|
עמוד הבית
אודות IsraCampus
חיפוש
English
Русский
אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת העברית
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת חיפה
מוסדות חינוך אחרים
A-C
D-G
H-K
L-N
O-R
S-V
W-Z
קיצוניות אקדמית ישראלית כללית
קיצונים אקדמים ישראליים בחו"ל
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
ALEF Watch
IDI Watch
מאמרי
IsraCampus
כתובות לתלונות
צור קשר |
מוסדות
חינוך אחרים
מכללת עמק יזרעאל –
חנה ספרן – חיה במציאות אחרת שבה יהיו תחבורה ציבורית חינם, חינוך
חינם, מים לכולם ושלום ללא צורך בצבא.
http://coalitionofwomen.org/home/hebrew/articles/hana_saf301108/
על העיסוק באלימות כנגד נשים
חנה ספרן
30/8/08
נו,
נמאס כבר.
השבוע
ביום שלישי ה-25 בנובמבר, צוין בעולם היום הבינלאומי למאבק באלימות
כלפי
נשים.
העיתונות, הטלביזיה, אמצעי התקשורת וכל שאר החשובים בארץ העדיפו לעסוק
בעניינים אחרים. אבל אנחנו חזרנו והתעקשנו שמספיק עם האלימות כלפינו.
שוב ציינו את
מספר
הנשים במקלטים, את מספר הנשים שנאנסו, את אלו שלא דיווחו. שוב שמענו על
מעשי
אונס
נשים בכוונה תחילה בקונגו. שוב זכרנו את השנה שעברה ואת כל מה ששמענו
וראינו,
רצח
והתאבדות, אונס והכחשה. ואת כל מה שלא ראינו ולא שמענו ורואות אותו יום
אחרי
יום
המתנדבות במרכזי סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית והעובדות במקלטים
לנשים מוכות
וכל מי
שעונה ותומכת בקווי החירום.
וכל
שנה נמשיך ונתעקש על אלימות ועד שלא תהיה אלימות. אלימות כלפי נשים
ואלימות
בכלל.
מתעקשות על הייחוד. מתעקשת על ה"ביחד". כן, נקרא לדברים בשמם. לא
אלימות
במשפחה, לא רצח על רגע רומנטי ולא על כבוד המשפחה, לא
crime of passion.
מדובר ברצח
נשים
ובאלימות כלפינו בגלל היותנו נשים ולא בגלל שום סיבה אחרת. כי אנחנו
חיות
בעולם
שבו דמנו הותר מאז ומעולם. ועכשיו אנחנו לא מוכנות יותר לחיות ולמות את
הסבל
הזה.
אנחנו לא מסכימות לסדר הדברים הקיים. לא "יקחו" אותנו לאשה, לא יוכלו
להיות
ה"בעלים" שלנו. לא יגידו לנו תשתקי ולא יזלזלו בזכות שלנו לשלוט
בגופנו. אנחנו כבר
יודעות
שאפשר גם אחרת. אבל כל זה לא קורה בחלל ריק. היחס לנשים אינו רק יחס
לנשים.
הוא
היחס לכל הדברים הקטנים והחלשים בעולם. הוא היחס לכל מי ששונה, לא
שייך, לא
דומה.
אנחנו אולי לא קטנות – חלקנו – לא בגודל ולא בגיל - אבל היחס המזלזל
בנשים
דומה
מאד ליחס אל הטבע. אמא –אדמה הרי נאמר לא פעם. אנחנו מקור החיים, אנחנו
מזינות
ודואגות, מטפלות. כל זה הרי לא במיוחד נחשב. לכן אפשר ומותר לשלוט בנו,
גם לאנוס אם
מתחשק
וגם לפעמים לרצוח. כן, מי שמזלזל בטבע, מי שמתייחס בכבוד רק לכוח
ולעוצמה, מי
שמחזיק
בנשק ורואה באלימות לסוגיה השונים דרך לגיטימית, מי ששולט בנו – גם
נשים וגם
גברים
– המערכת הקיימת לגווניה השונים. כל אלו, כל אחד לחוד וכולם יחד, יצרו
את
מציאות
חיינו. לא מקלטים לנשים מוכות ולא מרכזי סיוע לנפגעות (וכן, גם לנפגעי)
אונס
ותקיפה
מינית וכל השירותים למיניהם לא יביאו להפסקת האלימות. רק מאבק משותף
לשינוי
העולם
כמו שאנו מכירים אותו כיום עשוי לחולל שינוי. הכל בדיוק להפך. כל מה
שנאמר
לנו
יום ולילה על ידי השלטון באמצעות סוכניו השונים: בית הספר, הטלויזיה,
העיתונות,
הפרסומות, הכל הפוך. במקום לקנות יש למחזר. במקום לבזבז יש לחסוך. את
הכסף יש
להוציא
לטובת הרוב ולא לטובת המיעוט. מים יהיה לכולם אם לא יתנו אותם לחקלאות
שכל
מטרתה
ייצוא לאירופה. לא יהיה צורך במכונית ובתלות בדלק אם תהיה תחבורה
ציבורית
טובה
וחינם. אפשר שיהיה חינוך חינם ולכולם/ן. אפשר לחיות ללא צבא, אפשר
לבחור לחיות
ללא
מלחמה. ה"מצב" אינו מחויב המציאות. המציאות ניתנת לשינוי. יתרה מזאת,
אם לא
נתחיל
לחיות אחרת לא תהיה לנו ברירה אלא לחיות אחרת כי גם לכדור הארץ נמאס
מהאלימות
נגדו.
יש קשר. אין פמיניזם פרטי ואין ארגון היכול לחיות בארץ הזאת ולהתעסק
"רק"
בנשים.
כי נשים כאמור הן אמא-אדמה, ואדמה יש רק אחת.
חנה ספרן
חוקרת ומלמדת לימודי נשים ומגדר. פעילה באשה לאשה – מרכז פמיניסטי
חיפה
|