Site Index

 

Home

 

About IsraCampus

 

Search

 

עברית

 

Русский

 

Israeli Campuses

 

   Ben Gurion U

   Hebrew U

   Tel Aviv U

   U of Haifa

   Other Schools

 

Gallery of Rogues

    A-C

    D-G

    H-K

    L-N

    O-R

    S-V

    W-Z

 

Israeli Academic Extremism

 

Israeli Academic Extremists outside Israel

 

Anti-Israel Petitions Signed by Israeli Academics

 

ALEF Watch

 

Goldblum Watch

 

IDI Watch

 

IsraCampus Essays

 

How to Complain

 

Contact Us

 

Hebrew University

Surveygate
Ex-Haaretz Editor attacks Amiram Goldblum (Dept of Pharmaceutical Sciences) for his role in the 'Apartheid Survey'; Calls Goldblum a biased radical

As cited in the "Polishuk" column by Menachem Rahat in "Matzav Ruach" (Hebrew weekly) Nov 9, 2012, page 36. Hanoch Marmori was the editor in chief of Haaretz. Rahat cites a recent article by Marmori on the "four failures," the biases and other problems of the Israeli media.

Rahat writes:
"Marmori writes: 'The fourth failure... is manifested in the journalist conception that was behind the (apartheid) survey. One of those who placed the order for that survey, Dr. Amiram Goldblum, a self-declared political activist... proclaims openly that the survey was initiated and ordered in order to promote action in which he believes - in his words, to act swiftly before the dangers of apartheid break out in unstoppable ways. Goldblum's "method" worked far better than even he imagined (in triggering demonization of Israel).' Haaretz swallowed the bait and gave the story (of the apartheid survey) maximum exposure and emphasis.

 

 

The complete "Matzav Ruach" 9/11/2012 issue online [in Hebrew]
https://docs.google.com/uc?authuser=0&id=0B19oXRpABrg7NlJJSWhyN2ZNUDg&export=download
or here [in Hebrew]
http://www.isracampus.t15.org/extra_files/Matzav%20Haruach%20121107%20ed%20207.pdf
or
the complete article can be seen below

 

The original editorial by Hanoch Marmori in "HaAyin HaShvi'it" 3/11/2012 [in Hebrew]

http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/031112_Soothsayers_of_the_moment.aspx

[מתוך המאמר]

הכשל הרביעי, המתברר בהמשך, מציף היבט מדאיג בתפיסה העיתונאית העומדת מאחורי פרסום הסקר. אחד ממזמיני הסקר, ד"ר עמירם גולדבלום, ששוחח עם "הארץ" ומצוטט בידיעה (23.10.12), אומר בגילוי לב את מה שיוזמי סקרים נזהרים לרוב מלומר. גולדבלום, פעיל פוליטי מוצהר, מכריז כי הסקר הוזמן כדי לקדם פעולה שהוא מאמין בה: "צריך לפעול במהירות, לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ בצורה שאי-אפשר יהיה לסגת ממנה". בתגובה לטענה שהסקר הוזמן על-ידי אנשי שמאל הוא משיב: "שהימין יעשה סקר בעצמו ויזים את התוצאות".

שיטת הפעולה של גולדבלום נחלה הצלחה שאולי לא חלם עליה. "הארץ", עיתון סמכותי ומכובד, כפי שנוהגים לכנותו, בלע את הפיתיון בשלמותו ונתן לו הבלטה מקסימלית. העובדה ש"הארץ" דירג את ממצאי הסקר כידיעה הראשית עוררה תהודה מרבית, ומאות עיתונים סמכותיים ומכובדים ברחבי העולם מיהרו לצטט את כותרתו בהבלטה יתרה, כפי שמלמד גוגל-ניוז. מי בכל העולם כולו אינו בעד חיסול האפרטהייד?

ואם לא די בכל אלה, בא גדעון לוי, שבאופן חריג חתום על הידיעה הראשית המבשרת על הסקר ומשמעותו (23.10.12), וסוגר את מעגל הכשל במאמר קוצף בעמוד הדעות ("הארץ", 29.10.12). תחת הכותרת "ט.ל.ח" (טעות לעולם חוזר), מטיח לוי קיתונות תוכחה בגל הביקורת שהוטח ב"הארץ" בעקבות הפרסום הכושל. נפלו טעויות, הוא פותח, "הן לא היו צריכות ליפול, צריך להודות בהן, להתנצל עליהן ולתקנן. הן לא נפלו בכוונת זדון, אלא עקב רשלנות שנבעה מלחץ זמן [...]".

לחץ זמן? דחייה של יממה בפרסום, אם המערכת טרם הספיקה להתעמק בסקר, היתה מאפשרת לכל הדרגים המעורבים להפעיל את מלוא הצלילות הנדרשת להחלטה על אופן פרסום התואם את איכות המוצר שבידיהם, אם בכלל. גם אם "הארץ" היה מאבד בכך בלעדיות על הפרסום. אני מתקשה לדמיין גורם כלשהו שהיה חוטף לו אותו מבין האצבעות, ואפילו אם כן, "הארץ" תמיד נהנה מן היתרון שבלהגיש מידע מורכב באופן סמכותי, מלומד ומאיר עיניים.

"מכאן החלה ההתגוללות הקבועה", לוי משיב אש. "המראה מציגה תמונה קשה? ננתצה; השליח מועד בטעותו? עליהום ולעזאזל עם כל מה שיעלה מכתבתו גם אלמלא טעותו. כך נוהגים התועמלנים תמיד".

את מאמרו מסיים לוי בהתנערות מן הסקר שעליו הסתמך בעצם מן הסקרים בכלל והוא מציע מתודה חדשה למבקשים למדוד את המצב על-פי מצב הרוח; מתודה זהה למעשה לזו שהציע גולדבלום. המציאות, לשיטת גולדבלום ולוי, מוגדרת מראש על-פי השקפת הבוחן אותה, כך שלא חשוב מה אומרים כלי המדידה ובוודאי לא חשוב כיצד כוילו. זה שמבקש לחלוק על תפיסת המציאות של לוי, כך מתברר ממאמרו, עליו מוטלת חובת ההוכחה. "הנה מונח אתגר לפתחם של מי שלא מוטרדים מתוצאות הסקר ומוטרדים עד אימה מכמה טעויות שנפלו בסיקורו", הוא מסכם. "הָביאו לנו סקר אמין אחד שיוכיח שהחברה בישראל אינה כזאת".

כמו עמירם גולדבלום, גדעון לוי מציג במאמרו את תפיסת "אל תבלבלו אותי עם מידע". מידע נכון, שגוי, מוטה, מנותק מהקשר? מה שחשוב הוא שהסקר ינוסח כך שהתשובות המתקבלות יקלעו לכוונת המזמינים ויאפשרו ניסוח כותרת מהדהדת. גולדבלום, כפעיל פוליטי, יכול להיות מרוצה מן היחס בין ההשקעה לתהודה. אבל עיתונאי שנאחז במידע פגום ומכריז שהוא רואה נכוחה את התמונה הכללית ומזמין את מבקריו להוכיח אחרת אינו עיתונאי עוד.

לא מעט עיתונאים שוקלים בימים אלה לרוץ לכנסת. חבל שגדעון לוי, אדם השש לכל אתגר, איננו ביניהם. הוא יכול להיות פרלמנטר מצוין, מבחינת הלהט והדבקות במטרה. קל לדמיין אותו מטיח מעל במת המליאה דברים כדורבנות על אודות תופעות מגונות המאיימות על החברה הישראלית. כמי שמוטרד "עד אימה" מקריסתו הצפויה של ארגון העיתונות הגדול, אני רואה בדמיוני את ח"כ גדעון לוי חורש את הארץ ונאבק, עם סקרים ובלעדיהם, בפירות הבאושים של הכיבוש מעשה ראוי ביותר. צר לי, עם זאת, שגדעון לוי נפרד במאמרו מתעודת העיתונאי שלו.

 

Matzav Ruach" 9/11/2012 issue pg 36

 

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10772

דעה: על שלושה וארבעה חטאי 'הארץ'
עיתון השמאל הרדיקלי הקדיח תבשילו עד כדי כך שאפילו אישים הגונים בשמאל הקיצוני מתנערים ממנו

מנחם רהט
פורסם ב: 08/11/12

העיתון הפוסט ציוני הארץ מתעלה באחרונה על עצמו, במאמציו להכפיש את מדינת ישראל ואזרחיה היהודים.

אם עד לתקופה האחרונה היקצה הארץ רק את מדור הדעות שלו לניהול מסע צלב נגד המדיניות הישראלית המקובלת על מרבית העם היושב בציון, בנושא הפלשתיני, ותחם קו ברור בין דעה לידיעה (כמקובל בעולם, שדורש הבחנה אתית בין News [חדשות] ל- Views[דעות, השקפות]), הנה באחרונה שיעבד הארץ למסע התעמולה הפרו פלשתיני שלו גם את עמודי החדשות ואפילו את הכותרות הראשיות שלו.

תוך שבוע אחד פירסם הארץ שתי כותרות ראשיות ענקיות, שהינן 'פיגוע תדמיתי': שתיהן נועדו, כך נראה, לשרת את התעמולה הפלשתינית באמצעות הפצת מידע מעוות ו/או שיקרי, במסווה של חדשה עיתונאית נטולת משוא פנים. הם עושים הכל על מנת ללכלך את המדיניות הישראלית ואת העם היושב בציון, שבגדול תומך בה.

ואל יהי הדבר קל בעיניכם. אל תפטרו את תעלוליו הלא-אתיים של הארץ בביטול, או באמירה: מי בכלל קורא הארץ. תתפלאו לדעת, שמאות עיתונים ברחבי העולם, מצטטים בשמחה כל כותרת מכפישה של הארץ, שמתפרסמת במקביל גם באנגלית במהדורה הבינלאומית של הארץ. מאות עיתונים מכובדים ברחבי הגלובוס מכורים לתחביב הזה: להציץ כל בוקר במהדורה הבינלאומית של העיתון הישראלי 'המכובד' יעני, ולצטט בשמחה את כותרותיו העויינות. גלישה קלה בגוגל-ניוז מעידה כי זהו תחביבם של מאות (!) עיתונים בעולם. וכשישראלים שפויים מנסים להסביר להם את טעותם המרושעת, הם מצטדקים: מה אתם רוצים? בסך הכל ציטטנו את העיתון שלכם, את הארץ.

חגיגה לשונאי ישראל

קחו את הכותרת הראשית לידיעה עליה חתומה, אוהדת הפלשתינים עמירה הס: "2,279 קלוריות לאדם. כך חישבה ישראל כיצד להרעיב את רצועת עזה" (הארץ, 17.10.12).

אכן, חגיגה לשונאי ישראל. איזו גזענות ישראלית! ללקק את השפתיים. מאות עיתונים בחו"ל התנדבו לצטט את האני מאשים הזה של הארץ. אבל מה לעשות, שכמו אצל בלעם הרשע, נהפכה הקללה לברכה: הקורא הנבון, בארץ ובחו"ל, לא ימצא פגם מוסרי בסיפור. להיפך. הפירסום דווקא מציג את ההומאניזם הישראלי. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, מתנדבת מדינה שנמצאת במלחמה, לספק מזון ודלק לאוייבה המר, הנלחם לחיסולה ולהשמדת אזרחיה.

הארץ לא טרח לציין בפני קוראיו את העובדה, שמדינת החמסטאן בעזה מחוייבת, על פי אמנת החמאס (סעיף 7), לחיסול ישראל והשמדת היהודים. הארץ לא הזכיר, שאפילו גרמניה הנאצית לא איימה לחסל ולהשמיד את אנגליה או אמריקה, ולהרוג ולאבד את אוכלוסייתן; ובכל זאת, לא עלה על דעתם של מנהיגי העולם החופשי דאז, לספק לאוייב הנאצי מזון ודלק. ישראל המציאה תקדים אנושי חסר תקדים בתולדות העולם: לספק מזון ודלק בעת מלחמה לאוייב האיסלמונאצי, שלא רק חרט על דגלו את השמדת היד המאכילה אותו בעת מלחמה, אלא גם עושה זאת יום יום באמצעות שיגור אלפי קסאמים ופצ"מרים טעוני מוות לעברה. ואספקת המזון והדלק עדיין נמשכת. אז מי יוצא האיש הרע בסיפור הזה?

לא חלף שבוע מאז הוטחה בפרצופנו הכותרת ההיא, ושוב יצאה לדרך כותרת מרעישה נוספת, עם ניחוח גזעני מן הסוג השפל ביותר, הכי נמוך שרק אפשר. הפעם חתום עליה מחזיק תיק שנאת חינם בהארץ, איש השמאל הרדיקלי גדעון לוי: "רוב הישראלים תומכים במשטר האפרטהייד. סקר חושף עמדות גזעניות של היהודים בישראל" (23.10.12).

ושוב שיעבד הארץ את העובדות ואת הכותרת הראשית המכובדת שלו, לטובת האג'נדה הפוליטית הפרטית מבית שוקן (ישראל)-דוטמונט (גרמניה) ונבזלין (רוסיה). מי שקרא את האותיות הקטנות, הבין מיד שלא באפרטהייד עסקינן, אלא אם כן החליטו שוקן-את-לוי להגדיר מחדש את המונח אפרטהייד. הפעם אפילו הארץ הכיר בפלופ שלו, ופירסם כעבור חמישה ימים הבהרה עמומה ומתחמקת, בשוליו הנסתרים של עמוד 5: "ניסוח הכותרת הראשית לא שיקף במדוייק את מימצאי הסקר". בוקר טוב, אליהו. שוב נתקיים בו הפסוק: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.

אלא שהבעיה שכותרת ראשית עויינת בהארץ, משולה לקליע של רובה. משיצא לדרך, אי אפשר להחזירו לקנה. מאות רבות של עיתונים ברחבי העולם עטו על השקר שהמציא הארץ ופירסמו אותו בעולם כולו, ראו גוגל ניוז. אף אחד ממצטטי השקר, לא פירסם את ההבהרה. והכתם שהוטח בעם היושב בציון, כבר נדבק. לך תוכיח שאין לך אחות.

פרקליט השטן

מה באמת צריך להסיק מן הציטוט של הארץ קורא נבון באנגליה או שוודיה, בגרמניה או בצרפת? כל אדם בר דעת אמור להסיק, שיהודים שכאלו הם אוייבי האנושות, ושאת מדינתם יש לחסל. מי איננו בעד חיסול האפרטהייד?

עד כדי כך הרחיק לכת פרקליט השטן הפלשתיני המתקרא הארץ, במאמציו לצבוע את מדינת ישראל בצבעי הדה-לגיטימציה, שאפילו אנשי שמאל הגונים בחלו באג'נדה הדמונית הזו. למשל, את עורכו הראשי לשעבר של הארץ, חנוך מרמרי, איש שמאל מובהק, עד לאחרונה מנכ"ל ארגון שמאל קיצוני ושמו 'ישראלים להצלת הדמוקרטיה', שגם הוא הכריז פומבית כי נפשו נקעה מתעלולי הארץ.

במאמר נוקב שפירסם בבטאון ביקורת התיקשורת 'העין השביעית', הוא כותב לגבי התחמקות הארץ מאחריותו, באמצעת הטלתה על הניסוח הכושל של הכותרת הראשית: "לא הניסוח [של הכותרת] הוא האחראי [לכשלון] אלא המנסחים", והוא מאשים את העיתון שכל כך הרחיק לכת, ב"התחמקות מאחריות לכשל בסדר גודל של אסון עיתונאי", עד כדי הגדרתו במונח "כשל רב מערכתי". אסון עיתונאי. כשל רב מערכתי. ואת זה כותב לא ד"ר דרור אידר ('ישראל היום), לא אורי אליצור (מקור ראשון'), וגם לא עמנואל שילה ('בשבע'), אלא איש שמאל קיצוני מובהק.

מרמרי מונה ארבעה כשלים בכותרת הכזבנית: "[1] העיתון פירסם באופן רשלני סקר מונחה מטרה, בלי לרדת לעומקו וללא פרשנות עיתונאית המסתייגת מן ההטיות המהותיות שבו. [רק] שורה מוצנעת בגוף הידיעה מאזכרת את הערת עורכי הסקר, שייתכן שהמושג 'אפרטהייד' אינו נהיר דיו לכמה מהנשאלים; זו כשלעצמה הערה משמעותית הראויה לפיתוח, וייתכן יש בה כדי לפסול את הסקר כולו. [2] ניסוח הכותרת הראשית שגוי ואינו מייצג נכונה את הסקר כפי שהוא. [3] הבחירה המודעת בסקר המוטה, [כמימצא שראוי להדפיסו] בכותרת ראשית - שגויה, ועלולה לפגוע אנושות במידת האמון שהקורא אמור לרחוש לעיתון, שכך מדרג את איכותן וחשיבותן של החדשות המובאות לדפוס".

שהמידע לא יבלבל

מרמרי: "הכשל הרביעי... מציף היבט מדאיג בתפיסה העיתונאית העומדת מאחורי פרסום הסקר. אחד ממזמיני הסקר, ד"ר עמירם גולדבלום... אומר בגילוי לב מה שיוזמי סקרים נזהרים לרוב מלומר. גולדבלום, פעיל פוליטי מוצהר, מכריז כי הסקר הוזמן כדי לקדם פעולה שהוא מאמין בה: 'צריך לפעול במהירות, לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ בצורה שאי-אפשר יהיה לסגת ממנה'... שיטת הפעולה של גולדבלום נחלה הצלחה שאולי לא חלם עליה. הארץ... בלע את הפיתיון בשלמותו ונתן לו הבלטה מקסימלית".

מרמרי מתייחס גם לתגובת לוי לביקורת כלפיו, שאותה ביטא במאמר שפירסם, ובו מוצא מרמרי סימנים של התנערות מן הסקר שעליו הסתמך, וגם הצעה לנקיטת מתודה חדשה למבקשים למדוד את המצב... המציאות, לשיטת גולדבלום ולוי, מוגדרת מראש על-פי השקפת הבוחן אותה, כך שלא חשוב מה אומרים כלי המדידה ובוודאי לא חשוב כיצד כוילו".

אכן, עיתונות חדשה במירעה. בשיא השפל. לא המציאות קובעת. עורכו לשעבר של הארץ מנסח במיקדלתו את תפיסת העולם שמאחורי הפירסום הכוזב מבית שוקן-לוי-נבזלין-דורטמונט: "אנחנו את דעתנו קבענו, ואל תבלבלו אותנו עם מידע"...

הכותב עיתונאי עצמאי, לשעבר הכתב הפוליטי של עיתון "מעריב".

========================================

Articles appearing on IsraCampus.Org.il are those of the writer and do not necessarily represent the opinion of IsraCampus.Org.il