|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
קיצוניות אקדמית ישראלית כלליתועדת החינוך של הכנסת דנה בחופש האקדמי ודיכוייו ע"י חברי הסגל הקיצוניים והאנטי-ישראלייםהתלונות שהגיעו לוועדה היו על חוגים כמו סוציולוגיה, מדע המדינה ומשפטים. במסגרת "שותפות עם ארגונים", סטודנטים המתנדבים לארגונים אלה זוכים למלגות, ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב הם מקבלים גם נקודות זכות. לבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית, מתברר, יש שותפויות, כפי שמעיד אתר האינטרנט שלו, עם עשרות עמותות מהשמאל הקיצוני ובהן: בצלם, אמנסטי, יש דין, מחסום ווטש, האגודה לזכויות האזרח. אחדות, כמו עדאלה ומדה אל-כרמל, שוללות את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. מרצים לא מעטים בחוגים אלה מלמדים, שישראל היא ראש החץ של הקולוניאליזם במזרח התיכון, שהציונות היא תנועה גזענית ומנשלת, שחוק השבות הוא גזעני, הם מטיפים לביטול "התקווה" ויתר סמלי המדינה הציוניים ומצטטים מובאות "מחקריות" על כך שישראל מחרחרת מלחמות. ואם לא די בכך, מתלוננים סטודנטים, מי שמעז למחות על כך ננזף, באים עמו חשבון בציונים, ומרצים שאינם הולכים בתלם אינם מקודמים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1196843.html המתנשאים בעם ישראל הראל בעקבות דו"חות בדבר הטיות אנטי ציונית במחקר ובהוראה בכמה פקולטות במדעי החברה, ותלונות של סטודנטים ומרצים על נזיפות ועלבונות שהם סופגים כשהם קובלים על כך, קיימה שלשום ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא. והנה קמו חברי כנסת, הגוף הקנאי כל כך לחופש הביטוי, וטענו שהדיון אינו לגיטימי. עצם הדיון על האקדמיה, טענו הח"כים חיים אורון, ניצן הורביץ, אחמד טיבי, ראלב מג'דלה, אורית זוארץ ואחרים, הוא פגיעה בחירות האקדמית. החרו החזיקו אחריהם ראשי אוניברסיטאות שהשתתפו בדיון. לא הועילו ההרגעות של יו"ר הוועדה, זבולון אורלב, ולא דברי הכיבושין של שר החינוך, גדעון סער, שאין כוונה חלילה להכתיב אילו תכנים ללמד, אלא לברר, לטובת מעמד האוניברסיטאות בעיני הציבור, אם כצעקתה. והם בשלהם: אסור. אפשר לשער כיצד היו מגיבים חברי הכנסת הללו, דווקא הללו, אם השב"כ - או צה"ל, או המוסד - היה קובע, שדיון בענייניו בוועדת החוץ והביטחון פוגע בביטחון המדינה. הרי עיקר תפקידה של ועדה זו, היו נוזפים, הוא לפקח על המערכות הביטחוניות. וכך, כמובן, היו נוהגים בכל ביקורת של הכנסת על כל תחום אחר במדינה, מלבד בקודש הקודשים האקדמי. התלונות שהגיעו לוועדה היו על חוגים כמו סוציולוגיה, מדע המדינה ומשפטים. במסגרת "שותפות עם ארגונים", סטודנטים המתנדבים לארגונים אלה זוכים למלגות, ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב הם מקבלים גם נקודות זכות. לבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית, מתברר, יש שותפויות, כפי שמעיד אתר האינטרנט שלו, עם עשרות עמותות מהשמאל הקיצוני ובהן: בצלם, אמנסטי, יש דין, מחסום ווטש, האגודה לזכויות האזרח. אחדות, כמו עדאלה ומדה אל-כרמל, שוללות את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. מרצים לא מעטים בחוגים אלה מלמדים, שישראל היא ראש החץ של הקולוניאליזם במזרח התיכון, שהציונות היא תנועה גזענית ומנשלת, שחוק השבות הוא גזעני, הם מטיפים לביטול "התקווה" ויתר סמלי המדינה הציוניים ומצטטים מובאות "מחקריות" על כך שישראל מחרחרת מלחמות. ואם לא די בכך, מתלוננים סטודנטים, מי שמעז למחות על כך ננזף, באים עמו חשבון בציונים, ומרצים שאינם הולכים בתלם אינם מקודמים. האם פלא הוא, שאין נשמעת כמעט דעה מנוגדת, וכתבי פלסתר נכתבים בגנות המעטים המעזים לעמוד בשער ולטעון שאלה הם דברי כזב? ואיזו אוניברסיטה מכובדת בחו"ל תארח לשבתון ציוני מוצהר שהוגדר כמקרתיסט? ראשי האקדמיה, בנושאם לשווא את הדגל היקר והאמיתי של חופש הביטוי, מגינים על המקרתיסטים האמיתיים, אלה שמעלילים עלילות שווא על המדינה, על הציונות, ומדכאים את המרצים ההגונים והאמיצים. אמנם גם ראשי המוסדות נמצאים תחת איום, כפי שהודה באוזני אחד מהם, שאם לא יצעדו בסך - יואשמו גם הם במקרתיזם. אך היה אפשר לצפות להתנהגות שונה שלהם. טועים הסבורים, שלעולם יהיה אפשר לגייס את החוגים ואת האמצעים שהמדינה מעמידה לרשות החוגים הללו לשירותן של עמותות השמאל הקיצוני ולכנות זאת "שותפות אקדמית". לא לעולם יוכלו להתנער מהביקורת על ידי הטלת אימה על המבקרים, או הוצאת דיבה, בארץ ומחוצה לה, על אלה שחושפים את פרצופם האמיתי. על המועצה להשכלה גבוהה להתעורר. אם הממסד האוניברסיטאי יתמיד בהגנה הטוטלית שהוא מעניק לאלה ושלכמותם - וימשיך להתעלם מהביקורת הציבורית הנרחבת - הוא-הוא שיגזור לשבט את מעמד האוניברסיטאות בעיני הציבור. בוודאי את מעמד מדעי הרוח והחברה.
|