 50-65 ופר' 8.3 עמ' 8-9) ולא ארחיב בעניין. התנהלות זו החלה, עם הגשת חוו"ד בחסר, תיקונה, מבלי שהובאו לידיעת בית המשפט התיקונים. בחווה"ד הראשונה של פרופ' יפתחאל נפלו מספר פגמים על כן הוגשה חווה"ד שניה, אלא שחוות הדעת השניה הוגשה כשהיא נושאת את תאריך חווה"ד הראשונה וניתן להבין שמדובר באותה חוו"ד ולא כך הדבר. התברר למעשה שבחוות הדעת השניה הוכנסו תיקונים מאוחרים, מבלי שהנתבעת ובית המשפט יופנו לכך, כשלחוות הדעת צורפו גם מסמכים נוספים שלא צורפו לחוות הדעת הראשונה. ניתן לתקן כל דבר, רק צריך להציג העובדות כהוויתן ולא שהדבר יתברר בעת חקירה נגדית. התנהלות זו לא בהכרח יש לזקוף לחובתו של המומחה אלא, אולי לחובתם של התובעים, אבל אין זו דרך ראויה להגשת חוות דעת."
http://2nd-ops.com/adiby/?p=5658 אז מה באמת היה באל ערקיב? כזבים ייא המלט כזבים…. עדי בן יעקב פסק הדין של כבוד השופטת שרה דברת בת.א. 7161/06 מיום ה15/3/2012 אמור לשים קץ לסיפור שנקרא גזלת אל ערקיב. גיבורי השמאל נסעו עשרות פעמים לגבעות השוממות ממול רהט ולהבים, השתתפו במאבקים ובמעצרים ומה לא. הכל בשם הצדק הפואטי של בני משפחת אל עוקבי שישבו במקום מאז ימי אברהם אבינו. העובדות הן כמובן אחרות לחלוטין,מדובר בנסיון די מאורגן וגם ממומן לנסות לממש את זכות השיבה באמצעים משפטיים ישראלים ותו לא. בסיום כל מלחמה או מהפכה נבנת איזה שהיא קונסטרוקציה משפטית לקבע את תוצאות המלחמה. ביפן מק ארתור ישב על אוניה וכתב חוקה חדשה, לאחר נפילת האימפריה הסובייטית שינו את החוקה, בכל אירופה נקבעו חוקים חדשים להפקעת קרקעות מידי האוחזים אם כדין ואם לא כדין (אלזאס לאורן, סודטים ואין סוף מקומות אחרים). בישראל נחקקו שני חוקים שהם הבסיס להעברתה הקרקעות לבעלות המדינה. החוק הידוע יותר הינו חוק נוכחים נפקדים אולם גם חוק החראם (השם האמיתי הוא חוק החר"מ חוק רכישות מקרקעין אבל בבדיחות הדעת וגם בטעות פרוידיאנית כמעט יש הקוראים לו חוק החראם, אני מעדיף חוק החראם….) הופקעו שטחים מידי ערבים. החוק עשו בו שימוש נרחב לגבי קרקעות שלא עובדו. גם בית המשפט העליון הכיר במיוחדות של החוקים הללו. באם הם צדקו בשעתם או לא? לטעמי זאת לא החלטה משפטית אלא פוליטית מדינית. למי ששכח הפלשתינאים החליטו שלא לקבל את החלטת האום והעדיפו לנסות להשמיד את הקיום היהודי בארץ ישראל והפסידו במלחמה ההיא. הרצון שלהם לנסות לבטל את המציאות ההיא היא בעצם הדלק של הסכסוך. מה שמרתק זה העוזרים בעיקר מהשמאל או יותר מדויק "מהסמאל". יש פער גדול בין החוק והדין ובין הצדק אולם מי שרוצה לממש את זכות השיבה? שיבוא ויגיד. מי שרוצה לבטל את הקמת המדינה ותוצאותיה? יכול בהחלט לנסות לבטל אותם בכנסת ולא בבית המשפט או בכוח. רק שלא יתרגז שמזכירים לו את העובדה הזאת. כך או כך עו"ד מיכאל ספארד ניסה באל ערקיב לעשות הבה נתחכמה לו. נטען שהיה שם ישוב קבע שתמיד עבדו שם, ושההפקעה היתה שלא כדין. וככה נחזיר את בני המשפחה לחיות באזורים שהם מחוץ לאזור הסייג. ועל זה בעצם המחלוקת סביב אל ערקיב. ובכן הגברת דברת שופטת מוערכת וחכמה פסקה השבוע? שהכל עורבא פרח שקרים וכזבים, מי שרוצה לבטל את חוק החר"מ יתכבד ויפנה לכנסת ישראל ולא לבית המשפט. לא אכנס לכל עומק הכרעות של כבוד השופטת דברת אסתפק בכמה משמעותיות שמראות לא רק את חולשת הטיעונים של בני המשפחה אלא גם את הלהיטות של כל מיני "יועצים" ו"ועוזרים" וקיבצרים שניסו לתקן קצת את האמת בכדי שתתאים לקונסטרוקציה המשפטית שחברי המלומד מיכאל ספארד בנה לצורך הנסיון הנואל שלו. קצת פנינים מפסק הדין: "חשתי חוסר נוחות בחקירתו הנגדית של פרופ' יפתחאל, כשהתברר שהוא סמך על מקורות וציטט אותם מבלי שטרח לקרוא בהם, אלא ציטט מתוך ציטוטים שהופיעו במקור אחר. התפתלויותיו של המומחה על דוכן העדים בעניין זה, לא רק שהשאירו תחושה לא נוחה, יותר נכון מביכה עבור המומחה למעמד אליו נקלע. המומחה צריך להיות לא רק אובייקטיבי, בהגשת חווה"ד, אלא עליו לפחות לקרוא את האסמכתאות אליהם הוא מפנה או שיאמר מיד ללא התחמקויות שסמך על מקורות משנה, תחת לעבור חקירה ארוכה ומביכה ובסופו של יום להודות בכך וכל המוסיף, גורע. די לשם כך לעיין בחקירתו הנגדית (פר' 11.2 עמ' 50-65 ופר' 8.3 עמ' 8-9) ולא ארחיב בעניין. התנהלות זו החלה, עם הגשת חוו"ד בחסר, תיקונה, מבלי שהובאו לידיעת בית המשפט התיקונים. בחווה"ד הראשונה של פרופ' יפתחאל נפלו מספר פגמים על כן הוגשה חווה"ד שניה, אלא שחוות הדעת השניה הוגשה כשהיא נושאת את תאריך חווה"ד הראשונה וניתן להבין שמדובר באותה חוו"ד ולא כך הדבר. התברר למעשה שבחוות הדעת השניה הוכנסו תיקונים מאוחרים, מבלי שהנתבעת ובית המשפט יופנו לכך, כשלחוות הדעת צורפו גם מסמכים נוספים שלא צורפו לחוות הדעת הראשונה. ניתן לתקן כל דבר, רק צריך להציג העובדות כהוויתן ולא שהדבר יתברר בעת חקירה נגדית. התנהלות זו לא בהכרח יש לזקוף לחובתו של המומחה אלא, אולי לחובתם של התובעים, אבל אין זו דרך ראויה להגשת חוות דעת."
ובכן המומחה מטעם
התובעים? פרופ' אורן יפתחאל מBGU כנראה לא דיייק קצת…. היו סכרים גם בתקופה הנבטית ובתקופות אחרות. זה יכול להיות שזה סכר עתיק. אך גם לא נתקלתי בזה… יש בחירבות בית בודד עם באר וחורבה אבל היתר אני רואה ביתר המפות איןאין אין אין, אין גם חקלאות ואין שרידים ועד לעצם עד לסוף מלחמת העולם הראשונה ואידך וזיל גמור. הלאה. בהמשך בסעיף 33 לפסק הדין: "סופו של יום מסתבר כי אין קשר בין האסמכתא, ה- P.L.R והציטוט אליו מפנה המומחה, לבין הדברים שנאמרו ע"י צ'רצ'יל במקור, ואכן בדיון המשך אומר המומחה שהציטוט קיים אך בנוסח מעט שונה (פר' 8.3.10 עמ' 93). האבסורד הוא שהמומחה סמך על P.L.R, כשאפילו אינו יודע שהכוונה לפסקי דין. כשנחקר על כך הוא התפתל על דוכן העדים תוך נסיון להתחמק מתשובה בנסיון להסית התשובה למקום אחר. כשנאמר לו שמדובר בקובץ של פס"ד ונשאל אם מאשר זאת עונה המומחה "אתה מנסה להוביל אותי למקום שאני לא אלך אליו.." ובזו הרוח נמשך הדיאלוג (פר' 11.12.10 עמ' 11-22). כל אחד יכול לטעות, אבל במצב של טעות ניתן לומר זאת, במקום לנהל דיאלוג ארוך ומיותר שאינו מוסיף כבוד לאיש. מומחה, כשמו כן הוא, חייב לבחון הסוגיה בפן המקצועי, במיוחד כשמדובר בתקופה של לפני כ- 150 שנה. כך לדוגמא, כפי שכבר ציינתי, מסיק המומחה מתצ"א משנת 1945 על עיבוד אינטנסיבי, בעוד שבחקירת מפענח התצ"א עולה מסקנה שונה לחלוטין. לא רק זאת המומחה מאשר שהצבא הבריטי עשה שימוש באחת החלקות ולכן לא ניתן לעבד את החלקות. עובדה חשובה זו אף כי מצויה בידיעת המומחה לא מצאה ביטויה בחוות הדעת אלא רק בחקירתו הנגדית (פר' 8.3.12 עמ' 99) ובכל זאת מציין בחוות דעתו כי נעשה עיבוד אינטנסיבי בכל החלקות. (ההדגשות ברובם שלי ולא מפסק הדין. וזה פרופסור מכובד מבן גוריון שבא להוכיח בניסים ובמופתים שהתובעים הם יורשים של מי שעיבד את הקרקע באינטסיבות שנים ארוכות אחר כך יצווחו שמפריעים לחופש האקדמי של מלומדי ישראל. העובדה שהמלומדים עושים את מלמדותם קרדום לחפור חור הקררקעית הספינה שכולנו שטים בה? זה חופש אקדמי…. הלאה. קביעתה העובדתית של הגברת דברת בעניין ישוב הקבע שהיה או לא היה במקום מאז שנות דור: נשאלת גם השאלה כיצד יכלו 144 איש בני שבט אלעוקבי (לפי מפקד 1922, כשחלקם ילדים, להחזיק ולעבד כ-19,000 דונם, כפי תמיהה שהעלתה פרופ' קרק, המומחית מטעם הנתבעת, תמיהה שלא ניתן לה מענה.המסקנה היא, איפוא, כי לא היה ישוב קבע בשטח המחלוקת ולא במרחק של מייל וחצי ממנו בתקופה הרלונטית. הלאה "דווקא הסכם זה יש בו כדי להפריך טענות התובעים שקיבלו אוטונומיה מלאה בניהול הקרקעות והיו פטורים מרישום. הצהרה זו משמיטה הבסיס לטענות התובעים לקיומו של משפט בדואי עצמאי במנותק" הלאה "העד נורי אלעוקבי העיד כי לא היתה מניעה לרישום בטאבו, אלא אנשים לא חפצו בכך (פר' 7.12 עמ' 96 ש' 2-3). מכאן ניתן להסיק כי לא נעשה רישום, לא בגלל אוטונומיה בדואית אלא בגלל חוסר רצון של האנשים. הייתי מגדירה זאת כנימוק קצת תמוה" בקיצור? כאזבים יא איבני כאזבים. בהחלט יכול אדם או גוף פוליטי לבוא ולהגיד החוק ההוא ? (חוק החר"מ) היה חוק לא צודק וצריך לשנות אותו. אבל זה לא עושים בבית משפט. החוק ההוא ביחד עם חוק נוכחים נפקדים ושמירתם הוא עניין פוליטי מדיני ולא משפטי (גם הגברת דברת בפסק דינה רומזת לכך). הנפגעים העיקרים מהפיאסקו הזה כמובן הם עשרות אלפי הבדואים שחיים בפזורה בתנאים לא תנאים ועוד אין סוף אחרים שלא מענינים לא את נורי אל עוקבי ולא את אל טורי מרהט וכנראה גם לא את עורכי הדין והעמותות והאגודות וכל מי שממן אותן במאבק הזה. וזה גם לא משנה כלום ולא ישנה כלום לגדודי השמאל שימשכו לחבוט ולהשמיץ ולשלוח פרופסורים מאוניברסיטת בן גוריון שיתפתלו על דוכן העדים ואחר כך כזמרי ופנחס ירצו לעשות ככה ולבקש ככה…. עדי בן יעקב נ.ב 1 לפני ימים בודדים דני אורבך בפוסט די פופליסטי חוזר על גבבת השקרים שמתייחסת לטענות של משפחת אל עוקבי כאילו שמדובר בדברי תורה. הוא גם מנסה להסביר מדוע עבריני החוק של מיגרון שונים מעבריני החוק של אל ערקיב וממציא איזה תאוריה הזויה בעניין. כלומר כן בהחלט במסגרת חוק החראם הוזזו ממקומם בדואים רבים לאזור הסייג אבל הטענה של בני המשפחה כי הם עבדו את השטח הזה ושלטו בו במשך שנים רבות? התבררה כאי אמת מפגיעה וזאת בעדינות. בהחלט אפשר אולי להגיד שהצדק והחוק אינם נפגשים בשני המקרים הללו. נ.ב 2 כבוד השופטת שרה דברת היא שופטת, חכמה, מוערכת מהירה ויעילה. דווקא חבטה בי לא מזמן באיזה שהוא עניין, למרות זאת? אני מעדיף אותה על שורת השופטים שנחשבים "מגדולי השופטים בארץ". חבל שאין רבים כמוה. נ.ב 3 יש הבדל תהומי בין המצב החוקי במגרון ובאל ערקיב. במגרון בית המשפט העליון נתן פסק דין בעיתי וזאת בלשון המעטה. בדיוק כפי שהמתנחלים טוענים? נוצר מצב משפטי כזה שלצורך הבג"צ זה המצג שבית המשפט רואה. שזה אולי על פי דין? אבל לא בהכרח על פי הצדק. לעומת זאת באל ערקיב עכשיו (ושוב יש לציין) יש פסק דין ברור וקריא לגבי זכויות הבעלות. ההבדל הפוליטי הוא אחר לחלוטין באל ערקיב המדינה לקחה ובמגרון היא נתנה ושם יכול להיות הצדק מתהפך. זה אבל עניין פוליטי ולא משפטי זזאת שוב פעם רק עוד דוגמה לכך שהנסיונות הבלתי נילאים של השמאל בארץ לדחוף את כל הבעיות לפתחו של בית המשפט טופח על פנינו שוב פעם. הונץ שעבד יפה עם שופטים מסוימים ועם נציגי פרקליטות מסוימים? בסופו של דבר הבג"צ הופך מכלי שאמור לעזור לנזקקים ולמוחלשים לכלי פוליטי במקרה הטוב אבל במציאות? לכלי בידי הריבון להצדיק הרבה עוולות. נ.ב. אחרון הוידאו כמובן הוא טקסט גזעני למדי. שיקה אופיר היה איש מקסים ובוודאי לא גזען אבל בעת ההיא ככה דיברו גם אנשים כמהו על ערבים. אי אפשר להחביא את זה מתחת לשטיח. הגענו הנה עם הרבה הרבה עוולות חלקן מגזענות חלקן מבורות חלקן מרשעות ואנטישמיות והרבה רצחנות. אפשר להביט קדימה ואפשר להביט אחורה. אני רוצה וחושב שאני מביט קדימה. מי שמחפש צדק באל ערקיב יביא אסון עוד יותר גדול על ראש הפלשתינאים והבדואים. הם כבר סובלים גם מגזענות יהודית אבל הכי בעיקר מרשעות של מנהיגיהם והתומכים שלהם מהסוג של מיכאל ספארד, הפרופסור מBGU וגם חברה כמו דני אורבך שחושבים שהם יכתבו איזה שהוא וויץ וזה זה יקדם אותם ובדרך כלל זה מקדם עד שהם במקרה נתקלים באיזה בריון וירטואלי מסוגי. ולא משנה כמה ילדים בדואים ישארו בפזורה בלי שום סיכוי לקבל חלק ונחלה בארץ הזאת.
|